בנו יעקב דוד אברמסקי היה סופר, בלשן וספרן בכיר בבית הספרים הלאומי. בנו של יעקב דוד, יונתן, נהרג בירושלים במלחמת השחרור, סמוך לגיל בר מצווה. בנו פרופסור שמעון אברמסקי היה ראש הקתדרה ליהדות באוניברסיטת לונדון. בתו של שמעון, ג'ני אברמסקי, הייתה מראשי הרדיו הבריטי - BBC. לרב אברמסקי היו שני בנים נוספים, משה ומנחם עזרא.
.השוחט כתב:ד. אגב. ר' חיים הנ"ל סיפר לי שהביא את הרב לכנסיה הגדולה בירושלים (לא יודע איזה), וכשעמד מאחוריו ראה את ר' אליעזר סילבר רוכן לעבר רב אחד שנכנס לאיזה תפקיד רשמי וכו', ר' לייזער שאל אותו אולי אתה זוכר היכן הגמרא פלונית. ענה ההוא דומני בסנהדרין. אמר לו ר' לייזער, אמת, אבל היכן בסנהדרין, ענה ההוא דומני "בצדיקעס" [כלומר אי שם בין צ' לק'], אמר לו ר' לייזער בחריפותו, מאז שנעשית... "ביסטו געווארן א גראבער עם הארץ".
סיפור נוסף היה בעת הכנסיה הגדולה שהתקיימה בירושלים בשנות ה-50 ושהשתתף בה גם הרה"ג ר' אליעזר סילבר זצ"ל שהיה ידוע ומפורסם בלשונו החדה כתער ובקיאותו העצומה בכל התורה כולה. ספרו לי חברים מתלמידי ישיבת חברון שהיו נוכחים כיצד נפגשו באקראי הרב סילבר והרב גורן בפרוזדור והרב סילבר סנט מיד ברב גורן (שהיה לבוש במדי צהל) שבוודאי שרותו הצבאי "משכח תלמודו" ולהוכחת הדבר אמר ד"ת ודרש מהר"ג שיאמר לו מי אמר זאת והיכן? והר"ג ענה לו כהרף עין וכיון שאף הוא היה "עז כנמר" החזיר שאלה דומה לר"ס וכך עמדו זמן רב כשהם מנצחים זה את זה בד"ת וכל הת"ח מסביבם עומדים ומתפעלים משני גאוני עולם אלו. הדיון הסתיים לאחר זמן כאשר הרב גורן היסס לרגע בתשובתו ואז "התנפל" עליו הרב סילבר בשאגות "וואס האב איך געזאגט?!" והסתובב והלך לו.
איש_ספר כתב:ברשימתו של רבי יעקב עדס של הגר"י אברמסקי, כתב הרב עדס בין היתר:ה. בספר חזון יחזקאל בכרך מועד ב' אחרי כמה מסכתות ולפני הביאורים למסכת שקלים יש הקדמה מהמוציא לאור וכתוב שם שמסכתות אלו שבסוף כרך זה לא הדפיסם החזון יחזקאל בחייו אף על פי שנכתבו שנים רבות לפני פטירתו עוד בהיותו ברוסיא בזמן מלחמת העולם הראשונה והסמוך לזה והיה להרב אברמסקי טעם כמוס שגילהו רק ליחידים מפני מה אינו מוכן להדפיסו ואמר שמקוה שיוכל לכתוב הכל מחדש עם הוספות ואז ידפיס אבל כיוון שלא זכינו לזה הם אחרי פטירתו כן הדפיסו גם על מסכתות אלו כל זה כתוב שם בהקדמה וסיפר לי הרב מנחם ז"ל שהסיבה היה שמפני מהומות מלחמת העולם הראשונה והמצב ברוסיא בתקופה ההיא והסמוך היה איזה מהזמנים שלא היה כל כך אפשרות להחזון יחזקאל להקפיד על תקנת עזרא שבגמרא בברכות דף כ"ב ואף שכתוב שם בגמרא שביטלו תקנה זו בגברים אבל מבואר בגמרא שם שמידת חסידות להקפיד על זה ולכן לא רצה להדפיסם
ו. אולי באמת היה ראוי להמשיך להשאיר זה כדבר כמוס כמו שכתבו שם בהקדמת הספר אבל אחרי שכמדומני שמרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו אורחות יושר הנפוץ מאוד כתב ופרסם שסגולה שספר יתקבל בכלל ישראל הוא להקפיד על תקנת עזרא אולי כבר אין צורך לשמור את הסיפור הנ"ל להמשיך להיות נסתר ומותר לפרסמו
לפני כחמש עשרה שנה, שמעתי את המעשה מרבי יעקב עדס, סמוך ונראה להתוודעותו לענין מר' מנחם עזרא ז"ל. לגודל התפעלותו מן הסיפור, הוא נכנס למרן הגרש"ז אויערבך (שנכח באותו יום בשכנותינו), לספר לו את העובדה, ואני הק' עמו. זכור לי היטב את התרגשותו של הגרשז"א מהסיפור.
