יעקל כתב:מה שנאמר בחז"ל לעולם יקדים אדם שלום לכל אדם
האם נאמר רק לגבי אדם ש"מעוניין" שיאמרו לו שלום דהיינו ברגע שיגידו לו הוא יחזיר לי שלום בלי לשאול אותי מה אתה רוצה, או נאמר גם לגבי אדם שאינו מעוניין לתקשר בצורה כזאת, זאת אומרת מה שמעניין אותו - מה אתה רוצה ממני ?
או במילים אחרות, יש אנשים כ"כ עסוקים שאין להם זמן לחשוב על שלום או לא שלום. האם במקרה כזה צריך להקדים להם בכל זאת, גם אם סביר שהם לא יענו ?
ראה נא מציאתי:
1. פירוש רבינו יונה על אבות פרק ד: "רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים שלום לכל אדם -
והוא מדרך המוסר ".
2. בית הבחירה (מאירי) "הזהירו שיתאהב אצל הבריות והוא שיכבדם ויקדים בשלומם ".
3. לשון מיוחדת שעונה בדיוק מורחב על שאלתך- "פרקי משה": "הוי מקדים שלום לכל אדם, יר', כי במה שיהיה מקדים שלום לכל אדם, ירגיל עצמו להכניע גופו אל שכלו, כי הבלתי מקדים שלום רק משיב מפני הכבוד, הנה גבר עליו החומר על השכל, השופט בצדק על הקדימה בו לכל אדם, כי הקודם הוא השלם שפועל כפי המעלה כנודע. ועל כן במה שירגיל האדם עצמו להקדים שלום לכל אדם, קטון וגדול, יהיה כובש את יצרו בכל דבר, וכאשר ירגיל עצמו בזה יתגבר עליו השכל, ולא יהיה נטרד בשום צד ובשום דבר, ולא יהיה פורש ממנו עול תורה בשום צד ובשום זמן".
4. וזה כלשון הרמב"ם בעניין מצות צדקה בעניין ההרגל של האדם. רמב"ם (על משנה מסכת אבות פרק ג משנה טו) "שהמעלות אמנם יושגו בכפול מעשי הטוב פעמים רבות, ובזה יושג הקנין, לא בשיעשה האדם מעשה אחד גדול ממעשי הטוב, שבזה לבדו לא יושג קנין. משל זה, שהאדם אם יתן למי שראוי אלף דינר, בפעם אחת ולאיש אחד, לא תושג לו מעלת הנדיבות בזה המעשה האחד הגדול, כמו שתושג למי שיתנדב אלף פעמים באלף דינר, ויתן כל דינר מהם על צד הנדיבות, לפי שזה ייכפל על ידו מעשה הנדיבות אלף פעמים, ויושג קנין חזק...".
כך שלפי כל הנ"ל עד כמה שהדאגה היא יותר למקיים המצוה-אמירת שלום לעניין זה. אדרבה אילו יאמר שלום על אף שיתכן ולא ישיבו לו, ראשית מעשיו יהיו לשם שמיים. אך עי"כ מתקן מידותיו כנ"ל.