שמואל דוד כתב:ל. מדוע ספרו הסופרים רק תיבות שבספר תורה ותהילים?
שמואל דוד כתב: לב. דמחיל ליה ליקריה.. א) סוכ"ס כעס נמי עבירה היא..
אהרן תאומים כתב:ה.
רש"י ד"ה האי שטרא לחוד והאי שטרא לחוד. בזה כתוב לשון כניסה וזה מפורש לשון יציאה:
רש"י נקט גבי שטר קידושין בלשון כתוב וגבי שטר גירושין נקט בלשון מפורש, ונראה לומר שהסיבה לכך שבשטר גירושין יותר מפורש מה פעולתו כי כתיב ביה שם המגרש ושם המתגרשת ומפורש עוד שבזה היא מותרת לכל אדם, מה שאין כן בשטר קידושין שכתוב בו רק הרי את מקודשת לי ואין מפורש מי המקדש וגם אין מפורש שעל ידי זה נאסרת לכולא עלמא, וכדאיתא ברש"י בהמשך העמוד ד"ה כסף וביאה הנאתן מרובה. אבל שטר אירוסין אין בו לה שום הנאה שהרי אין כתוב בו אלא הרי את מקודשת לי:
אהרן תאומים כתב:רש"י בפסוק מפרש "לבשר אחד" - הולד נוצר ע"י שניהם ושם נעשה בשרם אחד (שם נח) וראה מה שהשיג הרמב"ן על כך, ואפשר שאכן "לבשר אחד" הוא ע"ש הולד אבל כלפי איש ואישה יותר נכול לומר שהם יחד ולא אחד דע"י שהם יחד נהיה האחד
ביתר שאת היה לו למר להקשות: הרי כל עצמה של 'מקודשת לי' אינה אלא משמעות של 'מיוחדת לי', כמו שכתבו התוספות בריש פרקין, ואם כן, הצד לומר שבלשון 'מיוחדת לי' לא תהא מקודשת נשמע פרדוכסלי.מיללער כתב:קידושין ו. מיוחדת לי מהו. פירש"י: לשון והיו לבשר אחד.
בפשטות, מיוחדת היינו שהוא מיחדה לו, מלשון יחוד, ואין זה דוקא ע"ש הכתוב, אלא כמו הרי את ברשותי או שאר לשונות שאע"פ שאינם לשונות המקרא, הלשון עצמה מורה לענין יחוד וקידושין.
ולכאורה למה אכן לא נפשטה האיבעיא על זה ומאי שנא משאר הנך לשונות של קידושין דאמרינן דהרי היא מקודשת?
ומה הדין באומר הרי את מזומנת לי?
יערוסלב כתב:כב ע"ב
יליף שעבד כנעני נקנה בכסף שטר וחזקה, משדה אחוזה, והקשה הגמרא אי מה שדה אחוזה חוזרת לבעלים ביובל אף עבד כנעני חוזר לבעלים ביובל, ומתרץ.
והקשה לי אחד מהתלמידים, ומה לגבי שאר הלכות שיש בשדה אחוזה למה לא קיימי הני הלכות לגבי עבד כנעני, דשם אין התירוץ של הגמרא דכתיב לעולם?
חפשתי עד שידי כהה מגעת ולא מצאתי מענה לשאלה זו המתבקשת מאליה.
על כן אני פונה היום לידידנו הגאונים חברי הפורום כאן, אם יש להם איזה מהלך או תירוץ. בתודה מראש.
מיללער כתב:אולי קיבלו חז"ל שלמדים משדה אחוזה 'דיני קנינים' גרידא, וזה שהשדה חוזרת ביובל הוא כמו תנאי בהקנין.
כלפי איזה הלכות רצו ללמוד משדה אחוזה לעבד כנעני?
מיללער כתב:קידושין כח. הקורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו ולהלן בדף נט. עני המהפך בחררה ובא חבירו ונטלו נקרא רשע - פירש"י מפני שיורד עמו לחייו
מצינו כאן דבר והפיכו, מי שיורד לחיי חבירו נקרא רשע ומי שקורא לחבירו רשע מותר לירד עמו לחייו
האם יש מי שעמד בזה?
טוב וחסד כתב:ידוע לנו, שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה - אלא א"כ מכריזים על זה מלמעלה (חולין ז:). ומכאן השאלה כיצד ינאי הרג כל חכמי ישראל? האם היתה גזרה שלא ידועה לנו?
שמואל דוד כתב:
לא: כגון אנא וברש"י אהוב לאבי ויקיר לאמי ...
מדוע שינה בלשונו.
כל העושה מצוה אחת - מטיבין לו, ומאריכין לו ימיו, ונוחל את הארץ, וכל שאינו עושה מצוה אחת - אין מטיבין לו, ואין מאריכין לו ימיו, ואינו נוחל את הארץ.
שמואל דוד כתב:על המשנה לא קשה. על הגמרא קשה משום שהמעשה היה כיבוד אב ואם (בעיקר) ואעפ״כ נקט הגמרא סידרא דשלוח הקן.
שמואל דוד כתב:קידושין מ.
טוב לשמים ״ורע לבריות״ זהו צדיק שאינו טוב
רש״י ד״ה רבי אידי אסברא לי כו׳ טוב לשמים הוא ״ואין כאן טוב לבריות״
נראה בכוונתו, שאי אפשר לפרש שבאמת רע הוא לבריות דא״כ לא שייך לקוראו צדיק, ופשוט.
כ"י מינכן:אמר רבא רב אידי אסבר' לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב אלא טוב לשמים וטוב לבריות זהו צדיק טוב טוב לשמי' ואינו טוב לבריות זהו צדיק שאינו טוב ...
כ"י וטיקן:א' רבה ר' אידי אסבר' לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליה' יאכלו וכי יש צדיק טוב ויש צדי' שאינו טוב (תנ' ?ו???) אלא טוב לשמי' וטוב לבריו' זה צדי' טוב טוב לשמי' ואינו טוב לבריו' זהו צדי' שאינו טוב ...
https://bavli.genizah.org/ResultPages/Differenceאמ' רבא ר' אידי אסברה לי אמרו צדיק כי טוב וכי יש צדיק שהוא טוב ויש צדיק שאי' טוב אלא טוב לשמים וטוב לבריות זהו צדיק שהוא [טוב טוב לשמים ואינו טוב לביריות זהו צדיק שאינו טוב] ...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים