עוטר ישראל בתפארה | מאמרי הרב דנדרוביץ על עניני פסח

[ירושלמי]

נודע בשערים, בקבצים ובמאספים התורניים, שמו של הרהגוה"ח ר' ישראל דנדרוביץ שליט"א. יופי מיוחד שזור במאמריו, החל מהנושאים המרתקים בהם בוחר הוא להתמקד, עובר בבקיאות הן בש"ס בבלי וירושלמי, והן בספרי מעשיות מסורות וכד', וכלה בהגשתו המופלאה והמושכת. לטעמי בכל אופן, יצר הרב דנדרוביץ ז'אנר חדש של מאמרים, העוסקים בנושאים תורניים טהורים, אך מוגשים בבחינת ציצים ופרחים, עד אשר לקורא מוגשת הסוגיא כולה במתיקות וערבות.

לפני כשלש שנים הניף ידו והוציא ספר שלם העוסק כולו בעניני מתכת הזהב, ונקב שמו "הנחמדים מזהב", שם גילה כחו הגדול, ומנושא כ"כ לא צפוי, הצליח להפיק סדרת מאמרים, מרתקים ומפליאים אחד יותר מהשני.

בשבוע האחרון התלגל לידי מאסף מיוחד במינו, בו נקבצו מאמרי הרב דנדרוביץ שפרסם בקבצים ומאספים לקראת חודש ניסן הנוכחי בלבד! בקשת רחבה של נושאים, החל מפלפול תורני בדיני כורך, וכלה באמרה חסידית של בעל ה'תולדות'. לאור בקשתי, נענה המחבר שליט"א להעלותה על שולחן מלכים דכאן, למען ישוטטו בם רבים ותרבה הדעת.

[וימחל לי הרב דנדרוביץ על ה'הספד' שתיקנתי וערכתי לו כאן, ברם אין בזה משום גוזמא, כאשר יעידון קוראי מאמריו].

להלן התוכן העשיר:

תוכן.jpg (58.36 KiB) נצפה 18157 פעמים

והנה המאסף כולו:

אוסף מאמרי ניסן.pdf

(5.21 MiB) הורד 1375 פעמים

[בר ששת]

עטור הוא בתפארה, ואין הוא צריך לי ולדכוותי, וכבר הארכתי במקצת שבחו במקום אחר:
viewtopic.php?f=7&t=3199&p=24037&hilit=%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5#p24037

ולמתעצלים אעתיק לכאן:
לא יהיה זה חידוש לידידיי הידענים דאתרא קדישא הדין, כי מאמריו של הגר"י דנדרוביץ, שווים ציטוט. אלו עמוסים בד"כ בפיקנטריה הכתובה בלשון צחה המשלבת חדש ונוצץ בשזירת חומר נדיר ועתיק, מקורי וייחודי - הקנקן ותוכנו מריהיבים ומענגים.
סגנונו החדשני, הפך לז'אנר כשלעצמו, והביא רבים מעורכי הקבצים התורניים, לחזר אחר מאמריו להתכבד באותו סימן היכר המלמד כי עולה הקובץ על שולחן מלכים...

הבו את אותו מאמר - שרק שמו המדהים נתקע בזכרוני בשל החידוש המבריק שבו, המסכם בשנינות מקראית את כל המאמר. הנה לכם כותרת ראויה לשמה - "נפשי יצאה בדברו"!.
(תימור כותרת פשטנית וארכאית: "בעניין המקור להא דמצינו כי סך מילים קצוב לו לאדם בימי חלדו והמסתעף"...).

[ואם כבר באותו מחבר, נזכיר את הידוע כי הוא-הוא מחבר הספר רב-המכר 'נחמדים מזהב' (שכמובן אינו מצוי באוצר, בשל היותו ריווחי עדיין...), שם, באותו ספר ניכר ביותר סגנונו הרהוט והמשובח, לצד הידענות המבהילה - הידועה ללומדי הקבצים].

[היא שיחתי]

במאמרו הוא עומד על כך שדברי התולדות יעקב יוסף על פושעי ישראל-רימון פרץ הינם כתגובה להצקות שעבר מידי המתנגדים

האם יכול אי מי לאושש עובדה זו שעבר הצקות לפני שהוציא את ספרו?
(הוא היה רב בפודוליה החל מ1770 האם אף לשם הגיעה ההתנגדות?)

[עורך-תורני-מתלבט]

ברשות הרה"ג המחבר שליט"א, רצ"ב מאמר משובח נוסף מפרי עטו. יראו ישרים וישמחו:

[ציבור]

ברשות הרה"ג המחבר שליט"א, רצ"ב מאמר משובח נוסף מפרי עטו. יראו ישרים וישמחו:

אף היא מחודש זה?

[בר ששת]

אכן כן, והיא לו נדפסה בקובץ 'אור ישראל', גליון סד, ניסן תשע"ב.

[למה-למה-מה?]

במאמרו הוא עומד על כך שדברי התולדות יעקב יוסף על פושעי ישראל-רימון פרץ הינם כתגובה להצקות שעבר מידי המתנגדים

במחילה מכבוד הרב דנדרוביץ הכותב בהשחזה. אם אמנם מעוררים דבריו עונג צרוף, הרי שלא בכל מקרה יש לעונג טעם אמיתי. משום שהאמת איננה כל כך ספרותית ומרשימה. לאחר הפלפול הארוך בדברי הרב מפולנאה, הובאו דברי קמאהלאר שסיפר על הנסיון לשריפת הספר. והנה, לבד מהעובדה שלא כל שמועותיו מדוייקות, וודאי שלא מאלו שמכוונים כנגד הנרדפים (ואם הייתי הולך בדרכו של ר' דנדרוביץ, הייתי יוצר איזושהי קונספירציה, בין סיפור החרמת ספר התולדות, לבין רדיפת הקמעות של רי"א...). ובר מן דין, למי שלומד בתולדות יעקב יוסף, יש בו דברים הרבה יותר חמורים - ממבט עיני מתנגד - והמפורסמת שבהן היא הדוגמא של הכנסת אורחים הדוחה את איסור לשה"ר ועוד.
מי שמנסה להסביר את התנגדות הגדולה לספר, מ'חשש' של איזשהו פסוק שהוסבר בדרך צחות כנגד המתנגדים - שזוכים כאן לתואר ה'מלשינים' - חשוב שיעיין שוב בסיפור קורות אותם ימים של ראשית צמיחת החסידות וההתנגדות המהותית אליה. לא, מדובר בנערים פוחזים, כי אם במתנגדים ענקי קומה, שרדפו את החסידות על דברים שלדעתם מגלים פנים, ולא על פני צחות בפסוק. עם כל הכבוד, ויש המון כבוד לר' דנדרוביץ ולתורתו.

[ציבור]

אני לא מבין מה אתה רוצה מדנדרוביץ
הרי הוא בסך הכל העתיק את דברי קמלר ששמע את זה מאיזה זקן.

[למה-למה-מה?]

אני לא מבין מה אתה רוצה מדנדרוביץ
הרי הוא בסך הכל העתיק את דברי קמלר ששמע את זה מאיזה זקן.

במחילה מכבוד הציבור, כבר הדגשתי שאין לי דבר ולא חצי דבר נגד דנדרוביץ. אדרבה, מחבב אני את הסוגה שהמציא. להמתיק דברי תורה ולמשוך לבבות לפלפולים, כעין שיעורי חול המועד שהיו נוהגים בעבר.

דא עקא, שלעיתים (רחוקות?), הספרותיות והלבשת המחלצות באה על חשבון ההבנה. הר"ד, לא הסתפק בציטוט דברי קמלר, אלא הוסיף הסבר בהם, שהם נזקקו לאותו קטע בשל ה'עוקץ' הטמון בו - שמכוון לדבריו, כנגדם. ולא נח ולא שקט עד שמצא בחיפוש אחר חיפוש, את דברי הרי"א ביערות דבש, שכותב כנגד רודפיו. וכבר בא הרב 'היא שיחתי' להתחיל לדון בשאלה מתי והיכן היתה ההלשנה, וכלפי מי היה מדבר. ע"כ נזעקתי. גם קמלר עצמו הבין שאותו קטע ההופך 'פרץ' ל'פריץ' (שאינו לשון תורה, או גמרא) - אינו שגרתי, ולא נמצא גם בספרי הדורשים ע' פנים. על כך, על המהות, שנראתה להם כליצנות, נזעקו המתנגדים. ולא על עוקץ שעקצם.

לדעתי, המאוד ענייה. הן-הן הדברים. וזה מה שהתמיה את הרב מזעליחוב זצ"ל. שפסוק בתורה יפורש על פי המצלול שלו 'פרץ - פריץ' (במבטא הפולני שהוא ורק הוא יכול לשייך ביניהם... פוּרעֶץ...).

ובכלל, בסיס הטענה מזכיר את אמרתו של הקומיקאי דז'יגאן, שכאשר קרא פעם בעיתון שהעישון מזיק לבריאות, הוא מיד הפסיק לקרוא עיתונים... כן הדבר הזה, שכן, אם חששו המתנגדים לעוקץ המוסרי שכוון כנגדם, האם בגלל זה ילכו לשרוף את הספר?!... אלמלי כבוד הרב הגאון המחבר, הייתי מכנה זאת 'שטות'.

[ציבור]

ובר מן דין, למי שלומד בתולדות יעקב יוסף, יש בו דברים הרבה יותר חמורים - ממבט עיני מתנגד - והמפורסמת שבהן היא הדוגמא של הכנסת אורחים הדוחה את איסור לשה"ר ועוד.
.

אני רואה שבמאמר האחרון שבאוסף הוא גם כותב על נושא זה של איסור לשון הרע בהככנסת אורחין

[עורך ספרים תורניים]

האם יש כאן מישהו שיכול לשלוח לי באישי את כתובת הדוא"ל של הרב דנדרוביץ, יש לי כמה הערות ותוספת למה שכתב.

[הבונה]

האם יש כאן מישהו שיכול לשלוח לי באישי את כתובת הדוא"ל של הרב דנדרוביץ, יש לי כמה הערות ותוספת למה שכתב.

מדוע לא תזכה את כולנו?

[למה-למה-מה?]

ובר מן דין, למי שלומד בתולדות יעקב יוסף, יש בו דברים הרבה יותר חמורים - ממבט עיני מתנגד - והמפורסמת שבהן היא הדוגמא של הכנסת אורחים הדוחה את איסור לשה"ר ועוד.
.

אני רואה שבמאמר האחרון שבאוסף הוא גם כותב על נושא זה של איסור לשון הרע בהככנסת אורחין

הוא אשר אמרתי, הרב דנדרוביץ, ידיו רב לו בידיעת תורת החסידות וודאי שלא אישתמטיה דברי התולדות. אפשר שדברי קמלר לצד ההשוואה לדברי הרי"א, הטו את קו מחשבתו ובנו את הקונספציה.

ולגופם של דברים, ידוע למישהו על העובדה שהרב מפולנאה סבל מהתנגדות קיצונית?! הלשנות?!

לי הקטן זכור שדווקא מהחסידים עצמם, היה הרב מאוכזב, על שלא קנו את ספרו. ובכדי להפיס את דעתו נאספו עליו קדושי החסידות, וקנו עותקים רבים.
עכשיו, אינני נזכר מקורם של דברים, אבל זכרוני שרח"ל באהל רחל שלו, מדבר מזה. ואקווה שאינני טועה. בשגם אין האוצר פתוח לפני.

[נוטר הכרמים]

אנכי הק' גם נמנה על מתענגי מאמרי הרב דנדרוביץ שליט"א, זה עידן ועידנים. בכל הארץ יצא קו תהילתם, מלאים זיו ומפיקים נוגה, עמוסי עסיס ונופת צופים.

לענ"ד טעם לפגם ישנו בכל ההתעסקות בנושא חסידים - מתנגדים, רדיפות וחרמות, וחבל שהרב הנכבד נגרר לזה. צרעת ממארת נושנה היא באכסניה שבה התפרסמו הדברים, שאך בזיון היא ל'חטוטי שכבי' מהסוג הזה להכלל ב'היכל הבעש"ט' הק'.

[תרביץ]

מעניין, שהצרעת הממארת לא מפריעה לך בקובץ ששיבחת ללא הסתייגות והוא כרך האחרון של 'ישורון' שהרב קמניצקי, שכמעט בכל כרך מפרסם מצרעת ממארת זו, פרסם גם הפעם תגלית מאד נחוצה נגד חסידי פולין מבית מדרש הפשיסחאי, מלא ביקורת כמדקרות חרב ובוטה ביותר, שבכל קובץ חרדי לא היו מפרסמים אותה רק אולי בפרסומים חילוניים של דוד אסף והדומה. וכמו כן המאמר האחרון שם על "רבינו חייםשם עסוק ברובו בצרעת הממארת הזאת. באם אתה רוצה לשוות אמינות ומשקל לדבריך נגד צרעת זו או אחרת, אז קודם תוכיח את הבית מדרש שלך ואחר כך אחרים. ובסקירה הנלהבת על הכרך האחרון לא ראינו שום ביקורות רק התפעלות ללא סייג.

[ציבור]

זה מאוד מוזר שהויכוח נתפס לקטע אחד מתוך מאמר ענק שלא דן בכלל על חסידים ומתנגדים, והוזכר כבדרך אגב.

[ירושלמי]

אותי תפסה יותר ההשערה של המחבר שליט"א (שאגב, לא אוכל שלא להתייחס ברמז לכל האמור, ורק להאיר, שיחסו שווה לכל, ומידיעה על כמה וכמה מתנגדים בנשמתם, בני קדושים מתנגדים ומראשיהם, שאחוזים עמו בקשרי ידידות והערכה אמיצה. ללמדך, שכנראה המחבר פונה לכל מגזר בשפתו הוא, וכמדומה שבהיכל בעש"ט יש קונים לסחורה זו, ואנו מה לנו לאחוז בכל עוז במחלוקת זו?!) אודות שמו של אביו של רשב"י, שבכלל היה "יוחא", ורק ההטיה הלשונית הפכה את זה ל"יוחאי", ע"ד "לראובן משפחת הראובני", וכד'.

לכשעצמי הערתי, שלפי"ז הניקוד הנכון היה יוחאִי (בא' חרוקה) ולא יוחאְי (בשוע נע), כמקובל.

[ירושלמי]

איך יכול אדם להעלות השערה כזאת מעצמו.
הרי כל המשניות והגמרות מלאים ששמו היה יוחאי.

אין ויכוח על הכתיב, הנושא הוא הניקוד. במשניות והגמרות שציינת אין ניקוד שניתן להביא ממנו ראיה לכאן או לכאן.

[ירושלמי]

אני חוזר בי:
אני רואה בכותרת של המאמר שרבי יעעקב עמדין הוא שהעלה רעיון זה

א"כ גם אני חוזר בי, זו לא השערתו של הרב דנדרוביץ, אלא של היעב"ץ, כך היה זכור לי מקריאת המאמר מקופיא.

[למה-למה-מה?]

חברים, כל עיקר הכינוי לנושא זה בשם 'צרעת' ועוד 'ממארת', הינו חטא להגדרה.
לא כל כך נורא לעסוק בהיסטוריה, וודאי לא בזו שעדיין יש לה השלכות, ותורה שלמה היא שללמוד אנו צריכים.
לא הייתי קובל על העיסוק הזה, אלא בצורה שהופיעה כאן - בצורה הסטריאוטיפית - על גבול התינוקית. בתפיסה הזו שעליה גדל כל ילד חסידי טוב, שיש אמת רק בצד אחד, בעוד שהצד השני היו שפלים ופחותים, שהונעו מקנאה, תאווה והרבה אי-כבוד. על פיה של אותה תפיסה, אין כל ריעותא להוסיף על חטאם גם הלשנה וגם נסיון מכוער-מגוחך להשתקה.

האמת היתה, מורכבת הרבה יותר. אלא שהיא עסקה בנושאים מהותיים, כמו, בהשגח"פ על דצ"ח, באופן הצמצום, בסיכון שבעבודה המקילה ביראת העונש, בסכנה שבעקירת ההקפדה על גופי ההלכות (איחור זמני תפילה וכיו"ב), וכמו כן בהוצאת המקרא מידי פשוטו ברמה גבוהה (כמו 'פרץ- פריץ'). בקיצור, נא לא להיכנס להיסטריה, לא הולכים כאן להבעיר מחלוקת, אבל חשוב לא לסקר את המחלוקת שהיתה בעין קטנונית, או תינוקית.

