א"ר אלעזר אפשר איתא להא דריש לקיש [דס"ל דחליצת מעוברת לא שמה חליצה] ולא תנן לה במתניתין נפק דק ואשכח דתנן האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך הרי זו לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה בשלמא יבומי לא שמא יהא ולד בן קיימא ויפגע באיסור אשת אח דאורייתא אלא לא תחלוץ אמאי [אי חליצת מעוברת שמה חליצה תחלוץ ממה נפשך דבין צרתה מעוברת ובין אינה מעוברת הרי חליצה פוטרתה - רש"י] בשלמא תחלוץ בתוך ט' ותנשא בתוך ט' לא היינו ספק [שמא יהא ולד צרתה בן קיימא ואין ביאה וחליצה פוטרת אלא ולד והולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם - רש"י] אלא תחלוץ בתוך תשעה ותנשא לאחר תשעה [ממה נפשך אי מיעברא צרתה והפילה או לאו מעוברת הואי הרי חלצה זו ואי ולד של קיימא הוה הרי יצא לאויר העולם אלא לאו משום שמא מעוברת צרתה היתה בשעת חליצה ואין הולד של קיימא וההיא חליצה לא פטרה כר"ל הואיל ואחת מהן מעוברת לא שייכא חליצה ההיא שעתא דאמרינן עיין עליו - רש"י] ולטעמיך תחלוץ ותנשא לאחר ט' אלא בר מינה דההיא דאביי בר אבא ורב חיננא בר אביי דאמרי תרוייהו שמא יהא ולד בן קיימא ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה
עזריאל ברגר כתב:הרמב"ם פ"ג מהלכות יבום הט"ז כותב בתוך דבריו "תחלוץ לאחר תשעה חודשים", ואילו היתה חליצת צרת מעוברת מועילה - היה יכול לדייק ולכתוב "תחלוץ, ותנשא לאחר תשעה חודשים".
ואמנם זהו דיוק קל ביותר, ואפשר ליישב את לשון הרמב"ם גם אם נכריע להלכה אחרת, אך כך הדעת נותנת - שכשם שאין חליצת המעוברת מועלת, כך אין חליצת צרתה מועלת.
וראוי לעיין אם עמדו על כך בשו"ע ונו"כ וכיו"ב.
זנב לאריות כתב:אני לא כ"כ מבין מה השאלה, אתה מביא ברייתא מפורשת ביבמות, שהגמ' מבארת שזה בין לר"ל ובין לריו"ח, שכ' להדיא שלא תנשא צרתה שמא הולד בן קיימא ואינו פוטר עד שיצא לאויר העולם, אז מה השאלה?
ועוד שהרי אתה מביא רמב"ם שפסק כר"ל דחליצת מעוברת לאו שמה חליצה, ומבואר בברייתא דיש לחשוש לצד דאינו בר קיימא, ועדיין זקוקה היא וצרתה , וא"כ אין כאן ממ"נ?
ובכלל מה הסברא לחלק ביניהם, אם ולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם, מבואר שעדיין זקוקה היא, וא"כ אם יש עדיין זיקה עוד לא הותרה הצרה? [ואמנם דנו באחרונים שאם היא זקוקה מ"ט במשנה מבואר דבבא עליה והולד בן קיימא חייבין קרבן, ועי' משכ"ב - וגם הדבר בעצמו טעון ביאור רב, מה הביאור שהיא זקוקה, הרי איירינן לצד שיהא הולד בן קיימא ואז לא יהיה דין ייבום אז למה יש כאן זיקה, ואולי ע"פ הדרשא של הירושלמי אין זה שהיא זקוקה לייבום אלא דין התורה שמ"מ לא ניתרת לשוק עד שיצא לאויר העולם, והדברים מחודשים מאוד].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים