אבק סופרים - עוללות

[איש_ספר]

ספר ראביה לר' אליקים המליזאהגי, ידוע.
בספר הוא שופך חרפות ובוז על שי"ר וצונץ ובעיקר לועג להם שהלכו שבי אחרי גימטריות (בחלקן משובשות...!) וזאת למשל בכדי לייחס פיוט פלוני לקליר. המחבר מראה איך ע"י נוסחה זו אפשר לבסס כל השערה, תהיה מופרכת אשר תהיה והוא נותן דוגמאות משעשעות ע"כ.
קיימים שינוים בין הטפסים, כמפורט במאמרו של ג' קרסל בקר"ס.
קרסל מוסיף שמלבד שינוי כמה עמודים, כתב המחבר הערה ארוכה שלא מצא לה מקום בגליון ולפיכך היא הודבקה על הספר וברוב הטפסים נעלמה.
המדבקה מצויה בעותק שבאוצר (עמ' אחרון, אחריו עמוד של תקוני טעויות).
כעת ראיתי טופס מאוסף בניהו, בספר זה ההערה לא הודבקה והיא מצויה כמות שהיא בין קפלי הספר.
ראיתי מה שלא ראה קרסל (...) שיש למדבקה הזו גם צד שני.
מקצת מהתוכן מצוי בגוף הספר אבל חלקו לכאורה לא נמצא.
צריך להתעמק (...) על מנת להבין מה ייעד המחבר לעשות בחתיכה זו על שני צדיה, כי נראה שביקש להשתילה באיזה מקום בספר.
אני מציג כאן את הקטע משני צדדיו.

זה הצד הראשון (בו טוען המחבר על זיופי הגימטריות של החוקרים הנזכרים), כאמור מצוי בטופס שבאוצר אם כי באיכות גרועה

ההערה בראביה.2 (2).jpg (120.81 KiB) נצפה 8992 פעמים

וזה הצד השני (המשך להטוטי הגימט' שמראה המחבר באורך בגוף הספר). כאמור לא מצאתי זכרו בשום מקום.

ההערה בראביה.1 (3).jpg (111.74 KiB) נצפה 8992 פעמים

[הוגה ומעיין]

מצאתי כתב יחוס של פלוני ממשפחת רוקח, איני יודע מי הוא למרות שהניח כו"כ אבני דרך לזהותו.

סריקה ועוד סריקה.1.jpg

סריקה ועוד סריקה.2.jpg

רק כעת שעלה האשכול ראיתי דברים מעניינים אלו.

קרוב אצלי לודאי שהכותב הוא ש"ב הרה"ח ר' ראובן בן הגה"ח ר' יהושע העשיל ברים ר"י באיאן (נלב"ע טו תמוז תשס"ט). המידע מסודר כאן כפי שהוא זכור לי מכתביו.

[איש_ספר]

ספר ראביה לר' אליקים המליזאהגי, ידוע.
בספר הוא שופך חרפות ובוז על שי"ר וצונץ ובעיקר לועג להם שהלכו שבי אחרי גימטריות (בחלקן משובשות...!) וזאת למשל בכדי לייחס פיוט פלוני לקליר. המחבר מראה איך ע"י נוסחה זו אפשר לבסס כל השערה, תהיה מופרכת אשר תהיה והוא נותן דוגמאות משעשעות ע"כ.
קיימים שינוים בין הטפסים, כמפורט במאמרו של ג' קרסל בקר"ס.
קרסל מוסיף שמלבד שינוי כמה עמודים, כתב המחבר הערה ארוכה שלא מצא לה מקום בגליון ולפיכך היא הודבקה על הספר וברוב הטפסים נעלמה.
המדבקה מצויה בעותק שבאוצר (עמ' אחרון, אחריו עמוד של תקוני טעויות).
כעת ראיתי טופס מאוסף בניהו, בספר זה ההערה לא הודבקה והיא מצויה כמות שהיא בין קפלי הספר.
ראיתי מה שלא ראה קרסל (...) שיש למדבקה הזו גם צד שני.

