ההפגנות הבלתי פוסקות

[תוכן]

ברצוני לפתוח דיון על ההפגנות שמאפיינות את המרכזים החרדים במשך השנים האחרונות. כמעט כל יומיים ישנו הפגנה בריכוז חרדי. רוב אנשים אין להם מושג על מה מפגינים. זה גורם קושי עצום בעיקר לציבור החרדי ודומה שאינן מועילות כלום. אין הכוונה פה לקטר, אלא אולי להועיל. אולי אפשר לשאול כמה שאלות:

א. בכל חברה קיים שוליים. האם נכון יהיה לומר שהמפגינים אלו השוליים של החברה החרדית, ובהתאם לכך, אין ממש מה לעשות בנידון. הרי שוליים תמיד יהיו, והם צריכים לפרוק את תסכולם איפה שהוא.

ב. האם אנו מחנכים את הילדים שלנו שהפגנות אלו זה משהו טוב? רצוי? ואם אנחנו נשנה את החינוך, במשך הזמן ההפגנות יפחתו?

ג. האם יש רבנים שעומדים מאחורי הפגנות אלו, ואם כן, האם יש עם מי לדבר?

ד. האם המפגינים הם בעצם אנשים משועממים, ואולי הדרך הנכונה היא לפתוח מסגרות לבחורים אלו שינצלו את כוחם בצורה חיובית יותר?

ודי בזה לע"ע.

[חד ברנש]

מה זה יעזור להתלונן כאן?
קח שקית אשפה גדולה, הגדולה ביותר שתמצא, הכנס את ראשך בה ותצעק במלוא ריאותיך. אולי זה כן יעזור.
ואין כוונתי חלילה לזלזל בך, ידידי רבינו תוכן.

[תוכן]

מה זה יעזור להתלונן כאן?
קח שקית אשפה גדולה, הגדולה ביותר שתמצא, הכנס את ראשך בה ותצעק במלוא ריאותיך. אולי זה כן יעזור.
ואין כוונתי חלילה לזלזל בך, ידידי רבינו תוכן.

אמרתי שאני לא רוצה להתלונן. אני שואל אם יש טעם לדון בדבר, אולי הדיון יועיל לטפל בתופעה.

[רציני]

עיין בספר פני משה מלכה עמוד 45 על דעתו של הרב משה מלכה על ההפגנות בפתח תקוה והמקורות המצויינים שם.

[הרועה]

עיין בספר פני משה מלכה עמוד 45 על דעתו של הרב משה מלכה על ההפגנות בפתח תקוה והמקורות המצויינים שם.

viewtopic.php?p=427958&sid=4bbcf56fde8302b7ca1591f7a04c4fa4#p427958

[זיז שדי]

הרי ידועה דעתו של הגריש"א זצ"ל שעניין ההפגנות למען השבת נכון ונצרך, אף שרק מתי מעט מפגינים, אך הם מביעים (אולי בצורה קצת או מאודextreme) את דעתם של הציבור.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מאיזה סבה הציבור שלנו מגבה את ההנהגה הזאת, בזה שהעסקנים שלנו עוזרים להוציא מהכלא אלו האנשים המזיקים את הציבור, ויש כזה שיטה שאין דין ואין דיין, אפילו באלו שאינם מייצגים את הציבור שלנו כלל.

הגענו למצב, שלמעשה כל חרדי הוא אשם עבור כל מעשה של אחד שחסר לו שלום בית בבית שמש והולך וזועק על ראש העיר. אם במעשינו אנו מגבים את השחרור של אנשים כאלו, אנו אשמים במעשיו. מפרסמים שמו של מושחת אחד שהשחית רכוש של מוכר פלאפונים, כאילו הוא צדיק, ומהפכים את היוצרות. הקול מהצד שלנו לא נשמע שעליו להשאר בכלא עד שנהיו בטוחים שלא יחזור להזיק את הרבים.

יהודים אנחנו, לא? האם אין לנו שלחן ערוך חו"מ שפ"ח? האם לא הורו לנו האיך להתנהג עם מזיקי הרבים?

הרב אלישיב פסק שיכולים להזיק את הציבור עבור ה'נכון ונצרך' הזה? איפוא? א"א להחרים רכוש וזכות של בני אדם ע"י שמועות פורחות.

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?t=14472#p135795

https://www.kolhalashon.com/PDF/PdfView ... 825042.pdf


וכן מצ"ב

[ליטוואק פון בודאפעסט]

עם כל שלל הסברות, לא מצינו היתר להזיק את הרבים על המצוה הזאת. תמחה מצדי הרחוב, אבל אין שום סבה שצריכים לעצור בעד אחרים להגיע ליעדם.

ובכלל, מי אמר שמחאה פירושו לעמוד ולצעוק? אולי למצוא את אלו מחללי השבת ולשכנעם שלא לעשות את זה? מישהו הציב את הגבולות, ועל כולנו לצעוד מאחוריהם?

[צופה_ומביט]

הייתי הערב בחתונה של קרוב משפחה. החופה היתה אמורה להיות בשמונה ורבע, מיד בצאה"כ, בפועל היתה אחרי תשע. למה? כי הרב המסדר קידושין וחצי מהמשפחות נתקעו בדרך מבני ברק בגלל ההפגנה בכביש גהה.

בפעם המיליון, למישהו יש תשובה מי הרב שמתיר להם להזיק את הרבים, אחיהם בשרם, תמימים שלא עשו להם כלום - רק כי יש להם טענות על בג"ץ ועל הממשלה - ורק כי הכי קרוב להם לבית נוח וזמין זה להפגין בכניסה לבני ברק או קרית ספר?
שילכו יחסמו את תל אביב, את הממשלה, את בג"ץ, למה הם חוסמים את בני ברק?
מי התיר להם להזיק אנשים נשים וטף, זקנים ופעוטות, בגוף בנפש בממון, בהפסדים שאי אפשר לשער ולכמת בכלל, חלקם דברים שאי אפשר להחזיר, לעכב אנשים מלהגיע הביתה אחרי עמל יומם, משפחות שהילדים בבית בלי מבוגר משגיח, אירועים ופגישות שמפסידים, ועוד ועוד - בגלל שהם מפגינים על משהו?
ומי התיר להם להזיק את האחים שלהם שנמצאים באותה סירה איתם ולא עליהם תלונתם בכלל?

מה ההיגיון שלהם? מה הם חושבים לעצמם ומה הם מסבירים לעצמם?
מי הרב שלהם? מי הפוסק שלהם?
ואם יש איזה רב שהם צייתין לו, למה הוא לא פוסק להם שאסור לעשות את זה ודינם כמזיקים גזלנים ורוצחים?

כתבתי בעדינות רבה.

[עובדיה חן]

כפי הנראה אנחנו הולכים לקראת "עונת ההפגנות" יש להתארגן בהתאם לכל תרחיש.

[צופה_ומביט]

אתה מתכוון לבטל לידות? לבטל חתונות? שרבנים יעזבו את הישיבה בצהריים כדי להגיע לחופה בזמן? שאנשים יצאו מהעבודה מוקדם? שהעבודה תפסיק מוקדם? שזקנים יפסיקו להיות זקנים? בקיצור, לא הבנתי מה ואיך אפשר "להתכונן בהתאם".
וזה גם אם יודיעו מראש באיזה יום ושעה ומקום ההפגנה.

[טפח]

אתה מתכוון לבטל לידות? לבטל חתונות? שרבנים יעזבו את הישיבה בצהריים כדי להגיע לחופה בזמן? שאנשים יצאו מהעבודה מוקדם? שהעבודה תפסיק מוקדם? שזקנים יפסיקו להיות זקנים? בקיצור, לא הבנתי מה ואיך אפשר "להתכונן בהתאם".
וזה גם אם יודיעו מראש באיזה יום ושעה ומקום ההפגנה.

בחברה מתוקנת היו מתארגנים באופן ראוי כדי לסלק ולמגר את המפגע, בדיוק כמו בשכונות בהן התעוררה מכת גניבות בשבת הקימו חבורות "שומרים". אי אפשר להשאיר את העניין לידי הרשויות, שאינן מסוגלות או מעוניינות לעשות כלום בעניין. העצה היחידה היא להתארגן במשותף ולהביא חברות שמירה שידאגו לפתוח את צירי התנועה על פי החוק.

[צופה_ומביט]

על פי החוק? כשההפגנות יהיו על פי החוק יטפלו בהן על פי החוק.
אני תהיתי למה למשל קבוצות מסוימות שידועות בשימוש באלימות כשהן רוצות וחשוב להן משהו, לא יוצאות בהמוניהן לשם ופשוט מפרקות אותם [תרתי משמע] מהכביש.
תושבי בני ברק רוטנים ומתלוננים, אבל לא עושים כלום.
צאו בהמוניכם ותסלקו אותם משם בכוח.
אדם לגמרי עושה דין לעצמו כשקם עליו גזלן ומזיק בידיים ומזיקו כעת.

על עצם ההפגנות אין לי דעה, אני מדבר רק על המקום המרתיח שבו הם בוחרים להפגין: קרוב ונוח ליד הבית שלהם.
לכו תחסמו את תל אביב, את הכנסת, את בג"ץ. מה אתם חוסמים את הערים של האחים שלכם שבאותה סירה כמוכם? גם אם הכביש שעובר ליד בני ברק הוא כביש מרכזי. אבל קודם כל אתם חוסמים את בני ברק. כנ"ל צומת שילת ליד קרית ספר.

פלא שהרשויות לא עושות כלום לסלק אותם משם? מה אכפת להם, שתיחנק בני ברק. נראה אותם חוסמים את איילון.
אם הם יעשו את זה הם גם ירוויחו כפול, לחשוף את הצביעות של הרשויות, שמרשה לקפלניסטים ימ"ש לעשות שם מה שהם רוצים, מדורות והכל, אבל חרדי שיחסום את איילון יעוף משם מיד.

[קו ירוק]

עם כל שלל הסברות, לא מצינו היתר להזיק את הרבים על המצוה הזאת. תמחה מצדי הרחוב, אבל אין שום סבה שצריכים לעצור בעד אחרים להגיע ליעדם.

ובכלל, מי אמר שמחאה פירושו לעמוד ולצעוק? אולי למצוא את אלו מחללי השבת ולשכנעם שלא לעשות את זה? מישהו הציב את הגבולות, ועל כולנו לצעוד מאחוריהם?

מה יפית. כמו מזרוחניק

מבלי להכנס על כל דבר למה נעשה והאם הוא צודק או האם הוא נעשה בשום שכל, את המנגינה הגורפת שלך אנחנו מכירים פה בארץ 80 שנה ויותר..
לשבת על שיר הבשר בארץ נכר ולהיות עייצעגיבער ביפות נפש שהנפש החרדית סולדת ממנה.

[טפח]

כדבריך, 80 שנה ויותר שאנחנו מכירים את הקנאות המושחתת והמסואבת, שאינה מתחשבת בתורה ובחכמיה, ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, איש הישר בעיניו יעשה.
טובת הכלל, אחריות ציבורית, דאגה לעולם התורה, הפצת תורה ויהדות - כל אלה הם "ריקודי מה יפית" מיותרים שלא עמדו מעולם לנגד עיניהם.
אין דבר שהנפש סולדת ממנה ומתעבת יותר מאותם המוצצים עד לזרא את לשד העצמות המתבשלים באותו סיר הבשר בארץ נכר, ואחר כך גוערים במנגינותיהם.

[בן מיכאל]

אנצל את האשכול למחות על תופעה אחרת (ואולי אין זו תופעה אלא סתם מקרה שאינו מעיד על הכלל, הבה נקוה) שכאבה לי אתמול - מתחת לביתי ברחוב רבי עקיבא הלכה קבוצת תיירים חילונית שבאו לראות מקרוב את התנהגות השבט החרדי העתיק ): הם באו מלווים במדריך, כשלפתע קבוצת בחורים החלו לקרוא לעברם קריאות גנאי שיסתלקו, והכל בצרחות נוראיות ובקולות שנשמעו בכל הרחובות הסמוכים.
נו"ב שעברה ברחוב אמרה לי כי ניכר שהנשים הגיעו בצורה בלתי מתריסה וד"ל, כך שלא מדובר מאיזה 'אחים לנשק' ושאר להכעיסניקים, אלא סתם בתיירים משועממים.
איזה חילול ה'! איזה השנאת התורה! על מה? כלום, מה לעשות שיש בחורים שלא מוצאים את עצמם בלימוד וככה חושבים שהם צדיקים יותר מהחילונים, עצוב. רק לדמיין את הכותרות בעיתונות החרדית אם קבוצת חרדים תלך בעיר חילונית ויזכו לקריאות גנאי שיסתלקו מכאן...

[קו ירוק]

כדבריך, 80 שנה ויותר שאנחנו מכירים את הקנאות המושחתת והמסואבת, שאינה מתחשבת בתורה ובחכמיה, ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד, איש הישר בעיניו יעשה.
טובת הכלל, אחריות ציבורית, דאגה לעולם התורה, הפצת תורה ויהדות - כל אלה הם "ריקודי מה יפית" מיותרים שלא עמדו מעולם לנגד עיניהם.
אין דבר שהנפש סולדת ממנה ומתעבת יותר מאותם המוצצים עד לזרא את לשד העצמות המתבשלים באותו סיר הבשר בארץ נכר, ואחר כך גוערים במנגינותיהם.

הדברים שכתבת תאומים מאוד לחרדי החדש.

החרדים הישנים בין אם יסכימו עם כל ההפגנות כאחת ובין אם רק עם חלקם, זוכרים איך שהרב שך היה מתבטא שהם ה'שומרים', אף שבודאי לא הזדהה עם מעשה של כל אחד.
כ"א יודע ששום דבר קודש או צביון הדת בא"י לא היה זז בלי הפגנות, הכוללות אלימות. (עוד בהוראת החזו"א ועד ימינו).
לשלול באופן גורף - זה החרדי החדש או יותר נכון מזרחניק חדש.. הם יפגינו על כסף ותקציבים..

[קו ירוק]

אנצל את האשכול למחות על תופעה אחרת (ואולי אין זו תופעה אלא סתם מקרה שאינו מעיד על הכלל, הבה נקוה) שכאבה לי אתמול - מתחת לביתי ברחוב רבי עקיבא הלכה קבוצת תיירים חילונית שבאו לראות מקרוב את התנהגות השבט החרדי העתיק ): הם באו מלווים במדריך, כשלפתע קבוצת בחורים החלו לקרוא לעברם קריאות גנאי שיסתלקו, והכל בצרחות נוראיות ובקולות שנשמעו בכל הרחובות הסמוכים.
נו"ב שעברה ברחוב אמרה לי כי ניכר שהנשים הגיעו בצורה בלתי מתריסה וד"ל, כך שלא מדובר מאיזה 'אחים לנשק' ושאר להכעיסניקים, אלא סתם בתיירים משועממים.
איזה חילול ה'! איזה השנאת התורה! על מה? כלום, מה לעשות שיש בחורים שלא מוצאים את עצמם בלימוד וככה חושבים שהם צדיקים יותר מהחילונים, עצוב. רק לדמיין את הכותרות בעיתונות החרדית אם קבוצת חרדים תלך בעיר חילונית ויזכו לקריאות גנאי שיסתלקו מכאן...

בהחלט כואב ושורף לשמוע על חילול השם! מה נאמר ומה נדבר.

מאידך אכן מדובר בחוסר שכל - שאין עליו כפרה גם בשמים, אבל את המצוקה גם אתה גם אני מסכימים.
נהייתה אופנה להביא קבוצות רבות לתיירות פנימית של חילוניים בבני ברק, וזה לא מוסיף להם אהבת ה' או קרבה לדת! אא"כ קניית חלות במאפיית ויזניץ זה תורה.. ולנו זה צורם.

[בן מיכאל]

נהייתה אופנה להביא קבוצות רבות לתיירות פנימית של חילוניים בבני ברק, וזה לא מוסיף להם אהבת ה' או קרבה לדת! אא"כ קניית חלות במאפיית ויזניץ זה תורה.. ולנו זה צורם.

באופן ישיר זה ודאי לא מוסיף (ועל מה שכתבת על קניית חלות, רמזתי במה שכתבתי שהם באו לחקור את השבט העתיק ותרבותו...), אבל זה ודאי מוסיף ידע על היהדות, הם שומעים על בתי כנסת ותפילות, הם רואים מודעות על הפרשת חלה ותרו"מ, שיעורי תורה וכיוצא.
כמו כן, יש 'הולך את חכמים יחכם', וחילונים ההולכים אצל סתם יהודים יראים שלימים, ודאי וודאי שהדבר מקרין עליהם.
ולא אמרתי שהתיירים הללו עומדים לחזור בתשובה...

[טפח]

הדברים שכתבת תאומים מאוד לחרדי החדש.

החרדים הישנים בין אם יסכימו עם כל ההפגנות כאחת ובין אם רק עם חלקם, זוכרים איך שהרב שך היה מתבטא שהם ה'שומרים', אף שבודאי לא הזדהה עם מעשה של כל אחד.
כ"א יודע ששום דבר קודש או צביון הדת בא"י לא היה זז בלי הפגנות, הכוללות אלימות. (עוד בהוראת החזו"א ועד ימינו).
לשלול באופן גורף - זה החרדי החדש או יותר נכון מזרחניק חדש.. הם יפגינו על כסף ותקציבים..

חרדי חדש, מזרוחניק ישן, חב"דניק ממוצע, או עצניק מזוקן. ההגדרות הטפלות לא מעסיקות אותי.
אדרבה, ברור למדי שכמעט שום תועלת לא צמחה מהפגנות הכוח הללו, מלבד במקרים ספורים שנער יספרם, וגם אז התארגנו שלא ע"י החוגים הקנאיים (כמו ניתוחי מתים).
אבל כל הוויכוח התיאורטי איננו נוגע לכאן. כאן מדובר בקבוצת פורעים נאלחים, חסרי מצפון, היורדים לחיי כל הציבור, רומסים כל חוק ומוסר, גוזלים זמן יקר ומשחיתים רכוש, בשם איזו תורה חדשה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

עם כל שלל הסברות, לא מצינו היתר להזיק את הרבים על המצוה הזאת. תמחה מצדי הרחוב, אבל אין שום סבה שצריכים לעצור בעד אחרים להגיע ליעדם.

ובכלל, מי אמר שמחאה פירושו לעמוד ולצעוק? אולי למצוא את אלו מחללי השבת ולשכנעם שלא לעשות את זה? מישהו הציב את הגבולות, ועל כולנו לצעוד מאחוריהם?

מה יפית. כמו מזרוחניק

מבלי להכנס על כל דבר למה נעשה והאם הוא צודק או האם הוא נעשה בשום שכל, את המנגינה הגורפת שלך אנחנו מכירים פה בארץ 80 שנה ויותר..
לשבת על שיר הבשר בארץ נכר ולהיות עייצעגיבער ביפות נפש שהנפש החרדית סולדת ממנה.

יש לי יבלות, כמו לכל בן אדם. אבל טרם הצלחת לדרוך עליהם ע"י טענת 'מזרוחניק'.

שאלתי שאלה פשוטה, מי הגדיר 'מחאה' כ'הפגנה'? ולא ענית לי חוץ מהתקפה אישית. כנראה שגם אתם ומנהיגכם יודעים שאין בזה אלא מדות מושחתות וחווית בחורים, ולכן אין לכם מענה הוגנת.

ואוסיף כאן, למרות שאין כאן מקומו, מחשבה שהיתה לי בזמן העבר. ידועים ומפורסמים מעשיהם של מרן הגר"מ פיינשטיין תחת שלטון הקומוניסטים. למרות שלחמו נגד הדת, האהדה שהיתה עבורו בעיני דלת העם, ואף אנשי היעסוועקציע, מחמת מדותיו התרומיות וגישתו הגורסת 'דברי חכמים בנחת נשמעים', עזרה בהרבה למזער את התופעה. הצליח לבנות מקוה כשרה מתחת אפם, אשר היא יסוד לחיים יהודיים. והיו עוד מעשיות, ימצאם המחפש.
בקיצור, לפני התקוממות הקומוניסטין, התנהג הרב משה פיינשטיין בידידות וחביבות עם כל אחד, גם אלו הרחוקים ממקור מחצבתם, ומחמת זה רכשו לו אהדה. כאשר הגיע שעת המבחן, מעשים אלו היו בעוזרו להלחם נגד פורצי הדת. בקיצור, הגישה הנוחה ומלאה אהבה, היא היא 'מלחמת הדת' בתפארתה. מלחמה פירושה כל דבר הנוגדת את שכנגד ומצליח להשפילו. דיבורים בנחת, גישה אבהית, איכפתיות אמיתית, הם כלי מלחמה ביד לוחמי מלחמת התורה! לא הצועק נלחם, לא החוסם כבישים מנהל קרבות! העושה את המעשים הנצרכים כדי להשפיל את שכנגד, הוא הוא הנלחם.

[צופה_ומביט]

כ"א יודע ששום דבר קודש או צביון הדת בא"י לא היה זז בלי הפגנות, הכוללות אלימות. (עוד בהוראת החזו"א ועד ימינו).

שיפגינו באלימות ויחסמו כבישים בתל אביב.

[בן מיכאל]

ואוסיף כאן, למרות שאין כאן מקומו, מחשבה שהיתה לי בזמן העבר. ידועים ומפורסמים מעשיהם של מרן הגר"מ פיינשטיין תחת שלטון הקומוניסטים. למרות שלחמו נגד הדת, האהדה שהיתה עבורו בעיני דלת העם, ואף אנשי היעסוועקציע, מחמת מדותיו התרומיות וגישתו הגורסת 'דברי חכמים בנחת נשמעים', עזרה בהרבה למזער את התופעה. הצליח לבנות מקוה כשרה מתחת אפם, אשר היא יסוד לחיים יהודיים. והיו עוד מעשיות, ימצאם המחפש.
בקיצור, לפני התקוממות הקומוניסטין, התנהג הרב משה פיינשטיין בידידות וחביבות עם כל אחד, גם אלו הרחוקים ממקור מחצבתם, ומחמת זה רכשו לו אהדה. כאשר הגיע שעת המבחן, מעשים אלו היו בעוזרו להלחם נגד פורצי הדת. בקיצור, הגישה הנוחה ומלאה אהבה, היא היא 'מלחמת הדת' בתפארתה. מלחמה פירושה כל דבר הנוגדת את שכנגד ומצליח להשפילו. דיבורים בנחת, גישה אבהית, איכפתיות אמיתית, הם כלי מלחמה ביד לוחמי מלחמת התורה! לא הצועק נלחם, לא החוסם כבישים מנהל קרבות! העושה את המעשים הנצרכים כדי להשפיל את שכנגד, הוא הוא הנלחם.

מדהים! מעולם לא שמעתי על כך, דווקא כדאי להרחיב כאן במקום להמשיך להתפלש בעקיצות הדדיות..., ואם לא כאן, אז באשכול אחר.

[טפח]

כ"א יודע ששום דבר קודש או צביון הדת בא"י לא היה זז בלי הפגנות, הכוללות אלימות. (עוד בהוראת החזו"א ועד ימינו).

שיפגינו באלימות ויחסמו כבישים בתל אביב.

אתה קונה את השקר החדש בשם החזו"א?

[צופה_ומביט]

זה לא הנושא שלי ולכן לא אכפת לי ולא משנה לי ולא מעניין אותי.
מעניין אותי שעושים מה שעושים - לאחיהם בשרם, שנמצאים איתם באותה הסירה - ומתוך סיבת נוחות גרידא! [כן, וביטול תורה ושמירת העיניים, בטח].
פתאום כל המסירות נפש נעלמת לפח. אדרבה, שימסרו נפש כפשוטו ויסעו לתל אביב ויחסמו אותה. נראה אותם.
לא את בני ברק וקרית ספר!
לא להפגין מתחת לבית כי זה נוח וקרוב "ויחזור לתלמודוי".
וכל זה כשתל אביב היא הבעיה.

[קו ירוק]

כ"א יודע ששום דבר קודש או צביון הדת בא"י לא היה זז בלי הפגנות, הכוללות אלימות. (עוד בהוראת החזו"א ועד ימינו).

שיפגינו באלימות ויחסמו כבישים בתל אביב.

אתה קונה את השקר החדש בשם החזו"א?

מי שגבהו טפח לא יוכל להבין..
החזו"א הסכים או עודד על ההפגנה של נשים בירושלים. והיא היתה ללא רשיון, ועל כן גבתה אלימות רבה.
למנחם פרוש הוא אמר 'להשתולל'.

[קו ירוק]

עם כל שלל הסברות, לא מצינו היתר להזיק את הרבים על המצוה הזאת. תמחה מצדי הרחוב, אבל אין שום סבה שצריכים לעצור בעד אחרים להגיע ליעדם.

ובכלל, מי אמר שמחאה פירושו לעמוד ולצעוק? אולי למצוא את אלו מחללי השבת ולשכנעם שלא לעשות את זה? מישהו הציב את הגבולות, ועל כולנו לצעוד מאחוריהם?

מה יפית. כמו מזרוחניק

מבלי להכנס על כל דבר למה נעשה והאם הוא צודק או האם הוא נעשה בשום שכל, את המנגינה הגורפת שלך אנחנו מכירים פה בארץ 80 שנה ויותר..
לשבת על שיר הבשר בארץ נכר ולהיות עייצעגיבער ביפות נפש שהנפש החרדית סולדת ממנה.

יש לי יבלות, כמו לכל בן אדם. אבל טרם הצלחת לדרוך עליהם ע"י טענת 'מזרוחניק'.

שאלתי שאלה פשוטה, מי הגדיר 'מחאה' כ'הפגנה'? ולא ענית לי חוץ מהתקפה אישית. כנראה שגם אתם ומנהיגכם יודעים שאין בזה אלא מדות מושחתות וחווית בחורים, ולכן אין לכם מענה הוגנת.

ואוסיף כאן, למרות שאין כאן מקומו, מחשבה שהיתה לי בזמן העבר. ידועים ומפורסמים מעשיהם של מרן הגר"מ פיינשטיין תחת שלטון הקומוניסטים. למרות שלחמו נגד הדת, האהדה שהיתה עבורו בעיני דלת העם, ואף אנשי היעסוועקציע, מחמת מדותיו התרומיות וגישתו הגורסת 'דברי חכמים בנחת נשמעים', עזרה בהרבה למזער את התופעה. הצליח לבנות מקוה כשרה מתחת אפם, אשר היא יסוד לחיים יהודיים. והיו עוד מעשיות, ימצאם המחפש.
בקיצור, לפני התקוממות הקומוניסטין, התנהג הרב משה פיינשטיין בידידות וחביבות עם כל אחד, גם אלו הרחוקים ממקור מחצבתם, ומחמת זה רכשו לו אהדה. כאשר הגיע שעת המבחן, מעשים אלו היו בעוזרו להלחם נגד פורצי הדת. בקיצור, הגישה הנוחה ומלאה אהבה, היא היא 'מלחמת הדת' בתפארתה. מלחמה פירושה כל דבר הנוגדת את שכנגד ומצליח להשפילו. דיבורים בנחת, גישה אבהית, איכפתיות אמיתית, הם כלי מלחמה ביד לוחמי מלחמת התורה! לא הצועק נלחם, לא החוסם כבישים מנהל קרבות! העושה את המעשים הנצרכים כדי להשפיל את שכנגד, הוא הוא הנלחם.

אינני יודע מה אתה, ואינני מדבר עליך באופן אישי, אלא עליך שכתבת את דעותיך.
אל תביא ממרחק לחמך, וגדולי האומה בא"י לא בקשו את עזרתך איך מנהלים מלחמה עם החילונים.
וכבר אמר הגראב"ו אודות השלווה היתירה שלך - עד שנדון את גדולי ישראל שנתפסו לקנאות, עלינו לבדוק את עצמנו שמא נתפסנו לשאננות.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

עוד פעם, מי אמר ש'מחאה' פירושו 'הפגנה'? אולי יש דרכים אחרים למחות? מי אמר ש'חובת מחאה' פירושו 'חובת הפגנה'?

ומה זה מ'מרחק'? הרב משה פיינשטיין? גם הוא היה יפה נפש מזרוחניק? כי ילדי הרחוב בארץ ישראל החליטו שהם הם יכתיבו לגדולי ישראל האיך להתנהג, והם יסגרו את הרחובות כפי רצונם וזמנם הפנוי?

[מכון חכמי ליטא]

כשמתווכחים על "הפגנות" היה טוב אם היו מגדירים על מה מתווכחים. מה נקרא "הפגנה"? ספונטני או בקריאת רבנים? היכן המיקום? מהו גיל המשתתפים? מהו התנהגות המפגינים? המפגינים עומדים? שוכבים מתחת למשאיות? איך מגיבים לשוטרים? וכו' וכו' אז נוכל להתווכח

[מגופת חבית]

ואוסיף כאן, למרות שאין כאן מקומו, מחשבה שהיתה לי בזמן העבר. ידועים ומפורסמים מעשיהם של מרן הגר"מ פיינשטיין תחת שלטון הקומוניסטים. למרות שלחמו נגד הדת, האהדה שהיתה עבורו בעיני דלת העם, ואף אנשי היעסוועקציע, מחמת מדותיו התרומיות וגישתו הגורסת 'דברי חכמים בנחת נשמעים', עזרה בהרבה למזער את התופעה. הצליח לבנות מקוה כשרה מתחת אפם, אשר היא יסוד לחיים יהודיים. והיו עוד מעשיות, ימצאם המחפש.
בקיצור, לפני התקוממות הקומוניסטין, התנהג הרב משה פיינשטיין בידידות וחביבות עם כל אחד, גם אלו הרחוקים ממקור מחצבתם, ומחמת זה רכשו לו אהדה. כאשר הגיע שעת המבחן, מעשים אלו היו בעוזרו להלחם נגד פורצי הדת. בקיצור, הגישה הנוחה ומלאה אהבה, היא היא 'מלחמת הדת' בתפארתה. מלחמה פירושה כל דבר הנוגדת את שכנגד ומצליח להשפילו. דיבורים בנחת, גישה אבהית, איכפתיות אמיתית, הם כלי מלחמה ביד לוחמי מלחמת התורה! לא הצועק נלחם, לא החוסם כבישים מנהל קרבות! העושה את המעשים הנצרכים כדי להשפיל את שכנגד, הוא הוא הנלחם.

איפה זה מפורסם?

[עקביה]

וכבר אמר הגראב"ו אודות השלווה היתירה שלך - עד שנדון את גדולי ישראל שנתפסו לקנאות, עלינו לבדוק את עצמנו שמא נתפסנו לשאננות.

צ"ל ר' משה שיינפלד (כתב זאת על ר' אלחנן וסרמן).

[טפח]

החזו"א הסכים או עודד על ההפגנה של נשים בירושלים. והיא היתה ללא רשיון, ועל כן גבתה אלימות רבה.
למנחם פרוש הוא אמר 'להשתולל'.

להלן המסמכים והעובדות.
בספר פאר הדור חלק חמישי עמ' עד-עה אנו קוראים:

הפגנה1.png (40.78 KiB) נצפה 2715 פעמים

הפגנה2.png (32.59 KiB) נצפה 2715 פעמים

האלימות הגיעה מצד המשטרה, ולא מצד הנשים (הדתיות!!), ותמהני אם ידע מישהו שעומדת לפרוץ אלימות.
הקשר לחזו"א מעורפל עוד יותר. הניסוח שם עמום במכוון: "ההתעוררות לערוך הפגנת-הנשים יצאה מחדרו של החזון איש".
ובכן, מה מספר מנחם פרוש בספר זכרונותיו (עמד להופיע סמוך לפטירתו, ונגנז ע"י ממשיכי דרכו)?

לנוכח נסיונותיהם של ראשי המזרחי לכנס את מועצת הרבנות הראשית על מנת שזו תצא בקריאה בעד השרות הלאומי לבנות, נטל החזון איש יוזמה דינמית מאוד למניעת כרוז כזה של מועצת הרבנות הראשית. הוא הזעיק אליו את חכמי ירושלים ורבניה, אשר היו מקורבים אליו וזכו להערכתו הרבה, והטיל עליהם לבקר בזוגות, תוך יממה, את כל חברי מועצת הרבנות הראשית.
טובי חכמי ירושלים ורבניה, שהיו מתחממים לאורו של החזון איש זיע"א ושתו בצמא את דבריו, נחלצו לביצוע המשימה. מביניהם חקוקים בזכרוני במיוחד הגאון רבי יהושע ברים זצ"ל, שהיה כל כולו לבת אש קודש, והגאון רבי משה יהושע לנדוי זצ"ל, בעל הגישה המעמיקה לכל הנושאים. רבי משה יהושע זצ"ל אף הביא לי דש של מעטפה, שעליה כתב החזון איש בכתב ידו: "ר' מנחם, איהר זאלט פלוטווען" (עשֵה מעשים שנונים, בלתי שגרתיים).
המתח היה גדול. בזה אחר זה נכנסו לחדר שומעי לקחו של בעל החזון איש כאשר בכולם יוקדת אש התלהבות הקודש שהצית בהם החזון איש בהתייחסותו לנושא. ארגנתי מוניות בהן יצאו זוגות תלמידי-החכמים לקיים הוראת החזון איש ולבקר את כל חברי מועצת הרבנות הראשית. הם העבירו להם את עמדתו של החזון איש, ואחר כך מסרו לו את תשובותיהם של חברי המועצה.
הייתי אז נסער מאוד. אינני זוכר תקופה בה הייתי כל כך נסער. התחלתי לחשוב מה עלי לעשות כדי לממש את דבריו של החזון איש: "איהר זאלט פלוטווען" - מה הם המעשים השנונים והבלתי שגרתיים שעלי לעשות.
היה זה כעין אות זינוק למבצעים מיוחדים, שבהם נטלו חלק גדולי תלמידי החכמים שמילאו שליחויות וביצעו פעולות.

הזעקתי למשרדי מרכז אגודת ישראל בירושלים כמה נשים עסקניות. היתה אצלן ערנות רבה לנושא המערכה לשחרור בנות משרות לאומי, והן העריכו נכונה את חומרתו. סיפרתי להן על כוונתו של החזון איש לנהל מערכה בלתי שגרתית נוכח הסכנה שהרבנות הראשית - בלחץ ראשי המזרחי - תכריז על היתר לגיוס בנות לשרות לאומי. הצעתי להן לארגן קבוצה גדולה של נשים אשר תצאנה כבר באשמורת הבוקר לביתו של הרב הראשי לישראל, הגרי"א הרצוג, תשבנה על מדרגות הבית ותאמרנה פרקי תהלים בקול רם. כאשר תיפתח הדלת, תיכנסנה פנימה ותבקשנה בתחנונים לרחם על עתיד בנותינו ולמנוע את עידודה של הרבנות הראשית לגזירת גיוס הבנות לשרות לאומי.
הרב והרבנית הרצוג התרגשו מאוד כאשר שמעו באשמורת הבוקר פרקי תהלים בקול בוכים על מדרגות ביתם. מפעם לפעם זעקו כולן בקול: "אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו"! כאשר פתחו את הדלת, פרצו הנשים פנימה וזעקו בהתרגשות: אנא, רחמו! רחמו על בנותינו ועל טהרת משפחותינו! חלילה וחלילה אל תתנו יד לביצוע הגזירה!
הגרי"א הרצוג זצ"ל, שהיה בעל רגש ובר לבב, נפעם מזעקות הנשים וחש את משמעותן. למרות הלחצים שהופעלו עליו מצד ראשי המזרחי, הלכה והתחזקה עמדתו שלא לאפשר למועצת הרבנות הראשית לתת יד לביצוע הגזירה.
באמצעות שליחים הוריתי לנשים החוזרות מבית הרב הרצוג להגיע למלון באב"ד, לשם הזעקתי עוד קבוצות של עסקניות. דיברתי בפניהן על משמעות חומרת הנושא ועל הוראת החזון איש. הגאון רבי יהושע ברים זצ"ל נאם לפניהן בהתרגשות והתייפח בבכי בתארו את סערת רוחו ואת דאגתו של החזון איש.
באותו מעמד העליתי הצעה שהנשים תתפזרנה, קבוצות-קבוצות, בין בתי הכנסת כדי לפרוץ פנימה, לצעוד אל ארון הקודש בכל בית כנסת, לפתוח אותו ולזעוק זעקה גדולה ומרה על רוע הגזירה.
פעולה מרגשת כזו עושים כאשר מישהו חולה אנושות או לביטול גזירה קשה. ואכן, הנשים התפרסו בין בתי הכנסת וזעקו נוכח ארונות הקודש בבכיות מרות וקורעות-לב. פעולה זו זעזעה עמוקות את הציבור.
מבתי הכנסת שבו הנשים אל מלון באב"ד, ושם תוכנן השלב הבא: לחזור על אותה פעולה של פתיחת ארון הקודש וזעקה מרה על רוע הגזירה גם בישיבות הגדולות. שוב התעורר זעזוע עמוק בקרב הלומדים והציבור הרחב, כאשר הנשים פרצו לישיבות והתייפחו בבכיות ובאמירת תהילים מול ארון הקודש. בקול קורע לב בכו וקראו "אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו".
פעולות אלו, שאכן היו בלתי שגרתיות, האיצו את המערכה עד מאוד והעניקו לה דחיפה משמעותית קדימה.
במלוא הלהט נמשכה הפעילות, וביום שלישי, ב' באב תשי"ג, אורגן כנס גדול של נשים במלון באב"ד. בכנס רב רושם זה השתתפו חכמי ירושלים ורבניה, חברי הועדה הציבורית. בזה אחר זה דיברו הרבנים בהתרגשות על הצורך לזעזע את דעת הקהל והאווירה היתה נלהבת ביותר. על אתר הצעתי לערוך הפגנת נשים ליד הכנסת. ומבלי לבקש רשיון, התארגנה יציאת הנשים לשם ישירות ממלון באב"ד. נקבע שאשהה בכריכיית מר חיימסון מול בנין הכנסת, להיות מוכן לכל התפתחות.
בהתרגשות רבה צעדו הנשים עד הכנסת, כשאין אפשרות לעצור אותן, והגיעו עד לכניסה. המשטרה הוזעקה למקום, התחוללה סערה גדולה בעוד הנשים זועקות על רוע הגזירה וקוראות תהלים בקול רם. חברי הכנסת יצאו החוצה והשתוממו למראה עיניהם ולנוכח הזעם הגדול של המפגינות הנרגשות. השוטרים החלו להדוף את המפגינות, אם כי נזהרו מלפגוע בהן פיזית, הרוחות התלהטו והמוני אדם החלו באים בריצה אל המקום.
המתח הלך וגבר, העיתונאים חשו אף הם לזירת ההתרחשות והמשטרה החלה להזרים סילוני מים על המפגינות. היה זה מחזה נורא, כשיללות הנשים מהדהדות באוויר, הבכיות והזעקות מרקיעות שחקים והעיר כולה נסערת עד מאוד.
אכן קיימתי שליחותו של החזון איש "איהר זאלט פלוטווען", לעשות פעולות לא שגרתיות.

היכן החזו"א בתמונה? והיכן האלימות המובטחת והמתוכננת מראש?

אגב, רק בשביל הצימוק ההיסטורי - קטע מעיתון הארץ מאותם ימים - כו אב תשי"ג:

הפגנה3.png (138.7 KiB) נצפה 2715 פעמים

[טפח]

אנחנו צריכים לזכור ולשנן לעצמינו, כי הפטור שמקבלים בני הישיבות מהשירות הצבאי, לעולם לא יתישב על ליבם של החילונים. יש לנו סיבות מספיק טובות למה בלתי ניתן להשתתף בשום מסגרת צבאית שאינה אלא בית ספר חילוני, אבל השורה התחתונה, שיש כאן מדינה במצב מלחמה תמידי, שמשלמת בחיי אדם כדי להגן על יושביה, והחרדים לא חלק מהמשחק. כפי שכבר נאמר, אין שום היתכנות שחילוני מצוי ישלים עם המצב הזה, 'ישלים' במובן שיראה את זה כמוסרי וכראוי, ויתר ע"כ, כהנהגה הנגזרת משמירת תורה ומצוות, כזו שאינה ניתנת לויכוח. אין סיכוי שמה שחנן פורת לא הבין, יבין עומר בר לב למשל.

ובכן המצב הזה שההתנהגות שלנו נראית בלתי מוסרית, הוא מצב כואב מאד, אך כנראה בלתי נמנע לאור הנסיבות. אין אפשרות לשרת בצבא ואין אפשרות להפוך את זה למתקבל על דעתו של חילוני מצוי. זהו זה.

כיון שכך, עלינו להרכין את ראשינו. להבין שההישג הזה של פטור מגיוס, אינו מובן מאליו. גם למי שחושב שכוחניות היא דרך ראויה. לא במקרה הזה. לא בסיפור של הפטור משירות צבאי.

את הטענה הזו, בצורך בהרכנת ראש, ניתן להפנות בצדק גם לגבי מאפיינים מסוימים בהנהגה של הקבוצה המכונה 'הפלג הירושלמי', אמנם 'שבירת הכלים' מול הרשויות, לא מנומקת בשל פגיעה בכבודם או בנוחיותם של בני הישיבות או ברבניהם, אלא משום טענה (שמידת נכונתה אינה מעניינו כאן) לפיה הרשויות מבקשות לגרור את הציבור או את שוליו לתוככי הצבא ומשום כך יש 'לשבור את הכלים'. וע"כ מי שסבור כך, כמובן שאין לצפות ממנו לשיתוף פעולה עם הרשויות בשל טענות מתחום המוסר. ועדיין יש לזכור את מקומינו.

לענין הגיוס, לענ"ד גם אוכלסיות מתבדלות לחלוטין כמו תו"א למשל, גם לדידם, הפטור מהשירות אינו מובן מאליו. דעת לנבון שסו"ס הם נהנים משירותי הבטחון ושמירת הגבולות, ואפילו אורח במדינה זרה, יש גבול לשיעור הזמן שהוא יכול לטעון שמשום היותו אורח הוא פטור מצרכי ציבור.

העמדה הזו שהפטור אינו מובן מאליו ויש לנו לקבלו בהרכנת ראש, היתה ידועה יפה לעסקונה החרדית בעבר. בני ארבעים וחמש ומעלה שביננו, זוכרים את התהליך הלא נעים שעברנו על בשרינו בלשכות הגיוס ובבדיקות הגופניות. הדבר עבר בשתיקה גמורה, ואיש מהעסקנים לא העיז להעלות דרישה פומבית לשינוי הפרקטיקה.

בקיצור, קצת ענוה, וקצת מאמץ כן לראות את התמונה המלאה, יועילו לנו הרבה יותר מאשר הליכה עוורת אחרי 'מובילי דעת קהל' שאינם אלא 'יושבי קרנות' (וקרו"ת) במלא מובן המילה.

[תוכן]

אחד הדברים שהכי מצערים בכל ההפגנות המטופשות האלו, זה חוסר ההכרה שחברה לא יכולה לתפקד כך ליותר מדי זמן. אם החברה הישראלית תקרוס, מי שישלם את המחיר הכי קשה זה יהיה אותם מפגינים. אבל אין עם מי לדבר, הם משוכנעים שהם עושים את רצון ה', ומוכנים למסור את נפשם על ה'קידוש השם' הזה.

יש גם את השמאל הקיצוני שגם הוא מוכן למסור את נפשו, כפשוטו, כדי להמשיך להחזיק בשלטון, ומבחינתם או שתהיה כאן ישראל ליברלית או שלא תהיה פה ישראל בכלל. אבל הם כבר הכינו דרכונים וכסף כדי לברוח ברגע שהכל יקרוס חס ושלום. לעומתם, החרדים שאין להם איפה ללכת, ואין להם אמצעים להגן על עצמם, ישלמו את מלוא המחיר על הטפשות שלהם רח"ל. אבל אין עם מי לדבר...

אבל מה שנוטע בי תקוה, הוא מה שמצאנו אצל גדעון שלקח אתו סך הכל שלש מאות איש אשר לא כרעו, והם הושיעו את ישראל. הרי היו אז אצל עם ישראל בסך הכל מאות אלפי אנשים, ורק שלש מאות נשארו שפויים, ועם אותם מתי מספר גדעון הושיע את ישראל. ואני מתפלל ומקוה שישארו אצל החרדים שלש מאות אנשים שפויים שהם יקומו ויושיעו אותנו מהמצב העצוב שהגענו אליו.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כשמתווכחים על "הפגנות" היה טוב אם היו מגדירים על מה מתווכחים. מה נקרא "הפגנה"? ספונטני או בקריאת רבנים? היכן המיקום? מהו גיל המשתתפים? מהו התנהגות המפגינים? המפגינים עומדים? שוכבים מתחת למשאיות? איך מגיבים לשוטרים? וכו' וכו' אז נוכל להתווכח

דבר אשר תכליתו להפריע לאחרים מספיק כדי לעורר תשומת לב להעניינים שלהם.

[הוה אמינא]

החזו"א הסכים או עודד על ההפגנה של נשים בירושלים. והיא היתה ללא רשיון, ועל כן גבתה אלימות רבה.
למנחם פרוש הוא אמר 'להשתולל'.

להלן המסמכים והעובדות.
בספר פאר הדור חלק חמישי עמ' עד-עה אנו קוראים:
....................................
היכן החזו"א בתמונה? והיכן האלימות המובטחת והמתוכננת מראש?

אעיר שניסיתי להיוודע באישי מהרב קו ירוק, מהיכן המקורות לכך שיש חובה / זכות להפגנה ע"פ מרנן החזו"א או הרב שך זצוק"ל, ועוד בתוס' המילה מאויימת "אלימות", כביכול יש / היתה הוראה כזאת מימות עולם.

ואחרי כל הנסיונות, והתשובות שקיבלתי, עולה הרושם שאין שום מקור הגיוני, סביר, מבוסס.
אלא אימון תמים של נוער בשטיפת מוח שמישהו שילהב אותם.

כנראה הנכון הוא מה שידוע וזכור לכל מי שהיה בגיל קצת מעל הטיפשעשרה בחייהם של מרנן הנ"ל או אחד מהם, שלהד"ם ואפילו משל לא היה.
הדמיונות התלושים שלהם שהם "ממשיכים את דרך הרב שך", מבזים משפילים ומביישים את רבם, כפי שאף אחד משונאיו לא היה מצליח לעשות.

והוא רחום יכפר עוון.

[הרואה]

שמעתי מחכם אחד שצריך לשכנע את כת המפגינים שיזעקו תחת 'נמות ולא נתגייס' - 'נקים מיליציות חרדיות' וכך אולי זה יפעל משהו...
כל עוד שזועקים נמות ולא נתגייס ועומדים 'בגבורה' מות המכת"זית זה רק מעורר גיחוך וחמלה, וכשהכביש חסום זה מעורר גם שנאה, במקום לנסות לפעול משהו לשיפור המצב.
בנוסף יש פה גם אמירה חינוכית בינם לבין עצמם שכביכול התורה נעשית להם סם המות, נמות בשביל לא להתגייס, במקום שהתורה תהא סם חיים.
וניתן להמליץ על זה את מאמר חז"ל למיימינים בה נעשית סם חיים למשמאילים בה נעשית סם המות.

[טפח]

הסלוגן שהוזכר (הודפס באופן יצירתי על סטיקרים שפוזרו בכיכר השבת היום) הוא בוודאי לא שפה לנאמנים, לשון תלמידי חכמים, אלא שפת ביבין של יושבי קרנות, אנשים רחוקים מן התורה, משניאי ברית, שלא קראו ולא שנו ואינם יודעים כי קללת חכם אפילו על תנאי היא באה. היהדות החרדית לא ידעה מעולם סיסמה שפלה שכזו, שמכריזה על מכריזיה: אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.

[קו ירוק]

החזו"א הסכים או עודד על ההפגנה של נשים בירושלים. והיא היתה ללא רשיון, ועל כן גבתה אלימות רבה.
למנחם פרוש הוא אמר 'להשתולל'.

להלן המסמכים והעובדות.
בספר פאר הדור חלק חמישי עמ' עד-עה אנו קוראים:
....................................
היכן החזו"א בתמונה? והיכן האלימות המובטחת והמתוכננת מראש?

אעיר שניסיתי להיוודע באישי מהרב קו ירוק, מהיכן המקורות לכך שיש חובה / זכות להפגנה ע"פ מרנן החזו"א או הרב שך זצוק"ל, ועוד בתוס' המילה מאויימת "אלימות", כביכול יש / היתה הוראה כזאת מימות עולם.

ואחרי כל הנסיונות, והתשובות שקיבלתי, עולה הרושם שאין שום מקור הגיוני, סביר, מבוסס.
אלא אימון תמים של נוער בשטיפת מוח שמישהו שילהב אותם.

כנראה הנכון הוא מה שידוע וזכור לכל מי שהיה בגיל קצת מעל הטיפשעשרה בחייהם של מרנן הנ"ל או אחד מהם, שלהד"ם ואפילו משל לא היה.
הדמיונות התלושים שלהם שהם "ממשיכים את דרך הרב שך", מבזים משפילים ומביישים את רבם, כפי שאף אחד משונאיו לא היה מצליח לעשות.

והוא רחום יכפר עוון.

היות ואין שעתי לקרא כל תגובה ביום שנכתבה. והיות ותשובתי הפרטית, בסופו של דבר, לא נשארה ברשות הפרט, אכתוב בפומבי מה שכתבתי לכב' בפרטי:

אתחיל מהסוף, שעד שאתה מאשימני במיקס של מידע לא מבוסס, הרי תידון בכך על דברי כב' עצמו.

הרב שך אמר את משפט האזהרה המפורסם 'אן אלימות חלילה', בכנס של הקמת דגל התוה. וכלפי אחים ליראת שמים, השוגים ב'עם ארציות 'שלהם! ולא בהזדמנות צבורית אחרת. לא כי הוא סבר שאלימות היא דרך. אבל פשוט אתה מערב אלימות עם מחאה.

הרב שך לא התנגד למחאות אקטיביות, ואינני יודע מאיפה אתה מוציא את זה.
הוא התנגד שבחורי ישיבה ישתתפו בהפגנות. והמקובל הוא שהוא חשש מאוד מגיוסם של בני הישיבות, וזה דחה בעיניו כל שיקול אחר. ובנוסף כי בחורים לא הולכים להפגנות והם צריכים ללמוד תורה. אך ברור שלא באופן גורף.

אינני יודע בן כמה היית בהפגנות של השבת ברחוב השומר. אני אמנם הייתי ילד, אך גם אז שחוויתי דרך חברים בחיידר שדרו ברחוב הרב פוברסקי (שרת אז) כל מה שקורה מדי שבת, ומעולם לא שמעתי מהם מילה כזו.
אדרבא זה מה שעשה אז את השקט, ובס"ד שנהרג סעדון. ובכלל הפגנות ומחאות אנשי משמרת השבת היו גם היו עוד מימי החזו"א, היו גם אקטיביות גם ברחוב חזון איש דהיום וגם ברחוב רבי עקיבא כבר אז.

את השמועה אודות שאמר הרב שך שכל עוד לא נעצרו בפ"ת, לא מחיתם.. סיפר לי אישיות ציבורית ידועה שאף נעצר בפ"ת.

לא בטוח ששמעת את הרב שך כל כך הרבה.. אבל שמעתי אותו מאז עמד על דעתי בשנת תשמ"ו במשך שנים רבות. אבל מעבר לזה חיינו אותו הרבה שנים יום יום, בסדרים ובין הסדרים בתפילות ובסדר מוסר, וגם בפעולות אקטיביות של מחאה שלא כולם אמורים להכתב פה. אחת מהן אזכיר, שעל דעתו (שלאחר מעשה) רוקנו מקווה שבאה לפרוץ גדר ציבורית.

________________________-
זה לא אומר שמחאה זה התפרצות ללא גבולות. וכבר הערתי על זה לעיל. אבל בראש וראשונה היא דרך עקרונית חיובית, שבה נקטה היהדות החרדית - כלפי רודפיה.

ורבין מן המתלהמים באשכול שרוממות קודש בגרונם על חמיסת נוחות הזולת באופן גורף, אינו נובע מרגשי קודש שבקרבם, אלא דמעת תנינים של שאננות וחוסר אכפתיות.