נתבקשתי להכניס (ולפו"ר, לא מצאתי שכבר היה זה על זה אשכול)
הנה נוהגים בד"כ בשבת חוה"מ, וכבר כך במחזור ויטרי ובסידור רש"י.
[ובסדר טרויש במנהיג ובאבודרהם כתוב שתמיד בשמיני עצרת!]
וכשחל יו"ט א בשבת, כתבו במהרא"ק, במהרי"ל, בר"א טירנא, ונפסק ברמ"א, ובלי חולק באחרונים, כולל מ"ב (שלא העיר כלום) וערוה"ש, שקורין בשמיני עצרת. והטעם כנראה, תן חלק לשמונה.
ובא"י בשלב כלשהו (מתי?) התחילו הפרושים בירושלים לנהוג לקרוא ביום א[1], וצ"ב הטעם:
אם תגיד בגלל שבשמחת תורה בא"י יש אריכות בתפילה, הרי אדרבה, גם בשמיני עצרת בחו"ל היתה אריכות בגלל תפילות הגשם[2]! וזאת הערתו של רבינו הפמ"ג גם על מנהג חו"ל, וסיכם ב"מנהג ישראל תורה היא"!
ואם תגיד בגלל שבחו"ל שמיני עצרת חלק מסוכות ובא"י לא (כ"כ בהערה בנטעי גבריאל, וצ"ב מקורו), הרי לא מובן לומר כך, וכי בגלל שנוהגים בגלל ספיקא דיומא לשבת בחו"ל בסוכה (בלי לברך) נחשב כחלק מסוכות? ויותר, שגם בא"י פשוט ששמיני עצרת הוא "יו"ט אחרון של חג", ורק חלוק בפז"ר קש"ב!
וצע"ג עדיין.
ספר אבודרהם תפלות הפסח ד"ה נהגו העולם
וגם בשמיני חג עצרת נהגו לקרות קהלת מפני שכתוב בו (יא, ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה אלו שבעת ימי החג ושמיני חג עצרת (ערובין מ, ב).
ר"ל לפי שהוא חג האסיף להזהיר על תרומות ומעשרות ונדרים שלא לעבור עליהם בבל תאחר בשלש רגלים.
ועוד טעם אחר כי שלמ"ה בחג אמרו בהקהל כמו שכתוב (דב' לא, י) במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות וגו' הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו' וכתיב ויקהלו אל המלך שלמה בירח האתנים בחג וגו' ואז אמרו בהקהל להוכיח את ישראל על כן יתכן לאומרו בחג
כל זה כתב אבן הירחי (=המנהיג, סוכות סע' נז.)
סדר טרוייש סימן י ד"ה לפסח: לילה
ואומרים ביום זה (=שביעי של פסח) שיר השירים על שם הפסוק תן חלק לשבעה וגם לשמונה (קהלת י"א) לשבעה שביעי של פסח שיר השירים, לשמיני שמיני עצרת של סוכת קהלת, וכן היו נוהגים בטרוייש מפי ר' אליעזר מפלאגי,
ולא היו אומרים אותם בשבת של ח"ה