מתחילת דבריו משמע שאין הגדר שאנחנו לא נגזור כשיש מ"ד שמתיר, אלא שמדר' פלוני נשמע לר' פלוני, שגם להאוסר אינו כ"כ נורא.ואין סברא שפלוגתא יהיה רחוקה שהוא אף יגזור בעבור הראשונה כי לא מצינו שום גזירה אלא בעבור שהוא אסור בודאי לדברי הכל וצ"ע
סעדיה כתב:ז"ל המהרש"למתחילת דבריו משמע שאין הגדר שאנחנו לא נגזור כשיש מ"ד שמתיר, אלא שמדר' פלוני נשמע לר' פלוני, שגם להאוסר אינו כ"כ נורא.ואין סברא שפלוגתא יהיה רחוקה שהוא אף יגזור בעבור הראשונה כי לא מצינו שום גזירה אלא בעבור שהוא אסור בודאי לדברי הכל וצ"ע
וכגדר הזה י"ל לגבי מוסף.
וכעי"ז מצינו לקולא ש'כל המיקל הלכה כמותו בחו"ל', ודו"ק.
בתבונה כתב:סעדיה כתב:ז"ל המהרש"למתחילת דבריו משמע שאין הגדר שאנחנו לא נגזור כשיש מ"ד שמתיר, אלא שמדר' פלוני נשמע לר' פלוני, שגם להאוסר אינו כ"כ נורא.ואין סברא שפלוגתא יהיה רחוקה שהוא אף יגזור בעבור הראשונה כי לא מצינו שום גזירה אלא בעבור שהוא אסור בודאי לדברי הכל וצ"ע
וכגדר הזה י"ל לגבי מוסף.
וכעי"ז מצינו לקולא ש'כל המיקל הלכה כמותו בחו"ל', ודו"ק.
לכאורה הדברים צ"ע שהרי אם מוסף הוא דין על היחיד נכלל בדין אכילה קודם כל חיובי היחיד אין צריך תקנה מיוחדת שלא לאכול במיוחד לפני מוסף.
ועוד הכי נאמר שמי הזכיר מוריד הגשם בסוכות או בפסח אינו חוזר היות ויש מחלוקת אם מזכיר משיב הרוח ומדר' פלוני נשמע לר' פלוני, שגם למ"ד שלא להזכיר אם הזכיר אינו חוזר, וכן האם נאמר דיכול לאכול קודם.
ו
איש_ספר כתב:מישהו מתנדב להסביר בשפה ברורה ונעימה על מה בדיוק הולך שם מהרש"ל ?
סעדיה כתב:ממ"ד שתפילת המוספין הוא חובת ציבור נלמד למ"ד חובת יחיד, שאין הכונה חובת יחיד ממש כמו שאר התפילות דרחמי נינהו, אלא חובת ציבור הוא, אלא שכאו"א צריך לתרום את חלקו או ע"י מחצית השקל (בקרבנות) או בתפילה שלו (שא"א במחצה"ש), ואין לא' לסמוך על שהשני יתפלל.
אבל לענין לגזור שלא יאכל כדי שלא ימשך, י"ל שלא גזרו ואם מישהו ישכח להתפלל יתקיים המוסף ע"י אחרים.
מה באמת ההסבר בהיתר הכלים של בני ריינוס. הלא המדובר הוא על איסור דאורייתא לדידן, ואם יתבשלו בטעות חלבים אלו בכלים שלי, ודאי הכלים צריכים הגעלה וכל מה שייעשה בהם קודם ההגעלה ה"ה טרייף, ואילו המאכל שבושל בכלים של בני ריינוס מותר בשופי. וכי חל היתר בכלי לפי הבעלים?אבן זועקת כתב:יעויין חולין מ"ט: אינהו מיכל אכלי ולדידן מסתם נמי לא סתים ובמ"ש הרמ"א סי' ס"ד סעיף ט' שאין אוסרים כלים של בני ריינוס ומשם בארה
עושה חדשות כתב:מה באמת ההסבר בהיתר הכלים של בני ריינוס. הלא המדובר הוא על איסור דאורייתא לדידן, ואם יתבשלו בטעות חלבים אלו בכלים שלי, ודאי הכלים צריכים הגעלה וכל מה שייעשה בהם קודם ההגעלה ה"ה טרייף, ואילו המאכל שבושל בכלים של בני ריינוס מותר בשופי. וכי חל היתר בכלי לפי הבעלים?אבן זועקת כתב:יעויין חולין מ"ט: אינהו מיכל אכלי ולדידן מסתם נמי לא סתים ובמ"ש הרמ"א סי' ס"ד סעיף ט' שאין אוסרים כלים של בני ריינוס ומשם בארה
אבל הש"ך שם (וכו') התיר אפי' בתערובת ממש ואין ס' כנגד, ולא רק בבליעות של כלים.עושה חדשות כתב:יש"כ. המהריב"ל (ג,קג) מגביל את ההיתר דוקא לכלים שאב"י שאין איסורם אלא מדרבנן.
עושה חדשות כתב:אבל הש"ך שם (וכו') התיר אפי' בתערובת ממש ואין ס' כנגד, ולא רק בבליעות של כלים.עושה חדשות כתב:יש"כ. המהריב"ל (ג,קג) מגביל את ההיתר דוקא לכלים שאב"י שאין איסורם אלא מדרבנן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 79 אורחים