פסוד"ז של שבת, לחול נמי נתקנו

[עושה חדשות]

לכאו' יש איזה רעיון בהגדרה של "פסוקים הקבועים תמיד", הרי גם פסוקי קריאת התורה של פרשת פקודי נאמרים כל שנה ושנה... לכן כתבתי שבהחלט יש מקום לראות האם פסוד"ז של שבת הם בגדר 'הוספה', ולמרות קביעותם החד-שבועית הם לא חלק מפסוד"ז בעצם, או שהם חלק מהבסיס של פסוד"ז אלא שנשמטו בחול מחמת ההכרח לקצר. המשנ"ב (דהיינו המג"א המצוטט בו) לא ראה את התורא"ש (וגם בתורא"ש יש תירוץ נוסף), אבל ראה צורך להתייחס לטענה זו וכמש"כ להוכיח מההוספה של המזמורים בשבת, וע"ז כתבתי כנ"ל דיש מקום לחלק, אלא שהמשנ"ב הרי גם לא ראה את סידור הר"ש מגרמייזא. סוף דבר, מי שנוהג להחליף מזמורים בפסוד"ז, אין זה ראוי לפי תירוץ אחד בתורא"ש, וגם המג"א ומשנ"ב ראו מקום לדון בזה, אלא שהוכיחו מפסוד"ז של שבת, וע"ז יש לטעון מסידור גרמייזא הנ"ל. ולדינא נראה דאם מרגיש צורך משמעותי לגוון את הפסוד"ז, יש להקל...

[עושה חדשות]

בסידור חסידי אשכנז הנ"ל נדפס קטע נוסף בהשלמות;

סידור חסידי אשכנז.png (54.24 KiB) נצפה 2128 פעמים

כפי שהעיר הרי"י סטל במאמר המצורף לעיל, הסיומת סותרת את ההתחלה, וכנראה זה גליון שהשתרבב פנימה.

אבל רציתי לברר האם מצינו מישהו שכותב בסגנון זה, שהלל הגדול הוא בכלל מחרף, כי נתקן לאומרו רק בשבת.

[סעדיה]

בסידור חסידי אשכנז הנ"ל נדפס קטע נוסף בהשלמות;


כפי שהעיר הרי"י סטל במאמר המצורף לעיל, הסיומת סותרת את ההתחלה, וכנראה זה גליון שהשתרבב פנימה.

עי' ודו"ק

אוצר החכמה_תפארת השבת - גרינצייג, אליהו בן חיים_149_150.pdf

(1.71 MiB) הורד 108 פעמים

[סעדיה]

ובהגהות יעב"ץ תענית כ"ו.

[באמונתו]

נוסח: האומר הלל הגדול בכל יום ... מופיע אף בלבוש, משך חכמה, ולפניהם בשערי אורה.

[613מצו]

נוסח: האומר הלל הגדול בכל יום ... מופיע אף בלבוש, משך חכמה, ולפניהם בשערי אורה.

מעניין איך הגרסא הזאת "הלל הגדול בכל יום" משתלו עם הגמרא של "כל הגומר הלל בכל יום..." שהרי שם הגמרא מביא המימרא שלנו כקושיא על המימרא ההוא.

[באמונתו]

עיין עוד המצורף פה:

[613מצו]

מרתק שלא נשאר לנו אפילו כ"י אחד ממסכת שבת קיח: עם הנוסח הזה.

[באמונתו]

מרתק שלא נשאר לנו אפילו כ"י אחד ממסכת שבת קיח: עם הנוסח הזה.

זה לא (אפילו במידה ואמנם מקור גרסה ההיא בכ"י), מפני שכ"י התלמוד הקיימים בידינו היום, אינם אלא אחוז אפסי, מכ"י שהיו בימי הגאונים וראשונים, אשר 999% אחוז ויותר מהם נאבדו בגולה, וכן נגנזו ונשרפו בידי הגויים.
(אף באתר של הכי גרסינן, עדיין חסר רבים מכ"י, שכן נמצאו ושרדו בידינו היום).