מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ג' מרץ 29, 2022 8:48 am

הקטע הנ"ל הוא כמדומני משו"ת אז נדברו להגאון ר' בנימין זילבר זצ"ל.
מה כוונתו לדברי הרמב"ם?
האם לאיגרת הרמב"ם הידועה שהוא מתאר בה את סדר יומו, ובין היתר כותב שהוא נח ושוכב אפרקדן?
אם כי אם האיגרת נכתבה במקורה בערבית ותורגמה לעברית, אז יש לדון במשמעות לשון זה.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ג' מרץ 29, 2022 12:06 pm

אהרון 37 כתב:הקטע הנ"ל הוא כמדומני משו"ת אז נדברו להגאון ר' בנימין זילבר זצ"ל.
מה כוונתו לדברי הרמב"ם?
האם לאיגרת הרמב"ם הידועה שהוא מתאר בה את סדר יומו, ובין היתר כותב שהוא נח ושוכב אפרקדן?
אם כי אם האיגרת נכתבה במקורה בערבית ותורגמה לעברית, אז יש לדון במשמעות לשון זה.

ראה מש"כ בנו הגרי"א כאן בארוכה
https://beta.otzar.org/#/book/21704/p/6 ... /0/end/0/c

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' מרץ 29, 2022 5:45 pm

פולסברג כתב:איך נכתב לעיל? - "יבואו הבני ברקים ויסבירו.. ואולי עדיף שלא"

אולי ה"עניין מסוים" - מצ"ב, בו רח"ק הגיב כי הוא שימש יותר (גם רומז שאחרים לא הסתדרו היטב עם אשת מרן החזו"א זצ"ל, שממילא לא יכלו להיות שם תמיד), מכוון לנושא זה הנ"ל מאז נדברו?
מסתבר שכן, עפ"י הזכרת שימושו בים, אשר אפשר ששם למד דין זה הימנו במעשה רב, כפי המשתמע במצורף מספר "ורפא ירפא".
אמנם בשיח השדה ועוד מפורש, שכן העיד הגאון ר"ג נדל בשם מרן.
גם בכתבי הגאון רש"ב - ראה המצורף כאן, לכאורה הדבר מפורש, שכן סבר מרן החזו"א.

אפרים זלמן · הודעהעל ידי **אפרים זלמן** » ד' מרץ 30, 2022 4:01 am

פולסברג כתב:איך נכתב לעיל? - "יבואו הבני ברקים ויסבירו.. ואולי עדיף שלא"

למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):

: Screenshot 2022-03-29 205531.png (45.62 KiB) נצפה 9708 פעמים

: Screenshot 2022-03-29 205729.png (72.14 KiB) נצפה 9708 פעמים

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 3:45 pm

אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ה' מרץ 31, 2022 12:45 am

אהרון 37 כתב:מעניין ששתי הבני דודים ששמם היה חיים, גם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וגם הגר"ח גריינימן זצ"ל היה קשר בין פטירתם לקריאה הפרשה "וכל בני ישראל יבכו ת השריפה אשר שרף ה'."

רק מאחר ששתיהם נפטרו בשבוע אחד, ונקברו בשבוע אחר, אינני זוכר האם אצל הגר"ח גריינימן זצ"ל גם שבוע הקבורה היה בפרשת שמיני, או שבוע הפטירה.

כמו כן שניהם נפטרו בערב שבת ונקברו ביום ראשון.

דבר נוסף שלא קשור להנ"ל.

אשמח מאוד למי שיש לו תמונות של הגר"ח גריינמן זצ"ל, לא מאלו הנמצאים ברשת, אם יוכל ברוב טובו להעלותו לכאן.

נמסר לי כי הגר"ח גריינימן זצ,ל נפטר בשבוע פרשת שמיני.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ה' מרץ 31, 2022 12:49 am

אהרון 37 כתב:
אהרון 37 כתב:מעניין ששתי הבני דודים ששמם היה חיים, גם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וגם הגר"ח גריינימן זצ"ל היה קשר בין פטירתם לקריאה הפרשה "וכל בני ישראל יבכו ת השריפה אשר שרף ה'."

רק מאחר ששתיהם נפטרו בשבוע אחד, ונקברו בשבוע אחר, אינני זוכר האם אצל הגר"ח גריינימן זצ"ל גם שבוע הקבורה היה בפרשת שמיני, או שבוע הפטירה.

כמו כן שניהם נפטרו בערב שבת ונקברו ביום ראשון.

דבר נוסף שלא קשור להנ"ל.

אשמח מאוד למי שיש לו תמונות של הגר"ח גריינמן זצ"ל, לא מאלו הנמצאים ברשת, אם יוכל ברוב טובו להעלותו לכאן.

נמסר לי כי הגר"ח גריינימן זצ"ל נפטר בשבוע פרשת שמיני.

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ו' אפריל 01, 2022 11:25 am

באמונתו כתב:
אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

הענין פשוט מאד, הוא ידע שהגר"ג נדל (שנחשב גם אצלו כא' מגדולי התלמידים) מעיד כך בשם החזו"א אלא שהוא חלק על הדין (דהיינו על החזו"א) וכמבואר למעיין בחו"ב ובשיח השדה, וכדרכו כשחולק על רבו אינו מעיז לכתוב זאת מפורש אלא כותב את דעתו בלבד והמעיין יודע שהחזו"א סובר אחרת והוא אחרת, ולאחר שנים רבות חזר בו בפשט הסוגיא כמבואר בהוספה שהובאה לעיל ומשום כך הביא אז את העדות על החזו"א
ובעל האז נדברו לא ידע זה

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ו' אפריל 01, 2022 3:30 pm

חיים שאול כתב:
באמונתו כתב:
אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

הענין פשוט מאד, הוא ידע שהגר"ג נדל (שנחשב גם אצלו כא' מגדולי התלמידים) מעיד כך בשם החזו"א אלא שהוא חלק על הדין (דהיינו על החזו"א) וכמבואר למעיין בחו"ב ובשיח השדה, וכדרכו כשחולק על רבו אינו מעיז לכתוב זאת מפורש אלא כותב את דעתו בלבד והמעיין יודע שהחזו"א סובר אחרת והוא אחרת, ולאחר שנים רבות חזר בו בפשט הסוגיא כמבואר בהוספה שהובאה לעיל ומשום כך הביא אז את העדות על החזו"א
ובעל האז נדברו לא ידע זה

יישר כוח! המשמעות שהגאון רח"ק ג"כ לא ידע זה.

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » א' אפריל 03, 2022 6:15 pm

איפה אתה רואה שהגרח"ק לא ידע זאת?

איש פלוני · הודעהעל ידי **איש פלוני** » א' אפריל 03, 2022 8:04 pm

באמונתו כתב:
אפרים זלמן כתב:... למעשה בסוש"ד הגרח"ג כן חשש להשמועה בשם החזו"א! וכמ"ש בדברים הנוספים שנכתבו (הערות ע"ס הדף, מהדורה חדשה ברכות יג:):...

לכאורה, הרי מובן הדבר מאליו, בשני תלמידים אשר אחד מהם מעיד כי שמע דבר מסוים מרבו, והתלמיד השני אינו מעיד ההיפך, אך פשוט לא שמע עניין ההוא מרבו, ודאי יש לקבל שמועת מי ששמע דין ההוא מרבו, וכל הפולמוס מעיקרא תמוה.

יש כעי"ז מהחזו"א על תלמידי הגר"א, (בפולמוס הצ' ההפוכה) שמה שאחד אומר מוסמך יותר משני שאומר לא ראינו.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ב' אפריל 04, 2022 12:26 am

חיים שאול כתב:איפה אתה רואה שהגרח"ק לא ידע זאת?

לעיל: viewtopic.php?p=752910#p752252

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ב' אפריל 04, 2022 2:32 pm

אדרבה, אני הסברתי שגם הגרח"ג הודה שכך הורה החזו"א אלא שהוא חלק עליו

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » ש' אפריל 23, 2022 11:49 pm

הוקפץ לרגל יומא דהילולא של רבנו הבלתי נשכח זצ"ל.
שחל ביום שביעי של פסח

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' אפריל 24, 2022 8:56 pm

בקובץ זמן חירותינו [חלק שני- פנימי] מבנו הגראי"ש שליט"א בעמוד כה הערה 23 כותב:

"ואמר הרב זללה"ה שבילדותו נכנס אדם לחנות בוילנא ואמר דבר חידוד בפירוש כל האדם כוזב, שהרי ידוע שאדם הראשון נתן לדוד המלך שבעים שנה משנותיו, ועכשיו בראותו שהוא עומד למות בגיל עשרים וכמה, אמר שכנראה החמישים שנה שקיבל מאדם הם כוזבים כי הולך למות וקיבל ממנו רק עשרים, והיינו דקאמר "כל" גימטריא 50 שנה של "האדם" הראשון הם "כוזב", כי חי מהם רק 20 שנה, מיהו בחפזו מפני שאול כבר היה קרוב לשלשים שנה"

מעניין באיזה שנה היה רבינו ז"ל כששמע את זה.

לגופו של ווארט, לא הבנתי מנין ההנחה שהיה בגיל כ' שנה, אולי יש חשבון מסוים שבאחד מתקופות השאול של דוד, אולי במנוסתו מפני שאול זה היה גילו.

עוד דבר מובא בחוברת הנ"ל[עמוד סה]

באחד השנים יצא הרב זללה"ה מתוך התרגשות לאחר הסדר לחוץ לרקוד במעגל ומאז הפך הדבר למנהג שיצאו כל השנים עם כולם לרחוב וגם השכנים מסביב השתתפו(באופן המותר משום יום טוב) לשמחת הגאולה בשירת לשנה הבאה בירושלים הבנויה, ועוד."

עוד דבר שראיתי, לא זוכר היכן.

רבינו ז"ל כשהיה נוסע ברכב לא היה חוגר את חגורת הביטחון[נראה לי ששמעתי שלא אז שזה מדרך השתדלות, כמדומני הוזכר גם העניין שיש מקרים שדווקא החגורה מונעת הצלה, אבל כנראה שגם בל"ז, בתפיסת דרכי ההשתדלות שהאדם חייב בהם לא חשב שזה חלק מהדברים, וכמדומני שגם אמר דברים ברוח זה לח"כ החרדי שבא והתפאר לפניו בחוק זה] אבל כשהיה נוסע בחול המועד היה חוגר את החגורה, מחשש שאם שוטר יתפוס אותם, יתן על זה דו"ח ויכשילו באיסור כתיבה בחול המועד.

הסיפור הנ"ל הוא סיפור קטן, אבל למתבונן יש בו סיפור ענק, שניתן לזהות אותו בעוד הרבה הנהגות מהסוג הנ"ל שהיו מצויים אצל רבינו ז"ל.

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ב' אפריל 25, 2022 1:46 pm

הסיפור על החגורה בחוה"מ קראתי האחד מספרי ר"י טויב

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' יולי 01, 2022 9:16 am

הלך לעולמו הגאון ר' יצחק דוד גריינמן בנו בכורו של הגרח"ש, ומחבר ספרי הישג יד על רוב הש"ס, ההלויה היום עש"ק חוקת - דא גזירת אורייתא, בשעה 11 מביהמ"ד הגדול בב"ב.

עץ הזית · הודעהעל ידי **עץ הזית** » ו' יולי 01, 2022 10:16 am

חיים שאול כתב:וכדרכו כשחולק על רבו אינו מעיז לכתוב זאת מפורש אלא כותב את דעתו בלבד והמעיין יודע שהחזו"א סובר אחרת והוא אחרת,

בעניין שברים ותרועה הוא מסיים "אבל מרן זללה"ה לא כתב כן וצריך עיון".

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ו' יולי 01, 2022 1:48 pm

היא הנותנת, כי לא חלק למעשה

חיים שאול · הודעהעל ידי **חיים שאול** » ו' יולי 01, 2022 4:23 pm

בד"ה
היום נסתלק בנו בכורו רבי יצחק דוד זללה"ה

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ד' יולי 20, 2022 6:12 pm

מישהו יכול להעלות את ההספד של הגר"ד לנדו על הרב יצחק דוד גריינימן?
תודה

אותה אבקש · הודעהעל ידי **אותה אבקש** » ה' יולי 21, 2022 8:42 pm

פלוריש כתב:מישהו יכול להעלות את ההספד של הגר"ד לנדו על הרב יצחק דוד גריינימן?
תודה

: הגרדל שליט''א על הגרי''ד גריינמן.JPG (65.98 KiB) נצפה 7836 פעמים

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ד' יולי 27, 2022 8:59 am

הספד על הגריד גריינימן מבנו.pdf: (218.28 KiB) הורד 240 פעמים

להבנה והרחבה בסעיף ח', מומלץ לעיין בקונט' ושננתם. כאן.

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ד' יוני 07, 2023 7:43 pm

אמסטרדם כתב:ומצאתי שכתב ח"א [אולי יו"ד מכירו] בכתביו על זבחים:
מתני' כל הזבחין ששחטן שלא לשמן. בפשוטו צ"ב בעיקר הדבר היאך הוא זובח שלמים לשם עולה וכיו"ב, דאטו כוונתו לנהוג בהו דיני עולה להקריבו כליל, או להיפך לאכול העולה. וכיון דאין כוונתו כן אי"ז אלא פיטומי מילי. אמנם העניין פשוט דעולה ושלמים הם ב' מושגים חלוקים מצד עצם עניינם, ולא מצד דיניהם. וע"ז נא' בפר' יתרו מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, קודם שהי' פרשיות דיני עולה ושלמים. ואח"ז נא' בויקרא אם עולה קרבנו יהיו דיניו כך וכך. וגם הדין ששלמים נאכלים ועולה אין נאכלת, אי"ז החפצא דעולה ושלמים אלא שכן הוא הניהוג הנכון דקרבן שניתן לה' אין בו אכילה, וקרבן שנאכל על שלחן ה' יש בו אכילה. אמנם אפשר שתינתן העולה לאכילה ואכתי מצד עצמה היא עולה שאינה אכילה על שלחן ה' אלא נתינה, אלא שאותו אדם אוכל אחר שנתן לשלחן ה'. ואי"ז הניהוג הנכון בעולה, אמנם היא עולה. וכן להיפך דאפשר דעל צד המקרה לא יאכל השלמים ומ"מ מצד עצמו הוא נתינת שלמים [ואף מנחת מחבת ומרחשת הם ב' סוגי נתינות מצד עצמם, והניהוג הנכון בנתינה זו שתהא במרחשת. ומ"מ שייך מחשבה לשם הנתינה דמחבת. וגם ע"ז נא' אם מנחת מרחשת וכו']. ומשל לדבר המקדש על מנת שלא לנהוג דינים שנתנה תורה בין איש לאשתו לא מקרי דאין כאן אישות אלא דאין כאן ההנהגה הנכונה באישות. ואף שלא נמסרו לביאה איכא למ"ד דהוו קידושין. דהקידושין הוא המצב עצמו ולא הניהוג.
וכן מצינו דילפי' סכין בעולה מאברהם אבינו. וצ"ע, דלא מצינו דילפי' פרטי דינים מקודם מתן תורה. ואטו נילף יבום בכלה מיהודה ותמר. אלא דעצם צורת הקרבת העולה מחוייבת מעצם עניין העולה, וע"ז שייך שפיר למילף כגילוי מלתא דכך היא העולה שנשחטת בסכין. ונר' דכן הוא עצם הד' עבודות דזהו עצם המושג הקרבה, וע"ז שייך למילף גילוי מלתא מהו הקרבה. ואמנם פרטי דינים כשחיטתה בצפון וכיו"ב נר' דלא הוי ילפי' מקודם מ"ת, דזה נתחדש בפרשת עולה.
וזהו כלל גדול בקרבנות, דעצם שם הקרבן אינו תלוי לעולם בדיניו. וכגון דזריקה שלא במקומה מכפרת. דבכל המצוות לא יצוייר כה"ג, דעשה שלא כדינו ויצא. דעיקר שם המצווה הוא שקיים הדבר כדינו, ואם אינו כמצוותו הרי אין זה מצווה אלא מעשה קוף בעלמא. אבל בקרבן שייך דלא נעשה כדינו ומ"מ שם זריקה והקרבה לא פקע. וכן עיקר הדבר דבעי' שנה עליו הכתוב לעכב היינו מה"ט, דשייך שלא יהא מעכב בשם קרבן. וכן הא דמצינו קרבנות שבאין בנדבה, דבשאר מצוות לא יצוייר מצווה שאינה מחוייבת, דאם אינו מצווה בזה ע"כ אין לזה שם מצווה. משא"כ הכא שם הקרבן אינו בא ממה שהוא מצווה, אלא מתוכן הקרבן עצמו.

האם יש למישהו מושג מיהו החכם המדובר והיכן כתב כן?

דורשי יחודך

לאחרונה יצא לי לשמוע כמה וכמה שיחות ושיעורים מופלאים (בקול הלשון) מהרב ישראל מנחם הירשפלד, ר"י בזכרון מיכאל בזכרון יעקב, חתנו של הגרחש"ג זצ"ל.
אם יש כאן מיש שמכיר את האיש ואת דרכו אשמח אם יוכל ליצור אתי קשר בפרטי. בתודה מראש.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' יוני 11, 2023 12:41 am

דורשי יחודך כתב:לאחרונה יצא לי לשמוע כמה וכמה שיחות ושיעורים מופלאים (בקול הלשון) מהרב ישראל מנחם הירשפלד, ר"י בזכרון מיכאל בזכרון יעקב, חתנו של הגרחש"ג זצ"ל.
אם יש כאן מיש שמכיר את האיש ואת דרכו אשמח אם יוכל ליצור אתי קשר בפרטי. בתודה מראש.

אכן גאון מופלא, עם בהירות גדולה מאוד.
לצערנו בתקופה האחרונה הוא חלה וניטלה ממנו יכולת הדיבור (במאמצים גדולים הוא אומר פסוק ראשון משמע ישראל). אבל הוא ממשיך לתקשר עם אנשים באמצעות כתיבה וכמובן שוקד על לימודו תוך כדי קבלת ייסורים באהבה.
ה' ירפאהו

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' אוקטובר 15, 2023 12:27 am

מכתב ניחומים שכתב הגרח"ג, לאחר הירצחו של יונדב הירשפלד הי"ד בפיגוע בישיבת מרכז הרב (אחיין של חתנו הרב ישראל מנחם)

: מכתב ניחום הירשפלד.jpeg (79.84 KiB) נצפה 4948 פעמים

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' אוקטובר 15, 2023 8:36 am

פלוריש כתב:
דורשי יחודך כתב:לאחרונה יצא לי לשמוע כמה וכמה שיחות ושיעורים מופלאים (בקול הלשון) מהרב ישראל מנחם הירשפלד, ר"י בזכרון מיכאל בזכרון יעקב, חתנו של הגרחש"ג זצ"ל.
אם יש כאן מיש שמכיר את האיש ואת דרכו אשמח אם יוכל ליצור אתי קשר בפרטי. בתודה מראש.

אכן גאון מופלא, עם בהירות גדולה מאוד.
לצערנו בתקופה האחרונה הוא חלה וניטלה ממנו יכולת הדיבור (במאמצים גדולים הוא אומר פסוק ראשון משמע ישראל). אבל הוא ממשיך לתקשר עם אנשים באמצעות כתיבה וכמובן שוקד על לימודו תוך כדי קבלת ייסורים באהבה.
ה' ירפאהו

בא ממשפחה מיוחדת, אביו ז"ל היה פרופ' לכימיה במכון ויצמן ונחשב לענק בתחומו, עם זאת היה אדם שקט, עניו וצנוע במיוחד.

רפואה שלמה.

פרנקל תאומים

אהרון 37 כתב:בקובץ זמן חירותינו [חלק שני- פנימי] מבנו הגראי"ש שליט"א בעמוד כה הערה 23 כותב:

עוד דבר מובא בחוברת הנ"ל[עמוד סה]

באחד השנים יצא הרב זללה"ה מתוך התרגשות לאחר הסדר לחוץ לרקוד במעגל ומאז הפך הדבר למנהג שיצאו כל השנים עם כולם לרחוב וגם השכנים מסביב השתתפו(באופן המותר משום יום טוב) לשמחת הגאולה בשירת לשנה הבאה בירושלים הבנויה, ועוד."

מהו האופן המותר?

אהרון 35 · הודעהעל ידי **אהרון 35** » א' נובמבר 05, 2023 8:15 am

כיוון שהוזכר כאן בעניין מחלת חתנו הגאון הרב הירשפלד שליט"א, נזכיר כאן את שמו לתפילה ישראל מנחם בן רחל

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ש' מאי 04, 2024 9:40 pm

אשר יצוה פד חדש.pdf: (623.46 KiB) הורד 372 פעמים

חולין · הודעהעל ידי **חולין** » א' מאי 05, 2024 2:11 pm

אודה אם יכול מישהו להסביר מה טיבו של קונטרס זה, ומי הם אותם ה'אמרו' ו'היו' המובאים בו לרוב?

הערש כ''ץ · הודעהעל ידי **הערש כ''ץ** » א' מאי 05, 2024 2:20 pm

חולין כתב:אודה אם יכול מישהו להסביר מה טיבו של קונטרס זה, ומי הם אותם ה'אמרו' ו'היו' המובאים בו לרוב?

זה הסגנון המיוחד של חוג חזו"א ובפרט משפחת גריינימן לומר שהגר"ח אמר כך וכך, הם אומרים 'אמרו' או 'היו' וכו'
וכפי הנראה זה קונטרס שהוציאו בני משפחתו לזכרו.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' מאי 05, 2024 2:33 pm

הערש כ''ץ כתב:
חולין כתב:אודה אם יכול מישהו להסביר מה טיבו של קונטרס זה, ומי הם אותם ה'אמרו' ו'היו' המובאים בו לרוב?

זה הסגנון המיוחד של חוג חזו"א ובפרט משפחת גריינימן לומר שהגר"ח אמר כך וכך, הם אומרים 'אמרו' או 'היו' וכו'
וכפי הנראה זה קונטרס שהוציאו בני משפחתו לזכרו.

מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

הערש כ''ץ · הודעהעל ידי **הערש כ''ץ** » א' מאי 05, 2024 3:05 pm

גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

לא יודע אם כיבוד אב או מורא אביו ורבו.
עכ"פ זוהי דרך דבורם למכירם.

שום בעל בכי · הודעהעל ידי **שום בעל בכי** » א' מאי 05, 2024 7:11 pm

גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

מוכח מתוכו שנכתב ע"י א' מבני הגר"ח, ואמרו והיו היינו הגר"ח.
ומוכח מתוכו עוד שאין לסמוך בסתמא על הנכתב שם וד"ב, ואעפ"כ יש בו תועלת.
וגם מבואר בתוכו קצת טעם הענין בניסוח הנ"ל, ז"ל "כשהיו מזכירים דברים בשם האבא, היו רגילים לומר בבית היו אומרים, אולי כדי להמנע מלהתחייב לומר כל פעם זכרונו לברכה שהוא דינא דגמרא".

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ב' מאי 06, 2024 12:37 am

עושה חדשות כתב:
אשר יצוה פד חדש.pdf

כתוב בתחילת הקונטרס שהיה נוסע כל שבוע עד חמישי והסביר שאם לא ילמד לא ידע מה לענות
שמעתי מר' יעקב פרידמן אחרת, ואולי זה לא סותר-שהעומס הנפשי עם השאלות הקשות , גרם לו שלא להיות רוב השבוע

גיורא בשמי שמיא

שום בעל בכי כתב:
גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה ? עניין של כיבוד אב?

מוכח מתוכו שנכתב ע"י א' מבני הגר"ח, ואמרו והיו היינו הגר"ח.
...
וגם מבואר בתוכו קצת טעם הענין בניסוח הנ"ל, ז"ל "כשהיו מזכירים דברים בשם האבא, היו רגילים לומר בבית היו אומרים, אולי כדי להמנע מלהתחייב לומר כל פעם זכרונו לברכה שהוא דינא דגמרא".

אין זו מענה, כי באותה מידה היו יכולים לומר 'היה אומר'.
אלא הביאור הוא שזה דרך כבוד לדבר בלשון נסתר ורבים. על פי המדומה, כבר יש לה שרשים ב'רבים של מלכות' (majestic plural). הייתי גם מנחש שיש לזה שרשים בגרמנית. באידיש כאשר מדברים עם מי שבערך שלך ולמטה, אומרים 'אתה' (דו) ל' נוכח, ולמי שלמעלה ממך, אומרים כעין 'הוא' (איהר) בלשון נסתר, ולמי שבדרגה גבוה אומרים 'הם' (זיי) בלשון נסתר ורבים.
מישהו סיפר לי שכאשר אביו היה ילד ביקר הגר"א לופיאן בבית הוריו, ואמא שלו נכנסה לחדר בו ישב הגר"א ושאלה "זיי ווילין אפשר א גלאז טייע?" ("אולי הם רוצים כוס תה?"), והילד מסתובב ומביט בכל פינה לראות היכן יש שם עוד מישהו, כי אף פעם לא שמע נוסח כזה וכסבור היה שאכן יש שם 'רבים', עד שאמו הסבירה לו שכך מדברים לגדול.

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ג' מאי 07, 2024 8:48 am

שום בעל בכי כתב:מוכח מתוכו שנכתב ע"י א' מבני הגר"ח, ואמרו והיו היינו הגר"ח.
ומוכח מתוכו עוד שאין לסמוך בסתמא על הנכתב שם וד"ב, ואעפ"כ יש בו תועלת.

היכן מוכח שאין לסמוך?

גיורא בשמי שמיא

גיורא בשמי שמיא כתב:
גביר כתב:מהי הסיבה לשימוש בקודים אלה ולא בשמו של האומר או העושה? עניין של כיבוד אב?

...הביאור הוא שזה דרך כבוד לדבר בלשון נסתר ורבים... באידיש כאשר מדברים עם מי שבערך שלך ולמטה, אומרים 'אתה' (דו) ל' נוכח, ולמי שלמעלה ממך, אומרים כעין 'הוא' (איהר) בלשון נסתר, ולמי שבדרגה גבוה אומרים 'הם' (זיי) בלשון נסתר ורבים... שכך מדברים לגדול.

ולא משפחת גריינימן המציאו העברת הסגנון הזה בלה"ק. הנה לשון החזון איש באגרתו להרב שך:

קובץ אגרות ב, כט כתב:אחדשה׳׳ט וש"ת באהבה רבה. - - אם כי אין דרכי לבוא במו"מ עם החכמים, אבל מעכתר״ה שליט״א שהאמת אהוב לו מאד דנתי בזה לפניהם למען הגדיל תורה. אחתום שלו', אי״ש

(ואף את עצמו מכנה החזו"א לפעמים בלשון רבים: "והננו מרהיבים עוז בנפשנו" ורבות כמוהו. אמנם זה כבר סוגיא אחרת.)

פורום אוצר החכמה

מי מחובר