עזריאל ברגר כתב:למיטב זכרוני - המדיחים נסקלים כמו מי שהסית יחיד.
יעקל כתב:וידיחו את ישבי עירם, ופירש"י מכאן וכו' ועד שיהיו מדיחיה מתוכה.
זכור לי דגבי קריאת המגילה בי"ד או בט"ו , הא דנקרא בן כרך או בן עיר תליא בהא דהיכן נמצא בשעת נץ החמה, אם בתוך הכרך או מחוצה לו.
השאלה עכשיו, מה ההגדרה של מדיח כך שמוצאו ומקורו מוגדר כמתוך העיר בה פעל, כדברי הספרי המובא ברש"י דלעיל, אי איכא לאשוויי למגילה אי לא...
יעקל כתב:גם מעניין, גבי הכהנים בס' משנה תורה המונחים של לשרת ולברך בשם הוי"ה חוזרים כמה פעמים ע"ע, ולפעמים נכנסת המילה לעמוד ...
כאילו חשוב לכתוב להדגיש שפה יש מושג של עמידה ושם פחות חשוב, ולא הבינותי...
מה לי עומד מה לי לא עומד - העיקר שישרת ויברך
מעיין התורני כתב:האם משהו מכיר מקור- שבני דורו של נח "צחקו" או "גיחכו" עליו שבנה תיבה?
(כך כתב ב"שפתי חיים" על בראשית אבל מחפש מקור)
שנאמר לאברהם אב המון גוים נתתיו הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסין תחת כנפי שכינה
כדכד כתב:מדוע בפ' העקדה מברך המלאך את אברהם "ויירש זרעך את שער איביו" ואילו לבן ומשפחתו מברכים את רבקה בפ' חיי שרה "ויירש זרעך את שער שנאיו"?
מה בין שונאים לאויבים?
נחומצ'ה כתב:ידועה השאלה, אם נצרך תהליך בירור של יעקב מעשו,
למה לא היה בשני הריונות וכמו אצל יצחק וישמעאל [אף שלא היה מבטן אחת].
וידוע הביאור, שישמעאל קדם ליצחק, כי היה צריך 'לנקות' את פגמו של אברהם אבינו שיצא מזיווג פסול אצל תרח [מופיע כך בזוהר הק']. ואח"כ כבר היה נקי להולדת יצחק.
אך לידת יעקב למה היה באופן של תאומים? ובפרט שיצחק כבר לא היה צריך בירור.
ומזה מוכח שהבירור היה אצל רבקה, שהגיע מבית רֶשע.
והבירור המעולה הוא שהטוב והרע מעורבים יחד, ואז יוצא 'אוכל' מתוך פסולת.
נחומצ'ה כתב:על הפסוק 'וגם הקימותי את בריתי' [שמות ו, ד] מביא רש"י
שהאבות הקדושים אף שהיו להם נסיונות בקניית חלקת שדה הקבורה וחפירת הבארות וכו'
לא הרהרו אחר מידותי, ואתה [משה] מקשה למה הרעות לעם הזה.
לכאורה, הנסיונות של האבות היו נסיונות פרטיים, שאצל אדם פרטי [וגם אצל צדיקים, יש בחינת של דקדוק בחוט השערה]
אך משה רבינו הקשה, כלפי הרעה של ציבור שלם. ויש להבדיל בין נסיון משל ציבור לשל יחיד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 110 אורחים