עניינא דיומא הרמוז ומוזכר בדף היומי

[באמונתו]

מגילה כא, ב - כב, א:

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו'. בעא מיניה עולא בר רב מרבא: פרשת ראש חודש - כיצד קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי, דהויין תמניא פסוקי, היכי נעביד? ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין - פשו להו תרי, ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין. ניקרי ארבעה ארבעה - פשו להו שבעה. וביום השבת, הויין תרי, ובראשי חדשיכם, הויין חמשה, היכי נעביד? ניקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. ליקרי תרי מהא ותלתא מהך - פשו להו תרי! אמר לו: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי...

[אליהו חיים]

מגילה כא, ב - כב, א:

בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה וכו'. בעא מיניה עולא בר רב מרבא: פרשת ראש חודש - כיצד קורין אותה צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי, דהויין תמניא פסוקי, היכי נעביד? ניקרי תרי תלתא תלתא פסוקין - פשו להו תרי, ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין. ניקרי ארבעה ארבעה - פשו להו שבעה. וביום השבת, הויין תרי, ובראשי חדשיכם, הויין חמשה, היכי נעביד? ניקרי תרי מהא וחד מהנך אין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים. ליקרי תרי מהא ותלתא מהך - פשו להו תרי! אמר לו: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי...

גם בעמוד ב' שאין ביטול מלאכה כ"כ בר"ח וכל האריכות ברש"י במדה גדושה בזה לענין נשים שאינן עושין מלאכה בר"ח

[באמונתו]

מגילה לא, א: יום טוב האחרון של פסח קורין ויהי בשלח... בפורים - ויבא עמלק.

[באמונתו]

מועד קטן ה, א:

אמר רבי שמעון בן פזי: רמז לציון קברות מן התורה מנין... רבי יהושע בריה דרב אידי אמר: והודעת להם את הדרך ילכו בה...

[שמואל דוד]

פסח התשפ״ב

הדף של שבת (יום ראשון של פסח הבעל״ט) הוא יבמות מ. שעוסקת במצה, חמץ, פסח ע״ש.

[שמואל דוד]

יבמות נד:

פסוקים מפרשת אחרי מות- קדושים

[מי אנוכי]

ימי העומר התשפ"ב

יבמות ד' ס"ב: (הדף של היום ‐ ז' אייר)
"אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת"

[באמונתו]

שבת קודש - אמור, ביבמות סא, א:

גמ'. ת"ר: מנין שאם אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול שיכנוס? ת"ל: יקח אשה. א"ה, שומרת יבם נמי! אשה - ולא יבמה.

רש"י:

ת"ל בתולה מעמיו יקח אשה - האי אשה לא איצטריך אלא לדרשא.

[באמונתו]

יבמות נד:
פסוקים מפרשת אחרי מות- קדושים

שבת קודש - אמור, ביבמות סא, א:
גמ'. ת"ר: מנין שאם אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול שיכנוס? ת"ל: יקח אשה. א"ה, שומרת יבם נמי! אשה - ולא יבמה.
רש"י:
ת"ל בתולה מעמיו יקח אשה - האי אשה לא איצטריך אלא לדרשא.

אשר כפי שהדגיש אל נכון רבי אליהו חיים שליט"א, אין המדובר באזכורים בלבד, כ"א בסוגיות ערוכות וארוכות, שכולן סובבות מקראות מפורשות שבפרשיות אלה, לפי פשוטי המקראות ומדרשיהם, ובפרט בדף יומי של שבת קודש ממש, שקראנו בתורה שבכתב ושנינו בתורה שבע"פ, ביאור של אותו פסוק גופו.

[בברכה המשולשת]

בדף של חג השבועות נזכרו כבשי עצרת

[טור תלגא]

גם ברש"י צ: ד"ה א"ל. וג"ש בסיני נאמרה וכל י"ג מידות

[שמואל דוד]

פרשת בהעלתך (בחו״ל)

יבמות קג: רשי ד״ה אי אמרת - מרים מוסגרת הואי וקאמר ליה אהרן למשה אל נא תחלט שלא תהא כמת

[אהרן תאומים]

כתובות ז: מנין לברכת חתנים בעשרה שנאמר {רות ד-ב} ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה , יד תמוז ע"פ החת"ס זה היה בימים אלו בשבאה רות לגור בי"ד והחתונה הייתה בט"ז, וגם קשור לעניני פרשת השבוע, חילוק בין בנות מואב למואבי
שיעור על כך בהרחבה מפמ"מ הרה"ג ישראל מנשה רייזמאן שליט"א בחצי השני של השיעור
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

[אהרן תאומים]

פרשת פינחס (בחו"ל)כתובות דף יג: אלא שמשתיקין אותו מדין כהונה דכתיב {במדבר כה-יג} והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם מי שזרעו מיוחס אחריו יצא זה שאין זרעו מיוחס אחריו

[טור תלגא]

כתובות כב.
ומעשה נמי באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את עצמה אמרו לה חכמים מה ראית לעשות כן אמרה להם בתחלה שבאו עלי אנשים שאינם מהוגנים אמרתי מקודשת אני עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים עמדתי וקדשתי את עצמי

עי' אנ"ך יפה פרשת השבוע פרשת מסעי אות ז
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 96&hilite=

[שמואל דוד]

כתובות כב.
ומעשה נמי באשה אחת גדולה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקידשה את עצמה אמרו לה חכמים מה ראית לעשות כן אמרה להם בתחלה שבאו עלי אנשים שאינם מהוגנים אמרתי מקודשת אני עכשיו שבאו עלי אנשים מהוגנים עמדתי וקדשתי את עצמי

עי' אנ"ך יפה פרשת השבוע פרשת מסעי אות ז
https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 96&hilite=

יפה מאוד!

[טור תלגא]

מאוד מאוד! חבל שאין ספריו נפוצים

[שמואל דוד]

מאוד מאוד! חבל שאין ספריו נפוצים

יש ספרים נפלאים אין מספר מגאונים ספרדים שאינם נפוצים ורק ע״י חיפוש באוצר או הברובוקס נמצאים….

[באמונתו]

כתובות כז, ב:

מתני'. אמר ר' זכריה בן הקצב: המעון הזה! לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו וכו'

תוספות יום טוב:

רבי זכריה בן הקצב. והיה כהן, כך כתב רש"י: המעון הזה. פירש הר"ב שבועה, ור"ל המקדש, וכך כתב בערוך ובספר יוחסין אות ז' כתוב. רב צמח גאון פירש בעבור שראה החורבן - נשבע המעון הזה מלשון מעון אתה כו'

[באמונתו]

כתובות ל, א:

והאמר רב יוסף, וכן תני רבי חייא: מיום שחרב בית המקדש וכו'

[שמואל דוד]

כתובות דף נ׳

עשר תעשר, מרה דדיה.

[באמונתו]

כתובות פג, ב (מאתמול שהוא יום ב' ר"ה):

אמר אביי: בוצינא טב מקרא.

רש"י:

בוצינא - דלעת קטנה, קרא - דלעת גדולה...

ובהוריות יב, א:

אמר אביי, השתא דאמרת: סימנא מילתא היא, [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא, כרתי וסילקא ותמרי.

רש"י:

קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי - דהני גדלי לעגל טפי משאר ירקות, קרא - דלעת...

[באמונתו]

כתובות פד, א:

מתני'. מי שמת, והניח אשה ובעל חוב ויורשין, והיה לו פקדון או מלוה ביד אחרים, רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.
הניח פירות תלושין מן הקרקע - כל הקודם בהן זכה בהן. זכתה אשה יותר מכתובתה, ובעל חוב יותר על חובו, המותר - רבי טרפון אומר: ינתנו לכושל שבהן, רבי עקיבא אומר: אין מרחמין בדין, אלא ינתנו ליורשין, שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה.

ובכ"ז, שם פד, ב:

ור"ע, תפיסה לא מהניא כלל? אמר רבא אמר רב נחמן: והוא שתפס מחיים.

ר"ל "כל זמן שהנר דולק - אפשר לתקן"!

[באמונתו]

דף יומי - יוה"כ, כתובות צא, א:

...ואתו לקמיה דרב עמרם, אמר להו: זילו פייסינהו, לא אשגחו. אמר להו: אי לא מפייסיתו להו, מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא.

משנה יומא ח, ט:

עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו...

[באמונתו]

דף יומי - יום טוב א' של סוכות, כתובות צו, א:

אמר רבי יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה - אלמנה עושה ליורשים, חוץ ממזיגת הכוס, והצעת המטה, והרחצת פניו ידיו ורגליו. אמר רבי יהושע בן לוי: כל מלאכות שהעבד עושה לרבו - תלמיד עושה לרבו, חוץ מהתרת מנעל.

מפורש שנינו מָשל מצוות ישיבת סוכה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, במשנה סוכה ב, ט:

כל שבעת הימים, אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי, ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה, משלו משל, למה הדבר דומה, לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו:

[באמונתו]

שמחת תורה, הדף יומי - כתובות קג, ב:

הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום. דלא עדיפנא ממשה רבינו, דכתיב: ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום...

[באמונתו]

כתובות קט, ב: מתני'. מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר: ילך לו בקצרה, וחכמים אומרים: יקנה לו דרך במאה מנה או יפרח באויר.
בראשית רבה - פרשת בראשית פרשה כב:

[ויאמר קין אל הבל אחיו] וגו' על מה היו הדינין אמורים, אמרו בוא ונחלק העולם, אחד נטל את הקרקעות, ואחד [נטל] המיטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים דידי היא, ודין אמר מה דאת לביש דידי הוא, דין אמר חלוש ודין אמר פרוח, מתוך כן ויקם קין אל הבל וגו'...

[גימפעל]

הדף היומי של היום לומדים על שלוש שבועות הנוגע לענייני דיומא

[באמונתו]

יש בדף יומי היום, אריכות מענייני העיר "בבל". בפרשת נח: עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל - כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְיָ֖ שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וגו', וגם בפרטים, ישנם מקבילים מאוד.

[באמונתו]

הדף היומי של היום לומדים על שלוש שבועות הנוגע לענייני דיומא

אף על אמונת חכמים, להידבק בהם ולשמוע בקולם - מעניינא דיומא, מופיע בדף יומי - היום:

אמר ר' אלעזר: עמי הארצות אינן חיים... א"ל ר' יוחנן: לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי...
כיון דחזייה דקמצטער, א"ל: רבי, מצאתי להן תקנה מן התורה, ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום - וכי אפשר לדבוקי בשכינה? והכתיב: כי ה' אלהיך אש אוכלה! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.
כיוצא בדבר אתה אומר: לאהבה את ה' אלהיך ולדבקה בו - וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה? [והכתיב: כי ה' אלהיך אש אוכלה]! אלא, כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה.

[באמונתו]

כתובות קיב, א: שנאמר: ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען וכו'

[שמואל דוד]

נדרים כא:

צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה

משא״כ עפרון (פרשת השבוע) רש''י: וישקל אברהם לעפרן. חסר וי''ו, לפי שאמר הרבה ואפלו מעט לא עשה, שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין, שנאמר (פסוק טז) עבר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין, צינטינייר''ש [מטבעות של מאה] בלע''ז :

[גימפעל]

נדרים כא:

צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה

משא״כ עפרון (פרשת השבוע) רש''י: וישקל אברהם לעפרן. חסר וי''ו, לפי שאמר הרבה ואפלו מעט לא עשה, שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין, שנאמר (פסוק טז) עבר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין, צינטינייר''ש [מטבעות של מאה] בלע''ז :

אם כבר שייך לפרשת וירא על אברהם שאמר מעט ועשה הרבה.