אגב בטופס המדובר באות הגהות לאורך כל גליונותיו, לנקותו מטעויות הדפוס. המגיה חתם את שמו מעבר לשער, וחתם 'העבר"י'. לא מצאתי את שמו באוצר בדויי השם.

העברי (2).jpg (105.25 KiB) נצפה 8884 פעמים

[משוש דורים]

זה לא רע"י שלזינגר?

[בברכה המשולשת]

זה לא רע"י שלזינגר?

הוא היה העיברי

[איש_ספר]

ראיתי עתה לראשונה!

אחי עזר.jpg (2.39 MiB) נצפה 8653 פעמים

מעניין מה התרחש מאחורי הקלעים. תוכן הקובץ מופיע כולו כחלק שני בקובץ בית מדרש שי"ל לזכרו של הגרח"ע בשנת תש"א ע"י ר"ש לנגבורט. אין שם שער מיוחד לחלק השני, ושמו של רש"י (בר"מ) קרליץ לא נזכר שם כלל כעורך הספר או חלקו.
מעניין בכ"ז לבדוק אם יש שינויים, כאלה שהצדיקו הוצאה מיוחדת, או שהשינוי היחיד זה שמו של העורך שנשמט בספר השלם

[איש_ספר]

בא לידי ספר חסר ערך, דבריהם האחרונים, ד"ר ישרא צבי כנר, הוצאת מנורה ת"א תש"ל.
אוסף של משפטים שאמרו אישים ידועי שם קודם מותם. (בפועל הוא כולל משפטים חסרי ערך מאישים אנונימיים)
הסוף קצת משעשע, הנה דבריו האחרונים המשוערים של המחבר. שהיה אז בן החיים (ולפי התאריך שהוא קבע לעצמו כיום פטירתו, עדין חי, אם כי שכניו הרעשנים ודאי מתו...)

דבריהם האחרונים.jpg (2.72 MiB) נצפה 7983 פעמים

[מה שנכון נכון]

ולפי התאריך שהוא קבע לעצמו כיום פטירתו.

גיל 120.
נפטר בתשל"ט.

[עזריאל ברגר]

בא לידי ספר חסר ערך, דבריהם האחרונים, ד"ר ישרא צבי כנר, הוצאת מנורה ת"א תש"ל.
אוסף של משפטים שאמרו אישים ידועי שם קודם מותם. (בפועל הוא כולל משפטים חסרי ערך מאישים אנונימיים)
הסוף קצת משעשע, הנה דבריו האחרונים המשוערים של המחבר. שהיה אז בן החיים (ולפי התאריך שהוא קבע לעצמו כיום פטירתו, עדין חי, אם כי שכניו הרעשנים ודאי מתו...)

דבריהם האחרונים.jpg

viewtopic.php?t=26756

[איש_ספר]

ולפי התאריך שהוא קבע לעצמו כיום פטירתו.

גיל 120.

שיערתי שכך.
והנה תמונת מצבתו.

מצבה.jpg (86.7 KiB) נצפה 7975 פעמים

[מה שנכון נכון]

אך צ"ע מדוע קבע את גיל 120 ב 7.6.27 בעוד שלפי התאריך הלועזי נולד ב9.6, ולפי התאריך העברי יוצא 2.7.27.

[סגי נהור]

בא לידי ספר חסר ערך, דבריהם האחרונים, ד"ר ישרא צבי כנר, הוצאת מנורה ת"א תש"ל.
אוסף של משפטים שאמרו אישים ידועי שם קודם מותם. (בפועל הוא כולל משפטים חסרי ערך מאישים אנונימיים)
הסוף קצת משעשע, הנה דבריו האחרונים המשוערים של המחבר. שהיה אז בן החיים (ולפי התאריך שהוא קבע לעצמו כיום פטירתו, עדין חי, אם כי שכניו הרעשנים ודאי מתו...)

דבריהם האחרונים.jpg

viewtopic.php?t=26756

בנו הקריין דן כנר הרחיב את האוסף והעלה אותו לרשת (חסום אצלי).

[איש_ספר]

בא לידי ספר יפה, החולמים בירושלים, צבי מירוני, ירושלים תרצ"ט.
יש שם כמה תיאורים יפים על המקובלים בירושלים, על חסידי ברסלב ועל תלמידי ישיבת חברון. לצד רשימות על בעלי חלומות מסוג אחר...
אני מעלה תחילה את התיאור על ישיבת חברון

ישיבת חברון.pdf

(536.78 KiB) הורד 315 פעמים

מעמ' 61 ואילך ישנו דיון מעניין. כידוע היו שמתחו ביקורת על חלק מבעלי המוסר, שעבודתם ותביעותיהם המוסריות, אינן דתיות-אלוקיות, כלומר אין בהם מאפיין דתי בהכרח, אאל"ט הסופר ח"ג שם ביקורת כזו בפיו של המחזה אברהם על שיחותיו של צמח אטלס. וכאן המחבר ממש נוגע בנקודה זו.

[איש_ספר]

קונטרס נדיר מר' אברהם מהודר הידוע. כולל ביקורת והתמרמרות על מקצת אנ"ש דבעלזא שעזבו עם הכתרת אד"ש, ומכתב הרב דפאפא בעד המינוי. כולל הגהה בכתב יד המחבר, המתקן את דבריו המופנים כלפי פלוני (ומגלגלם לאחרים...). ע"י חיפוש באוצר נראה שמכתבו של הרב מפאפא אינו מצוי בשום ספר המצוי באוצר, אבל בטח מצוי אצל אנ"ש דבעלזא.

עטרה לראש צדיק.pdf

(10.59 MiB) הורד 272 פעמים

[ברשילא]

וזה הצד השני (המשך להטוטי הגימט' שמראה המחבר באורך בגוף הספר). כאמור לא מצאתי זכרו בשום מקום.
[ההערה בראביה.1 (3).[/attachment]

נראה שברלינר בכתבים נבחרים (ח"ב עמ' 150) ציטט מהגי' הללו שמעבר לדף.

כתבים נבחרים1.jpg (81.33 KiB) נצפה 7484 פעמים

כתבים נבחרים.PDF

(153.32 KiB) הורד 178 פעמים

[איש_ספר]

ר' גרשון מרגליות מסקאליט חתן המבשר צדק וממקורבי הקדושת לוי זכר צדיקים לברכה, הביא לבית הדפוס תהלים עם פירוש מזוה"ק ונדפס בצפת תקצ"ג ע"י ר' ישראל ב"ק. מתוך הקדמתו המעניינת נשמע כי בצפת התגורר נכד של השולחן שלמה ממיר, וכנראה היה מדקדק גדול והוא הופקד על מלאכת הגהת גוף התהלים נקודיו וטעמיו.

(לא מצאתי אשכול על השולחן שלמה לכן הנחתי כאן)

רבי גרשון מרגליות.png (1.51 MiB) נצפה 6983 פעמים

[ציטרון]

אותו מדקדק, הרב שלמה נפתלי, הוא אביו של הרב ריינס.
עלה עם קבוצת תלמידי הגר"א בתקס"ט, והתיישב בצפת, ושם קנה בית דפוס.
שנה לאחר הדפסת הספר הנ"ל, פרץ מרד הפלאחים, והרש"נ נשלח לגולה לאסוף כספים עבור הקהילה שמצבה היה בכי רע.
פחות משלוש שנים אח"כ, בהיותו עדיין בגולה, התבשר שכל משפחתו, אשתו וילדיו, נהרגו עם עוד רבים ברעש הנורא בצפת.
מזיווג שני שנשא שם, נולד לו הרב ריינס.

[איש_ספר]

לא ידעתי. מעניין מאד. יש"כ!

האם יש צאצאים ידועים לרב ריינס?

[בברכה המשולשת]

לא ידעתי. מעניין מאד. יש"כ!

האם יש צאצאים ידועים לרב ריינס?

viewtopic.php?f=7&t=48680&p=677535&hilit=%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A1&sid=c9c93dd384116f5e6505384587742edc#p677374

[איש_ספר]

בהשגח"פ בא לידי שו"ע שהיה שייך לר' יוסף (בהגרנ"ה) הלוי בעל יקר הערך

שולחן ערוך עם תאריכי הילדים.1.jpg (3.23 MiB) נצפה 6679 פעמים

שולחן ערוך עם תאריכי הילדים.2.jpg (2.05 MiB) נצפה 6679 פעמים

מעבר לשער רושם ר"י את יום ושנת בואו לארץ (תרמ"ו) ויום חתונתו (תרמ"ז). וכל אלה ידועים לנו ממקו"א. לאמור, אין ספק גם למי שלא מכיר את כתב ידו, ששורות אלו יצאו מתחת ידו.

בהמשך רשומים שני ילדים ושניהם מחוקים !

השורה הראשונה, בתי הבכורה, היא ממש אותו כתב כמו השורות הקודמות, היינו שגם היא מר' יוסף הלוי. השורה השניה, בני רפאל יום טוב ליפמן, מלבד שזה אותו כתב למתבונן, הרי שהיא ודאי נכתבה אחרי השורה הראשונה, ובלתי מתקבל שפלוני אחר ירשום את שם בנו אחרי שם בתו של מישהו אחר.

שני ילדים אלו לא ידועים למשפחת הלוי !

הנה רשימת ילדי ר' יוסף הלוי, הידועים, בבלוג תולדות של ידידינו ר' בנימין:

רבי יוסף הלוי, נולד בביאליסטוק בשנת תר"ל לערך, לאחר עלותו לארץ נשא לאשה את מרת ברכה צפורה בת רבי אברהם אלקנה זקס מירושלים. בשנת תרמ"ט נתמנה לרב היקב בראשון לציון, וממונה על הפרשת תרומות ומעשרות. עסק רבות בהתפתחות השפה העברית והארמית, וגם ערבית, ופרסם כמה מחקרים בלשניים בקובצים ומאספים שונים. חבר כמה וכמה ספרים במקצועות התורה. למשל ספר 'יקר הערך', וספר 'הערוך' בסידור חדש על פי סדר התלמוד בבלי [כרך ראשון נדפס תל אביב תשא]. כמו כן, הדפיס ספרים שעסק בהם אביו, כמו 'ברית עולם', ו'פסקי חלה להרשב"א'. ניהל גם את התלמוד תורה במושבה, יחד עם רעו רבי יעקב מרדכי זינגר שהיה שו"ב שם. ר' יוסף האריך ימים ונפטר ח' כסלו תש"ט.

צאצאיו: א. מרת רחל נולד בשנת תרנ"א, אשת ר' יעקב גד הרשלר מירושלים, היא נפטרה תרע"ט בראשון לציון, והוא נישא בשנית, ואחר כך היגר לדרום אפריקה, ונפטר שם בעיר מיוזמברג. ב. ר' אהרן פישל הלוי, נפטר בראשון לציון. ג. מרת שרה אלישבע נולדה בשנת תרנ"ט אשת ר' יהודה לייב קום, הוא נולד ברציצה שברוסיה בד' תשרי תרנ"ה, עלה לארץ בבחרותו, ונישאו בשנת תרפ"ד, עסק במסחר ובספרות, היה חבר אגוד הסופרים הדתיים, וגם ניהל קופת גמילות חסדים. (לזכר בנם בן ציון, נדפסה חוברת פרקי זכרון בהוצאת בני עקיבא). ד. ר' בן ציון הלוי נולד בשנת תר"ס נפטר ה' ניסן תרצ"ד וקבורתו בתל אביב, אשתו מרת רחל. ה. ר' חיים יהושע הלוי נולד תרס"ב, עבד ביקב בראשון לציון נפטר תשל"ב, אשתו מרת פנינה. ו. ר' נפתלי הירץ הלוי נולד תרס"ד נסע לאמריקה שם כיהן כחזן, ושם נפטר. זוגתו מרת יונה. ז. מרת אלקה נולד תרס"ו אשת ר' יוסף שלוין נפטרה תשל"ח. ח. תמר נולדה תרס"ו ונפטרה בילדותה.

נראה איפוא שר' יוסף שיכל שני ילדים סמוך ללידתם.

הבן השני נקרא רפאל, כנראה כסגולה אחרי מות הראשונה, כמנהג.
היה לר' יוסף הלוי בת בשם אסתר עם עוד כמה שמות, כנראה קרויה ע"ש הראשונה בתוספת כמה שמות, כמנהג. (אגב גם היא לא האריכה ימים ומתה אחר חתונה בטיפוס הספרדי).

[הביבליופיל]

ב"צ כ"ץ זקן העיתונאים, בבחרותו נקרא עילוי, חיבר ספר הלכתי/היסטורי (נמצא באוצר...) אח"כ פרק עול תו"מ.
זכרונתיו עוסקים בעיקר בתולדות העיתונות והספרות ברוסיה בזמנו, אבל יש בהם פנינים שיש בהם עניין גם כאן.

אעלה כמסת הפנאי.

הנה (לכבוד י"ט כסלו...) סיפור לא מוכר על שחרורו של אדמו"ר בעה"ת מן המאסר. לא שמעתי מעולם. אבל יש לזכור שב"צ כ"ץ לא היה לץ. וטעון בדיקה.

גם אצל מרדכי ליפסון יש זכר לזה.

מדר דור ח"ב

image001 (2).png (36.7 KiB) נצפה 6464 פעמים

[לבי במערב]

וגם בזה נתחלפו הפרטים.

[הביבליופיל]

וגם בזה נתחלפו הפרטים.

באר.

[לבי במערב]

וגם בזה נתחלפו הפרטים.

באר.

יש עוד דרישות?...

מרשימות כ''ק אדמו''ר מליובאוויטש זי''ע (השמטות לשיחת ליל כ' כסלו תרצ''ג).PNG (213.67 KiB) נצפה 6153 פעמים

בית רבי ח''א פט''ו.pdf

(729.9 KiB) הורד 141 פעמים

[איש_ספר]

בתשובות בית אפרים להגראז"מ נזכר כמה פעמים, ת"ח בשם ר' יצחק מיכל הכהן, וניכר שהוא זוכה להערכת הגראז"מ, עד שהוא מצטט מדבריו לחכ"א

שו"ת בית אפרים אורח חיים סימן מא

שלום וברכה. ברבי' והמשכה. שמורה וערוכה. שואל כענין וכהלכה. ה"ה כבוד אהו' הרבני המופלג החריף ושנון האברך מתמיד ומצא כדי מדתו כש"ת מוהר"ר יצחק מיכל הכהן נרו יאיר:

אחד"ש כן בא לידי קונטרסו בעסק שאלה בענין חמץ שעה"פ...

-----

ואין פנאי כעת לברר דברים אלו ובפרט כי סבבוני כמה שאלות אשר לא אוכל מלט מלהשיב עליהם גלל כן גרעתי שיחה ובפרט כי קרבו ויאתיון ימי משתה ושמחה וה' יושיבך על מי מנוחה. ויהיה פי שנים ברוחך. רוח חכמים נוחה:
דברי זעירא מן חברייא הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד:

שו"ת בית אפרים אבן העזר סימן קמב

והנה ראיתי בקונטרס אשר שלח אלי בזה החריף ושנון האברך מו"ה יצחק מיכל הכהן נ"י בנידון זה וכמה דברים הטובי' אשר דיבר וכעת אין פנאי לבא בארוכה אפס קצהו אראה במ"ש להקשות על הרמב"ם דפסק במ"ע כופין ובטמאה אני לך אין כופין משום ענ"ב

מי האיש?

ר"מ וונדר לא יודע עליו דבר, ורושם אותו רק מתוך מובאה אחת בבית אפרים.

והנה ראיתי אצל אספן אחד שו"ת בית אפרים חאו"ח ונ"ב כדלהלן

IMG-20231220-WA0066.jpg (329.81 KiB) נצפה 4920 פעמים

IMG-20231220-WA0067.jpg (426 KiB) נצפה 4920 פעמים

אין שלום
אם עדיין לא עשה תשובה ימ"ש

ושמא יצחק מיכל זה הוא יצחק מיכל מאניס המתואר כמי שהיה בצעירותו תלמיד מהרי"ה בעל ספר יהושע ואח"כ משכיל ממקורבי יוסף פערל. לא מצאתי חומר עליו וא"י אם היה כהן.

ואפשר שהמגיה הוא ראז"מ עצמו.

[מה שנכון נכון]

ואח"כ משכיל ממקורבי יוסף פערל. לא מצאתי חומר עליו וא"י אם היה כהן.

לענין כהונתו ראה כאן בתיאור.

עוד על האיש:

גרטנר.PNG (33.87 KiB) נצפה 4893 פעמים

[איש_ספר]

יש"כ על המידע החשוב.
יש לי את ספר יהושע הנדמ"ח הכולל את תולדות הגאון. אין שם מאומה עליו, רק עובדת היותו תלמיד המחבר.
לפו"ר לא ראיתי בספר יהושע, בכל האזכורים שלו, שמכנהו כהן.

[מה שנכון נכון]

אולי יש ע"ז משהו במקור הלועזי הנוסף המצוין אצל גלבר שם (בעבריים אין).
כמדו' שרוב המאניס הם כהנים.

[פלוריש]

מתוך הקדמת שו"ת מנחת שלמה, לרב שלמה לווין:

IMG-20231231-WA0016.jpg (102.25 KiB) נצפה 4703 פעמים

[איש_ספר]

מצאתי כתוב על טופס כללי קיצור ספר הפליאה.
גם על העותק שבאוצר יש רישום של גרשום שלום
ויש כאן מה שאין שם

מפיו של שלום.jpg (149.46 KiB) נצפה 4254 פעמים

[איש_ספר]

הראני חכם אחד דבר פלא

לפנינו הסכמות לספר שלשלת הקבלה, שני טפסים, מאה שנה ויותר ביניהם, אותם הסכמות, והחותמים מתחלפים לפי הזמן.
נראה שהמו"ל לקח הסכמות ממהדורה ישנה ונתנם לחכמים שיחתמו עליהם

אמשטרדם תנ''ז - הסכמות.jpg (359.28 KiB) נצפה 4072 פעמים

הסכמות זאלקאווא תקס''ב.jpeg (257.33 KiB) נצפה 4072 פעמים

[עזריאל ברגר]

הראני חכם אחד דבר פלא

לפנינו הסכמות לספר שלשלת הקבלה, שני טפסים, מאה שנה ויותר ביניהם, אותם הסכמות, והחותמים מתחלפים לפי הזמן.
נראה שהמו"ל לקח הסכמות ממהדורה ישנה ונתנם לחכמים שיחתמו עליהם

מדהים!

[י. אברהם]

נראה שהמו"ל לקח הסכמות ממהדורה ישנה ונתנם לחכמים שיחתמו עליהם

בעת ההוצאה לאור ה"מסכימים" כבר לא היו בין החיים, וכנראה מעולם לא חתמו.
הרב מייזליש נפטר כסלו תקס"א
הרב שמעון אשכנזי נפטר חשון תקס"ב

[לבי במערב]

הרב מייזליש נפטר כסלו תקס"א

ו"הוחתם" ב"ר"ח אדר תקס"ב לפ"ק"...

מדהים!

[הרב מגאליציע]

והגימטריא של השנה שמעו אלי רודפי צדק עולה תק"נ.

[לבי במערב]

לכאורה, בזה הי' אפשר לתרץ שנשמטה הדגשת האות י' (שבתיבת 'אלי').

[גביר]

בא לידי ספר יפה, החולמים בירושלים, צבי מירוני, ירושלים תרצ"ט.
יש שם כמה תיאורים יפים על המקובלים בירושלים, על חסידי ברסלב ועל תלמידי ישיבת חברון. לצד רשימות על בעלי חלומות מסוג אחר...
אני מעלה תחילה את התיאור על ישיבת חברון

ישיבת חברון.pdf

מעמ' 61 ואילך ישנו דיון מעניין. כידוע היו שמתחו ביקורת על חלק מבעלי המוסר, שעבודתם ותביעותיהם המוסריות, אינן דתיות-אלוקיות, כלומר אין בהם מאפיין דתי בהכרח, אאל"ט הסופר ח"ג שם ביקורת כזו בפיו של המחזה אברהם על שיחותיו של צמח אטלס. וכאן המחבר ממש נוגע בנקודה זו.

נדפס עתה [תשפ"ד] מחדש בהוצאת בלימה

תוכן הענינים -
חזון העיר העתיקה – ‏ הבו 'בנות' לירושלים המבודדת' – עלי דרכים – ‏ חלום ההרים – ירושלים בחבליה – ‏ האחות העבריה – צלילי החליל והכנור בחוצות ירושלים – אש יוקדת עד ביאת המשיח (חסידי ברסלב בירושלים) – ‏ בחדרו של החולם הגדול – ‏ בבית היוצר לנשמת האומה (מחייהם של בני הישיבות בירושלים) – ‏ בין המקובלים – ‏ לקראת שבת מלכתא – לילה בעיר העתיקה – מאגדות הכותל – בגבולותיך ירושלים.

מאתר המו"ל -
ספרו של צבי מירוני נדפס לראשונה בשנת 1938 והוא מכיל שרטוטים בעקבות שיטוטיו בירושלים. מתואר כאן בליל מופלא של מחפשי מסתורין, חלוצים, מחנכים, רופאים ואחיות, לצד חוקרים, חסידים ומקובלים, וסתם אנשים שנקרו בדרכו; והכל נעטף ברוח לאומית עמוסה בביטויים רומנטיים מוחצנים עד שנוצרה מסכת הילולים אוטופית, שיר הלל לירושלים של מעלה ושל מטה, חזון בדבר ירושלים שלעתיד לבוא. בקריאה ראשונה אין כאן אלא ספרות תעמולה ציונית־ירושלמית בלתי־מעודנת המבקשת לטשטש עולמות סותרים ולהציג חזון לאומי עברי נטול סדקים – אך לא בשל כך טרחנו להדפיס את הדברים מחדש. בין דפי הספר טמון דבר מה נוסף שהופך אותו לייחודי. לאורך עמודים רבים מופיע כאן תיאור חי של המקובלים והחסידים ששהו בעיר, ומבלי משים ובהיסח הדעת תיאר מירוני באופן ראשוני תופעות חשובות ורבות־ערך, גם אם כבל אותן במבטו.


מי היה אותו צבי מירוני?

[א איד]

מי היה אותו צבי מירוני?

במאגר הזהויות של הספה"ל (כנראה ממפעל הביב') ציינו לאנציקלופדיה של הציונות הדתית, ו, 618-619.

[איש_ספר]

בגדרה.1.jpg (1.11 MiB) נצפה 1049 פעמים

בגדרה.2.jpg (4.37 MiB) נצפה 1049 פעמים

בגדרה.3.jpg (2.67 MiB) נצפה 1049 פעמים

[אליסף]

לא הבנתי את הרלבנטיות. גם חסר עמוד - יום אחד הוא נעלם - למה ולאן?