והשיב ע"ז הגרצ"פ בתו"ד בזה"ל [ונדפס גם בקובץ 'כרם ציון' השלם, עמ' נח]:
'לכן נראה לומר, דכיון דעיקר מצוות שביעית היא כדכתיב 'והייתה שבת הארץ לכם לאכלה', ועיין מה שנחלקו הרמב"ם והרמב"ן אם מצות אכילת פירות שביעית נמנית במנין המצוות, ועכ"פ כיון שנאכלה – הרי נעשה מצוותה, דמאכל חיה נמי מעיקר מצוותה, וכל דבר שנעשה מצוותו פקעה קדושתו ממנו, כמו דם קדשים אחר זריקה'.
וצ"ע מנא ליה חידוש זה דבהמה שאוכל תבואת שביעית - חשיב ש"נעשה מצוותה", וזכורני שבדרך אמונה מדייק מלשון הר"מ דרק אין מונעין מבהמה לאכול, אך לא מבואר שיש קיום מצוה בכך שאוכלת הבהמה?
אשמח מאד לכל ידיעה בזה.