"הוגה מספרי אני משה ברבי מימון זצ"ל"

[אבקברד]

תודה רבה
אבל זה עדיין לא פועל
טוען וטוען וטוען...

[יבנה]

תודה רבה
אבל זה עדיין לא פועל
טוען וטוען וטוען...

הבעיה אצלך לא אצל האתר.

[ידבר פי]

האם יש בראשונים אזכורים של נוסח התפילה שבסוף אהבה ע"ש של הרמב"ם?

כמדומה שבהגמ"י שם יש. מי עוד?

בר"ן ראש השנה דף ח' ע"ב מדפי הרי"ף (בעוז והדר עמ' כז). יעו"ש שהביא מחלוקת הראשונים אי יוצאין בקרא דותקעתם בחצוצרות משום פסוקי שופרות ואחר שהביא שיטת הרא"ה דסגי בזה כתב שם "וכן ראיתי לרמב"ם ז"ל שהביא פסוק זה דותקעתם בחצוצרות בסדור תפלותיו בסוף סדר אהבה" עכ"ל

[צופה_ומביט]

הסורק אינו תקין. אסכם בקצרה את דבריו.

לדבריו אינו נכנס למחלוקת החוקרים האם נכונה החתימה. ואפילו כדעת השוללים בכל מקרה מדובר בכת"י חשוב שכן הוא מזמנו של המחבר. עיקר דבריו שם נסובים סביב העובדה שחתימת הרמב"ם הוגה מספרי מופיעה בכתב היד לפני נוסחת התפילה המופיעה בסוף כתב היד. עובדה שיש לבארה בשני אופנים, או שהרמב"ם חתם על הספר טרם הושלמה כתיבתו-העתקתו. או שבמקור ממנו הועתק החיבור, קרי ספרו של הרמב"ם לא היה נוסח התפילה כלל. ולפי"ז יחוס סדר התפילה לרמב"ם אינו ברור. ויתכן שאינו אלא השלמת פלוני. הוא עומד ע"כ שאין זכר בגוף היד לסדר התפילה. הוא מצביע גם על שינויים חיצוניים, כמו העדר כותרת ועוד, שיש בהם בכדי להטיל פקפוק ביחוס סדר התפילה לרמב"ם.

ע"כ כתבתי במקו"א ואעתיק דברי משם כפי שנכתבו אז:

בשני מקומות מדבר הרמב"ם על מטבע ותן פחדך וזמן אמירתו. בהל' תפילה ובסדר התפילה.

במקו"א כותב הרמב"ם שהמנהג הפשוט לומר בר"ה ויוה"כ ויש שנוהגין לאומרו גם בעשי"ת (כן מנהג חלק מהבלאדי עד היום). ובמקו"א כתב שהמנהג הפשוט לאומרו בר"ה ויש מקומות שאומרים גם ביוה"כ (ובעשי"ת).

הרי לנו סתירה גלויה בדברי הרמב"ם לגבי מנהג ותן פחדך ביוה"כ.

[אין לפני דברי הרמב"ם לציין מקורם המדויק ועם הקוראים הס"ר]

פניתי לספר המפתח ואין עוזר, קראתי לר"י קאפח ואין עונה. וגם החיפוש באוצה"ח לא הניב תוצאות זולת דברי הר"י רצאבי כי האריך על כך בספרו מענה לשון (שלא בא בדפוס).

היתכן שאיש (זולת הרי"צ) לא נרגש מדקדוק גלוי זה ?

[ואגב קאפח. י"ל כעת ספר מנחת אהרן של מחבר בשם אהרן קאפח תלמידו של ר' יוסף קאפח, ובו סקירה על מנהגי הבלדים - דרדעים, תוך כדי זלזול מוחלט בזוהר ובאר"י. דברים שמורו לא נכשל בהם בגלוי. בין הדברים הוא כותב ששאל את מורו למה לא הזכיר כמעט מאום בכל ביאורו הגדול לרמב"ם מדברי המהרי"ץ (!) ומדברי החזו"א. והלה השיב לו כי כיון שרבו בדורנו קנאים לתורתם ופעמים שיש לו השגות עליהם נמנע הוא מלהביאם כלל]
=======================
והעירו שבמקו"צ לרמב"ם מהדורת הרב פרנקל פ"ב העירו מהסתירא וכן שר' אביגדור נבנצאל בקובץ בית הלל יב העלה גם הוא את הפקוק ביחוס סדר התפילה לרמב"ם. ובגליון ט"ו הגיב חכם אחד על דברי הרב נבנצאל והראה שבארחות חיים לוניל וכן הכס"מ מיחסים את סדר התפילה לרמב"ם ועל ההערה ותן פחדך כתב איזה תירוץ דחוק. עוד שמעתי ביני ביני, שהר"נ פרסם את דבריו גם בקובץ מבקשי תורה ושם הגיב לדבריו הגרד"צ הילמן וכתב שאין שחר לפקפוק. ואמ"א.

[מן הסתם רש"ז הבלין במבואו הגדול לכתב יד, בראש מהדורת הפקס' של מכון אופק, הקיף ענין זה]

לא מצאתי שם. [ואינו ראיה].

[צופה_ומביט]

אגב, כת"י אוקס', נמצא כיום באוצר בחבילת ספרי אופק.

היתרון של הסריקה הוא האיכות, היתרון של הספר שבאוצר הוא בציון המיקום בספר בגליון, וכן במבוא של הרב הבלין.

במהדורה הנ"ל, במבוא של הרב הבלין, בסקירת ההגהות והתיקונים שבגוף הספר המוגה, בעמוד 73 בספר שהוא 72 בתוכנה:
שתי הערות [לכאורה] בטור הימני:
א. בציון השלישי מלמעלה, לכאורה נכתב בטעות 34ב במקום 32ב.
ב. נשמט ציון מחיקת המילה "אלוה" אחרי "לידע שיש שם" בתחילת הלכה א.
[נראית אפילו בסריקה הקשה שבאוצר, כל שכן בסריקה האיכותית באתר הבודליאנה].