יעקל כתב:מאיפה מקור המנהג של הרה"ק מצאנז זי"ע שלא לומר לדוד ה' וגו' באלול כנהוג ברוב תפוצות ישראל ?
אשמח למ"מ
חשש שבתאות.
יעקל כתב:מאיפה מקור המנהג של הרה"ק מצאנז זי"ע שלא לומר לדוד ה' וגו' באלול כנהוג ברוב תפוצות ישראל ?
אשמח למ"מ
יוסף חיים אוהב ציון כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=41855&hilit=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99
יעקל כתב:כדכד כתב:הרה"ק מצאנז אינו היחיד בזה
השאלה של חדש אינה נוגעת לכאן כי זה לא שאבותינו מימות משה רבנו או נסת הגדולה נהגו בכך אלא שמאן דהוא הנהיג כן והרה"ק הנ"ל כנראה חשש שמקורו אינו טוב כנלע"ד לפי מ"ש הרב יוסף חיים אוהב ציון
איפה עוד לא נהוג לומר לדוד ד' ?
יעקל כתב:ארשת שפתינו יערב (!) לפניך א-ל רם ונישא
ולעיל ב"המלך" על כיסא רם ונישא, כנראה שהביטוי רם ונישא כלפי אלוקות כבר קיים בקדמונים, אבל איפה ?
יעקל כתב:וכן עניין תפוח בדבש: התפוח החמוץ (צמצום ודין) ממותק ע"י הדבש.
יעקל כתב:עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:וכן עניין תפוח בדבש: התפוח החמוץ (צמצום ודין) ממותק ע"י הדבש.
אבל בכמה ספרים (כגון בסידורו של בעל התניא) כתבו לטבל "תפוח מתוק בדבש", וכן בריבוי מקומות בחסידות מדובר על המתיקות שבתפוח כדוגמא לדבר גשמי המשתלשל ממידת החסד.
ולהעיר מלקוטי מוהר"ן (כמדומני בסוף חלק א, או בסוף חלק ב) שהזהיר מאכילת פירות שלא בשלו כל צרכם, וברמב"ם הלכות דעות כתב שהם כחרבות לגוף.
אלא יש לאכול את התפוח לאחר שבשל כל צרכו, ואז הוא מתוק ומראה על מקורו שממידת החסד.
מעניין שהרבי רש"ב ז"ל ראה בתפוח חמיצות ולא רצה להתייחס אל מה שכתב זקינו זי"ע בסידורו, שצריך לחפש בעניין התפוח עניין המתיקות.
בכל אופן, האם גם ב770 היה מקובל לבצוע על חלות עגולות בכל חודש תשרי ?
יעקל כתב:ארשת שפתינו יערב לפניך ...
ע"פ דקדוק לא צריך לנסח תערב לפניך ?
עושה חדשות כתב:האם לגבי חתימת הברכה "המלך הקדוש" יש משמעות להלכות של "פתח אדעתא דחמרא" וכיו"ב?
עושה חדשות כתב:כ' הריטב"א ר"ה לד: "ולפי זה תקנו שיהא שליח צבור מסדר בתפלתו אוחילה לאל מה שאין היחיד אומרו ותקנוהו בתחלת מלכיות לפי שאינו מוציא את הבקי אלא מברכות דמלכיות זכרונות ושופרות בלחוד כדאיתא לקמן".
מה הביאור א"כ באמירת 'אוחילה לאל' לפני סדר העבודה ביו"כ, האם גם שם הש"ץ 'מוציא' את השומעים?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים