סגי נהור כתב:כדעת הגרש"ז גם באג"מ (ח"ד סי' עד, בורר אות יא, ע"ש שהביא השואל ראיה מעובדא דרב ביבי) ובשבט הלוי.
שומר כתב:דעת החזון שאין בורר בספרים משום שזה לא תערובת
דע דבורר גדרו הוא בדבר הבלול יחד, ומשתמש כשהוא בלול, בזה אם בורר מאתו פסולת מתוך האוכל, או בשני מינים, הוי בורר, והוי מלאכה, אבל בדבר שאינו בלול - לא שייך בורר, וזהו שמעורר הירושלמי (שבת פ"ז ה"ב) רמונים מגו רמונין, מעתה אפילו בני נשא מגו בני נשא, פירוש דאינן בלולים, ולפי זה בורר כלי מתוך כלי, דאטו משתמש כשהן בלולים, הלא בכל קערה משתמש בפ"ע - לא שייך בהו בורר, אלא שהטורי זהב כתב דבורר הוי לא במאכל לחודה, רק בעץ ומתכות ג"כ, והביא ע"ז מדברי רש"י (שבת עד, ב ד"ה חייב אחת עשרה) גבי חלתא דבורר קנים יפות חייב, ושם יכול לעשות כשהן בלולין, וזה כתב הט"ז סימן שי"ט ס"ק י"ב, דבדברי התוס' (שם עד, א ד"ה היו) נראה דדוקא באוכלים הוי בורר, ולא כלים, והביא דברי רש"י, וממה שפלטה קולמוסו כלים הביאו המחברים הבאים אחריו דגם בכלי איכא בורר, וטעו בזה, דבמלאכת בורר צריך שיהא בלול, ואין זה לא בכלים ולא בבגדים, אלא שמאכל לאו דוקא וכמו שביארנו.
עיון כתב:יודע אני מכל הצירופים ועוד יותר, אך אם באנו להתיר מכח הצירופים האלו נוכל להתיר כמעט כל מלאכת בורר,
ועוד הלא דברי האור שמח הם מנוגדים בהחלט לדברי התה"ד שנפסק להלכה ברמ"א דאיכא ברירה בדגים, וכדמשמע שאינו בלול כלל,
וכלשון הרמ"א ז"ל אף שניכר קצת.
ולכן הנני מבקש עצה לברור, או אם יוכל אחד להביא היתר שנוכל לסמוך עליו בשופי.
באמונתו כתב:האור שמח שכח רמ"א מפורש על אתר?!
כמובן, דברי האור שמח הם בהחלט בלתי מנוגדים לדברי התה"ד שנפסק להלכה ברמ"א, מפני שלפי האור שמח, הקריטריון להגדיר בורר, זהו במשתמש בהם במעורב. בכן, הדגים נאכלים אף במעורב, אכן ספרים אינם נקראים ונלמדים בערבוב.
עיון כתב:היש עצה להחזיר ערימת ספרים המונחת בתערובת?
א - ראיתי בכמה ספרים שיש עצה ללמוד קצת בכל ספר, כך שעי"ז יש לו צורך לאלתר בנטילת הספר מתוך התערובת, אמנם יש להסס בזה טובא דלכאו' בערימה גדולה ויותר מזה, נראית פעולה כזו כהערמה.
ושם פרק כח אות ה:ספרים המונחים במעורב, אסור למיינם על מנת לסדרם במקומם בארון הספרים. אבל אם רצונו להסיר את הספרים מעל השולחן, ונוח לו לקחת כל ספר בנפרד מן הבא לידו, מותר להחזיר כל אחד למקומו בארון, וכן הדין בערימת ספרים שלוקח את העליון להניחו במקומו, וראה להלן פרק כח סעיף ה.
ספרים המונחים במעורב, אסור למיינם על - מנת לסדרם במקומם בארון הספרים, אבל אם רצונו לפנות את השולחן מן הספרים, מותר לקחת ספר ספר, כפי שבא לידו, אם כך הוא יותר נוח, ולהחזירו למקומו בארון, הואיל ורצונו הוא רק לפנות את השולחן מן הספרים ולא למיינם, וכן הדין בערימת ספרים שלוקח את העליון לסדרו במקומו.
בן אליהו כתב:לכאורה הערמה לא שייכת כאן. מכיוון שלא הצורך בדבר הנברר הוא המתיר את הוצאתו מהתערובת אלא השימוש בו בפועל.
באמונתו כתב:שמירת שבת כהלכתה - פרק ג אות פח:ושם פרק כח אות ה:ספרים המונחים במעורב, אסור למיינם על מנת לסדרם במקומם בארון הספרים. אבל אם רצונו להסיר את הספרים מעל השולחן, ונוח לו לקחת כל ספר בנפרד מן הבא לידו, מותר להחזיר כל אחד למקומו בארון, וכן הדין בערימת ספרים שלוקח את העליון להניחו במקומו, וראה להלן פרק כח סעיף ה.ספרים המונחים במעורב, אסור למיינם על - מנת לסדרם במקומם בארון הספרים, אבל אם רצונו לפנות את השולחן מן הספרים, מותר לקחת ספר ספר, כפי שבא לידו, אם כך הוא יותר נוח, ולהחזירו למקומו בארון, הואיל ורצונו הוא רק לפנות את השולחן מן הספרים ולא למיינם, וכן הדין בערימת ספרים שלוקח את העליון לסדרו במקומו.
עיון כתב:סגי נהור כתב:כדעת הגרש"ז גם באג"מ (ח"ד סי' עד, בורר אות יא, ע"ש שהביא השואל ראיה מעובדא דרב ביבי) ובשבט הלוי.
היוכל מע"כ שליט"א לציין איה מקום כבודו בשו"ת שבט הלוי?
תודה מעיקרא.
עיון כתב:אגב, ברצוני לדעת האם היתרו של המשנ"ב בביה"ל, דפילוס דרך להגיע אל חפץ, לא מיקרי בורר,
האם נאמרה דייקא כשרוצה את החפץ שאליו רוצה להגיע, לאלתר, או גם אם רוצה החפץ להשתמש בו למחרתו.
אשמח מאוד לתשובה בענין.
עיון כתב:באמונתו כתב:שמירת שבת כהלכתה - פרק ג אות פח:ושם פרק כח אות ה:ספרים המונחים במעורב, אסור למיינם על מנת לסדרם במקומם בארון הספרים. אבל אם רצונו להסיר את הספרים מעל השולחן, ונוח לו לקחת כל ספר בנפרד מן הבא לידו, מותר להחזיר כל אחד למקומו בארון, וכן הדין בערימת ספרים שלוקח את העליון להניחו במקומו, וראה להלן פרק כח סעיף ה.ספרים המונחים במעורב, אסור למיינם על - מנת לסדרם במקומם בארון הספרים, אבל אם רצונו לפנות את השולחן מן הספרים, מותר לקחת ספר ספר, כפי שבא לידו, אם כך הוא יותר נוח, ולהחזירו למקומו בארון, הואיל ורצונו הוא רק לפנות את השולחן מן הספרים ולא למיינם, וכן הדין בערימת ספרים שלוקח את העליון לסדרו במקומו.
היוכל מע"כ שליט"א לומר סברא בזה?
לענ"ד מה לי אם רוצה לפנות השלחן או לא, הא בין כך מפריע לו התערובת ולכן מניח כל ספר במקומו בארון הספרים,
ומה גם דבהיתר זה של לקיחת כל הבא ליד, פשוט שלא שייך לומר בב' מינים כ"א במין אחד, דהא בב' מינים שפיר איכפת לו מה שלוקח, ולא שייך לומר שלוקח מכל הבא ליד. ועיין מזה בשו"ת מחזה אליהו סימן מ"ט כמדומני.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 112 אורחים