ר' ראובן מרגליות

[זאב ערבות]

הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי

תיקון: ד' כרכים על בבלי וב' כרכים נוספים על ירושלמי, כרך א על ירושלמי זרעים וכרך ב על מועד.

האם הספרים נמצאים באוצר?
האם יש מידע עליו?

הספרים נדפסו ע"י מה"ק, כך שנמצאים בחבילה. לאיזה מידע אתה מתכוון?

[חומץ בן יין]

הרה''ג ר' אליהו שולזינגר הטשערנאוויצער דיין ישנו ממנו ד' כרכים שנדפסו ע''י מוסה''ק ביוזמת ר''ר מרגליות בשם יד אליהו על ש''ס בבלי וירושלמי

תיקון: ד' כרכים על בבלי וב' כרכים נוספים על ירושלמי, כרך א על ירושלמי זרעים וכרך ב על מועד.

האם הספרים נמצאים באוצר?
האם יש מידע עליו?

הספרים נדפסו ע"י מה"ק, כך שנמצאים בחבילה. לאיזה מידע אתה מתכוון?[/quote
על הרב שולזינגר. מהספרים נראה שהיה לו דרך הלימוד מקורי. האם אנו יודעים מי היו רבותיו וכו'

[זאב ערבות]

הקפצתי תגובה זו מאהאשכול על ספר חסידים כיון שמתאימה יותר לכאן

שלום
א. הרב ראובן מרגליות זצ"ל היה נשיא המזרחי בגליציה המזרחית טרם עלותו ארצה. כך ש"ציוניותו" היתה ידועה לכל.
ב. אין לסמוך על דברי בייגלאייזן. כתבתי על כך ברשימתי על "הרב ראובן מרגליות והרבי ממונקטש – סיפור שטרם סופר" בבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם.
בברכה
אבישי אלבוים
ספריית הרמב"ם

תודה על הערותיך
היותו של ר"ר מקורב לחוגי הציוניים באירופא דבר ידוע. לחסידים יש אהדה רבה לספריו אך יש בינהם שלא מוכנים לסלוח לו על ציונותו וכן אינם מעוניינים שבביתם יהיו ספרי מה"ק. כל אלו דברים ידועים ובין אם תקרא לזאת קודם החטא או כל לשון מליצית אחרת לא ישנה את העובדה והאחים ביגלייזן לא גילו כאן איזה סוד כמוס. בקשר לקביעתך שאין לסמוך על דבריו, האם יש ספר ביבליוגרפי או תולדות שניתן לסמוך עליו מתחילתו ועד סופו? אשמח לדעת. האחים ביגלייזן ידעני ספרים גדולים והשתתפו בהרבה מכירות פומביות ועשרות אלפי קונים ביקרו בחנותם ויש להם ידע רב ויודעים מה שהם אומרים, ושוב איני אומר שלא יתכן שיעשו טעויות, אך זה בטל בשישים. אך כעת אוכיח לך מדוגמא שלא תוכל להתכחש לה. מדובר בספר מקור ברוך שהו"ל ר"ר בשנת תרצ"א, באוצר מופיע פעמיים, פעם אחת תחת השם מקור ברוך ושם מובא שנדפס בזאמאשטש (מענין מדוע שינו את מקום הדפוס, כנראה לטשטש עקבות) למרות שבביליוגרפיה שבספר מרגליות כתוב לבוב ונשמט שמו של ר"ר, וכפי שמופיע בח"ג של בוצינא דנהורא המופיע באוצר (יש לשים לב שיש גם מהדורה של ב' כרכים אך אין את מקור ברוך). אך ההוכחה הכי חשובה לעניננו היא המהדורה שנדפסה בכרך י"ז מספרים הקדושים מתלמידי הבעש"ט שנדפס בברוקלין ע"י חסיד ירושלמי בשם הלל גולדשטיין ללא הזכרת שמו של ר"ר. האם תוכל לתת הסבר מדוע השמיטו את שמו? משהו מפריע להם?
ובדרך אגב עליתי על תגלית מעניינת (יש לעיין בקבצים) שיש הבדלים בין הדפוסים מעמ' 35 והלאה. במקור ברוך שבאוצר שני דפים הוחלפו בדפים אחרים ואחד מהם אף חתוך באמצע, וכן השמיטו את קונטרס אמרות טהורות, ואילו במהדורה שבבוצינא דנהורא שבאוצר חסר לגמרי הקונטרס מעמ' 35 והלאה.
בכל אופן, אשמח לשמוע הסבר מדוע השמיטו את שמו של רר"מ.

[הגיונות]

מפורסמת הערתו של רר"מ על רצ"א מדינוב אודות פירושו לדברי היעב"ץ "ואילו ספר השמע וספר הנפש" (קונטרס 'עוללות' שצורף ל'מחקרים בדרכי התלמוד').

והנה, קדם לרר"מ מרגליות, ר' מרדכי יונה רוזנפלד (תלמידו של רצ"א מדינוב), בביאורו על 'אור החיים' (כה, סע"ב הע' כט). וכבר ראיתי שהעירו בזה בעבר באחד האשכולות כאן.

דברים אלו מצטרפים למה שכבר כתבתי כאן אודות הקבלות ומקורות בדברי רר"מ.

[מה שנכון נכון]

אינני מבין הערה זו. כל מי שיש לו מעט ידיעה ויראה דברי המעין גנים, יבחין מיד בטעות.
ואם בין כה וכה בשביל להניח שרר"מ לקח את ההערה מביאורו של הרב רוזנפלד היה עליו לקחת ספר אור החיים, וללמוד בו עד שנפגש בקטע הנ"ל, מהכ"ת שלקח את ההערה מביאורו של הרב רוזנפלד, ולא למד באוה"ח עם מעין גנים ומצא לבד את הטעות הפשוטה הזו.

---
בדקתי כעת בפי' הרב רוזנפלד וראיתי שאינו מעיר כלל על המעין גנים, רק מפרש לפי תומו שספר השמע וכו' הם ספרי אריסטו.
ברור שרר"מ לא היה זקוק שהרב רוזנפלד ילמדהו ידיעות למתחילים מעין אלו, וכן פשוט לכל מבין שלזה כיון היעבץ.

[הגיונות]

אין כאן הכרח לומר שרר"מ 'סחב' הערה זו וקנאה ב'שינוי השם'. רק ציינתי להקבלה של הדברים. לא אכחד, שכן, מבחינתי הוא כבר יותר מחשוד ובר הכי ממש. כך שבהחלט לא אהיה מופתע אם רר"מ ראה ביאור זאת קודם. אף שכאמור, אין כאן כל הכרח.

---
והנה, דברי הרב ח"ב, ואלו אלו הם הדברים - viewtopic.php?t=180#p816

[אוצר החכמה]

בקיצור הרב הגיונות גנב את ההערה על רר"מ מהאשכול ההוא.

[מה שנכון נכון]

אני רואה שכבר העירו באשכול ההוא לנכון שאין כאן כל סיבה לחשד שרר"מ לקח הערה זו מאחרים, וראוי יותר לחוש לביזוי ת"ח מאשר לזכות את הרבים בפרסום תגליות סנסציוניות, כ"ש כשאין להם שום בסיס (רק ע"ד זה עונשו וכו').

[אוצר החכמה]

בקיצור הרב הגיונות גנב את ההערה על רר"מ מהאשכול ההוא.

ברור שלא. אלא גם הוא כיוון לאותה הערה (ואכן ציין שמלבד זאת גם ראה את ההערה). את אותו קרדיט שאני נותן לרב הגיונות שכדבריו כן הוא והוא שם לב לדבר זה בעצמו אני נותן גם להגרר"מ.

[זאב ערבות]

בשנת תש"ל יצא קטלוג ספרי מה"ק שנרשמו ע"י נפתלי בן מנחם. בקובץ מובא הערך מרגליות ראובן.

[זאב ערבות]

חביבותו של ר"ר מרגליות על הגרח"ק. לקוח מספר הספרים

ראובן מרגליות.jpg (45.45 KiB) נצפה 4177 פעמים

[נחוניא]

אשמח מאוד אם שייך לקבל מאמרו של הרב ראובן מרגליות "לתולדות אנשי שם בלבוב", נדפס בקובץ "סיני" גליון כז (שנת תש"י) עמ' קכ.

[הגיונות]

אך אציין שלאחרונה נתקלתי בכמה וכמה וכמה תמיהות שהעלה ר"ר מרגליות, שכבר כתב בהם הר' מימון בספריו.

ולדוגמא אציין לדבריו ב'ניצוצי אור' (עמ' 82):

Screenshot_20190413-204904__01.jpg (81.78 KiB) נצפה 13556 פעמים

ודברים אלו העלה על הכתב אף הר' מימון בספרו 'חדר הורתי' במאמר 'דברים אחדים' (עמ' כח, אות י"ב):

Screenshot_20190413-205505__01.jpg (76.38 KiB) נצפה 13556 פעמים

ויש עוד כיוצא באלו

[דרופתקי דאורייתא]

חביבותו של ר"ר מרגליות על הגרח"ק. לקוח מספר הספרים

תודה רבה!
[הספר נקרא "ספר הספרים"?!]

האם ר"ר מרגליות לא היה שם הספרן (ולא "מזכיר")?!

ויותר תמוה לי, מה מרן הגרח"ק שליט"א עשה אצלו בספרייתו בת"א?! [כלומר, 1. מתי היה לו זמן לזה?.. 2. לא ידוע לי שהגרח"ק מחבב כ"כ ספרים שאינם מצויים עד שילך לספריה בת"א.. (ואולי אני טועה?!)].

[נוטר הכרמים]

אני דווקא מתפלא על נוסח הציטוט שהחזו"א אמר עליו שהוא 'גרויסע למדן'. דומני שכל המצוי אצל ספרי ר' ראובן זצ"ל, ובראשם הספר הכי נכבד שלו 'מרגליות הים' על סנהדרין, אינו מבחין ב'למדנות' מיוחדת, לא מיבעיא ישיבתית, אלא אפילו בדרך הפשט והחשבון העמוק, ובעיקר מתנוצץ כח הבקיאות והידיעות המבהילות.

[דמשק]

אך אציין שלאחרונה נתקלתי בכמה וכמה וכמה תמיהות שהעלה ר"ר מרגליות, שכבר כתב בהם הר' מימון בספריו.

בכמה דורות קדם מימון להר"ר מרגליות?

[לבי במערב]

ובפרט שאדרבא, י"ל להיפך - שהר' פישמן-מימון 'העתיק' מהרר"מ. וד"ל.

[פרנצויז]

[הספר נקרא "ספר הספרים"?!]

אולי צ"ל: ספר "הספרים".

ויותר תמוה לי, מה מרן הגרח"ק שליט"א עשה אצלו בספרייתו בת"א?! [כלומר, 1. מתי היה לו זמן לזה?.. 2. לא ידוע לי שהגרח"ק מחבב כ"כ ספרים שאינם מצויים עד שילך לספריה בת"א.. (ואולי אני טועה?!)].

לפעמים מרן הגרח"ק שליט"א זקוק לספרים נדירים. ראה בהקדמת מסכת עבדים שכותב שהודיעו לו שהג"ר יהודה נג'אר זצ"ל חיבר ספר "חגי יהודה" עמ"ס עבדים, "אבל בקשתיו ולא הגיע לידי". ובהקדמת מס' גרים כותב על ספר מסויים שהמציא לו ידידו הר"ר ראובן אליצור ויספיש (שהיה מנהל ספרית הרמב"ם אחרי הר"ר ראובן מרגליות).

[הגיונות]

אך אציין שלאחרונה נתקלתי בכמה וכמה וכמה תמיהות שהעלה ר"ר מרגליות, שכבר כתב בהם הר' מימון בספריו.

בכמה דורות קדם מימון להר"ר מרגליות?

ובפרט שאדרבא, י"ל להיפך - שהר' פישמן-מימון 'העתיק' מהרר"מ. וד"ל.

מה אעשה ודבריו של הריל"מ קדמו לדבריו של הרר"מ? ואגב, לא ציינתי שמישהו 'סחב' אחד מהשני, רק ציינתי להשוואה מעניינת. ואכן, הסברא שהריל"מ 'סחב' מהרר"מ חזקה לא פחות...

[לבי במערב]

מה אעשה ודבריו של הריל"מ קדמו לדבריו של הרר"מ? ואגב, לא ציינתי שמישהו 'סחב' אחד מהשני, רק ציינתי להשוואה מעניינת. ואכן, הסברא שהריל"מ 'סחב' מהרר"מ חזקה לא פחות...

רק אציין, שבנדו"ד מסתברא מלתא שלא העתיקו זמ"ז -
הן מצד הלשון השונה, והן מצד תוספת המ"מ שבד' הרר"מ.

[הגיונות]

אי משום הא, לא הייתי מסיק כן. שמישהו 'סוחב' ומעתיק מדבר חבירו, הוא לא מקפיד להעתיק את האותיות עצמן, ובטח שהוא יכול להוסיף על דבריו מראי-מקומות כאלו ואחרים (ובטח שמדובר בבקיא נפלא כהרר"מ)

[לבי במערב]

ומה נעשה, שבדרך זו (השוואת הלשונות) זיהו רבים מהעתקות אלו (אף של הרר"מ) - וכנראה, שאין המעתיקים מדקדקים בזאת.

[זאב ערבות]

מדובר בספר מקור ברוך שהו"ל ר"ר בשנת תרצ"א, באוצר מופיע פעמיים, פעם אחת תחת השם מקור ברוך ושם מובא שנדפס בזאמאשטש (מענין מדוע שינו את מקום הדפוס, כנראה לטשטש עקבות) למרות שבביליוגרפיה שבספר מרגליות כתוב לבוב ונשמט שמו של ר"ר, וכפי שמופיע בח"ג של בוצינא דנהורא המופיע באוצר (יש לשים לב שיש גם מהדורה של ב' כרכים אך אין את מקור ברוך). אך ההוכחה הכי חשובה לעניננו היא המהדורה שנדפסה בכרך י"ז מספרים הקדושים מתלמידי הבעש"ט שנדפס בברוקלין ע"י חסיד ירושלמי בשם הלל גולדשטיין ללא הזכרת שמו של ר"ר. האם תוכל לתת הסבר מדוע השמיטו את שמו? משהו מפריע להם?
ובדרך אגב עליתי על תגלית מעניינת (יש לעיין בקבצים) שיש הבדלים בין הדפוסים מעמ' 35 והלאה. במקור ברוך שבאוצר שני דפים הוחלפו בדפים אחרים ואחד מהם אף חתוך באמצע, וכן השמיטו את קונטרס אמרות טהורות, ואילו במהדורה שבבוצינא דנהורא שבאוצר חסר לגמרי הקונטרס מעמ' 35 והלאה.
בכל אופן, אשמח לשמוע הסבר מדוע השמיטו את שמו של רר"מ.

לפני כשנה רכשתי בחנות לספרים משומשים סט בן 5 כרכים שעל הכריכה כתוב: כל ספרי רבי ראובן מרגליות. אין שום פרט מזהה פרט לחלק ד' בו מופיע מעבר לשער הכיתוב המופיע כאן בכתב יד. כלולים בו רוב הספרים שנדפסו עדיין באירופא, בין שהוא כתב בין שיצאו ע"י הוצאת הספרים שלו כולל גליונות המודיע שבהם הדפיס את רשימות הספרים שנמצאים למכירה בחנותו. כמו כן מופיעים שם כמה מספריו שנדפסו ע"י מה"ק.
נראה שהסט נדפס בארה"ב שכן דומה בצורתו לספרים שנדפסו בשעתו ע"י קופי קורנר (למי שאינו יודע, קופי קורנר זו חנות לשיכפול בבורו פארק והיו מדפיסים ספרים נדירים בעשרה עותקים והיו נמכרים ע"י ביגלייזן במחירים מפולפלים, ספרים אלו היוו את הבסיס הראשוני להיברו בוקס, לאחר מכן קמו כמה מתחרים שהדפיסו באיכות יותר טובה ונראה שזה מאחד מאלו שכן נדפס על נייר קרם משובח).
בקובץ הראשון מופיע דף השער של הספר שיחות חכמים שאינו מופיע במהדורה שבאוצר החכמה, הדף מהספר בוצינא דנהורא השלם שחתוך בעותק שבאוצר (כפי שפירטתי לעיל) אך למעשה יש כאן דבר מעניין שכן הספר בוצינא דנהורא בשלמותו מופיע אף הוא באוצר ושם הדף מופיע בשלימותו, אלא שספר זה מורכב מ4 חלקים כאשר הראשון נקרא מקור ברוך ומה שעשו באוצר הדפיסו את מקור ברוך בנפרד ובדף האחרון צירפו את מכתב ר' חיים יששכר גראס המופיע בסוף חלק מגדל דוד מעמ' 87 ואילךוהדף החתוך הוא עמ' 91 משם ולא מהספר מקור ברוך.
לבסוף המהדורה הראשונה של הספר לחקר שמות וכינויים שנדפסה בלבוב ויש בה שינויים, אך לצערי חל איזה שיבוש בהעתקה ועמ' אחד הפוך ושאר הספר בקובץ השני וגם שם עמ' אחד הפוך. אך הספר קטן וניתן להדפיסו ולסדר את הדפים כראוי.
בקובץ השלישי מופיע דרוש ליום עלות על כסא מושלים אדונינו הקיסר קארל הראשון. הדרוש מופיע אף בפולנית (או גרמנית) ולא העתקתי.

[אוצר החכמה]

אך אציין שלאחרונה נתקלתי בכמה וכמה וכמה תמיהות שהעלה ר"ר מרגליות, שכבר כתב בהם הר' מימון בספריו.

ולדוגמא אציין לדבריו ב'ניצוצי אור' (עמ' 82):

Screenshot_20190413-204904__01.jpg

ודברים אלו העלה על הכתב אף הר' מימון בספרו 'חדר הורתי' במאמר 'דברים אחדים' (עמ' כח, אות י"ב):

Screenshot_20190413-205505__01.jpg

ויש עוד כיוצא באלו

מה אעשה ודבריו של הריל"מ קדמו לדבריו של הרר"מ? ואגב, לא ציינתי שמישהו 'סחב' אחד מהשני, רק ציינתי להשוואה מעניינת. ואכן, הסברא שהריל"מ 'סחב' מהרר"מ חזקה לא פחות...

התאווה למציאת "גניבות" של חברי הפורום היא באמת משהו יוצא דופן.
הפעם כבר לא מדובר באיזה פירוש חדש שכלל נקוט ביד חברי הפורום שעקרון הבר מזליה של הגמרא בבא בתרא אינו קיים אצל התלמידי חכמים שאין הם חפצים ביקרם.
הפעם מדובר בקושיה פשוטה שכל ילד שיפתח את הגמרא בברכות יתמה על דברי התו"י. דברים כאלה קיימים לאלפים בכל הספרות התורנית שאת אותה קושיה שאלו במספר ספרים. ומסתמא היו עוד הרבה תלמידי חכמים שהתקשו בכל קושיה אבל לא חיברו ספרים או שספריהם לא הגיעו לידינו. אבל כיוון שמדובר בהגרר"מ ובריל"מ כמעט ברור שהם גנבו אחד מהשני השאלה היא רק מי גנב ממי.

[גביר]

דומה שאפשר להציע אפשרות נוספת בלי לשלול את האפשרויות האחרות - ר' ראובן מרגליות ורי"ל מימון שוחחו בעל פה [הדבר טעון בדיקה - מתי והיכן נפגשו לראשונה], רי"ל מימון הדפיס את הדברים [אולי אפילו שכח מתי היכן וממי שמע אותם] תחילה ור"ר מרגליות הדפיס אותם מאוחר יותר.

[עתניאל בן קנז]

מספר מלאכי עליון עמ' קמט.PNG (29.34 KiB) נצפה 12485 פעמים

במצורף יש ציטוט מספר מלאכי עליון לר"ר מרגליות.

בספר אצילות לא מופיע דבר כזה ש'אחד באחד יגשו' שזה מלאך מט"ט וסנד"ל.

[המקור נובע מר' יוסף ענגיל בגליוני הש"ס ריש ברכות, שצירף (בטעות, או יתכן מתוך הבנה מחודשת) שתי ברייתות שונות בספר אצילות].





עוד יבוא מישהו וילמד זכות, שכנראה ר' יוסף ענגיל לקח זאת/שמע זאת מר' ראובן מרגליות...

[קרית מלך]

הטענה היא שלא ציין שמקורו הוא מספר גליוני הש"ס? [ונגרר אחר טעותו].
מה בכך?
וכי לא מצינו כזאת בספריהם של גדולי הדורות?
בביאוה"ל ישנם מערכות שלמות המועתקות אות באות מדברי הפוסקים מבלי לציין את המקור.

[חבר פורום אוצר החכמה]

אות באות?

[זאב ערבות]

לעיל viewtopic.php?f=19&t=6824&start=160#p562488 ציינתי לסט בן ה' כרכים הנקרא כל ספרי רבי ראובן מרגליות.
כרך א כולל דברים בעתם, נפש חיה, מקור הברכה, קב בשמים.
כרך ב כולל ילקוט מרגליות, ילקוט פנינים, , שו"ת מן השמים מהדורת לבוב, , ויכוח רבינו יחיאל מפאריז, , וכוח הרמב"ן, , עוללות, , לחקר שמות וכינויים בתלמוד, המקרא והמסורה.
כרך ג כולל לתולדות אנשי שם בלבוב, תולדות אור החיים, תולדות ר' אברהם מיימוני, הלולא דצדקיא, , תולדות ר"י הנשיא, גליונות המודיע של בית מסחרו עם רשימת הספרים המוצעים בו למכירה.
כרך ד כולל תולדות אדם, שיחות חכמים, אמרי צדיקים, בוצינא דנהורא, אמרי קדוש - אור עולם, אור המאיר, גבורת ארי, תפארת אדם.
כרך ה כולל שם עולם, מחקרים בדרכי התלמוד, טל תחיה, שמות וכינויים בתלמוד מהדורת לבוב, יסוד המשנה ועריכתה מהדורת לבוב, סיבת התנגדותו של היעב"ץ לר"י אייבשיץ, דרוש קארל הראשון.
בסוף ח"ג בגליון האחרון האחרון של המודיע (ז), מופיע קטע נדיר ולא ידוע מרב ר"מ בשם להסר דיבה על אשה שיצא עליה לעז בתקופת הנודע ביהודה והוא מצורף בקובץ.

[זאב ערבות]

באשכול על ר' יידל קולדצקי מובא הקטע הבא (כאן viewtopic.php?f=19&t=27979&hilit=%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA&start=560#p658100)

חנניה וינברגר זה אותו חנניה שגדל בביתו של הרב ראובן מרגליות ואח"כ גר ברחובות או שזה אדם אחר באותו שם?

בן אחותו של הרב מרגליות אכן נקרא חנניה ליפא וינברגר. אינני מכירו, ואם הוא יליד שנת ת"ש (בערך), אז סביר שזה אכן הוא.

כאן viewtopic.php?f=51&t=54953#p707313 הזכרתי את המהדורה החדשה של הספר שיחות חכמים מר"ר מרגליות, ובהקדמה מובא הקטע המצולם כאן.
דרך אגב הספר הנ"ל נדפס בהוצאת המכון לההדרת כתבי הר"ר מרגליות שע"י מוסדות בית מוריה באר שבע, תשס"ט. בשנת תשס"ז י"ל בהוצאת המכון הספר נפש חיה על השו"ע (על הכריכה כתוב א אך לא ידוע לי על חלקים נוספים), ובהקדמה מציינים שכבר יצאו לאור הספר מקור הברכה ותולדות אור החיים.
מעניין שבתשס"ח נדפס מחדש הספר מרגניתא דרבי מאיר ולא כתוב על השער דבר מענין המכון כבספרים האחרים, אלא רק בהקדמה מציין המו"ל תודה לאכסניה של תורה - בית מוריה, ומציין שכבר יצא לאור לפני כחצי שנה הספר אור המאיר.
האם ידוע אם יצאו ספרים אחרים בהוצאת המכון ההוא?

[פלוריש]

הם הוציאו גם את טל תחיה (על הלכות מדינה), וחוברת על ברכת המזון

[איש פלוני]

וגם ספר על ברכות, לא זוכר את השם שלו.

[מן הדרום]

בירחון האוצר החדש -נ"ז
מאמר על הקדמת הרב מרגליות למרגליות הים
לרגל יובל לפטירתו

[גביר]

הרב ראובן מרגליות נגד גרשום שלום

https://amhasefer.wordpress.com/2021/08 ... %9c%d7%95/

[מאור אקאלר]

להשלמת העניין החיבור של שלום נגדו

[גיורא בשמי שמיא]

בקובץ זכור לאברהם שנת תשס"ב - תשס"ג נדפסו הערותיו על ספר ראשית חכמה. וכ' שם (ע' תיב) שער הענוה פרק ד קד, ב:

וגרסינן במגילת חסידים - זהו מאמר חדש המובא בשם מגלת חסידים. כי בכל הש"ס ומדרשים מובא אך מאמר אחד בשם המגלת חסידים והוא אם תעזבוה יום יומים תעזבך. ומי יודע אם המגלת חסידים הזה הוא הקדמון ששאבו ממנו חכמי הש"ס או אחרון.

ובראשית חכמה שם כתוב:

וגרסינן במגלת חסידים את רוצה להדבק לך אוהב הוי נושא ונותן בטובתו

ולא רק שאישתמיטתיה מקור הראשית חכמה באבות דר"נ נוסחא ב פכ"ו (שנדפס לראשונה בשנת תרמ"ז):

במגילת חסידים הוא אומר אם רוצה את להדבק לך אוהב הוי נושא ונותן בטובתו

וכן מקור האבות דר"נ במסכת דרך ארץ זוטא פרק ב (ואשר נראה שזו - או מסכת כלה או מסכת יראת חטא שג"כ צויינו כמקורות למאמר זה - היא שנקראת בפי התנא רבי נתן כ"מגילת חסידים"):

אם חפץ אתה להדבק באהבת חבירך הוי נושא ונותן בטובתו

אלא שכתב דבריו בנחרצות. ואלו כתב "לא מצאתי בכל הש"ס ומדרשים" וכדומה, החרשתי. סוף סוף זה מקור נידח.

עדכון: ריככתי את לשוני עקב הערותיהם הצודקות של הרבנים דלהלן, ואוסיף עוד בבקשה מחו"ר אתרין אם מי מכם יודע על עוד מקורות בענין מגילת חסידים או מגילת חריסים (חוץ ממה שמופיע בחיפוש שני צמדי מילים האלו על כל איותיהם באוצה"ח ובפרויקט השו"ת) שיעלום או ישלחום, ויאירו עינינו.

[חד ברנש]

מאוד נחמד לתמוה על עקימת שפתיו של תלמיד חכם מלפני שני דורות, שלא השתמש בשום מאגר אלקטרוני ובשום תוכנת חיפוש, וכתב את אשר כתב על גליון ספרו, בלא לדעת שאי פעם זה יודפס.

[אלכסנדרוס]

מאוד נחמד לתמוה על עקימת שפתיו של תלמיד חכם מלפני שני דורות, שלא השתמש בשום מאגר אלקטרוני ובשום תוכנת חיפוש, וכתב את אשר כתב על גליון ספרו, בלא לדעת שאי פעם זה יודפס.

נעלם ממך לרגע השעשוע שבעניין, שביקורת נקרנית זו נאמרה על עצת חכמים: אַתָּ רוֹצֶה לְהִדָּבֵק לְךָ אוֹהֵב, הֱוֵי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּטוֹבָתוֹ.

[תורה יהדי''ר]

עוד בנושא האשכול.
כתב הגרי"ח סופר שליט"א בספרו אמרי יעקב שעל ספר חסידים סימן ג', ''וההסבר הראשון המובא בהגהות מקו"ח, כבר כתב כן בספר לשון חסידים, ותימה שלא זכרו בשמו, ונוכחתי שפעמים הרבה עשה כן ששיקע דבריו בהגהותיו ולא כתב בשמו ואכמ"ל'.

[מה שנכון נכון]

עוד בנושא האשכול.
כתב הגרי"ח סופר שליט"א בספרו אמרי יעקב שעל ספר חסידים סימן ג', ''וההסבר הראשון המובא בהגהות מקו"ח, כבר כתב כן בספר לשון חסידים, ותימה שלא זכרו בשמו,'.

צ"ל סימן ה.
בנדון זה המעיין יראה שיש 'סיכוי' טוב שעל ההסבר (שמש"כ הס"ח שאם הוכיח את חבירו ולא קבל יש למוכיח שכרו, הכוונה לשכר מצות תוכחה) 'הצליח' רר"מ לחשוב בעצמו.
ולא רחוק שמה שטרח בכלל לכתוב הסבר זה הוא רק בגלל הבאת ההסבר השני המחודש יותר.