ועכשיו, לחוששים, נשוב לעניין המאוד מהותי בענין השמות 'יוחאי' ו'יוחא' - ואל ניתן למחלוקת לעשות בנו שמות.

[ציבור]

דברים נכונים בהחלט!
אין צורך לדוש בעניין.
אגב, השליכו כאן את ה'אמת' לארץ.
אני רואה ציטוטים מאיזה מאן דאמר בשם אמת
ואני לא רואה אותם.
מה קרה לו לאמת זו.

[נוטר הכרמים]

מעניין, שהצרעת הממארת לא מפריעה לך בקובץ ששיבחת ללא הסתייגות והוא כרך האחרון של 'ישורון' שהרב קמניצקי, שכמעט בכל כרך מפרסם מצרעת ממארת זו, פרסם גם הפעם תגלית מאד נחוצה נגד חסידי פולין מבית מדרש הפשיסחאי, מלא ביקורת כמדקרות חרב ובוטה ביותר, שבכל קובץ חרדי לא היו מפרסמים אותה רק אולי בפרסומים חילוניים של דוד אסף והדומה. וכמו כן המאמר האחרון שם על "רבינו חייםשם עסוק ברובו בצרעת הממארת הזאת. באם אתה רוצה לשוות אמינות ומשקל לדבריך נגד צרעת זו או אחרת, אז קודם תוכיח את הבית מדרש שלך ואחר כך אחרים. ובסקירה הנלהבת על הכרך האחרון לא ראינו שום ביקורות רק התפעלות ללא סייג.

שלום עליכם ר' תרביץ, ייש"כ על הרבצת המוסר.

ביקורתי על העיסוק בזה הופיעה גם כאשר הנידון היה מן העבר השני, היו כאן אשכולות על 'הגאון' של הר' אליאך ועל הישיבה הרמה בפיורדא של הר' המבורגר, ובחיפוש קל תוכל לראות התיחסותי לענין.

הרב קמינצקי בד"כ עוסק ב'הגנה' ולא בהתקפה, כמו למשל בהגנת כבודו של זקיני ה'מחנה לוי' מפני האשמות החריפות שטפלו עליו בנוגע להשמטות מכוונות ב'פנים יפות'.
אגב, {ואולי לא כ"כ אגב} בקובץ באו"י של קרלין הופיע מאמר בענין מהרב י"י ווייס שמתפלמס עם דברי הר' קמינצקי במאמרו הנ"ל. עורכי הקובץ לא העניקו לרב קמינצקי את זכות התגובה למאמר זה, בידיעה ברורה!

בנוגע ל'ישורון', כמדומני שקובץ ישורון, הוא ולא אחר, פרסם כמה מאמרים חוצבי להבות כנגד ספר הגאון, ודווקא המפורסמים שבהם, אחד מהאדמו"ר מנאוואמינסק שליט"א, והשני להבחל"ח ממו"ר הגרמ"מ הלוי שולזינגר זצ"ל. מגוחך להשוותו לקובץ 'היכל הבעש"ט', בעיסוק האובססיבי, במגמתיות, ובכל הצורה! ובזה אשים קנצי למילי.

[תרביץ]

אלמלא שאיני מכירך מכתבך כאן שאתה איש הגון לא היה כדאי לכתוב ולענות. אך פשוט מגוחך לטעון שהרב קמניצקי עוסק בהגנה בלבד? אין לך כמעט מאמר שעוסק בו ליטאי מלידה שאין שם עקיצה נגד החסידות או לא עוסק לחטט בפרשת המחלוקת. ככה במאמריו על מעשה רב, על ר' רפאל הכהן מהמבורג, ככה זה במאמריו על ההפלאה שנים יחדיו, וגם במאמר האחרון צריך לפרסם משהו על מחלוקת נגד רבי בונם מפשיסחא? ככה זה ברוב מאמריו. קינתור ועקיצות ברורות.

איני בקי בגליונות היכל הבעש"ט ממש, אך מהתרשמות בעלמא לא זכור לי עיסוק אובסיסבי בנושא כדבריך. איני יודע אם אתה מגמתי או פשוט משוחד שוחד נפשי שאינך רואה מה שכולם רואים.

[ציבור]

במאמר הראשון שבחוברת יש אריכות אודות התביעה המצרית לקבל בחזרה את ביזת מצרים.
זכור לי שלאחרונה התעוררה תביעה מצרית זו שוב. הם מבקשים בימינו את הכסף הזה. מישהו יודע פרטים על כך. והאם הטענות שנטענו אז - או לא נטענו ומופיעות שם - מתאימות גם היום

[סברינן]

במאמר הראשון שבחוברת יש אריכות אודות התביעה המצרית לקבל בחזרה את ביזת מצרים.
זכור לי שלאחרונה התעוררה תביעה מצרית זו שוב. הם מבקשים בימינו את הכסף הזה. מישהו יודע פרטים על כך. והאם הטענות שנטענו אז - או לא נטענו ומופיעות שם - מתאימות גם היום

מחפשים מתנדב לתפקיד גביהא בן פסיסא

[הבונה]

במאמר על רשב"י, מביא ר"י דנדרוביץ' מתקנת השבין של ר' צדוק הכהן שקיבל כי רשב"י היה משבט שמעון, וכותב כי ידוע שכל מקום שכותב הכהן "קיבלתי" הוא ממורו ורבו מאיזביצה.
אכן, קלע הכותב למטרה, כי כך מבואר במי השילוח של הרה"ק מ"י מאיזביצה, לא ראיתי בפנים, אך כך מצטט ממנו ר' י. שינפלד באוסרי לגפן יג-א, עמ' רכד (הוא לא ציין היכן בדיוק זה במי השילוח רק כתב בראשית הענין שמביא ליקוטים על השבטים מח"א ויחי ויגש וזאת הברכה נשא, וח"ב מקץ ויחי תצוה תבוא.
וז"ל (אינני יודע אם לשונו המקורית של הרה"ק מאיזביצה או בעיבוד של הנ"ל):
שמעון – עומק גדול בד"ת, אך בטרם שיוציאנו לפועל יצטרך לבירורים, וזה ענין רשב"י שהי' משבט שמעון כידוע. (ותורתו סתומה וצריכה בירורים)

[בברכה המשולשת]

במאמר על רשב"י, מביא ר"י דנדרוביץ' מתקנת השבין של ר' צדוק הכהן שקיבל כי רשב"י היה משבט יהודה, וכותב כי ידוע שכל מקום שכותב הכהן "קיבלתי" הוא ממורו ורבו מאיזביצה.
אכן, קלע הכותב למטרה, כי כך מבואר במי השילוח של הרה"ק מ"י מאיזביצה, לא ראיתי בפנים, אך כך מצטט ממנו ר' י. שינפלד באוסרי לגפן יג-א, עמ' רכד (הוא לא ציין היכן בדיוק זה במי השילוח רק כתב בראשית הענין שמביא ליקוטים על השבטים מח"א ויחי ויגש וזאת הברכה נשא, וח"ב מקץ ויחי תצוה תבוא.
וז"ל (אינני יודע אם לשונו המקורית של הרה"ק מאיזביצה או בעיבוד של הנ"ל):
שמעון – עומק גדול בד"ת, אך בטרם שיוציאנו לפועל יצטרך לבירורים, וזה ענין רשב"י שהי' משבט שמעון כידוע. (ותורתו סתומה וצריכה בירורים)

לא הבנתי. בציטוט נאמר שהיה משבט שמעון, ואילו לעיל מובא שהיה משבט יהודה?

[הבונה]

בברכה, צודק, סתם פליטת קולמוס, תיקנתי בעקבות דבריך, תודה.
(יש במאמרו של רי"ד, דעה של מישהו אחר שסבור שהיה מיהודה, אך ר' צדוק מביא משמעון)

אגב, מענינים דבריו של הרה"ק מאיזביצה "שהיה משבט שמעון כידוע" מהיכן זה ידוע?

[שיבר]

מגוחך להשוותו לקובץ 'היכל הבעש"ט', בעיסוק האובססיבי, במגמתיות, ובכל הצורה! ובזה אשים קנצי למילי.

במחילה, ניכר שלא ראית מעודך חוברת של 'היכל הבעש"ט' מבפנים.

