מנהג התחפושות בפורים

דוק וחלד · הודעהעל ידי **דוק וחלד** » ו' מרץ 27, 2020 4:42 pm

התעוררתי לחשוב בפורים האחרון אודות מנהג התחפושות, מה טעם וריח יש בו.
ולא נתיישבו על לבי כל הטעמים הקלושים שטענו חברי, שנועד כדי להרבות השמחה וכדו'. מפני שיש בידי מספר עצות מעולות פי כמה להרבות שמחה ש"כל השומע ישחק לי"
ואוי לי אם אעז להציע אחת מהם. ופתאום נשתרבב לו מנהג משונה שכזה תחת אמתלאה זו.
וע"כ הסקתי שזהו מנהג נוצרי מובהק מיום חגם המכונה "ליל כל הקדושים" החל ב-31 לאוקטובר. (תאריך שחל בתחילת החורף).
בחג זה לובשים כולם תחפושות של דמויות מפחידות ומשונות או דמויות מפורסמות וכן מפסלים דמויות בדלעות. (כל תעשיית ייצור התחפושות באמריקה וסין היא עבור חג זה ולא עבור פורים. כולם מוזמנים לחפש מכירות עודפים מאמריקה באמצע החורף ברשת)
כמובן שלא קיבלו ממני את הזלזול במנהג יהודי ואף הראוני שמופיע ברמ"א (אח"כ ראיתי תשובת מהר"י מינץ) אך לא ראיתי שם שכתב שיש לנהוג בתחפושות, אלא שמה שנהגו...
אין בזה משום לא ילבש כיון שאינו עשוי להתנכר. דבר שמעצם הסברא וודאי נכון אך לא נאמר דבר על זה שיש לנהוג כל.

דוק וחלד · הודעהעל ידי **דוק וחלד** » ו' מרץ 27, 2020 4:43 pm

דברי האליה רבה בתרצ"ו הם תימה, כיון שמרדכי לא נתחפש אלא לבש בגדי מלכות באמת.
וא"כ אינו טעם מספק.

דרופתקי דאורייתא

כבר עמד והעיר על כך הרב הנאמ"ן בספרו סנסן ליאיר

דרופתקי דאורייתא

הנה באדיבות המקוון, לא הצלחתי להוריד בפי די אף, אבל זה עיקר דבריו, מצד שמאל ובהערה

אבל זה נחתך באמצע ההערה

מי שיוכל להעלות ולהביא כל דבריו שם סי' יב תע"ב

מה שנכון נכון

עי' מאמר במנהגי ישראל ח"ו ובספרות המצוינת שם.

דוק וחלד · הודעהעל ידי **דוק וחלד** » ש' מרץ 28, 2020 11:20 pm

מהו מאמר זה.
חיפשתי במקוון ולא היה כל תוצאה.
יעשה חסד עם הקוראים ויצטט את דבריו.

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ש' מרץ 28, 2020 11:48 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:הנה באדיבות המקוון, לא הצלחתי להוריד בפי די אף, אבל זה עיקר דבריו, מצד שמאל ובהערה

אבל זה נחתך באמצע ההערה

מי שיוכל להעלות ולהביא כל דבריו שם סי' יב תע"ב

מוסג"פ קישור לגוף הספר.

אשרי יושבי ביתך

ראשית כל יש לזכור מה שכתב הרמ"א (סימן תר"צ סי"ז) "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו". ובאמת מנהג זה דלבישת פרצופין, מוזכר כבר בספרים, ואביא מקורו בקצרה:

דהנה בספר המנהגים דק"ק וורמיישא (ח"א, עמוד ר"ס) אי' 'גם בחורים ונערים משנין בגדיהם ומשימין פרצופים על פניהם, שקורין ואר שטלעט (מחופש)'.

ובשו"ת מהר"י מינץ (סימן י"ז) דן לגבי איסורא דלא ילבש, וכתב 'על דבר לבישת הפרצופים שנוהגין ללבוש בחורים וכו', זקנים עם נערים בפורים וכו'', מסיק שם דמותר כיון שאינו עושה כן אלא משום שמחת פורים ואין בו איסור דלא ילבש, וסיים שם שהיה המנהג הזה מצוי אצל 'גדולים וחסידי עליון ז"ל שנתגדלתי אצלם אשר ראו בניהם ובנותיהם, חתניהם וכלתיהם לובשין אותן פרצופים ושינוי בגדיהם מבגדי איש לבגדי אשה וכו''. וכבר הובא ברמ"א (סימן תרצ"א ס"ח), אך בדרכי משה (הארוך) כתב דאי"ז לכתחילה, וטוב להחמיר ולעבוד את השי"ת בשמחה ולהיות גילה ברעדה. וכן דעת הלבוש והחסד לאברהם דשרי בדיעבד, אבל דעת האליה רבה (ס"ק ט"ו) דודאי יש לבעל נפש להחמיר בכולהו, אך לבטל המנהג אין שומעין. ובב"ח (יו"ד, סו"ס קפ"ב) פליג על המהר"י מינץ ואסר ללבוש בגדי אשה, וכ"ד הט"ז שם (ס"ק ד'), ועי' בבאר הגולה שם (לפני אות ח') דהרבה חורבנות נולדו מזה ואשרי המבטלם, וכ"פ המשנ"ב (סימן תרצ"ו ס"ק ל'), והביא בשם הכנה"ג והשל"ה דהזהירו להרחיק מזה. והגרב"צ פלמן זצ"ל בספרו 'שלמי תודה' (סימן ל"א אות ג') הביא מהחזו"א שאסר דבר זה אף לתינוקות. ועיי"ש עוד שנסתפק ספק גדול, מי שרי ללבוש בגדי עכו"ם בפורים משום שמחה, או דיש בזה משום איסור התורה ד'ובחוקותיהם לא תלכו' (ויקרא, י"ח, ג'), והדבר מצוי גם בהלובשים בגדים הדומים לבגדי משכילים וחולצות ומכנסיים שונים ומשונים אשר מקורם מהרחוב, דג"כ יש בזה משום 'בחוקותיהם לא תלכו', ועמד בצ"ע, וספק דאורייתא לחומרא.

ובטעם מנהג התחפושות, כתב האליה רבה (סו"ס תרצ"ו) בשם הכנה"ג, דהרמז למנהגינו בשינוי בגדים חשובין, דהוא זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות, והוא זכר לושתי שפרחה בה צרעת או נעשה לה זנב [בחז"ל לא מצאנו אלא רק שגדל לה זנב או שפרחה בה צרעת (מגילה י"ב:). ובקיצור אלשי"ך כתב דצמח לה זנב במצחה, ואולי מזה טעו וחשבו שהיינו קרן, ויש שטענו דמקורו מאחד משירי ההבל שמשוררים בגני הילדים של אינם שומרי תומ"צ, ושבשתא כיון דעל על (ב"ב כ"א. ופסחים קי"ב.), אך באמת ברבנו בחיי בספרו 'כד הקמח' (ערך פורים, והוא פי' המגילה ע"ד הדרש, עמוד של"ג) כתב 'במתניתא תנא, בא גבריאל ועשה לה זנב, והוא יותרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך הנס', וכעי"ז כתב בפירוש המיוחס להרמב"ם על המגילה (א', י"א) 'אמרו חז"ל, שבא גבריאל ועשה לה שנב במצחה, היינו דבר בולט בפניה וכו'', וכעי"ז ברשב"א במגילה (הו"ד בפירוש 'הכותב' על העין יעקב במגילה י"ב:, ד"ה מצאתי)].

והמהר"ם חאגיז (בספרו 'אלה המצוות', מצוה תקמ"ג; והו"ד בבני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט' אות א') כתב דנהגו לכסות הפנים לזכר מה שאחז"ל (מגילה י"ב.) דמפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ומקשינן התם, וכי משא פנים יש בדבר, ואיך זכו לנס, ומשני, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וכו', וא"כ זכר לדבר שהכל לא היה אלא לפנים, לובשים צורות ומשנים פרצוף הפנים בזמן השמחה, ולא ניכר הפנים של מי הוא. וגם להראות שמה שישראל חוטאים ומתדמים לאוה"ע, הוא רק למראית העין.

ועוד כתבו דגם מהלך הנס היה בדרך הסתר פנים, וכדורשי רמוזות מהא דאיתא בחולין (קל"ט:), אסתר מן התורה מניין, שנאמר (דברים, ל"א, י"ח) ואנוכי הסתר אסתיר פני וגו', וכדכתיב בקרא (שיר השירים, ב', ט') 'הנה זה עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' (כ"כ הגרב"צ פלמן זצ"ל, בספרו שלמי תודה, פורים, סימן ל"א אות ג').

ועוד יש שכתבו דהוא מצד התשובה וההתקרבות בפורים שהרי הוא כיום הכיפורים, שנהפך לאיש אחר (כ"כ בשם ה'ייטב לב'). ועוד כתבו שהוא מצד עבודת האדם, שכל חיצוניות האדם אינה אלא מסווה והסתר (יעויין בקונטרס 'ימי הפורים', עמוד ק"ו, וב'לקח טוב', חיים של תורה, ח"ב, עמוד ר"י).

ובשו"ת שיח יצחק (סימן ש"פ) כתב עפ"ד הרמב"ן בסו"פ תולדות, דעשו עשה עצמו כאילו אינו שונא ליעקב ולכן בא אליהו בדמות חרבונא (עי' במגילת אסתר, ז', ט', ובמדרש רבה, י', ט', ועי' מגילה ט"ז.) שלא היכרוהו, וע"י בא הנס, ולפיכך גם אנו משנים צורתינו.

ויש שכתבו שהוא זכר לעניינין שבמגילה, לאסתר שלא הגידה עמה ומולדתה, או על שם 'ופני המן חפו' (אסתר, ז', ח')- שפניו נשתנו משמחה לאבל, או על שם 'ונהפוך הוא' (אסתר, ט', א') דהנרדפים נהפכו לרודפים. ובמנהגי קול אריה כתב שהוא תקנה כדי שכל הפושט יד לא יתבייש.

והגרב"צ פלמן זצ"ל ביאר עוד בתרי אנפי (בספרו 'שלמי תודה', סימן ל"א אות ג'), דהנה בפרשת חוקת כתיב (במדבר, כ"א, א') 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וגו' וילחם בישראל', ופירש"י שם 'יושב הנגב, זה עמלק, שנאמר (במדבר, י"ג, כ"ט) עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר (במדבר, כ"א, ב') אם נתן תתן את העם הזה בידי', עכ"ד רש"י ז"ל. ובתוס' בר"ה (ג'., ד"ה וישמע) מבואר ג"כ ששינו לבושיהם 'במדרש אמרינן דהיינו עמלק, כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור, כסות וברכת שינה, היות כמלך ערד', וא"כ מאחר דעמלק שינה עצמו לבא בדמות מלך ערד גם בכסותו וגם בלשונו, גם אנחנו זכר לזה משנים עצמינו לדמות אחרת. ועוד ביאר עפ"ד הגר"א באסתר (ח', י"ז) 'ורבים מעמי הארצות מתייהדים. פי' כל לא קיבלו אותם, כמו שאמרו שאין מקבלים גרים בימי מרדכי (עי' יבמות כ"ד: וע"ז ג':), ועוד, שלא היו גרים גמורים כי לא נתגיירו אלא מחמת פחד, ולכך כתיב מתיהדים, שעשו עצמן כיהודים אבל באמת אינם יהודים גמורים' עכ"ל, וא"כ אפשר דאף משום זכר לענין זה לובשין הפרצופין ועושים עצמינו כדמות אחרת.

וראיתי בגליון 'דברי שי"ח' ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א (גליון 219) שכתבו בזה"ל 'ענין תחפושת בפורים נזכר ברמ"א סימן תרצ"ו ס"ח, ואמר רבנו כי שמע טעם לזה היות ובפורים הכל חייבים ליתן מתנות לאביונים, ולכן היו הרבה גוים מתחפשים אז כמו יהודים כדי שיתנו להם גם, ואמנם כתוב בגיטין דף ס"א א' מפרנסים לעניי נכרים עם עניי ישראל, מ"מ הם לא ידעו מזה, ומזה השתרש הענין הזה (שבא מעכו"ם). סח רבנו, כי שמע מאביו מרן הקהילות יעקב זצ"ל שבישיבה שלמד בנובהרדוק בכל שנה לכבוד פורים היו רגילים להציג את המעשה של המן ומרדכי וכל הענין, ובכל שנה, אותו בחור שהיה מתחפש ומעמיד עצמו כהמן, לא היה סופו טוב ובמשך הזמן יצא לתרבות רעה ויש ליזהר מתחפושת שאינה של צדיקים'. עכ"ל.

מה שנכון נכון

ולא לשכוח שיש מי שסיפר (עי' לה"ע) שהרמ"א עצמו נהג ללבוש פרצוף בפורים.

דוק וחלד · הודעהעל ידי **דוק וחלד** » א' מרץ 29, 2020 12:46 am

אשרי יושבי ביתך כתב:ראשית כל יש לזכור מה שכתב הרמ"א (סימן תר"צ סי"ז) "ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחינם הוקבעו". ובאמת מנהג זה דלבישת פרצופין, מוזכר כבר בספרים, ואביא מקורו בקצרה:

דהנה בספר המנהגים דק"ק וורמיישא (ח"א, עמוד ר"ס) אי' 'גם בחורים ונערים משנין בגדיהם ומשימין פרצופים על פניהם, שקורין ואר שטלעט (מחופש)'.

איני מתכוין ח"ו לעקור המנהג. רק ציינתי שברוב המקומות נכתב אודות מה שנהגו... אין בזה משום שעטנז ואין בזה משום לא ילבש ולא שכתבו ונהגו ללבוש וכו'.

אשרי יושבי ביתך כתב:ובטעם מנהג התחפושות, כתב האליה רבה (סו"ס תרצ"ו) בשם הכנה"ג, דהרמז למנהגינו בשינוי בגדים חשובין, דהוא זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות, והוא זכר לושתי שפרחה בה צרעת או נעשה לה זנב [בחז"ל לא מצאנו אלא רק שגדל לה זנב או שפרחה בה צרעת (מגילה י"ב:).

אין המנהג מתייחד בעליל בבגדים חשובין. וכמו שכבר כתב הרב הנאמן אצל מרדכי לא הייתה זו תחפושת.

אשרי יושבי ביתך כתב:והמהר"ם חאגיז (בספרו 'אלה המצוות', מצוה תקמ"ג; והו"ד בבני יששכר, מאמרי חודש אדר, מאמר ט' אות א') כתב דנהגו לכסות הפנים לזכר מה שאחז"ל (מגילה י"ב.) דמפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר, ומקשינן התם, וכי משא פנים יש בדבר, ואיך זכו לנס, ומשני, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים וכו', וא"כ זכר לדבר שהכל לא היה אלא לפנים, לובשים צורות ומשנים פרצוף הפנים בזמן השמחה, ולא ניכר הפנים של מי הוא. וגם להראות שמה שישראל חוטאים ומתדמים לאוה"ע, הוא רק למראית העין.

ועוד כתבו דגם מהלך הנס היה בדרך הסתר פנים, וכדורשי רמוזות מהא דאיתא בחולין (קל"ט:), אסתר מן התורה מניין, שנאמר (דברים, ל"א, י"ח) ואנוכי הסתר אסתיר פני וגו', וכדכתיב בקרא (שיר השירים, ב', ט') 'הנה זה עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' (כ"כ הגרב"צ פלמן זצ"ל, בספרו שלמי תודה, פורים, סימן ל"א אות ג').

ועוד יש שכתבו דהוא מצד התשובה וההתקרבות בפורים שהרי הוא כיום הכיפורים, שנהפך לאיש אחר (כ"כ בשם ה'ייטב לב'). ועוד כתבו שהוא מצד עבודת האדם, שכל חיצוניות האדם אינה אלא מסווה והסתר (יעויין בקונטרס 'ימי הפורים', עמוד ק"ו, וב'לקח טוב', חיים של תורה, ח"ב, עמוד ר"י).

ובשו"ת שיח יצחק (סימן ש"פ) כתב עפ"ד הרמב"ן בסו"פ תולדות, דעשו עשה עצמו כאילו אינו שונא ליעקב ולכן בא אליהו בדמות חרבונא (עי' במגילת אסתר, ז', ט', ובמדרש רבה, י', ט', ועי' מגילה ט"ז.) שלא היכרוהו, וע"י בא הנס, ולפיכך גם אנו משנים צורתינו.

ויש שכתבו שהוא זכר לעניינין שבמגילה, לאסתר שלא הגידה עמה ומולדתה, או על שם 'ופני המן חפו' (אסתר, ז', ח')- שפניו נשתנו משמחה לאבל, או על שם 'ונהפוך הוא' (אסתר, ט', א') דהנרדפים נהפכו לרודפים. ובמנהגי קול אריה כתב שהוא תקנה כדי שכל הפושט יד לא יתבייש.

כל אלו טעמים יפים, אך הם רק ליישב המנהג בדוחק, או ליתן טעם כדרך חידושים ופרפראות הנאמרים בסעודת פורים. ואינם מצדיקים התפשטות רבתי של המנהג כמאפיין ברור של פורים.

אשרי יושבי ביתך כתב:והגרב"צ פלמן זצ"ל ביאר עוד בתרי אנפי (בספרו 'שלמי תודה', סימן ל"א אות ג'), דהנה בפרשת חוקת כתיב (במדבר, כ"א, א') 'וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל וגו' וילחם בישראל', ופירש"י שם 'יושב הנגב, זה עמלק, שנאמר (במדבר, י"ג, כ"ט) עמלק יושב בארץ הנגב, ושינה את לשונו לדבר בלשון כנען, כדי שיהיו ישראל מתפללים להקדוש ברוך הוא לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר (במדבר, כ"א, ב') אם נתן תתן את העם הזה בידי', עכ"ד רש"י ז"ל. ובתוס' בר"ה (ג'., ד"ה וישמע) מבואר ג"כ ששינו לבושיהם 'במדרש אמרינן דהיינו עמלק, כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור, כסות וברכת שינה, היות כמלך ערד', וא"כ מאחר דעמלק שינה עצמו לבא בדמות מלך ערד גם בכסותו וגם בלשונו, גם אנחנו זכר לזה משנים עצמינו לדמות אחרת. ועוד ביאר עפ"ד הגר"א באסתר (ח', י"ז) 'ורבים מעמי הארצות מתייהדים. פי' כל לא קיבלו אותם, כמו שאמרו שאין מקבלים גרים בימי מרדכי (עי' יבמות כ"ד: וע"ז ג':), ועוד, שלא היו גרים גמורים כי לא נתגיירו אלא מחמת פחד, ולכך כתיב מתיהדים, שעשו עצמן כיהודים אבל באמת אינם יהודים גמורים' עכ"ל, וא"כ אפשר דאף משום זכר לענין זה לובשין הפרצופין ועושים עצמינו כדמות אחרת.

וראיתי בגליון 'דברי שי"ח' ממרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א (גליון 219) שכתבו בזה"ל 'ענין תחפושת בפורים נזכר ברמ"א סימן תרצ"ו ס"ח, ואמר רבנו כי שמע טעם לזה היות ובפורים הכל חייבים ליתן מתנות לאביונים, ולכן היו הרבה גוים מתחפשים אז כמו יהודים כדי שיתנו להם גם, ואמנם כתוב בגיטין דף ס"א א' מפרנסים לעניי נכרים עם עניי ישראל, מ"מ הם לא ידעו מזה, ומזה השתרש הענין הזה (שבא מעכו"ם). סח רבנו, כי שמע מאביו מרן הקהילות יעקב זצ"ל שבישיבה שלמד בנובהרדוק בכל שנה לכבוד פורים היו רגילים להציג את המעשה של המן ומרדכי וכל הענין, ובכל שנה, אותו בחור שהיה מתחפש ומעמיד עצמו כהמן, לא היה סופו טוב ובמשך הזמן יצא לתרבות רעה ויש ליזהר מתחפושת שאינה של צדיקים'. עכ"ל.

ועל האחרונים ג"כ יש לציין דיברי הרב הנאמן, כי לא נראה שעושים מנהג זכר למה שהגויים עשו באותו הזמן. השייכות ליהודים קצת רופפת.
אם כי, הטעם שהובא בשם הגרב"צ פלמן, נאה ביותר ואכן מתקבל על הדעת אף שזה זכר למה שעשו הגויים. בכל זאת זה היה עיקר המעשה שם.
אך יש לסייג שאם טעם זה אינו מפורסם כטעם מרכזי למנהג, לא מפני זה נתפשט מנהג זה.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' מרץ 29, 2020 5:40 am

גם על אזני המן אומרים שבא מהגוים [אגב לגבי התחפושות לקחת המנהג מהגוים מובן מפני שבחגם גם עושים משלוח מנות עם התחפושות, רק להבדיל אצלם לוקחים מנות...]

דוק וחלד · הודעהעל ידי **דוק וחלד** » א' מרץ 29, 2020 9:37 pm

אוזני המן לא צריך לבוא מהגויים זה בסך הכל סתם עוגיה.
במקור קראו לה 'טאשן מוהן' היינו 'כיסני פרג' והמוהן נתחלף ב'הומן' (הברה חסידית).
מקורו בבנימין חינקיס

יוסף בניהו · הודעהעל ידי **יוסף בניהו** » ב' מרץ 30, 2020 12:12 am

דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות
נדפסו ג"כ בהערות איש מצליח על המשנ"ב בסוף הספר

כמדומני שספר זה מצוי יותר.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ב' מרץ 30, 2020 12:47 am

דוק וחלד כתב:אוזני המן לא צריך לבוא מהגויים זה בסך הכל סתם עוגיה.
במקור קראו לה 'טאשן מוהן' היינו 'כיסני פרג' והמוהן נתחלף ב'הומן' (הברה חסידית).
מקורו בבנימין חינקיס

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8671#p77261

דוק וחלד · הודעהעל ידי **דוק וחלד** » ב' מרץ 30, 2020 3:11 pm

אכן כדברי פחות או יותר.
ובכל אופן לדעתי אין השוואה כ"כ בין משקלם של שני המנהגים.
וכמו שקישרת, לאוזני המן כבר יש אשכול בפנ"ע.

דרופתקי דאורייתא

רבי משה כהן בספר חסידים שלו (דף כ ע"א) כתב:
טובה תנחל ושלוה תירש אם תשמור מלאו דלא ילבש גבר שמלת אשה, כגון בחורים הנותנים צעיף בראשיהם ולובשים בגדי נשים בחנוכה ובפורים...
ע"ש עוד.
(מעניין שמדבר אף על "חנוכה"!).

יוסף חיים אוהב ציון

טעם מהשפע חיים פרשת חיי שרה.
ונראה דהנה איתא מאריה"ק שאסתר הכניסה שידה במקומה אצל אחשורוש, והדברים הובאו בכל ספה"ק, וזה עניני קבלה ומי שעוזר לו השי"ת יכול להבין גם הנגלה שבזה. ונראה מקור לזה ממה שנאמר (אסתר ב יד) בערב היא באה ובבוקר היא שבה דמקיש הכתוב שיבה לביאה שנשארה בשלמותה ולא נפגמה אצלו כי לא נגע בה כלל, ולא יניח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וכן י"ל בדבר הכתוב (שם יז) וימליכה תחת ושתי דלכאורה שפת יתר הוא אלא דקמ"ל שרק לענין המלוכה היתה תחת ושתי ולא לשאר דברים. ובזה י"ל טעם המנהג להתחפש בפורים להראות שזו שנכנסה אל אחשורוש לא היתה אסתר אלא אחרת בדמותה וצלמה.

יוסף חיים אוהב ציון

ספר בני יששכר - מאמרי חדש אדר מאמר ט'
ומעתה הרי שלך לפניך, מנהג ישראל תורה היא שנהגו בשעת השמחה להתלבש בלבושים שונים לזכרון הנס והפלא שהתנוסס הש"י עם מרדכי ואסתר שנתלבשו במלבושי יקר רוחניים מה שמלובשין הצדיקים בגן עדן, והנה תראה בדברי הזהר שכן היה לישראל במתן תורה, ותבין לפי זה מה שאמרו רז"ל [שבת פח.] הדר קבלוה בימי אחשורוש.
ההדגשה נפק"מ לפורים המשולש.

באר בשדה · הודעהעל ידי **באר בשדה** » ה' פברואר 18, 2021 1:16 pm

יוסף בניהו כתב:דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות . .

נשנו כמו"כ בעלון בית נאמן גל' 154, פ' צו תשע"ט, אות ט.

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:
לעיין בתרוה"ד סי' קיב שגם נראה (אע"פ שאינו מפורש ממש) שמדבר על מנהג תחפושות

יש תקוה · הודעהעל ידי **יש תקוה** » ו' פברואר 19, 2021 4:01 pm

אציגה נא, את אשר האלוקים אנה, להסיר תלונה, ולהבהיר תמונה:
פסק הרמ"א (או"ח סי' תרצ"ו סעיף ח) דמותר ללבוש פרצופין בפורים, וכן מותר לגבר ללבוש שמלת אישה, ואפי' ללבוש כלאים דרבנן. וכן כתב הרב הלבוש (שם סי' תרצו סעיף ח), וכ"כ המטה משה (עמוד העבודה ארבע פרשיות, פורים, מגילה סימן אלף י"ד) ובאלה המצוות (מצווה תקמ"ג). והובא ג"כ בשו"ת שיח יצחק (בסי' ש"פ). (איברא דילה"ע על זה ממש"כ בב"י יו"ד קפב). וע' ביראים (שפו) שחולק, וע''ע לב"ח (יו"ד סי' קפב, ובאו"ח סי' תרצו, והו"ד ג"כ בט"ז שם) מש"כ בזה. וכ"כ בכנה"ג (הגב"י באו"ח סי' תרצה, ובשכה"ג הגה"ט בסי' קפ"ב) והרב כסא אליהו (תרצו אות ג) כתב דדבריהם (להחמיר בלבישת לבוש גבר לאשה ולהיפך) אמת וצדק, והירא לדבר ה' ירחיק עצמו מאלו הדברים, ובשיורי ברכה (יו"ד קפב אות ג) כתב ואיש על העדה יאזור חיל בדעת ובכשרון לבטל מנהגים אלו וכיוצא בהם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה, וכתיב (דברים פ"א פס' יג) "ואשמם בראשכם" ועוד אומר (ויקרא פ"ד פס' כד, כה) "חטאת הקהל הוא, אשר נשיא יחטא", ויהיה הב'ל רועה, ע"כ. ובשל"ה הק' (מסכת מגילה פרק נר מצווה) כתב דלאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק מזה וכו'. וכ"כ הרב ערוך השולחן (או"ח שם סעיף י"ב), ובספר הזכרונות לר"ד אבוהב (פ"ב), ובשו"ת סמיכה לחיים (סי' א, דף יא ע"א), ובמועד לכל חי (סי' ל"א אות י"ג), ובספר לב דוד (פכ"ט), ובמג"א (סי' ש"סז סקכ"א, והו"ד בהגהות רעק"א סי' תרצו בד"ה ומה שנהגו ללבוש בפורים), ע"ש.

ומ"מ ע' בספר מנהגי החגים (אדר ופורים, פ"ג "תחפושות"), הביא י"ב טעמים להמנהג התחפשות בפורים ואלו הם: הטעם האחד – להראות שכל מה שישראל חוטאים ונדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים. כשם שמחופשים אלה, הדומים לנכרים, אינם אלא יראים ושלמים עם ה', כך ישראל שבאותו הדור היו שלמים עם ה' בלבם, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנאצר אלא לפנים בלבד (אוצר כל מנהגי ישורון סי' נ סקג). הטעם הב' – מתחפשים בבגדי גויים, על דרך שאמרו חכמים: "עד דלא ידע ביחן ארור המן לברוך מרדכי", כמו כן בין המחופשים אין לדעת מי הוא זה, ואולי באמת אינו יהודי (תודעה פרק עשירי). הטעם הג', לזכר פחד היהודים שנפל על הגוים בזמן מרדכי, ובגללו היו "מתייהדים" (מחצית השקל). הטעם הד' –על חלק מן האישים הנזכרים במגילה פרושה מעין מסכה המכסה את פרצופם האמיתי (כנסת יחזקאל), הטעם החמישי על שם שדרשו חז"ל (חולים קלט, ב): "אסתר מן התורה, מניין? "ואנכי הסתר אסתיר" (דברים לא, יח). מכאן רמז הסתרת פנים ביום אסתר (טעמי המנהגים סימן תתצב בשם בני יששכר). הטעם ה-ו' – שנאת עמלק לישראל באה לו מאבי אביו עשיו, ששנא את יעקב על אשר לבש את בגדיו ונכנס לקבל את הברכות, עכשיו שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא, אלא ראויים אנו לרשת את נחלתו של עשיו, ואפילו אם יהיה יעקב לבוש בבגדי עשיו. גם ברוך היה (תודעה פרק עשירי). הטעם הז', זכר למרדכי, שיצא בלבוש מלכות (אוצר המנהגים ובכנה"ג). הטעם הח', זכר לושתי, שעשה לה המלאך גבריאל זנב (שם).
הטעם הט' – לפי שהנס היה מלובש בדרך הטבע, על כן מכסים את הפנים שלא ייראו בגלוי (שם) הטעם הי' – מצינו בעמלק ששינה את מלבושיו ובא להילחם בישראל במדבר, וכן עשו העמלקים בימי יהושפט (שם), הטעם הי"א, בגלל העניים המתביישים לבקש צדקה בגלוי, וכאשר יתחפשו ולא יכירום יוכלו לבקש ולקבל צדקה (שם). הטעם הי"ב הוא מום התחפושת מוסיפה דיצה וחדוה, שמחה וגילה (שם), ע"כ ועוד טעמים ע' בסנסן ליאיר חלק השו"ת סי' י"ב. [ושמעתי שבילקו"י פורים מה' תשפ כתב מרן הראש"ל עוד טעמים בזה, ואינו תח"י). וע' בבנ"י טעמים ע"ד הסוד.
ולך נא ראה לפרי מגדים (סי' שז סקכ"ב) שכתב דמה שמתחפשים ללעג ולשחוק על אחשורוש שרי, וכ"פ מרא הראש"ל מורנו הרה"ג רבי יצחק יוסף שליט"א, בספרו החשוב ילקוט יוסף (הלכות סעודת ושמחת פורים הט"ו) שכתב דאין איסור בדבר, אולם איש לא ילבש בגדי אשה ולהיפך. ואפילו על ילדים קטנים יש ליזהר בזה כמו שהעלה מרן בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' נ - וע"ש תשובה על נושא זה).
ולא ידעתי למה קפץ מר מייד לומר דנלקח מהגויים, ולהוציא לעז על מנהג ישראל קדושים.
ע"כ.[/quote][/quote]

מוטוש · הודעהעל ידי **מוטוש** » א' פברואר 28, 2021 4:00 pm

יעקב אבינו.
התחפש לעשיו...

אז הוא הראשון שהתחפש?!

ישראל אליהו

יוסף בניהו כתב:דברי מרן הרב מאזוז בענין התחפושות
נדפסו ג"כ בהערות איש מצליח על המשנ"ב בסוף הספר

כמדומני שספר זה מצוי יותר.

מצו"ב תגובה על דבריו

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ב' פברואר 14, 2022 1:43 am

מאמר ישן שלי שפורסם בעיתון קוראים אלעד על התחפושות וסגנונותיהם

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' יולי 03, 2022 9:49 am

אולי קשור גם למה שקראנו השבת פרשת חוקת [ ג' תמוז ה'תשפ"ב] וישמע הכנעני מלך ערד והביא רש"י מחז"ל שהעמלקים התחפשו לכנענים [אם בלשון בלבד ולא בבגדים כדאיתא ברש"י ובמדרש אגדה או בשניהם כמובא במדרשים אחרים וכן הוא בפיוט של ר' אלעזר הקליר יוצר לפרשת זכור הובא בתוספות ר"ה ג., ויעוין משכיל לדוד שתמה על רש"י שלכאורה הוא נגד המדרש ולא זכר שר שיש מדרש שבו איתא כרש"י].

יהושע100 · הודעהעל ידי **יהושע100** » א' יולי 03, 2022 10:26 am

יש על זה מעם לועז מפורש שכ' שבתחפושות אנו מרמזים לזה שאנו מכירים כבר את שיטתו של עמלק להתחפש ולהסתיר עצמו ואין לנו חשש ליפול בתחפושותיו...

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » א' יולי 03, 2022 10:32 am

יש"כ!, היוכל מר לציין היכן זה במעם לועז?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ב' יולי 04, 2022 8:21 am

על הקשר בין דרשת חז"ל ל וישמע הכנעני לבין מנהג התחפושות -
א.
https://tablet.otzar.org/#/b/151514/p/- ... 7/end/63/c

ב.
https://tablet.otzar.org/#/b/619914/p/- ... /end/168/c

יהושע100 · הודעהעל ידי **יהושע100** » ד' יולי 06, 2022 11:42 am

גביר כתב:
יהושע100 כתב:
גביר כתב:אולי קשור גם למה שקראנו השבת פרשת חוקת [ ג' תמוז ה'תשפ"ב] וישמע הכנעני מלך ערד והביא רש"י מחז"ל שהעמלקים התחפשו לכנענים [אם בלשון בלבד ולא בבגדים כדאיתא ברש"י ובמדרש אגדה או בשניהם כמובא במדרשים אחרים וכן הוא בפיוט של ר' אלעזר הקליר יוצר לפרשת זכור הובא בתוספות ר"ה ג., ויעוין משכיל לדוד שתמה על רש"י שלכאורה הוא נגד המדרש ולא זכר שר שיש מדרש שבו איתא כרש"י].

יש על זה מעם לועז מפורש שכ' שבתחפושות אנו מרמזים לזה שאנו מכירים כבר את שיטתו של עמלק להתחפש ולהסתיר עצמו ואין לנו חשש ליפול בתחפושותיו...

יש"כ!, היוכל מר לציין היכן זה במעם לועז?

מחילה מכת"ר הייתי זריז ונפסד. השבת שמעתי ד"ז מת"ח אחד ובלי לבדוק השבתי. חיפשתי ולא מצאתיו. כששאלתי אמר לי שבמעם לועז רק נכתב שמנהג התחפושות שייך למה שהתחפשו עמלק והוא ביאר את הדברים ע"פ מש"כ לעיל. אכן שחיפשתי במעם לועז לא מצאתי זכר לזה.

אדיר במרום · הודעהעל ידי **אדיר במרום** » ד' יולי 06, 2022 2:08 pm

במ"ב סי' קיט כתב שכשמתפללים על החולה צריכים להזכיר שם החולה.

זכורני שיש מביאים ראיה מפרשת השבוע שהעמלקים שינו את שפתם ובגדיהם לכנענים, כדי שבתפילה של ישראל - אע"פ שהכוונה על העם הזה, מ"מ כיון שנוסח התפילה על מישהו אחר - זה לא יועיל. וע"כ שהזכרת שם החולה או המדובר - משנה מאד בתפילה.

האם עמדו על הראיה הזו כבר?

כל טוב סלה

לא הבנתי דבר אחד
במקורותינו הק' מצאנו וגם ראינו כבר לפני למעלה מארבע שנה איזכור מנהג ההתחפשות שנפוץ כבר אז בכל תפוצות ישראל
וכלשונו של מהר"י מינץ ראיתי בבתי גדולי וחסידי עולם וכו', משמע שדבר זה היה רגיל ונפוץ במאוד מאוד
האם ידוע מ'מקורות שלהם' שכבר 'נהגו' אז הגוים להתחפש
ואולי להיפך
הרי רוב ככל מנהגיהם וחגיהם הם העתק עלוב למנהגי ישראל הקדושים, דוק ותשכח
וא"כ אולי גם ליל ההתחפשות שלהם לקוח ממנהגי ישראל בפורים

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ו' פברואר 24, 2023 1:21 pm

מה שנכון נכון כתב:ולא לשכוח שיש מי שסיפר (עי' לה"ע) שהרמ"א עצמו נהג ללבוש פרצוף בפורים.

מה זה לה"ע?

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ב' פברואר 27, 2023 1:28 pm

עקביה כתב:מה זה לה"ע?

לב העברי?

HaimL · הודעהעל ידי **HaimL** » ב' פברואר 27, 2023 1:57 pm

דוק וחלד כתב:התעוררתי לחשוב בפורים האחרון אודות מנהג התחפושות, מה טעם וריח יש בו.
וע"כ הסקתי שזהו מנהג נוצרי מובהק מיום חגם המכונה "ליל כל הקדושים" החל ב-31 לאוקטובר. (תאריך שחל בתחילת החורף).
בחג זה לובשים כולם תחפושות של דמויות מפחידות ומשונות או דמויות מפורסמות וכן מפסלים דמויות בדלעות.

לא נראה לי שזה נלקח משם. להערכתי, כל המנהגים האלה הם חדשים, דהיינו, מה שהשקצים הקטנים הולכים לאסוף ממתקים ומתחפשים. במקור הוא חג של הזכרת נשמות המקודשים לנצרות, ולכן השייכות לרוחות ושדים (למרות שבמקורו הקדום יותר הוא כנראה חג קרבן אלילי, כמו שהנאטאל הוא גלגולם של הקלנדא והסיטרוניא). ומה שלקחו מהגויים הוא ככל הנראה מהקומדיה דל ארטה, שאין לו שייכות דתית, אלא הוא חלק מדור הרנסנס האירופאי, והאמנויות שהתפתחו בו (כלומר, שהמסכות היו בהתחלה חלק מהפורים שפיל, שהתפתח מחיקוי הקומדיה דל ארטה, וכאשר התחילו לייצר מוצרי מכונה, ופלסטיקה, הפכו המסכות והתחפושות לדבר השווה לכל כיס).

כשתילי זיתים

ז"ל החיד"א בלב דוד פרק כט

ומאחר שכן במקום גילה שם תהא רעדה, לעשות מצות היום באימ"ה רבה ושמחת עולם, שמחה של מצוה.
ולא תהיה עדת ה' אל גיל כעמים, השוטי"ם במזרקי יין, ושחוק וקלות ראש מאד, מבלי משים יראת ה'.
וח"ו עלה על לבם, כי ביום הפורים, הותרו האיסורים, ומצות פריקה פריקת עול תורה ומצות, כהיום הזה קודמת.
ויש אשר טמנ"ו חפ"ש מחופ"ש, התחפש ובא בצלמי הפרצופין, ילבש גבר שמלת אשה, ואשה בכל אלה, קשט"ה פניה, כהלכת גוברין.
אוי לנו! איך זרע ישראל בני אברהם יצחק ויעקב, ונשמת שדי בקרבם, בלכתם ילכו בחקי הגוים, ונותנים כח ליצה"ר ופרקו עול תורה ומצות ביום הקדוש הזה.
היאומן כי יסופר שמצוה הוא ביום הזה לעבור על דת משה וישראל. ואיך נשא פנינו לשלם רעה תחת טובה, כי ביום אשר כמעט אבדנו, וכפסע בינינו וכו'.
וה' ברחמיו הצילנו, ואדרבא היה יום טבוח לשונאי ישראל.
ביום הזה אשר קבלנו החסדים והטובות להפליא, בו בפרק אלו עוברין על רצונו, וכדאי בזיון וקצף:
ובעיני הדבר פשוט שאם כל ישראל היום הזה, אשר זרע עמלק לטבח יובל, ונפל המן הרע הזה, ראש מבית רשע היו נוהגים בסדר קדושה, והשמחה היתה מקודש"ת לשמים, ויתר היום עוסקים בתורה כל א' כפי שיעורו. ע"כ בשכר זה היינו נגאלים גאולת עולם. וימחה זכר עמלק כי היום הזה אשר החל לנפול ונפל מהם רב.
הן עם ישראל אם היינו מתאמצים בתורה ומצות כהיום הזה, רעה תבוא אליהם לזרע עמלק עד כלותם אותם, ובא לציון גואל.
ומה גם, אשר רוב ישראל מרבים צדקה היום הזה, עם עמלי תורה, ועניים מרודים, ובינונים אשריך ישראל, כמה מאות נתונים נתונים המה למצות והוא אשר דברתי, כי בכח מעשה הצדקה, אשר היא היתה אם לכל הטובה, לכפרה ולבטל גזירות רעות, ולהחיש תשועתינו, ובכח עבודתינו לה' ית' היום אין ספק שהיתה מפלת עמלק גמורה ותפרה ישע גאולה שלימה

מתון · הודעהעל ידי **מתון** » ג' פברואר 28, 2023 5:09 pm

מוטוש כתב:יעקב אבינו.
התחפש לעשיו...

אז הוא הראשון שהתחפש?!

כן!
אכן כן ביאר הגאון בעל הערך ש"י בשורש טעם מנהג התחפושות בפורים, ומבאר שמצות לבסומי בפוריא, וסעודת פורים, והתחפושות, שורש אחת להם. רצ"ב דבריו הנפלאים.

אריה הכהן · הודעהעל ידי **אריה הכהן** » ד' מרץ 01, 2023 5:15 pm

תחפושת בפורים – מקור המנהג, והטעמים.
מנהגים רבים נהגו בקהילות ישראל ביום הפורים, ומנהג ישראל תורה הוא, ולשבחם של ישראל וגם סיבה לגאולתם היא שלא שינו מנהגם. במדור זה כתבנו בשנים קודמות אודות מספר מנהגים הנהוגים בפורים. במאמר שלפנינו נכתוב בעז"ה על מנהג התחפושות – והטעמים למנהג.
מקור המנהג: למעשה, הראשון שהזכיר מנהג זה הוא מהר"י מינץ, והביאו הרמ"א בהלכות מגילה1. וז"ל: מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים וגבר לובש שמלת אישה, ואישה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונים אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאיים דרבנן. ויש אומרים דאסור, אבל המנהג כסברא ראשונה. ע"כ.
ובמ"ב2 כתב: עיין ביו"ד שכתב שם הט"ז בשם הב"ח שיש לבטל מנהג זה. (א"ה ללבוש גבר שמלת אישה, ולהיפך.) הן בפורים או בשמחת נישואין, וכן כתב באור הגולה שם. ואם כל המלבושים של איש רק מלבוש אחד של אשה וניכרים הם, אפשר שאין למחות בהם [פמ"ג]. ועי' בכנסת הגדולה ובשל"ה שהזהירו להרחיק מזה.4

הטעמים למנהג:
כתב בס' זיו המנהגים5 עפ"י דרשות חז"ל6: "אסתר מן התורה מנין, שנאמר ואנוכי 'אסתיר פני' "7. ואף כי המקרא נאמר לרעה, אמנם בימי אחשוורוש בחסד אל, כל היום נהפכה הרעה לטובה, לכן נהגו להסתיר פנים במסווה לרמז מה שכתוב 'אסתיר פני'8.
ובס' טעמי המנהגים9 כתב: טעם שנהגו להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחת פורים, לא דבר ריק הוא, שהוא לזכר מה שאמרו חז"ל "הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו בימי נבוכדנצאר, שעשו זאת למראית עין בלבד), אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים". ע"כ משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים, ולא ניכר הפנים של מי הוא10.
ובאליהו רבה כתב11: "ובכנסת הגדול - וטעם לרמז למנהג שלנו בשינוי בגדים חשובים, אפשר זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות. ועיין עוד.
ועוד טעם כתב בספר התודעה 12: לפי שכל שנאת עמלק לישראל, באה לו מאבי אביו עשו ששנא ליעקב על אשר לבש בגדיו ונכנס לקבל את הברכות, עכשיו שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא אלא ראויים אנו לרשת נחלתו של עשו, ואפילו אם לבוש יעקב בגדי עשו – גם ברוך יהיה.
עוד טעם כתב במנהגי קול אריה שזה בכדי שלא יתבייש כל מי שצריך לפשוט יד. ועוד לפי שהנס היה מלובש בדרך הטבע, ע"כ מכסים הפנים שלא יהא נראה בגלוי13.
ועוד טעם כתב בס' פורים וחודש אדר14 לזכר פחד היהודים שנפל על הגויים בזמן מרדכי, ובגללו היו "מתיהדים"15. ועוד, משום שהתחפושות מוסיפות דיצה וחדווה, שמחה וגילה16.

מקורות וציונים
1.סי' תרצו' סעי' ח'. 2.שם. 3.סי' קפב'. 4.וע"ע בס' פסקי תשובות כאן. 5.עמ' רצב'. 6.חולין קלט'. 7.דברים לא' יח'. 8.אוצר כל מנהגי ישורון עמ' 128 – וע"ע בס' אוצר דינים ומנהגים – ערך פורים. 9.ענייני הגאולה אות תתצב'. 10.בני יששכר. וע"ע בליקוטי מהרי"ם ח"ג עמ' קצט' ובספר התודעה – פורים. – בס' המטעמים (פורים – יד') כתב: לזכרון נס ופלא שהתנוסס השי"ת עם מרדכי ואסתר שנתלבשו במלבושי יקר רוחניים מה שמלובשים הצדיקים בגן עדן, וכן היו לישראל במתן תורה. עיי"ש. 11.סי' תרצו' – ח'. 12.שם. 13.מנהג ישראל תורה סי' תרצו'. 14. עמ' קיב'. 15. אסתר ח' יז'. 16. שם – ועיי"ש עוד טעמים.
פורים שמח לכל בית ישראל.

מוטוש · הודעהעל ידי **מוטוש** » א' מרץ 19, 2023 2:06 am

מתון כתב:
מוטוש כתב:יעקב אבינו.
התחפש לעשיו...

אז הוא הראשון שהתחפש?!

כן!
אכן כן ביאר הגאון בעל הערך ש"י בשורש טעם מנהג התחפושות בפורים, ומבאר שמצות לבסומי בפוריא, וסעודת פורים, והתחפושות, שורש אחת להם. רצ"ב דבריו הנפלאים.

ברוך שכיוונתי...

יוסף חיים אוהב ציון

יש מקור לא לחפש ילדים לחיילים? [איני שואל סתם].

מאור אקאלר · הודעהעל ידי **מאור אקאלר** » ג' מרץ 19, 2024 6:54 pm

אשמח אם אחד מחכמי הפורום יבאר את דברי הבאר הגולה בנושא:
" ואומר אני עוד שהרבה גזירות וחורבנות נולדו ע"י זה ואשרי המבטלם"
הכוונה לדברים האמורים במאמר שבקישור? - download/file.php?id=84506

פורום אוצר החכמה

מי מחובר