מה שנכון נכון כתב:בדקת בספרו של מונדשיין?
דרומי כתב:למיטב ידיעתי בעל התניא גר בשנה המדוברת בליאזנא.
עכ"פ ישנו ספר בשם 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' שם מן הסתם דנים בכל זה.
צופה_ומביט כתב:דרומי כתב:למיטב ידיעתי בעל התניא גר בשנה המדוברת בליאזנא.
עכ"פ ישנו ספר בשם 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' שם מן הסתם דנים בכל זה.
אכן. כך כתוב שם בתחילת פרק יא. שגר בלאזניא מקיץ תקמ"ג עד תחילת תקנ"ט.
צופה_ומביט כתב:עיין בשלשלת היחס שם, לא נראה כך, יש המשך סדר השנים, ואחרי המעבר לליאזנא וייסוד החדר שם נכתב על הנסיעה לווילנא יחד עם הרמ"מ בתקל"ד לפגוש את הגר"א. הרמ"מ נסע לא"י בתקל"ז, כמובא שם להלן.
למעשה גם התאריך תקל"ד לנסיעה לווילנא לא יתכן, כי משם חזרו אל רבם ברובנו, והוא נלב"ע בכסלו תקלג, וכ"כ בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית שהנסיעה לווילנא היתה בתקל"ב.
א איד כתב:זו לא טעות.
מסורת מוהריי"צ היא שרבנו הזקן מונה למגיד מישרים בלאזניא בתקכ"ז (שלשלת היחס; והוא הקדמת לוח 'היום יום...') או תקכ"ט (רשימת אופן ההשתלשלות ... [חוברת ו בסדרת הרשימות]; והוא חלק ממהדורא קמא של ספר הזכרונות) או תק"ל ('הקריאה והקדושה').
א איד כתב:לגבי בקור מוהרמ"מ מוויטבסק ורבנו הזקן בווילנא –
דעת ר"י מונדשיין היא שנסעו פעמיים, ובפעם השנייה לפני נסיעת מוהרמ"מ וחבורתו לאה"ק;
ואכן חלק עליו רש"ב לוין (ועוד), וטען שנסעו פעם אחת בתקל"ב.
אך לאחרונה חזר רא"א שור להוכיח את הטענה שנסעו פעמיים ('בית אהרן וישראל', רטו, עמ' קנב ואילך).
ישעיהו לוריא כתב:אולי יועיל לצרף לכאן מאמר תמציתי אבל מעמיק ומדויק - שפורסם בבית המכירות 'קדם' באחת המכירות בעבר, שיוחדה לפריטי חב"ד - נכתב בידי אחד הכותבים והחוקרים החשובים הרה"ג יוסף צבי לידר שליט"א שידיו רב לו בתולדות וספרי וכתבי חב"ד וכו' ועוד.
צופה_ומביט כתב:א איד כתב:זו לא טעות.
מסורת מוהריי"צ היא שרבנו הזקן מונה למגיד מישרים בלאזניא בתקכ"ז (שלשלת היחס; והוא הקדמת לוח 'היום יום...') או תקכ"ט (רשימת אופן ההשתלשלות ... [חוברת ו בסדרת הרשימות]; והוא חלק ממהדורא קמא של ספר הזכרונות) או תק"ל ('הקריאה והקדושה').
לגבי שלשלת היחס - אני יודע, כמובן.
לגבי התאריכים: אכן בשלשלת היחס נכתב תקכ"ז, וכך נקטו בחבדפדיה.
אבל הבאתי שבמהדו"ח בהערה 38 שם נשארו ע"ז בצ"ע [וכן על תקכ"ט ותק"ל] עיי"ש. ונקטו ליישב שליאזנא נתנו לו מגידות אע"פ שלא גר שם, אבל גם זה נמשך עד לא יאוחר מתקל"ג שאז בא לגור שם.
וכאמור, כל זה קשה ממה שכותב אדמוה"ז בעצמו שמחתונתו [בשנת תק"כ] גר בויטבסק י"ז שנים [ליד הרמ"מ שגר בהורודוק הסמוכה. חלק מהזמן היה אצל רבו הרד"ב במזריטש וברובנו]. דהיינו עד תקל"ז שאז יצא לא"י עם הרמ"מ, ועצר במוהילוב-פודילסקי, וגר שם שנה וחצי, ומשם שוב לויטבסק לשנתיים, ואז להורודוק לשנתיים, ורק בתקמ"ג עבר לליאזנא.
א איד כתב:א. ב'תולדות חב"ד ברוסיא הצארית', עמ' נט, טוען שבקיץ תקנ"ב ספר התניא (מהדו"ק) ואגרת התשובה כבר פורסמו ברבים.
ב. במאמרו של מונדשיין שהביא הרב חרסון (לעיל), מציין שהיו (לפחות) שני שלבים בכתיבת המהדו"ק של ספר התניא: עד פל"ט ולאחריו. יתכן ופרט זה יועיל בתיווך חלק מהמסורות.
עדיין לא נעשתה סקירה ודירוג רציניים של כת"י תניא מהדו"ק. תיאור תמציתי ישנו בהוספות למהדורת קה"ת.
דומני שמאמרו של הרב נ. גרינוואלד ב'הרב' (תשע"ה) על זמן כתיבת שער הייחוד והאמונה יכול להועיל, ואינו תח"י.
א איד כתב:אם לא הובנתי, אבהיר:
בשם 'מהדורא קמא' נקראת המהדורא הנמצאת בכת"י, להבדיל מנוסח הדפוס.
והיא המהדורא שנמסרה לפרסום בשנים תקנ"ב–תקנ"ו.
א איד כתב:איני יודע מניין הבנת כך.
אך ברור ש"ספר לקוטי אמרים – מהדורא קמא (מכת"י)", הוא "ספר התניא (שלשה חלקים הראשונים) כפי שהי' נפוץ בכת"י בין החסידים, לפני הדפסתו ע"י אדמו"ר הזקן" ("פתח דבר" למהדורא המודפסת של מהדו"ק; קה"ת, תשמ"ב).
ובלשון מונדשיין (תורת חב"ד, עמ' 9): "ספר התניא מהדורא קמא – היינו הנוסח שקודם הדפוס".
צופה_ומביט כתב:תאריך נוסף שתמוה לי:
הוא מה שראיתי מביאים שהנסיעה לא"י [של הרמ"מ ועמו אדמוה"ז] בשנת תקל"ז היתה בחודש ניסן, אחרי פסח (שלשלת היחס חב"ד עמוד יג הערה 38, בלי ציון מקור), וי"א בקיץ (תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק ח עמוד כז טור שמאל) ואולי היינו הך.
וצ"ע, הרי מפורש באיגרת הר"א מקאליסק שהיציאה לדרך היתה בחודש אדר.
יסוד המעלה (חלק א עמוד קפו, ושהיה בשלהי אדר), פרי הארץ (מכתב ג עמוד קמה), יסוד המעלה (חלק ב איגרת ד עמוד לג). וכך נכתב בבית רבי פרק ו.
ואין לומר שכוונת המאחרים לניסן / קיץ היא מתי הצטרף אדמוה"ז לשיירת העולים, שהרי בבית רבי ובשלשלת היחס בגוף הספר ובתולדות חב"ד ברוסיה הצארית בכולם מפורש שאדמוה"ז יצא איתם יחד, וביסוד המעלה ח"א שאף נלווה אליהם להיפרד מגדולי הצדיקים לפני הנסיעה.
והרש"ב לוין סתר עצמו, שבתולדות חב"ד בארה"ק ריש פרק א כתב שהשיירה יצאה לדרכה בחודש אדר, כנזכר באיגרת הר"א.
האם מישהו יודע מקור לנוסחא זו [ניסן אחרי פסח / קיץ] וכיצד היא מסתדרת עם איגרת הר"א?
איש_ספר כתב:[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].
לא דומה. אפילו הנכדים של הרצב"א לא מתעקשים. הטועים עושים זאת מחוסר ידע בלבד.טפח כתב:איש_ספר כתב:[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].
אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.
טפח כתב:איש_ספר כתב:[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].
אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.
אגב, שמעתי שבמכון שלמה אומן עובדים על האשכול ויוצרים יצור כלאים מוזר.
איש_ספר כתב:לא דומה. אפילו הנכדים של הרצב"א לא מתעקשים. הטועים עושים זאת מחוסר ידע בלבד.טפח כתב:איש_ספר כתב:[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].
אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.
טפח כתב:איש_ספר כתב:לא דומה. אפילו הנכדים של הרצב"א לא מתעקשים. הטועים עושים זאת מחוסר ידע בלבד.טפח כתב:איש_ספר כתב:[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].
אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.
לא מדויק. עי' שמרי משמרת הקדש. והם גם הדפיסו לא מזמן את החלק האחרון מכת"י.
זה סגנונו של האיש, והוא אינו מסתכם רק ביחס לאלו שאינם נמנים על קהלתו.צופה_ומביט כתב:כמובן צרם לי עד מאד
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 543 אורחים