שילוח משלוח מנות ע"י האשה

[עמקן]

ברוב בתים האשה לוקחת על עצמה התפקיד לדאוג לשילוח משלוח מנות בלי שנתבקשה ע"י בעלה. נסתפקתי איך הבעל יוצא בזה חובת משלוח מנות כשלא עשה אותה שליח עבורו. ואולי די מה שיודע שהיא שולחת עבורו וניחא ליה דהוי כמינוי שליח וצ"ע.

[זלמן]

דור הפוך !

במג"א תרצ"ה סעי' ד' כתב על דברי הרמ"א שאשה חייבת במשלוח מנות, דלא ראה שנזהרין בזה, ואפשר דדווקא אלמנה, אבל נשואה בעלה משלח בשבילה לכמה בני אדם.

מ"מ למדת מדברי המ"א שאין צריך בזה מינוי שליחות, דלא הזכיר שתמנה אותו בפירוש להיות שלוחה. (ובפשטות הביאור בזה דדין משלוח מנות הוא דין בסעודה, דסעודה גדולה ומפוארה הוא סעודה ששולחים ממנה מנות).

[שייך]

אכן הפוך
למה השמיט כבודו סים דברי המג"א "ומ"מ יש להחמיר"
וכן כתב הח"א אשה שיש לה בעל סומכת שבעלה שולח בשבילה, ואינו נכון אלא יש להחמיר.
וכ"כ בקיצור שו"ע
ועי' לקט יושר (דפוס ברלין עמוד קנ"ח) שם משמע שהנשים התעקשו על שלוחים אפי' במחיר של שליחה בט"ו
והיה הדבר ידוע להגאון ולא אמר דבר..
‏(כנראה סבר כהפר"ח והגר"א שפטורות או כהמג"א

[זלמן]

אם כבר הזכרת את הפר"ח, אציין שדרשא זו שדרש לפטור את הנשים מ"איש לרעהו" איש ולא אשה, נפלאת ממני. דכבר איתא בב"'ק קט: דאפשר דאורחא דקרא הוא.

[שייך]

כבר קדמך השבו"י הביאו הרב שערי תשובה תרצ"ה סק"ט

[זלמן]

ישר כוחך.

[בברכה המשולשת]

מנם, לגוף האשכול, לא הבנתי. אני יודע שבדר"כ הילדים שולחים את המנות עבור האבא, לא האשה.

[עמקן]

מה שהילדים לוקחים המ"מ הוי נושא אחר אם צריכים בר שליחות ממש על מעשה הבאת המ"מ ויש שדנו על זה כבר. אבל עכ"פ הקטנים אינם לוקחים יוזמה מעצמם להביא מ"מ אלא נשלחים, ובד"כ זה ע"י האשה ולא ע"י הבעל.

[בברכה המשולשת]

מה שהילדים לוקחים המ"מ הוי נושא אחר אם צריכים בר שליחות ממש על מעשה הבאת המ"מ ויש שדנו על זה כבר. אבל עכ"פ הקטנים אינם לוקחים יוזמה מעצמם להביא מ"מ אלא נשלחים, ובד"כ זה ע"י האשה ולא ע"י הבעל.

אני הקטן מקפיד לשלוח משלוח אחד בעצמי. אח"כ אני שולח את הקטנים לשאר המשלוחים, ולא אשתי.