הודעהעל ידי ס''ק » ד' פברואר 29, 2012 4:54 pm
שמענו בזה ע"ד הפשוט: שם בגמ' בברכות מיירו בהבדלה שאומרה בחונן הדעת, [שאם אין דעה הבדלה מנין]. ואמר שם גדולה דעה שנתנה בין שני אותיות, שנא' א-ל דעות ה'. ואף מקדש ניתן בין שני שמות, וכל מי שיש בו דעה כאילו נבנה ביהמ"ק בימיו. והקשו גדולה נקמה שנתנה בין שני אותיות שנא' א-ל נקמות ה', ותי' במילתא מיהא גדולה היא, דאמר עולא שני נקמות למה, אחת לרעה לאו"ה, ואחת לטובה לישראל.
חזינן, שלדעה יש שלשה תוצאות, הבדלה, מקדש [ותפלה- אם אין דעה תפלה מנין, ירושלמי], ונקמה.
ונתבאר, שהבדלה אינה רק ההכרזה שעכשיו מסתיימת השבת הקדושה והתחיל החול, רק הוא הידיעה, שהיא ההכרה, את הקדש ואת החול, ומתוך כך ליתן ביניהם מחיצה. וכמו המבדיל בין קדש לחול, שהאור ניתן להבחין ולבקר על ידו בין העצמים ולהכירם, ולא בחושך. ואף המקדש ועבודת ה' הם לתכלית חיינו בזה העולם, לידבק בבו"ע, שאף זה נקרא ידיעה. עכ"פ, נת' שהידיעה אינה ידע חיצוני, רק ידיעה הבאה מההכרה הפנימית והעמוקה, והאדם בא על ידה לדבקות, שהוא הרובד הפנימי שבאדם, שהרי אדם שכולו חיצוניות אינו יכול להשתחרר מכבלי הגוף ולהתאחד עם הראוי להתאחד אתו, מפני שיש לו את גבולות הגוף, משא"כ מי שיכול להוריד את המחיצות, זה רק אם זכה לחיות את פנימיותו, שהרי הנשמות יכולות להתדבק יחדו, וזהו הידיעה האמיתית.
וע"ז הוסיפה הגמ' שאף הנקמה גדולה היא, ואף לה שייכות לדעה. והנה מה הפי' של "נקמה". ובפי' רש"ר הירש ז"ל מצינו, שהוא משורש מקום [וקימה], שהרי עד"מ כשאחד רצח, הרי נעשה כאן עיוות ופשע בעולם, ומעשה הנקמה אמור להחזיר את שלטון החוק למקומו. [אלא שבמקרים של נזקין ניתן אף לתקן את הנזק הפרטי ע"י ריפוי וכדו'], וא"כ גם לנקמה אמיתית, שלא רק תעשה צרות לאו"ה בתור "תשלום" על מה שעשו לנו, אלא תעמיד את העולם על מקומו ומצבו האמיתי כמו שהוא אמור להיות, הוי אומר: לראות מהרה בתפארת עוזך, להעביר גלולים וגו',לתקן עולם במלכות שד-י, וגו'- ככתוב בתורתך, ה' ימלוך לעולם ועד!, ואנו נוהגין להוסיף- ונאמר והי' ה' למלך וגו' ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד. וא"כ, הרי אף תכלית הנקמה באו"ה היא האחדות האמיתית, לחיות חיים אמיתיים ולא חיים חיצוניים המובילים לתרבות הגוף החיצוני, וממילא לחולשת הידיעה האמיתית.
וז"ב מש"כ אדוננו הגאון החסיד מוילנא עליו השלום, כי זה תכלית השמחה בפורים, לגלות את הידיעה האמיתית על גדולת מרדכי ונקמת המן. ויה"ר שנזכה בקרוב לנצחון דרך מרדכי, שאינה סובלת את החצוניות ואת בילויי הגוף, והיא אומרת- עד שאתה מתפלל שיכנסו ד"ת לפיך- התפלל שלא יכנסו מעדנים למעיך, כי תרבות הגוף שייכת לעמלק, וכל עוד היא קיימת אין כסאו של הקב"ה שלם. [ועל ענין זה של עמלק, נתבאר בארוכה בספר רזין גניזין מבית מדרשו של הרמח"ל].
נ"ב, ואף הקריאה בעיתונים ושבועונים וכדו', הרי אין בהם אלא לשם בילוי בלבד, שהרי לכך נוסדו מעיקרא. [וזה זמנים כבירים שאני אומר שאף את כל ספרי הקריאה הנד' אסור לקרוא אף בחול, שנאמר ובמושב לצים לא ישב, ואף כל הענין הנ"ל].