טפח כתב:
לגופו של עניין, לאחר כל המלים הקשות, מישהו יכול להתייחס לטענה העקרונית שלו? דברים בגו?1. "גם אנחנו מאמינים שלימוד התורה שומר על עם ישראל" - ובכן, לא. אני למשל לגמרי לא מאמין בזה. למען האמת מדובר בקשקוש חרדי די חדש שנולד כמענה לטענות בדבר ההשתמטות החרדית המבישה, כאילו גם הם נושאים באיזשהו נטל. קשה למצוא לדעה הזו מקורות בספרות הקדומה, למעט כמה מימרות אגדיות שהוצאו מהקשרן (כשהגמרא אומרת "תורה מגנא ומצלא" היא מתכוונת שהעוסק בתורה ניצל מעבירות, לא ממוות).
השאלה שהוצגה פה אינה מתייחסת כלל לנושא גיוס בני ישיבות והמסתעף, אלא רק לענין העקרוני 'האם לימוד התורה שומר על עם ישראל'. וא"כ, תשובתה ברורה וחד משמעית לכל מי שמכיר מעט את מקורות היהדות (שכמובן, כלל לא הוצאו מהקשרם).
ספרא פרשת בחוקותי פרשתא א
אם בחקותי תלכו [... וישבתם לבטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם] - מלמד שהמקום מתאוה שיהיו ישראל עמילים בתורה. וכן הוא אומר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידו. לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים. ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני. וכן הוא אומר מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם. מלמד שהמקום מתאוה שיהו עמילים בתורה
מסכת מכות דף י/א
מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים - מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה
מסכת סנהדרין דף צד/ב
והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן - אמר רבי יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה
כמדומה שגם לא מיותר להזכיר לאותו שוטה, רשע וגס רוח, נצר זדון מגזע ליבוביץ, גאה בעפרו וכרה לו בור, נושך ת"ח כחמור, את דברי הרמב"ן המפורסמים:
שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון