הן מיד באמירת 'אלי ציון'.... הכל נעשה מין זמר נאה!

[סגי נהור]

אלה לא בדיוק שני לחנים, אלא שני נוסחים לאותו הלחן (שמעידים כמובן על קדמוניותו).

[עזריאל ברגר]

אלה לא בדיוק שני לחנים, אלא שני נוסחים לאותו הלחן (שמעידים כמובן על קדמוניותו).

עד כמה שאני מכיר את שניהם - הם לא נשמעים "שני נוסחים לאותו הלחן".

[סגי נהור]

באתר הפיוט ניתן לשמוע את נוסח פפד"מ מבוצע ע"י מרדכי ברויאר.
זה נוסח מוכר ונפוץ שהוא גרסה אחרת לנוסח שלנו.
או שאתה מדבר על נוסח אחר (איזהו?), או שזה שוב ענין של שמיעה מוזיקלית.

[בתוך הגולה]

אכן בבית הכנסת הגר"א בבית וגן שיסודו ע"י היקיים בשיתוף בני האונטרלנד של הונגריה מקוננים קינות אלו ( וכן עוד 2/3 נוספות) בנעימה מיוחדת.

צ"ל האוברלנד.

פעם הקלטתי לעצמי מקצת אמירת הקינות.

הקובץ שרשום עליו 'אצבעותי שפלו' טעות וצ"ל 'איך תנחמוני' (קינה כח) ומתחיל באמצע אות ה'

שגיאות מביכות... תודה על התיקונים.

גם לקינה 'אצבעותי שפלו' יש נגינה מיוחדת. יותר נוגה ועצובה ופחות קצבית.
לצערי איני מוצא את ההקלטה.

[מתגעגע]

למה בעצם חוזרים על קינת "שומרון קול תתן" גם בבוקר? מה כל כך מיוחד בקינה זו?

האם מפני הרחמים ונחמה שבסופה?

[יעקל]

46440_21_402_625.png

לא מצאתי מקום לשחוק וללעג לאלו שנוהגים לומר בעמידה ובקול.

מי זה שו"ת צי"א ?

[צופה_ומביט]

ציץ אליעזר.

לגבי נושא האשכול, אין ספק שיש הבדל עצום בין המנגינה ממערב אירופה [פפד"מ ודרום גרמניה באתר פיוט, ביכנ"ס הגר"א בית וגן (ושם עוד רגילים לנגן מילת "בצירֶיה" ושכמותה בתנועת עליה ולא ירידה] לבין המנגינה ממזרח אירופה הנהוגה בישיבות וברוב בתי הכנסת. על הראשונה מתאים מה שהביאו כאן לעיל שיש בה שירה והמנון וקרובה למארש, ואילו השניה כולה קינה ונהי וקול נשבר. בבית הכנסת שבו התפללתי הבוקר חזן הקינות בעל הרגש והלב בכה בכל הבתים, והיתה זו קינה ממש בקול רועד ושבור מבכי, והוא עורר לכך את הקהל עמו.

[יעקל]

הרב צו"מ,
המנגינה הראשונה - עתיקת יומין היא, יסדוה מצוקי ארץ קדמונינו חסידי אשכנז, את המנגינה ההיא פיזמו במשך מאות שנים רבותינו הראשונים בעלי התוס',בעל עבודת הגרשוני, רד"א מנ"ש (מוצאו מווירמיישא) , בעל חות יאיר,בעל שו"ת זכרון יוסף , בעל עצי אלמוגים, בעל יד דוד, ובפשטות הרב ח"ס...

רק צריך להגיד להעולם לנגן זאת בצורה יותר איטית כך שיהיו פיו וליבו שווין

[צופה_ומביט]

אין לי טענות, התייחסתי רק להודעה הפותחת את האשכול, המכתב מהגרש"א וכו', שכל זה נכון יותר כלפי המנגינה הראשונה ופחות כלפי השניה, ממילא יש יותר לעורר כזאת כלפי השניה. יתכן שהמנגינה השניה היא היא העיבוד ה"איטי" שעשו לראשונה מטעם זה.

[חרט]

אלי ציון - מלא רגש ומרטיט לב - הגאון ר' יצחק ברנשטיין זצ"ל, מראשי ישיבת כנסת חזקיהו - כפר חסידים.

[צופה_ומביט]

שמתי לב שאת 2 המילים הראשונות בכל בית הוא אומר בניגון פפד"מ הנ"ל, ומיד ממשיך לנוסח הישיבתי. כך זה נשמע עכ"פ.

[גביר]

כפי שהעיר הרב משולש 'קינה' היינו בניגון ובקול בוכים, וכפה"נ קינת 'אלי ציון' היא שנשארה לנו עם נגינתה.

מצאתי ג"כ דבר נאה בשם רי"ד מבוסטון

נפש הרב.JPG

וראה עוד באשכול זה
forums/viewtopic.php?p=50376#p50376

א. באחת השנים שנשארתי בת"ב בישבה"ק מו"ר הרב יפרח זצ"ל עמד על כך בשיחה שנשא לאחר הקינות בליל ת"ב ודיבר על כך שזהו ניגון של געגועים וכיסופים.

ב. בבית הכנסת 'מרכז אברהם' ברחובות, שהוקם בידי עולים מהולנד, שר כל הקהל במנגינות מיוחדות את הקינות - אש תוקד בקרבי [כליטניה, דהיינו שהחזן שר כל שורה והקהל ענה בצאתי מירושלים ובצאתי ממצרים], אז במלאת ספק ואלי ציון ועריה [במנגינה המוכרת בהרבה מקומות], שאר הקינות שנאמרו [לא אמרו את כל הקינות] נאמרו בידי כל אחד בתורו והשאר הקשיבו.
אולי זה מנהג הולנדי.

[שמשון]

האשכול הזה משום מה מזכיר אותי מהבדיחה הידוע על הליטוואק שכל החיות שלו ביומא דפוריא מהפסוקים הבודדים במגילת אסתר שקורין בניגון של איכה, וא"כ למה לא יקראו כל המגילה בניגון איכה, וע"ז תירצו שזה כבר יהיה בבחינה של הוללות .....

שמעתי תוספת לזה, שלאחר שנתנו לליטוואקים כ"כ הרבה חיות באמירת מגילה שלימה של קינות. הם יוצאים אח"כ למסע הוללות הנמשך עד ר"ח אלול.

[שמשון]

בזמנו שמעתי שהניגון של "אלי ציון ועריה" הוא אותו הניגון של "בנה ביתך כבתחילה" במוסף לשלש רגלים

[עזריאל ברגר]

בזמנו שמעתי שהניגון של "אלי ציון ועריה" הוא אותו הניגון של "בנה ביתך כבתחילה" במוסף לשלש רגלים

אכן. הובא לעיל viewtopic.php?p=293293#p293293 (וגם בהודעה שאחריה).