אראל כתב:זאב ערבות כתב:אראל כתב:קיינער האט אייך נישט דא מבזה געווען, און
מעולם לא ביזיתי את קהלתך,
ממש איני יודע מה אתה סח
למען אחיי ורעי אדברה נא שלום בך,
אבקש ברשות כל הקהל הקדוש הזה לבוא בכתובים ולהניח קצת הלהב הזה, אולי נזכה שאחר דברינו באמת בואו יבואו ברינה כל הצדדים.
דעו לכם רבותי שלעניות דעתי הצודקת, יש כאן באמת חוסר הבנה בסיסי בהבנת הנפשות זה את זה, וההרגלים והטבע, ולכן כל פעם אנחנו מגיעים לכאלו רמות.
אני כותב זאת לשניכם, אבל מעל גבי הפורום, כי אני חושב שתראו שיסכימו איתי כל המכירים, ובזה נצליח מעט להביא שלום ורוגע ויהיה לזכות כלל ישראל בכלל ובפרט.
אתחיל דווקא מהרב אראל, שמי שזוכר גם באשכול על הבחירות היה לי איתו ויכוחים קשים ומרים.
אבל זה ברור אצלי, אפילו שאני לא מכיר אותו אישית כלל, שמדובר באברך ירא שמים, עם הרבה מאוד מרץ וכישרון, מה שקוראים 'לעבעדיג'. בדמיוני הוא כנראה מאנשי החסד בין מכיריו, תמיד ירוץ לעשות טובה למישהו בסביבתו ולא יפגע ביהודי אחר בדיבוריו.
מי שמכיר את הסביבה שהוא גודל בה, וגם אני גדל שם, יודע שסגנון של משפטים שהוא זורק מפעם לפעם, הם משפטים שיכולים להיאמר גם בין חברים, ובוודאי כשמתווכחים על משהו ונפלט איזה מילה, אין הכוונה על המילה עצמה. גם אם לפעמים נאמרים דברים קיצוניים.
יש סיפור שאחד הגיע לגור, ושמע שבחור אומר לשני ''פעיגע'. = נודניק.
הוא נורא נבהל ונכנס לבית ישראל להגיד לו ששמע בחור אומר משפט קשה לחבירו והאיך יתכן ולא הסכים להגיד איזה מילה שמע. הבית ישראל אחרי כמה פעמים שלא רצה לומר אמר לו "זאג שוין פעיגע, איזה מילה אמר?" לא משנה אם הסיפור היה או לא היה, זה סגנון של מקום, זה סגנון של קבוצה, ולא תמיד כשאומרים מתכוונים לכך.
אומרים גם כן, שאמא פולניה שהילד לא אוכל אומרת לילד 'אני ימות אם אתה לא תאכל', ואמא מעדות אחרות תגיד לילד 'אני ירצח אותך אם לא תאכל'.
כולי עלמא מודי שהיא לא התכוונה לקלל את עצמה והיא לא התכוונה לרצוח את בנה, אלא זה הסגנון שעובר בכמה צורות ובכמה סגנונות.
זו דרך חיים העיקר שיבינו את הרעיון בכללות ולא צורך, ואפילו מפריע, אם נכנסים לפרטים.
באופן טבעי, מצוי שסוג הזה של האנשים, לא תמיד נכנסים לכל דבר עד לשרשי הדברים, ואפילו לפעמים זה מעצבן אותם כשלכל שורה ולכל אות יש ביאורים והסברים, הם הבינו את הרעיון, הם התכוונו להגיד משהו מלמעלה ולא התכוונו להיכנס עכשיו לדקי דקות.
מאידך יש את הסגנון של הרב הנפלא והמאיר פנים ר' זאב שי', כרחוק מזרח ממערב.
בסגנון שלו [ואיני מכיר כלל את בית מדרשו, רק כפי שלמדתי להכירו מתשובותיו ומתכונות נפשו הניכרת בתשובותיו], אין כזה דבר חפיף, אין כזה דבר להגיד ולא להתכוון, אין כזה דבר לעשות מעשה ולא לקחת אחריות, יש רצינות יש אחריות, גם על רבים גם על יחיד, גם בעבר וגם בעתיד, תמיד באיפוק, לא יוצאים מהכלים, לא מתלהמים, אומרים למה שמתכוונים ומתכוונים למה שאומרים.
וכאן אנו באים תמיד לנקודת החילוק.
הרב אראל זורק איזה נושא למשל הבחירות [אני בכוונה נוקט דוגמא שאפילו שאני מחזיק בשיטה אחרת ממנו, אבל אני רוצה להבהיר את הדרך], כולם יודעים ששיטתו של הרבי מסאטמאר היה נגד הבחירות בעיקר העיקרים בגלל המלחמה שלו נגד הציונות. אצל חסיד סאטמאר, או אפילו אצל חסיד אחר, זה הרעיון וזה מספיק, ולא צריך פלפולים והסברים והלכות וכו', אבל אצל הרב זאב שליט''א, אין כזה דבר לדלג על שיטת הרא''ש ועוד ראשונים או עוד פוסקים שאומרים אחרת, ואין כזה דבר 'למרוח'.
לא שיש בשיטה השניה כן היתר למרוח, אלא זו לא נקראת מריחה. אלא זו דרך חיים.
אביא דוגמא מחסידות אהובה נוספת כאן בפורום. חסיד גור לא הולך עם אשתו יחד ברחוב כי כך נוהגים שם בענין צניעות. זה לא משנה לו אם כך נהגו בחו''ל, אם כך ההלכה, הוא מבין שאם כך נוהגים אז כך צריך להיות אצלו וזהו. האנשים באופי העדין של הרב זאב, לא יבינו את זה. כי אם זה יכול להביא למכשולות, אז איזה היתר יש בכך? ואולי זה יגרום לאברך להסתכל באשה אחרת כשאין אשתו עמו, הרי שזה כבר דאורייתא, ואם וכו' כהנה וכהנה.
וכעת כעת האברך הגורי עלול לחשוב ששיטת האופי של ר' זאב רק מתכוונת נגדו, ולקנטר את הגורים, וממציאים שיטות וטענות שאינם ממין הענין העיקר להשפיל את הגורים ואת הצדיקים ואת הקדושים וכו', ואילו שיטת ר' זאב באמת באמת מתכוונים ללבן את כל הענין מכל חלקיו. וכשיצעק האברך מגור על החולקים עליו, אפיקורוס! איך אתה חולק על הבית ישראל, באמת לא יחשוב על השני שהוא אפיקורוס, אלא זהו הנוסח, ובאמת אבל יחשוב ששיטת ר' זאב הוא טעות איומה, ואילו ר' זאב יחשוב בשכלו הישר, כך עונים כשאין תשובה ישרה לשאלה אמיתית ששאלתי... ובגלל שר' זאב לא יגיד למישהו אחר אפיקורוס, אז עלול מאוד להיפגע כשהאברך מגור יגיד עליו אפיקורוס. והאברך יישאר פגוע שכך ביזה ר' זאב את רבו ואת שיטתו ברבים בהשארת שאלות שונות ומשונות...
והאמת, שצריכים להכיר בכך שישנם הרבה סוגי אנשים, בוודאי ובוודאי כאן בפורום, ובאמת באמת הנני מוסר מודעא לרבים, שהרב אראל באמת לא התכוון לפגוע ברב זאב והרב זאב באמת לא התכוון לפגוע בהרב אראל, אבל באמת כל אחד בדבריו שכתב עלול לגרום בגלל כל הנכתב לעיל שהשני יחשוב שהוא מתכוון לפגוע בו. ואחר כך מתרחב הכדור שלג למחוזות אחרים וזה רק מעמיק את הקרעים.
אביא דוגמא בדרך צחות ומענינא דיומא, יש לי בבנין שכנים וידידי נפש חסידי סאטמאר, והבחור הצעיר כתב על אחד הדפים בלוח המודעות של הבנין ''ביחד לא ננצח''!!
התלהבתי מאוד מאוד מהמשפט הזה, למרות שאני חלוק עליו לגמרי. כי יש כאן את הרעיון שהתכוון לבטא, ושכך הוא מתחנך, שכל עוד הציונים והחרדים הולכים ביחד אי אפשר לנצח. למרות שהמשפט גם לא יפה ולא מחונך וכו' ואפשר לשפוך עליו לעג של בוז, ואפשר גם לומר שרק מי שכותב כזה משפט יכתוב בלי רשות על הלוח מודעות וכו' וכו', אבל מי שמכיר את הסגנון יכול לחייך, להבין את הסגנון והחממה, ולהמשיך הלאה.
אני יכול להביא דוגמאות ממש מהויכוחים שלהם האחרונים ולהסביר באמת למה כל צד באמת יכול להיפגע מהצד השני ולמה באמת הצד השני לא התכוון לכך, אך אין טעם להסביר את הנמשל ודי בהמשל.
לכן אני מושיט בזה את ידי וקורא לשני הצדדים היקרים מאוד מאוד, גם אם נכתב שחור על גבי לבן בעבר כל מיני דברים, תסתכלו על הדברים ועל הדוברים באופן כללי יותר, ואם תכירו את המנטליות והאופי בוודאי שלא יהיה ביניכם שום עגמת נפש!!
הארכתי, והלא כבר איתא: מרבים, שלום בעולם, שצריך להרבות בדברים בשביל השלום, ולכן אני קורא כאן, לעילוי נשמת הגאון ר' נפתלי ז''ל, בואו ונתפייס שני הצדדים היקרים ונזכה לשלום אמת בתוך כלל ישראל ורפואות וישועות בכלל ובפרט.
אם ח''ו כל אחד הקורא כאן, רואה שיש כאן איזה משפט או שורה שלא צריכה להיכתב ואפילו מזיקה, יחוש להודיעני שלא יצא ח''ו עוד מכשול מתחת ידי.