[באמונתו]

נדרים כג, א: דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא, הוא אמר לקריבאי, היא אמרה לקריבה אמר לה: תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך...
רש"י - פ' חיי שרה: אולי לא תלך האשה – אלי כתיב. בת היתה לו לאליעזר, והיה מחזר למצוא עילא שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו. אמר לו אברהם: בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך.

[באמונתו]

דף יומי - שבת פ' חיי שרה - נדרים דף כה, א: דההוא גברא דהוה מסיק בחבריה זוזי, אתא לקמיה דרבא, א"ל ללוה: זיל פרע לי, א"ל: פרעתיך, א"ל רבא: א"כ, זיל אישתבע ליה דפרעתיה. אזל ואייתי קניא ויהיב זוזי בגויה, והוה מסתמיך ואזיל ואתי עליה לבי דינא. אמר ליה למלוה: נקוט האי קניא בידך, נסב ס"ת ואישתבע דפרעיה כל מה דהוה ליה בידיה. ההוא מלוה רגז ותברה לההוא קניא, ואישתפך הנהו זוזי לארעא, ואישתכח דקושטא אישתבע.
רש"י - פ' חיי שרה: תחת ירכי – שהנשבע צריך ליטול חפץ של מצוה, כגון ספר תורה או תפילין, והמילה היתה מצוה ראשונה לו, ובאה לו על ידי צער, והיתה חביבה עליו.

[באמונתו]

נדרים לא, א:

מתני'. קונם שאיני נהנה לבני נח - מותר בישראל ואסור בעובדי כוכבים.
גמ'. וישראל מי נפיק מכלל בני נח? כיון דאיקדש אברהם - איתקרו על שמיה.
מתני'. שאיני נהנה לזרע אברהם - אסור בישראל ומותר בעובדי כוכבים.
גמ'. והאיכא ישמעאל! כי ביצחק יקרא לך זרע כתיב. והאיכא עשו! ביצחק - ולא כל יצחק.

[באמונתו]

הדף יומי - שבת תולדות - נדרים לב, א:

וא"ר אמי בר אבא: בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, שנא': עקב אשר שמע אברהם בקולי, חושבניה מאה ושבעין ותרין.

[שמואל דוד]

פרשת השבוע וישב

נדרים דף נ.

ואישתכח בההוא זימנא דמן דסרוקיתא

עיין מסורת הש״ס (הגרי״ב ז״ל) אות ד׳ ״אורח ישמעאלים תרגום ירושלמי סיעא דסרקאין״

[באמונתו]

רמז אל הלכות הדלקת נר חנוכה, נמצא בנדרים נו, ב:

הנודר מן הבית - אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. אבל מן האגף ולחוץ - לא, מתיב רב מרי: ויצא הכהן מן הבית - יכול ילך לביתו ויסגיר? ת"ל: אל פתח הבית, אי אל פתח הבית, יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר? תלמוד לומר: מן הבית, עד שיצא מן הבית כולו, הא כיצד? עומד בצד המשקוף ויסגיר; ומנין שאם הלך לביתו והסגיר, או שעמד תחת השקוף והסגיר, שהסגירו מוסגר? ת"ל: והסגיר את הבית, מכל מקום! שאני גבי בית, דכתיב: מן הבית, עד שיצא מן הבית כולו.

ובשבת כא, ב:

תנו רבנן: נר חנוכה - מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ...

שם כב, א:

אמר רבה: נר חנוכה - מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח. והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל. והילכתא - משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין.

[אליהו חיים]

יום א' ר"ח טבת -ל' כסלו
דף היומי - נדרים ס'
אם יום א' דר"ח נחשב מהחודש הבא או מחודש שעבר - בלשון בני אדם, בנדרים בשטרות בכתובה ובגט - בגמ' ר"ן וראשונים ס' ב'
[חודש כסלו לפעמים מלא ולפעמים חסר - בשנה זו מלא)