ישורון - שני זיתים נכרתים, שתי עטרות יכתירו!

[איש_ספר]

מן המאסף הותיק והמפורסם "ישורון" הופיע כרך חדש והוא מוקדש עתה לשני שרי ישראל, הגר"ש אויערבאך והגר"ש פישר זכר צדיקים לברכה. כל עיסוק בתורתם ובדמותם של שתי דמויות יחידות אלו, כל שיש בו מן החדש, הרי הוא יומא טבא לרבנן.
וכפי הנשמע עמל גדול משוקע בכרך זה, ופירותיו, דברים חדשים ורבי ערך !

תוכן ישורון.jpg (76.77 KiB) נצפה 4135 פעמים

תוכן ישורון-2.jpg (75.71 KiB) נצפה 4135 פעמים

תוכן ישורון-3.jpg (68.24 KiB) נצפה 4135 פעמים

[בן ירושלים]

לאחר ברור, עדיין לא הופיע. בעז"ה בקרוב ממש.

[אליסף]

'זתים נכרתים'? מה זה?
סליחה על הבורות

[נחמת ארי]

אם אפשר בבקשה לעלות את תוכן העניינים גם בpdf (התמונות האלו לא ניתנות לצפיה אצלי).

[איש_ספר]

'זתים נכרתים'? מה זה?
סליחה על הבורות

שני זיתים

אם אפשר בבקשה לעלות את תוכן העניינים גם בpdf (התמונות האלו לא ניתנות לצפיה אצלי).

בבקשה

תוכן ישורון.pdf

(24.72 KiB) הורד 269 פעמים

[שבתי]

האם נמצא כבר בחנויות?

[בן ירושלים]

אמור להיות.

[הבטחתי]

אמור להיות.

ראיתיו היום בוינקל ברח' עלי הכהן

[פלוריש]

מהרב נוטר הכרמים:

אשתף אותך במעט מתחושותיי ביום זה. לכאורה עוד יום מימי ניסן הקדושים, העמוסים בטירדה של מצוה, אולם בעבורי זהו יום של סגירת מעגל.

היה זה לפני כטו"ב שנים בסעודת ראש חודש תמוז תשס"ו בביתו של רבינו ה"דרכי שמואל" זצוק"ל, בהשתתפותו של כמה תלמידים ובראשם הגאון רבי שלום גלבר שליט"א, רבינו שאלני מה לומדים בכולל, ולתשובתי שלומדים קידושין ועוסקים בסוגיית כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו, פתח רבינו בקושיא על דברי רבינו חיים הלוי בהל' נדרים הידועים על הקמה והפרה, וכך נרשם אצלי אז מאותו מעמד: "אמר מו"ר שליט"א להקשות על דברי הגר"ח הנ"ל, דאם באמת אין שום סתירה שיחול הקמה מצד שחל הפרה אלא מצד שאין כאן נדר שיוכל להפר, א"כ אמאי באמת בב"א לא חל הקמה, ולאו דוקא משום דהוי בב"א, אלא מצד דכאשר זה לא בזא"ז הרי יש כאן נדר ושפיר שייך הקמה, ודוק. והראה לי שכן כתב משכבר הימים במכתב לחו"ל, לתלמידו הרב הגאון רבי ...... שליט"א.

אכן, באותה הזדמנות הראה רבינו זצוק"ל חוברת כרוכה בכריכה רכה פשוטה, ובה צרור מכתבים שכתב לאורך השנים לתלמידו חביבו הגאון ר' .................... שליט"א. רבינו משמש בחוברת שוב ושוב בחיבה גלויה, פתח והראה לי את הדברים בפנים.

נשתקע הדבר בזכרוני, ולא עלה שוב במחשבתי, עד שבאחד הימים תוך שנת האבל על סילוקו של רבינו בסערה השמיימה, נתקפתי לפתע בזכרון זה, היה זה כבר לאחר שהוצאתי לאור את ספרי "בלבת אש", ומ"מ לא הרשיתי לעצמי לוותר על הזכות לחזות שוב באותם כתבים, ושמא אקבל רשות גם להדפיסם. ולוואי.

יצרתי קשר עם אחד מידידיי בארה"ב, מכיר ומודע לר' ....... שליט"א, והלה ניאות עוד באותו השבוע לשים פעמיו לביתו של ר' ......... ולבוא עמו בדברים. הלה קיבלו בסבר פנים יפות כדרכו, והתייחס בכבוד רב לבקשה, העלה זכרונו של אבי מורי שליט"א מאותם ימים רחוקים באיתרי לטובה [למדו באותה תקופה, אף שהוא קדם לו ומבוגר ממנו בכמה שנים], ואף הראה לו את הספר 'בלבת אש' שהיה מונח על שולחנו באותה שעה. אולם למעשה לא מסוגל היה להסכים לבקשה, ולו לשלוח את המכתבים "לראותם בלבד".

תחושת החמצה עזה מילאה אותי, אך נבלעה במרוצת הזמן.

עם העלאת הרעיון להופעת מדור זכרון ב'ישורון' לרבינו זצוק"ל, בעת שנועדנו יחד, ידידי העורך הדגול ר' יחיאל שטרנברג שליט"א ואנוכי, לטכס עצה להשגת חומר ראוי ומתאים, העליתי מיד את הענין הזה. לא עברו ימים מועטים עד שהתבשרתי כי בהשתדלותו הנמרצת של אחד מגדולי הרבנים שליט"א בין לילה הושגה המשימה. התרגשותי גברה מאוד כשקיבלתי לידי את המכתבים הנפלאים, "גל עיני" ל"ג מכתבים מלאים וגדושים מזן אל זן באוצרות הרוח של רבינו זצוק"ל. כתובים, אמנם, בקיצור ובתמציתיות, אבל מכילים עושר רב כל כך. בירורי סוגיות, ליבוני שמועות, הדרכות נדירות, תביעות נשגבות, "הרגשים", ומעל הכל – המסירות וה'קשר עליון דאורייתא' שהוא הבריח התיכון העובר בכל האגרות.

דומני, שגם לנו כתלמידיו יש במכתבים אלו 'מסמך' מעורר השתאות והתפעלות. אנו מגלים בינות למכתבים רובדים נסתרים שלא תמיד הצלחנו להתוודע אליהם, בבחינת "גילה טפחיים".

זו היא, בעיני, גולת הכותרת של מדור 'שמואל בקוראי שמו' שבקובץ, ואולם באמת המדור מלא מזן אל זן, בהתכתבות נרחבת עם אבי מורי שליט"א בכמה וכמה סוגיות חמורות, וכן מכתבים נוספים, לאחיו הגרא"ד מטבריה, לר' ליפא געלווארטה, ועוד ועוד. נוספו גם מכתבי מוסר וחיזוק שונים, מן החדש ומן הישן.

כמה הספדים בודדים, אבל מיוחדים מאוד, שנאמרו ע"י תלמידים קרובים. מקבץ שיחות שנכתבו בכתי"ק, לפני שני עשורים ומעלה – בזמנו, עבור פרסומם במוספי החג של "יתד נאמן", ונדפסו כאן עם השלמות והרחבות נצרכות.

כמה שיעורים עמוקים בסוגיית 'מיטב', קונטרס 'רוב וקרוב' ההיסטורי, שכבר הדפסתי לראשונה בספרי "בלבת אש". עליו כתבתי שם:

"לפני מספר שנים זכיתי להגיש לפני רבינו זצוק"ל קונטרס רחב בסוגיא ד'רוב וקרוב' במס' בבא בתרא, פרי העתקה מדויקת מתוך מחברתו של רבינו זצוק"ל על סוגיא זו. ההעתקה נעשתה ע"י אאמו"ר שליט"א בבחרותו כאשר קיבל מאת רבינו זצוק"ל את המחברת בהשאלה.

בשולי העמוד הראשון נכתב: "מפיו [של רבינו] שמעתי כי יסודי הדברים שבו הם מימי חורפו של רבינו שליט"א, כאשר למד בישיבת 'עץ חיים' לפני הגאון רבי ישעיה וינוגרד זצ"ל, בעל שערי זיו. מנהגו של אותו גאון היה שהיה מבקש מאת התלמידים, כל אחד בתורו, שיכין אחת השמועות ויכתוב מה שהעלה בלימודו, ועל יסוד אותם דברים היה משתית את השיעור, מותיב ומפרק וכו'. בגורלו של רבינו שליט"א נפלה סוגיא חמורה זו של 'רוב וקרוב', ואותם הדברים שעלו בלימודו באותה שעה, הם אבן השתיה לקונטרס זה שחביב עליו מאוד".

כאשר רבינו זצוק"ל דפדף בקונטרס בנוכחותי, בקשתי ממנו לעיין בהערה זו, ושאלתיו אם הדברים הינם מדויקים, והשיבני, אמנם כן, אך זה לא הכל... ואזי סיפר שהמחברת המקורית שבה כתב את החידושים לא שבה אליו מאז, רבי ישעיה וינוגרד זצ"ל התנצל בפניו כי המחברת אבדה לו ואינו מוצאה. אולם רבינו אמר לי כי היה ניכר שאישתמוטי קא משתמיט, ואיננו מסוגל להיפרד מן המחברת שהיתה חביבה עליו מאוד".

מאחר שכמה מיסודות הקונטרס חופפים לדברים שנכתבו במכתבים, ראו לנכון במערכת 'ישורון' להכלילו בקובץ.

ועוד לא נגעתי בשאר חלקי הקובץ, ובמדור הנפלא 'חכמה לשלמה' על הגאון האדיר ר' שלמה פישר זצוק"ל, על שלל גווניו ואוצרותיו. הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו.

טיבותא לשקייה, למערכת 'ישורון'.

[פלוריש]

viewtopic.php?f=19&t=39001&p=792033#p792033

[יוסף חיים אוהב ציון]

'זתים נכרתים'? מה זה?
סליחה על הבורות

זה מפיוט של ר"ש אבן גבירול.

[אליסף]

השערתי שהנמען הוא ר' שלום שפיץ

[צופה_ומביט]

מהרב נוטר הכרמים:

היכן נכתב/פורסם?

ואגב, למה הוא הפסיק לכתוב כאן?

[אור עולם]

ראיתי היום בספרי אברמוביץ במא"ש.

[איש_ספר]

השערתי שהנמען הוא ר' שלום שפיץ

בעמ' רנ"ד שם כותב הגר"ש לר' ליפא גלדוורט: אבקש מאד וכו' להתקשר עם ידידנו שלום שפיץ שליט"א היות וכתבתי לו לפני הפסח מכתב ארוך על קונטרסו הנפלא וכו'. וברור שזה מכתב ל"ב מתוך סדרת המכתבים המופלאה ל'עילוי הנשגב' וכו', הרי שאכן מדובר ברש"ש.

ובאמת שרשרת המכתבים הזו נפלאה ממש. לא זכיתי לצערי ללמוד אצל הגר"ש אבל ידועים התיאורים על התקשרותו העמוקה עם מובחרי תלמידיו, וחטיבת המכתבים הזו, מדברת בעד עצמה. אשרי התלמיד שרבו מעניק לו פי שנים מרוחו כמראה הנגלה במכתבים הללו, אם כי כנראה גם התלמיד הנו מיוחד בתכונותיו המצוינות, כפי שניתן להתרשם לא רק מהתיאורים בהם הוא מתואר ע"י הגר"ש, אלא אף מהיקף הנושאים בהם הוא כותב ומחדש.

כפי שכבר הזכיר ידידי הרב נוה"כ, המכתבים שזורים גם בדברי חיזוק והדרכה, שהם פנינים ממש, ומהם מרגשים מאד יורדים חדרי לבב ונוקבים לתוככי הנפש.

כך למשל כאשר מבשר לו התלמיד היושב מעבר לים על נישואיו הקרובים, משגר לו הגר"ש ברכה נרגשת, המשקפת את ליבו העולה על גדותיו ממש בשמחה והתרגשות

הגיעני הזמנתך לשמחת כלולותך שתתקיים בעה"י בשעה טובה ומוצלחת. כפי המציאת הנראה, לא אוכל להשתתף בקרבת מקום ביום שמחת לבך, ואני מוכרח להשלים עם כך...
יתן ד' ית"ש ונשמע מרחוק ומקרוב אך טוב סלה - - אדלג על רגשותי - - ואברך בכל לב שתהא הברכה השמחה והשלום מנת חלקם חלקכם כל הימים ולאילנא רבא תתעביד בורא עולם בקנין השלם זה הבנין במלוא הדר ותפארת, שמע ד' ברכתי ותפילתי...

- - - שמחה של מצוה, כלומר התרחבות כחות הנפש, מתפשט ועובר על גדותיו ושוטף רגשי חומר וגוף חלפו נגוזו ונגלה עומק החיים מעמקי נשמת העולם, והאדם מוקד השמחה מתעלה ומתרומם, מתקדש ומתטהר ונדבק במקור הברכה, ועל ידי זה יושפע שפע רב ועוז לכל החיים - - - - כי כן טבלתי עטי בקצה יערת רגשותי ואשלחה דברי חרותים עלי גליון וירוח לי - - - ואשיחה עוד, בן אדם בעברך ובעמדך על סף תקופת חיים חדשה, עמוד והתבונן, שלח והפשט מעליך שכני חומר ורע גוף אשר חדרו לנפשך אצולת שחקים, והאפילו על אור וטוהר שמים, והלבש רוח נפשך מחלצות מאורות הנפש ונשמה שוי רעותא דלבך באורייתא נשמתא דכולא דאיהי וקוב"ה חד, ד' צלך על יד ימינך.

והנה עוד כמה דברים שראוי להעתיקם מתוך המכתבים הנזכרים.

תיאור יפה על לימוד המכונה 'בקיאות', והוא משקף כמובן את הגר"ש עצמו דלעי באורייתא תדירא ומתעלס באהבתה

– איני יודע אם צריך להעיר לחכימא דכותיך בדרכי למוד והואיל והנך גריס ודייק באורייתא טובא פשיטא דאיכא סייעתא דשמיא נפישא, אך מ"מ בנוגע לבקיאות אנסה לכתוב מה שעלה ברעיוני כעת בשעת הכתיבה אולי מן השמיים הדברים, אצלי אופן למוד הבקיאות א"צ להיות באופן שהזריעה והקצירה כאחת דהיינו להשתלט מיד על ידיעות ובקיאות ובאופן כזה אם לא נקלט ונקצר מיד יש אכזבה אלא הענין כשם שענין הלימוד בעיון להתבונן התבוננות עמוקה ולנתח ולחדור בפרטי וברור ולבון שמעתא וסברא, כך יש ענין למוד להתענג בתכלית התענוג על צורת ההלכה הפשוטה וללמוד בתשוקה הלכות וענינים שנאמרו ונתנו למשה בסיני גם בלי הלבון והברור של ההלכה אלא עצם ההלכות וכל מימרא והלכתא וכל לישנא דאתמר בגמרא צריך לקבל ולבלוע בדמו ולשמוח כמוצא שלל רב והשי"ת יטע בלבנו אהבתו ויראתו באמת.

וכשהתלמיד מהרהר על עליה לארץ ומשתף את רבו בספיקותיו, משיב לו הגר"ש בקיצור נמרץ המבטא יותר מכל את הקשר העמוק שלו לישיבת ארץ ישראל 'אדמת הקודש' עד שאינו יודע ליעץ להולכים בדרך אחרת

שוב אתה שואל בענין העלי' לאר"י הר"ז שאלה כללית של כלל ישראל בכל מקום שהם ולא תלוי בי לפתור הדבר ואני כלשעצמי אולי בתור הנולד בה הנני רחוק מאד מחיים שמחוץ לאדמת הקודש ואתה צריך לשפוט בזה לפי דעתך והרגשתך

והנה קטע נפלא המעמיד את הנקודה העיקרית בעולמו של בן עליה, דביקות בתורה.

נרתעתי מדבריך בענין המצבי רוח והדאגות, שזה הכל טרדת היצר, לנתק מוסרות עול תורה. אחשוב כי אתה צריך להשקיע כחות ולהתחזק ולא לחשוב יותר מדי על אחריות של אחרים...ותחשוב בעיקר על אחריותך, עליך, על נפשך, להיות כסלע איתן, שעיקר השרעפים והמחשבות והחושים יהי' קשורים כשלהבת בגחלת בתוה"ק וביחוד המעשים והמחשבה להקב"ה ית"ש. ולהיות בשמחת לבב על המעט שאנו זוכים בתוה"ק ולהשתדל יותר ויותר לגלות ולהפעיל כל בכוחותינו להצלחה ולשגשוג בגדלות כראות לכל אחד כפי כוחותיו, כי זה כל האדם, ושאר הדברים שמחויבים לעשות זה בגדר טפל שבטפלים לעומת עקרי העקרים בחובת האדם בעולמו.

וכאן הדרכה קצרה וחריפה (אף כי ההעתקה כנראה משובשת) על הזהירות מבריחה לדקויות... לצד הדרכה לעשות דברים לשם פעלם, אמת משום שהיא אמת. וגם זה כידוע מתכונותיו וסגולותיו היותר מפורסמות של הגר"ש

לא אמנע מלהעיר אם כי ראוי ונכון כדרכך להכניס בדקות בעומק אבל לפעמים יש בזה מן הפחד לחדש לבאר דברים בצורה מוחשית יותר וזה גורם בריחה לדקות שאינם עומדים כ"כ מפני פחד הבקורת כיון שאין חדוש שניתן להפריך כך שלא ק' בדקות שמראה פנים לכל צד כך התרשמתי מהמהלך ליישב דברי הרמב"ן וכמובן שזהו רק בקורת לחכם שכמותך וכו'.

היטב חרה לי על תחלת מכתבך, על המצב רוח וכו', והרי זכית הרבה בקנין התורה, ות"ל שכבר כבר זכית גם לשם טוב ובודאי תעלה מעלה מעלה (יחד עם שמירת הבריאות, שהוא עבודה חביבה לפניו ית"ש - לשון חזו"א) ואשריך שזכית לכך וכו' וכו'. מתוך כעס אני בא לכלל טעות, לדבר אליך שלא כהוגן, חבל חבל שלא שמשת אדם גדול לראות באמת מאהבת התורה ושאיפת קניני התורה, לא בשביל התואר, לא בשביל גאון ולא בשביל גדול ולא רשכבה"ג, אלא אמת לשם אמת. וכל שעה ורגע שזוכים ללמוד תורה הר"ז מתנה חביבה מהקב"ה שכמעט שום מלאך ושרף אין לו זה, ולא כל יום למדוד בטפחים כמה "גדלתי" כבר וכו', ומזה מקור העצבות והעצבנות - -

אני חוזר לדבר כהוגן אשרי חלקך בדברי תורה ת"ל זכית הרבה והקב"ה יתן ויחזור ויתן לך עד בלי די.

ועוד ציטוט נפלא הנוגע ביסודי תורה שבע"פ

מאד לא מצא חן בעיני סגנון דבריך, שנתן לחכמים בישור שכלם וכעין [להבדיל בין ישראל לעמים וכו'] משפטים ודינים של ב"נ.
ובודאי או שיש בזה הלכה למשה מסיני, או שנמסר לחכמים, כעין שנמסר לקבוע במלאכות חול המועד או בשאר דיני התורה, רק נמסר לחכמים לקבוע מי המוציא ומי המוחזק ולמי יותר ברשותו ובמצב שהב"ד צריך להסתלק או להוציא משניהם משום להוציא מה שאינו שלו. תמה אני האיך יצאו הדברים מקולמסך, שיש ענין של יושר השכל וקביעת משפט, וכי זהו הסוגיות החמורות של נזיקין כמעין הנובע.

וגם זה נאה

ובל אוכל להבליג על דינא דהגמ', ירושלמי שביעית [פ"י סוף ה"ג] מי שבקי בחד מסכת כו' [בר נש דתני חדא מיכלא, והוא אזל לאתר ואינון מוקרין ליה בגין תרתיי, צריך מימר לון, אנא חדא מיכלא אנא חכים] ואמנם במצב שאם יאמר האמת יחשבו לענוה מוטב השתיקה ועכ"ז הפעם אומר קצת כי כפי הנראה שחושב עלי כאלו בקי בחדרי תורה ומה אומר וכו' ובביתי אין לחם ושמלה והשי"ת יזכנו לעסוק בתורתו - -

כל אלה הרי הם פירות הנושרים מתוך אותם מכתבים יקרים (בהמשך אעלה עוד כמסת ידי), ואילו חטיבת המכתבים הלזו, אינה אלא פרק אחד, אבן אחת, מגלעד גדול, יקר שהדותא, שהקימה מערכת ישורון - ועל צבאם הג"ר יחיאל שטרנברג ואשר ע"י הרה"ג מנחם נובוגרוצקי - לזכרו המבורך של רבינו הגר"ש זצוק"ל. וע"כ בתוך אמוני עם סגולה, ישאו ברכה מא'להי המערכה. אכי"ר.

[איש_ספר]

חכ"א כתב לי

אגב יש במכתבי הגר"ש ידיעות מעניינות לבית הלוי, עי' לדוגמא בדבריו עמ' קעו ד"ה אשר, עמ' רלד ד"ה נוסף, עמ' רמח ד"ה זה, עמ' רנו ד"ה ואגב.

ואני אמלא את ידו, מה גם שהוא מענינא דיומא.

עמ' קעו

ממש"כ בדברי הגר"ח ז"ל [הו"ד בחידושי הגרי"ז לזבחים ט.] בפסח עד חצות אינו מזמן אכילת הקרבן [ומדויק לפ"ז לשון הגמ' פט. דפסח נאכל ליום ולילה והיינו מדין הקרבן] ושאלתי מהגמ' פסחים עא ומהתוספתא פ"ט דפסחים דמבואר דהוא מדיני הקרבן ובודאי דמשמע שם שלא כדברי הגר"ח וגם שמעתי שהגר"ח ז"ל בעצמו חזר מדבריו וא"י בברור אם חזר מחמת התוספתא והגמ' הנ"ל ובאמת טעמא בעי ובפשטות הסברא הרי צדקו דברי רבנו ז"ל דעד חצות הוא מקיום מצות אכילת פסח וצ"ע הגמ' שם דמשמע דכלה זמנו בחצות ובלמוד הישיבה כשלמדנו פסחים בארתי קצת [כמדומה ששמעת אז ממני] עפ"י המשנה וכ"מ בכ"ד דהפסח אינו בא אלא לאכילה והיינו בעיקר הקרבן כיון שהקרבן בא לאכילה חל הדין בדיני הקרבן – מאד רציתי לכתוב לך עוד רק הזמן גרמא לקצר ואקוה שתוכל לכבדני ולענגני בנועם אמרתך כי חביבים עלי למאד.

ככל הנראה כוונת הגר"ש להקשות ממ"ש בפסחים שם: א"ל אביי וכו' והרי פסח לראב"ע ובשר איפסיל ליה מחצות. ומה שהק' מן התוספתא פסחים פ"ט, מן הסתם כוונתו להקשות ממה שאמרו שם לת"ק ששלמים הבאים מחמת הפסח נאכלים עד חצות, הרי שהוא מדיני הקרבן ולא ממצות אכילת הפסח בליל טו.

והנה כבר האו"ש (חו"מ פ"ו ה"א) שהוא הראשון (בדפוס) שזכה בחידוש זה (ועוד הפליג יותר שמותר גם לאכול אחרי חצות מדיני הקרבן) כתב שם ע"ד הגמ' בפסחים הנ"ל: אולם שמועה אחת מתנגדת לנו.

ומש"כ הגר"ש שכפי הנשמע חזר בו הגר"ח, ראיתי באוצר בשיעורי הגרמ"ד לזבחים דף ט שגם הוא מביא שמועה זו, וכמוהו כהגר"ש לא ידע מפני מה חזר בו הגר"ח. ושו"ר באוצר שמציינים לחידושי הגרי"ז הנדמ"ח ד' נז ב, שהגרי"ז העיר על הגר"ח מגמ' פסחים הנ"ל, והובא שם (בשם מי?) שהגר"ח חזר בו. אלא שאין הספר באוצר ואין חכמתי מגעת אלא וכו'.

אגב, בשיעורי הגרמ"ד שם העיר שגם האו"ש סתר דבריו בהל' ק"פ פ"ד ה"ח וכתב שם שלראב"ע נעשה נותר בחצות, ונראה איפוא שגם הוא חזר בו ! (ומי יודע סדר כתיבת הספר...)

[איש_ספר]

חכ"א כתב לי

אגב יש במכתבי הגר"ש ידיעות מעניינות לבית הלוי, עי' לדוגמא בדבריו עמ' קעו ד"ה אשר, עמ' רלד ד"ה נוסף, עמ' רמח ד"ה זה, עמ' רנו ד"ה ואגב.

ואני אמלא את ידו,

עמ' קעו

אשר שאלת בענין דרכי למוד, האמת אגיד לך כי בלבי והרגשתי כי ב"ה הנך רואה סימן יפה בלמודך והסדר שלך בלמוד הוא טוב מאד, עכ"פ לע"ע, ותמשיך ותתחזק בע"ה בסדר, וכאשר קבעת לך עד עתה, ובודאי שלע"ע חלילה לך מלעזוב למוד לשם בקיאות, ובפרט שזה גם בעיון קצת, וכך תמשיך גם בלמוד העיון ולהתעכב בזמן ארוך להתרכז בענין אחד אך גם זה צריך להיות בבחינת בעה"ב דוחק וכאילו עומדים על גבך לזרזך להתרכז ולהתעמק בעיון ולעבור לענין אחר, וכפי ששמענו גם מרן הגר"ח ז"ל עד גיל עשרים וארבע הי' תמיד במצב כממהר ולתפוס להספיק לרכוש ויש ללמוד מזה גם לדידן יתמי דיתמי. ומה שמעיק עליך שהנך מרגיש כי אתה רחוק משלמות זהו הרגש אמתי כל מי שלבו דבוק בתורה, וכמה שלומדים יותר הצמאון יותר ואוהב תורה לא ישבע תורה ואם כבר זכית לזה מה טוב ואמנם כבר האריכו רבותינו הרמח"ל זצ"ל בפתיחתו לספר הקל"ח וכן רבינו חיים מוולזין כי היצה"ר אין לו מנוחה מעסק התורה כי גחלים אתה חותה על ראשו ועיקר מגמתו לבטל ולהחליש מעסק התורה ולזה צריך לחפוש דרכיו כי לפעמים הבלבול מצד היצר להחליש ח"ו מתיקות נועם התורה, ובודאי שצריך גם תפלה מעומק הלב וכמדומה לי שלפי לבך ונפשך הנך מסוגל להתעלות בענין התפלה שיהא נקי מדמיון והרגשות הבל ולמצוא מסילות חכמה בשכל מזוקק מן המוח אל הלב ומן הלב אל המוח ולבקש ולהתקרב אל האמת שאין אמת אחר מלבדו והשי"ת יהי' בעזרך בכל העניינים.

עמ' רלד

בעניין נענועים בהלל ובד' הגרי"ז בזה]
נוסף על הטרדות וסדר זמנים והעצלות וכו' חושבני גם כי לא אצא ידי חובתי כלפי כת"ר בתשובה בעלמא אלא בעיון מרובה כולי האי ואולי שיהי' חשוב ומקובל בעיניו ודין גרמא דעציראה נוסף על האמור כדלעיל, וכבר חייב אני על כמה מכתבים ולא אוכל כבר להבליג על רגשי רעיוני לבבי וקשה לי להתרכז בכל המכתבים כעת ואכתוב אולי רק דבר קטן:

ראיתי שהאריך בכמה פריטי בטוב טעם ודעת בגדר נענועים דהלל ולא הזכיר חידושו הידוע של הגרי"ז ז"ל - - - מסתמא מפני כי הדברים ידועים ואין זה כ"כ חידוש - - וכן הי' מדקדק למעשה לעשות הנענועים בהלל באותו אתרוג שיצא בזה ידי חובת נטילה ובודאי הדבר ידוע לך וגם אולי לא הרגשתי בכל דבריך אם כתבת על זה רק זה אני יכול לכתוב לך במה שבזכרוני מסגנון לשון מרן הגרי"ז ז"ל בכתב ידו [וכבר שאלתי מכבר את הרי"ד שליט"א למה לא הדפיס זה בקונטרס לר"ה יומא סוכה וענה לי מה שענה] וכה ערך דבריו שהרי דין נענועים בהלל אין זה משום דהלל טעון נענועים דאז הי' שייך שיקח הד' מינים דהלל אלא דהדין הוא דהמצוה דלקיחה דהמינים יש גם מצוה דנענועים והיכן הנענועים בשעת הלל וא"כ זה שייך רק באותו אתרוג שיצא בזה חובת מצוה ושוב מנענע בשעת הלל, אבל ליקח אתרוג אחר רק לנענועים דהלל ל"ש כי אין זה אתרוג דולקחתם ע"כ דבריו. כמובן לא הנוסח ממש והדברים בעצמם מסתברים ומאירים וכמו בהתנופה של הכבשים דודאי לא שייך ? רק לתנופה אפילו לו יצויר מחמת הלכות ההקדשה כמובן.

רק מה שיש לדון לע"ד לדינא, דאולי ל"ש בכלל מושג אתרוג "זה" בחפצא של קיום המצוה, דבקדשים למשל שייך שזה הקרבן וזה הכבשים וכיו"ב אבל בנ"ד יש חיוב ומצוה דולקחתם לכם וכו' וגם כשלוקח אתרוג זה אין כאן חפצא של אתרוג בקיום המצוה ולו יצויר שהמצוה נמשכת ומחליף אתרוג אחר אין כאן שנוי כלל כיון שכל הזמן אתרוג בידו ומה לי אתרוג זה או זה ולזה אף שהמצוה של נענועים הוא במצות ולקחתם מ"מ כל זמן שאתרוג בידו היינו הך, ומה שיש דינים בהוקצה למצותו כמובן של"ש להנ"ל כי זה בההקצאה ובאסור הנאה אבל בקיום המצוה של הגברא הוא מה שהלולב ושאר המינים בידו ולא נתפש על הלולב שבידו כי זה החפצא של המצוה. הגע עצמך הרי שהניח האתרוג או שנתנו לאחר ואח"כ לקחו שוב להלל וכי משום שעל זה קיים ולקחתם א"כ זהו רק האתרוג שלו ואחרי שהניחו מ"ל זה או אחר, גם הא דמצותו בשעת הלל אי נימא דזה שייך להנ"ל הרי זהו רק מצותו לכתחילה אבל יצא ידי חובת נענוע ג"כ כשקיים לקיחה לפני התפילה ויותר משמע שמצותו מחמת תכיפות המצוה לנענוע ומטעמים אחרים ואכמ"ל אבל לא משום אתרוג "זה" אבל מ"מ גם לדברינו יש לדון דמחמת הלכות מעשה של המשך הנענוע לקיום המצוה אי שייך דהתחלפות האתרוג זהו גופא גריעותא בההמשך ושייכות וכגון דא צריך רב הארכתי יותר מדאי לפני שכמותך אך אמרתי להשקיט רעיוני לבבי.

עמ' רמח

זה עתה הגיעני יקרת נועם מכתבו, [אף שזמנו מוקדם כנראה שהשליח אחר עיין גיטין סוגיא בזמן ואכמ"ל] ונפשו בשאלתו, ואשרי חלקו שזכה לעמל בתורה ולחוק עלי גליון, ואני בעוה"ר וכו' ואני איני ראוי ולא באתי למדה זו ליעץ להפסיק להעלות ע"ג הכתב, שמעלותיו מרובות, ומסתמא יש מקום בראש ולב להרחיב החושים לבל יגרום הכתיבה לנתקו מכלי המחשבה והדעת. אם כי ידעתי היטב וגם שמעתי מרבים וכן שלמים שכך המציאות, וביותר יש מהגר"ח ז"ל מולוז'ין שגם ע"י מסירה לתלמידים נגרם שכחה וזה פלאי, וידעתי שהרב ר' יושע בער ז"ל התאונן בזה לפני אביו הגדול רבינו הגרי"ז ז"ל, והשיב בשעתו שלא יתכן דבר כזה שהרבצת תורה תגרום למעט מקנין תורה, וכפי שבזכרוני שאז לא זכר מדברי הגר"ח ז"ל, ועכ"פ כדאי [אף שאיני ראוי כלל להציע עצות לרו"מ שיחי'] לקבוע זמנים ללמוד תורה לבקיאות בגופי' הגמ' וקנין השרשים מהני להזכר ולהגיע לענפים.

[פלוריש]

מעניין שר' ליפא גלדוורטה מוסר שתי שמועות שונות מהגרש"א והגרש"פ על בעל המשנה אחרונה ומשנה ראשונה (הראשון אמר שבטהרות כוחו רב מבזרעים, והשני אמר שהחזו"א הזכירו רק בטהרות)

[לולי דמיסתפינא]

האם הקובץ כבר נמכר בארה"ב?

ואם כן, היכן?

[פלוריש]

מצו"ב מוסף לקראת שבת של 'הפלס', ובו מאמר של הרב נוטר הכרמים על מדור מכתבי הגר"ש אויערבאך בקובץ ישורון.
דברים מרוממים ומחזקים

1.4 (3).pdf

(7.98 MiB) הורד 225 פעמים