ובקשר לאיגרת (שהיא חיבור של ממש) של הרב ששכחתי שמו אודות חסידי פשיסחא, לדעתי אין כל פגם בפרסומו, הן גם הרבי מפשיסחא שיבח אותה והודה עליה, אולם כינויה בכותרת, ובכותרות כל העמודים הרבים, על ידי קמינצקי המתנגד בשם 'אגרת הקודש', מונח שבשימוש חסידי בעיקר, נודף ממנה ריח של עקיצה מכוונת. מלבד זאת לא ראיתי ממנו זלזולים גלויים או סמויים ואף העניק תוארים מתאימים לאישי החסידות.

[לבב]

החוברות האלו נמצאים באוצר החכמה או בה"ב?

[אליהוא]

יש צביעות מסויימת בדברי דנדרוביץ שבהיכל הבעש"ט מפרסם בסגנונם. אולי סבר שאיש לא יקרא שם לבד מחסידי לובאויטש, אבל הרי פרסמם באסופת מאמריו.

[בברכה המשולשת]

למה לא לכתוב הרב קמנצקי והרב דנדרוביץ?

[ירושלמי]

יש צביעות מסויימת בדברי דנדרוביץ שבהיכל הבעש"ט מפרסם בסגנונם. אולי סבר שאיש לא יקרא שם לבד מחסידי לובאויטש, אבל הרי פרסמם באסופת מאמריו.

מבלי להיכנס לנושא, רק אציין שאת אסופת המאמרים לא כרך הרב דרנרוביץ עצמו, כי אם אחד ממכריו. כמובן שלאחר עריכתה, הרב דנדרוביץ שש עליה, אך היא לא נתקנה ביזמתו וע"פ בקשתו.

[לבב]

יש צביעות מסויימת בדברי דנדרוביץ שבהיכל הבעש"ט מפרסם בסגנונם. אולי סבר שאיש לא יקרא שם לבד מחסידי לובאויטש, אבל הרי פרסמם באסופת מאמריו.

היכן ראית את דברי הרב דנדרוביץ האלו על סגנונם וכו' שעליהם אתה אומר שהם צביעות?

[משולם1]

במאמר על רשב"י, מביא ר"י דנדרוביץ' מתקנת השבין של ר' צדוק הכהן שקיבל כי רשב"י היה משבט שמעון, וכותב כי ידוע שכל מקום שכותב הכהן "קיבלתי" הוא ממורו ורבו מאיזביצה.
אכן, קלע הכותב למטרה, כי כך מבואר במי השילוח של הרה"ק מ"י מאיזביצה, לא ראיתי בפנים, אך כך מצטט ממנו ר' י. שינפלד באוסרי לגפן יג-א, עמ' רכד (הוא לא ציין היכן בדיוק זה במי השילוח רק כתב בראשית הענין שמביא ליקוטים על השבטים מח"א ויחי ויגש וזאת הברכה נשא, וח"ב מקץ ויחי תצוה תבוא.
וז"ל (אינני יודע אם לשונו המקורית של הרה"ק מאיזביצה או בעיבוד של הנ"ל):
שמעון – עומק גדול בד"ת, אך בטרם שיוציאנו לפועל יצטרך לבירורים, וזה ענין רשב"י שהי' משבט שמעון כידוע. (ותורתו סתומה וצריכה בירורים)

אכן הלשון דומה ללשון מי השילוח, מצו"ב צילום הספר מפרשת תצוה

[סברינן]

אגב, בקטלוג האחרון של המכירה הפומבית מבית "קדם" פורסמה תמונה המיוחסת לרשב"י.

[צביב]

שמעתי שיש אומרים שזו תמונה של הריא"ז מרגליות
שהיה יושב הרבה אצל רשב"י ומישהו טעה

ונכדו אמר 30% דומה לו

ואולי אחרי שקצצו לו חצי זקן

[משולם1]

לכבוד יום ההילולא, פורסם שוב מאמרו בחוברת צבעונית מרהיבה.

[היא שיחתי]

וכאן על הימים הנוראים
http://ladaat.net/showgil.aspx?par=20120917&gil=632

[הבינני]

לטובת החסומים, מי יכול להעלות את זה?