חלמישצור כתב:בתוספתא: 'מעלין בדיופי ומטיפין מן האדק לחולה בשבת'. רבנו פירש ע"פ הגמרא ורש"י עירובין קד, א, ואח"כ הוסיף את המשפט הנ"ל בסוגריים (אם חשוב לך הבירור ההיסטורי סביב העניין, ראה גם תוספתא כפשוטה בביאור הארוך, כרך ג, עמ' 32).
במוצאי שבת נפתחה כאן הוועידה השנתית הגדולה של המזרחי. האולם הגדול של "ביבר הול" [מן הסתם זו טעות, וצ"ל "אלברט הול", האולם הגדול ביותר בלונדון בזמנו] השייך ללונדון העיר היה מלא קהל וצירים מפה לפה. בין הנואמים הרב אברמסקי, ד"ר וולפסברג, וש. ז. שרגאי. ממלא מקום הרב הראשי הדיין [יצחק האריס] לזארוס ישב בראש האסיפה (הצופה, כ"ה כסלו תש"ח, עמ' 1).
רבנים ראשיים מבריטניה ואירלאנד פנו בקריאה לעולם החרדי להקים "חזית מאוחדת" ללא הבדל השתייכות מפלגתית כדי לכונן את ארץ ישראל החדשה על יסודות התורה (שם, כ"ו כסלו תש"ח, עמ' 2)
איש_ספר כתב:קראתי היום באיזה עיתון ישן
ר' יחזקאל אמר בשם ר' חיים מבריסק: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יענו אזובי הקיר. שיש לדרוש: אם בארזים נפלה שלהבת, אוי, מי יודע מה יענו כעת אזובי הקיר, שאין מורא הארז עליהם.
איש_ספר כתב:קראתי היום באיזה עיתון ישן
ר' יחזקאל אמר בשם ר' חיים מבריסק: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יענו אזובי הקיר. שיש לדרוש: אם בארזים נפלה שלהבת, אוי, מי יודע מה יענו כעת אזובי הקיר, שאין מורא הארז עליהם.
מה שנכון נכון כתב:וגם במלך ביופיו.
---
בעובדות והנהגות ובעוד מקורות מובא שהווארט על אם בארזים נאמר בהספד על הגר"ח.
איש_ספר כתב:אגב, לפני איזה זמן בא לידי ספר הזכרון כנסת ישראל, שהוציאה ישיבת סלבודקה על ראש הישיבה ר' יחזקאל
יש שם מאמר כביר של בנו ר' מנחם עזרא. עובדות מפליאות כתובות בסגנון כנה ויורד לבבות.
חשבתי שכבר הזכרתי ע"כ באשכול זה אבל לא מצאתי.
מומלץ מאד !
איש_ספר כתב:ר' יחזקאל שהיה שקוע במחשבותיו, ננער, ושאל מה זה?!! אמרתי לו: גשר! "גשר" ?! הוא אמר-זעק, אסור לעלות על גשר כזה (המספר סיפר משום שקשה לשכחה, אבל נראה שהחליף עם מתחת לגשר שלא עברו בו מים כמ"ש בהוריות ואילו מעבר על גשר רעוע אסור משום שמירת הגוף והנפש, עי' ש"ך יור"ד קט"ז ס"ק ה ורמב"ם רוצח פי"ב).
אברך כתב:קישור לוידאו קצרצר מתוך וידאו ארוך יותר שהסריט הרב לנג את הרב אברמסקי זצוק"ל
https://drive.google.com/open?id=1s-E9r ... NJNZB2oJ5-
כשקיבלתי וידאו זה, לא הותניתי לא להעביר האלה, אבל שמעתי פעם שהרב לנג עצמו לא פרסם זאת בחייו מחמת שהרב אברמסקי הקפיד עליו קצת שצילמו. עכ"פ אולי עדיף להשאיר זאת באופן פנימי יותר, ולא לפרסם בחוצות.
שבוע טוב
שייף נפיק כתב:איך הגיע נכדו לישיבת באר יעקב? שמעתי ממו"ר בעל עטורי מגילה שליט"א שהוא ביקר פעם בבאר יעקב, ואז שאל את הגרמש"ש אם מלמדים כאן פשט בישיבה, ואמר על אחד הרמי"ם שהוא מלמד ואז שלח את נכדו לשם.
ע"כ שמעתי.
.השוחט כתב:כידוע כשהרב שוחרר מרוסיה, הקומוניסטים עיכבו שם 2 בנים, בגיל צעיר נוח להשפעה, למשך כשנה ומחצה (אולי הפרטים לא מדוייקים), ועשו להם שטיפת מוח.
ובאמת לאחר שהשתחררו גם המה והצטרפו למשפחה, נשארו כמו שנשארו.
יום אחד שמע ר' חיים את הרב יושב לבד בחדרו ומשיח את ליבו לפני הקב"ה כדרכו. הוא הטה אוזן ושמע שהרב אומר, רבש"ע עוד מעט אני עולה כבר למעלה, ואני יודע שיתבעו אותי על הבנים. ואז הוא נאנח אנחה השוברת כל גופו של אדם ושתק זמן מה. לאחר איזה זמן כמו נתעורר מעט, וסיים: אבל הכנתי את עצמי היטב עם התשובות...
ג.
בדרך אגב. אחד הבנים הנ"ל היה ספרן, אולי בספריה הלאומית. בעצמו איש חובב ספר וידען עצום בכל מיני תחומים לא תורניים. ר' חיים סיפר לי שפעם אחת הרב שלח אותו אל הבן, וכל הבית שלו היה מלא ערימות ספרים מהריצפה עד התקרה, רק נשארו שבילים בין הערימות להלך בהן... בקושי הוא מצא את בעה"ב בקצה אחד השבילים.
עכ"פ הבן הזה כשהיה מגיע אל אביו היה חובש כיפה לכבודו. יום אחד בא בלי הכיפה. ר' חיים סיפר לי שראה איך הרבנית (מזיוו"ש, לא אמו) פותחת את הדלת ואומרת לו: בלי כיפה?? וטרקה את הדלת. [מן הסתם כדי לשמור על בריאותו של הרב שלא תינזק מצערו].
ו.
סיפר לי מורי דודי הגר"מ שטרנבוך שליט"א שנכנס פעם אצל הרב, הוא היה מאד איימיש עוד מלונדון, ובדיוק אז יצא לאור חזו"י חדש. הוא נכנס לרבנית ושאל אותה איך הולך הספר החדש, האם יש קונים ומגיבים. הרבנית אמרה לו, הרב תמיד אומר שזה בכלל לא משנה מה התגובות. זה משנה רק כשיש ספק על חשיבות הספר. אבל ספר כזה על התוספתא הוא דבר נכון ונחוץ ללא ספק, וגם אם בדור זה לא יעריכו, יבוא דור אחר ויעריך. ולכן הוא לא מוטרד מהתגובות.
איש_ספר כתב:ר' מנחם עזרא זצ"ל (אשתו נפטרה עתה), הקים משפחה לתפארת.
הבנים שמעון ויעקב דוד, נשארו ברוסיה כ"ערבון" שלא יהין לדבר סרה בשלטון. אכן ר' יחזקאל הבין שגורלם נחתם. שמעתי מהגרממ"ש ששמע ממנו, שמני אז, לא בא לפיו בשר בשני וחמישי, או בכל ימות החול (לצערי איני זוכר) כאבלות על בניו.
יעקב דוד היה ספרא רבא, אחרי מותו יצא כרך של אגרותיו ויש שם לא מעט דברים מעניינים. קראתי פעם רשימה שלו בבצרון, בה הוא מספר באיבה גדולה על רב אחד שבא אליו למיטת חוליו ודיבר עמו על עסק התשובה...
רמ"מ הראה לי בהתרגשות גדולה את מש"כ הגר"י בראש אחד מהכרכים, שם מגלה מצפוני ליבו על בניו היושבים בירכתי צפון. אם אבן הוא נימוח.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: עתניאל בן קנז ו־ 317 אורחים