היכן התגורר בעל התניא בשנת התק"נ, וזמן כתיבת ספר התניא והעתקותיו לפני שנדפס

[צופה_ומביט]

האם מישהו יודע באיזו עיר התגורר בעל התניא בשנת התק"נ?

כמו כן, ראיתי סתירה בנוגע להדפסה הראשונה של ספר התניא האם היתה בתקנ"ו [כך עולה מהאותיות המודגשות בדף השער] או בחורף תקנ"ז.
מה פשר דבר ומה האמת?

וכן ראיתי סתירה בנוגע להעתקות של ספר התניא לפני שהודפס, האם היו כבר בשנת תקנ"ב או רק בשנת תקנ"ה כשסיים בעה"ת לכתבו ואישר להעתיקו.
מה האמת?

תודה רבה ליודעים ועונים.

[מה שנכון נכון]

בדקת בספרו של מונדשיין?

[דרומי]

למיטב ידיעתי בעל התניא גר בשנה המדוברת בליאזנא.

עכ"פ ישנו ספר בשם 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' שם מן הסתם דנים בכל זה.

[צופה_ומביט]

בדקת בספרו של מונדשיין?

יישר כוח. לא ידעתי עליו. כעת בדקתי.

לגבי שנת ההדפסה:
בשער הספר הוא כותב 'תקנ"ו' כדפוס ראשון, ובגוף הספר עמוד 26 הוא כותב תקנ"ז.
רש"ב לוין כותב חורף תקנ"ז.
פתרון החידה אצל מונדשיין שם בעמוד 31: בשער הפרט הוא תקנ"ו, ובקולופון ותשלם המלאכה כ' ימים לחודש כסלו שנת תקנ"ז.
ההסכמות להדפסה הן מפרשת כי תבוא תקנ"ו.

לגבי התחלת כתיבת הספר שלפנינו [ומשך זמן כתיבתו] וממתי היו ממנו העתקות:
יש כמה נוסחאות שם בעמודים 7-8:
א. הספר מליקוטי עצות שענה לחסידים בשנות תק"מ-תק"נ. התחיל לכתבו בקיץ תקנ"ב, ובתקנ"ג כבר היו העתקות רבות ממנו, ובמשך הזמן נשתבשו וגם נזדייפו ולכן נזדרז למסרו לדפוס (ההסכמות להדפסה הן משלהי תקנ"ו).
ב. בתקנ"ב כבר התפרסם בהעתקות רבות. ובשנים תקנ"ד-ה נזדייף ע"י מתנגדים, ולכן נמסר לדפוס (ההסכמות להדפסה הן משלהי תקנ"ו).
ג. נכתב עשרים שנה מתקל"ה עד תקנ"ה, ואז נתן רשות להעתיקו. וכשרבו ההעתקות ונשתבשו מסרו לדפוס.
ד. כעין אות ג בלי ציון השנים, ועל ידי אלפי ההעתקות נשתבש הרבה, ואז שלח צירים לאניפולי לרי"ל כהן ולרר"ז להתיישב עמהם אם להדפיסו (כאמור, הסכמותיהם משלהי תקנ"ו).
ה. סידור התניא מתק"נ עד תקנ"ד, ובמקביל אמירת הפרקים כמאמרים בעל פה, האחרון שבהם נמסר בליל ט' בכסלו תקנ"ד. ושם בהערה שממאמרים אלה נסדרו פרקי התניא [והמשמעות היא, וכך סידר שם מונדשיין, שהיה במקביל לכתיבתם, ולכל היותר אפשר להבין שם שהכתיבה הסתיימה בשלהי תקנ"ד].
ו. נכתב בזמנים שונים במשך כמה שנים, ובשנת תקנ"ו בא בכתב, ובתקנ"ז (בכ' כסלו) בדפוס. (אחר שבשלהי תקנ"ו קיבל הסכמות להדפסה).
(ז. מחזור נוסף ומוקדם יותר של מאמרים לפי סדר פרקי התניא התחיל בתקמ"ב [בלי לכותבם]).

לגבי ההקדמה שהיא איגרת השלוחה לכללות אנ"ש ומבשרת על [השלמת] כתיבת הספר כולו, מובא שם בעמוד 14 מכת"י אחד שהיא מתקנ"ה [ומתאים להנ"ל אות ג].
וכדי שלא יסתור לשיחת הריי"צ [הנ"ל אות ו] שסיים את הספר בתקנ"ו הביא שם בהערה 39 בשם הרש"ב לוין שכנראה הסיום בתקנ"ו היינו מה שנוסף בהקדמה שעקב ריבוי העתקות וכו' הוחלט להדפיסו (ואז שלח את הספר להסכמה לשני המסכימים והסכמותיהם ניתנו בשלהי תקנ"ו).
ולפי"ז: סיום כתיבת הספר וכתיבת ההקדמה בתקנ"ה (התחיל בתקל"ה), וכתיבת סיום ההקדמה בתקנ"ו, וצ"ע.

לגבי השיחה שבה נאמר שסיום הספר היה בתקנ"ד,
אולי צריך לדחוק [ולא כמו שסידר שם מונדשיין] שכל המדובר שם הוא על סידור הפרקים כמאמרים בעל פה, אבל גם אחרי שסיים לומר את פרקי הספר ברבים, הוסיף לזקקם בכתיבה עד לתקנ"ה.
אולי בזה תתבאר גם הסתירה מאותה שיחה לגבי התחלת הכתיבה [ששם נאמר בתק"נ], דהיינו שהתחלת העבודה על הספר היתה בתקל"ה, וכבר היה מוכן עכ"פ לאמירה ברבים בתק"נ.
ובגירסא מוקדמת יותר נאמר בעל פה כבר בתקמ"ב.

גם את הגירסא שהספר נכתב על פי עצות שנתן בשנות תק"מ-תק"נ,
צריך ליישב שהתחיל לכתוב את הספר בתקל"ה, ולאחר שגובשו הרעיונות דיים יעץ על פיהם בשנות תק"מ-תק"נ, ותוך כדי כך מסרם כמאמרים בעל פה במחזור אחד משנת תקמ"ב ובמחזור שני משנת תק"נ [שהסתיים בט' בכסלו תקנ"ד] כנ"ל, כל זאת תוך כדי כתיבת הספר לנוסח סופי ומדוקדק, שהסתיימה בתקנ"ה.
ויובן בזה מדוע נמסרו בעל פה שני מחזורים, לא רק כי בינתיים גדל לגיל המתאים עוד דור של חסידים, אלא כי בשנת תק"נ כבר היו הרעיונות מזוקקים יותר, קרובים לגמר.

מה שעדיין קשה ליישב:
א. הגירסא [אות א הנ"ל] שהתחיל לכתבו בקיץ תקנ"ב. ואולי נאמר שהכוונה להתחלת כתיבת הנוסח הסופי ביותר, וצ"ע.
ב. הגירסאות [אותיות א-ב הנ"ל] שבתקנ"ב או בתקנ"ג כבר היו העתקות רבות. אולי הכוונה להעתקות [בלי רשות? דוק בהבדל מאות ג הנ"ל] של מה שנכתב סופית עד אז. וצ"ע.

[חרסון]

עיין עוד

https://www.kramim.info/article/%D7%9B% ... 0/58662453

[צופה_ומביט]

למיטב ידיעתי בעל התניא גר בשנה המדוברת בליאזנא.

עכ"פ ישנו ספר בשם 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' שם מן הסתם דנים בכל זה.

אכן. כך כתוב שם בתחילת פרק יא. שגר בלאזניא מקיץ תקמ"ג עד תחילת תקנ"ט.
יישר כוח!

[צופה_ומביט]

למיטב ידיעתי בעל התניא גר בשנה המדוברת בליאזנא.

עכ"פ ישנו ספר בשם 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' שם מן הסתם דנים בכל זה.

אכן. כך כתוב שם בתחילת פרק יא. שגר בלאזניא מקיץ תקמ"ג עד תחילת תקנ"ט.

הכוונה עד מאסרו הראשון בתשרי תקנ"ט, אבל לאחר שחרורו בכסלו אותה שנה שב לליאזנא עד מאסרו השני בתשרי תקס"א, ונשאר בפטרבורג עד חודש אב אותה שנה, ומשם נסע ללאדי [תקס"ב "שנה ראשונה בלאדי"] והתגורר בה 11 שנים [תקסב-תקעג].

לגבי תחילת מגוריו בליאזנא בתקמ"ג, כך עולה מדברי עצמו בעדות שמסר במאסרו הראשון, שהתגורר בויטבסק מחתונתו [בגיל טו-טז, בשנת תקכ] י"ז שנה [עד תקלז שאז הצטרף לנסיעת הרמ"מ והרא"ה לא"י, ועצר במוהילוב ושהה שם שנה וחצי], ואז חזר לויטבסק לעוד שנתיים [תקלט-תקמ] ואז עבר להורודוק לשנתיים [תקמא-קיץ תקמג], וממנה לליאזנא [קיץ תקמג - קיץ תקסא כנ"ל].
וכך כתוב הכל בספר תולדות חב"ד ברוסיה הצארית.

וצ"ע על מה שכתוב בשלשלת היחס [נ"י תשע"א] עמוד יב ובהערה 27 שם שבתקל"ג לכל המאוחר עבר לליאזנא.

[דרומי]

זו כנראה טעות, והתחלף תקל"ג בתקמ"ג.

[צופה_ומביט]

עיין בשלשלת היחס שם, לא נראה כך, יש המשך סדר השנים, ואחרי המעבר לליאזנא וייסוד החדר שם נכתב על הנסיעה לווילנא יחד עם הרמ"מ בתקל"ד לפגוש את הגר"א. הרמ"מ נסע לא"י בתקל"ז, כמובא שם להלן.

למעשה גם התאריך תקל"ד לנסיעה לווילנא לא יתכן, כי משם חזרו אל רבם ברובנו, והוא נלב"ע בכסלו תקלג, וכ"כ בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית שהנסיעה לווילנא היתה בתקל"ב.

[צופה_ומביט]

בחבדפדיה נכתב שנעשה מגיד בליאזנא בגיל עשרים ושתים בשנת תקכ"ז....

[א איד]

זו לא טעות.
מסורת מוהריי"צ היא שרבנו הזקן מונה למגיד מישרים בלאזניא בתקכ"ז (שלשלת היחס; והוא הקדמת לוח 'היום יום...') או תקכ"ט (רשימת אופן ההשתלשלות ... [חוברת ו בסדרת הרשימות]; והוא חלק ממהדורא קמא של ספר הזכרונות) או תק"ל ('הקריאה והקדושה').

[צופה_ומביט]

עיין בשלשלת היחס שם, לא נראה כך, יש המשך סדר השנים, ואחרי המעבר לליאזנא וייסוד החדר שם נכתב על הנסיעה לווילנא יחד עם הרמ"מ בתקל"ד לפגוש את הגר"א. הרמ"מ נסע לא"י בתקל"ז, כמובא שם להלן.

למעשה גם התאריך תקל"ד לנסיעה לווילנא לא יתכן, כי משם חזרו אל רבם ברובנו, והוא נלב"ע בכסלו תקלג, וכ"כ בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית שהנסיעה לווילנא היתה בתקל"ב.

שו"ר ביתר תשומת לב את דברי הרש"ב לוין שליט"א בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית שם [פרק ו], והוא מרחיב בעניין, וכותב שבספר בית רבי [ריש פרק ו] ואחריו נמשכו רבים כותב שהנסיעה לווילנא היתה לפני נסיעת הרמ"מ לא"י, דהיינו לפני תקל"ז, ובסמוך אליה [כך ראיתי גם ביסוד המעלה היכנשהוא]. אבל מזמיר עריצים [נדפס סוף קיץ תקלב] - ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור אינסוף פעמים - מאיגרות אדמוה"ז עולה בפירוש שהיה זה בתקל"ב [בחורף], ואדמוה"ז כותב להדיא [ח"ב אגרת ה] שמשם חזרו לבית רבם המגיד ברובנו לטכס עצה.

אבל התאריך תקל"ד לא ידעתי מהו.

[א איד]

לגבי בקור מוהרמ"מ מוויטבסק ורבנו הזקן בווילנא –
דעת ר"י מונדשיין היא שנסעו פעמיים, ובפעם השנייה לפני נסיעת מוהרמ"מ וחבורתו לאה"ק;
ואכן חלק עליו רש"ב לוין (ועוד), וטען שנסעו פעם אחת בתקל"ב.
אך לאחרונה חזר רא"א שור להוכיח את הטענה שנסעו פעמיים ('בית אהרן וישראל', רטו, עמ' קנב ואילך).

[צופה_ומביט]

זו לא טעות.
מסורת מוהריי"צ היא שרבנו הזקן מונה למגיד מישרים בלאזניא בתקכ"ז (שלשלת היחס; והוא הקדמת לוח 'היום יום...') או תקכ"ט (רשימת אופן ההשתלשלות ... [חוברת ו בסדרת הרשימות]; והוא חלק ממהדורא קמא של ספר הזכרונות) או תק"ל ('הקריאה והקדושה').

לגבי שלשלת היחס - אני יודע, כמובן.

לגבי התאריכים: אכן בשלשלת היחס נכתב תקכ"ז, וכך נקטו בחבדפדיה.
אבל הבאתי שבמהדו"ח בהערה 38 שם נשארו ע"ז בצ"ע [וכן על תקכ"ט ותק"ל] עיי"ש. ונקטו ליישב שליאזנא נתנו לו מגידות אע"פ שלא גר שם, אבל גם זה נמשך עד לא יאוחר מתקל"ג שאז בא לגור שם.
וכאמור, כל זה קשה ממה שכותב אדמוה"ז בעצמו שמחתונתו [בשנת תק"כ] גר בויטבסק י"ז שנים [ליד הרמ"מ שגר בהורודוק הסמוכה. חלק מהזמן היה אצל רבו הרד"ב במזריטש וברובנו]. דהיינו עד תקל"ז שאז יצא לא"י עם הרמ"מ, ועצר במוהילוב-פודילסקי, וגר שם שנה וחצי, ומשם שוב לויטבסק לשנתיים, ואז להורודוק לשנתיים, ורק בתקמ"ג עבר לליאזנא.

[ישעיהו לוריא]

אולי יועיל לצרף לכאן מאמר תמציתי אבל מעמיק ומדויק - שפורסם בבית המכירות 'קדם' באחת המכירות בעבר, שיוחדה לפריטי חב"ד - נכתב בידי אחד הכותבים והחוקרים החשובים הרה"ג יוסף צבי לידר שליט"א שידיו רב לו בתולדות וספרי וכתבי חב"ד וכו' ועוד.

תולדות הדפסת חיבורי האדמו"ר הזקן


תורתו שבכתב
בחייו הדפיס האדמו"ר הזקן ארבעה חיבורים קטנים, בהלכה ובעבודת ה'. רוב חיבוריו שבכתב וכל תורתו שנאמרה בעל פה, נדפסו רק לאחר הסתלקותו.
ארבעת החיבורים שהדפיס האדמו"ר הזקן בחייו:
א. קונטרס "הלכות תלמוד תורה", נדפס בשקלוב תקנ"ד (עם הסכמות רבני שקלוב "המתנגדים"). בחיבור זה ביאר וליבן האדמו"ר הזקן את כל גדרי מצוות תלמוד תורה וידיעת התורה ואיסור שכחת התורה. כמו כן, חידש הלכות רבות שהוציא מדברי הגמרא והראשונים, שאינן מוזכרות אצל הרמב"ם, הטור והשלחן ערוך. ממהדורת שקלוב תקנ"ד ידועים כיום בעולם שלושה עותקים בלבד. החיבור נדפס בשנית בלבוב תקנ"ט, עם הסכמת הגה"ק רבי משה ליב מסאסוב, ובשלישית, לאחר פטירת המחבר, בתוך הכרך השלישי של שלחן ערוך הרב, בקאפוסט תקע"ד.
ב. קונטרס "לוח ברכת הנהנין", נדפס לפחות חמש פעמים בחיי המחבר: שקלוב תק"ס (לא ידוע כיום על עותק ששרד ממנו, ויתכן גם שקדמו לו מהדורות נוספות); זולקווא תקס"א; רוסיה-פולין תקס"א?; קוריץ אחר תקס"א; לבוב תקס"ד. בחיבור זה נדפסו פסקיו של האדמו"ר הזקן בהלכות ברכות הנהנין, בדרך כלל על פי הכרעותיו בשלחן ערוך שלו, אך בהשמטת הנימוקים והטעמים.
ג. סידור המכונה בשם "סידור הרב". גם חיבור זה, כקודמו, נדפס לפחות חמש פעמים בחייו (ראה: קובץ בית אהרן וישראל, קפו, עמ' קלג-קמד, וראה להלן בפריט 124). בתוך סידור זה הדפיס האדמו"ר הזקן את החיבור "סדר ברכת הנהנין" – הכולל יג פרקים, ובו חזר מפסקי הלכה רבים שכתב ב"לוח ברכת הנהנין" ובשלחן ערוך שלו. על ההבדל בין ה"לוח" ל"סדר" כותב המחבר בשורות הפתיחה ל"סדר": "חדושי הלכות ברורות מלוקטות מספרי הקדמונים שלא נקבעו ב'לוח' הראשון המיוסד ומשוכלל על פי דעת האחרונים... (גם סדר [ה]הלכות והפרקים מסודרים פה באופן נאות ויותר מתוקנים)". לא ידוע כיום על עותקים ששרדו ממהדורות הסידור שנדפסו בחיי המחבר (למעט עותק אחד החסר דף שער; לגביו נחלקו החוקרים אם נדפס בתקס"ג או בתקס"ב – ראה על כך בפריט 124). המחבר מזכיר את סידורו בחיבוריו האחרים, ב"אגרת התשובה" פרק ז, בשלחן ערוך הרב הלכות פסח, סימן תמח סעיף יב, ועוד.
ד. ספר התניא, נדפס בסלאוויטא תקנ"ז, ובשנית בשקלוב תקס"ו, בתוספת "אגרת התשובה" (בנוסף לאלה נדפסו בחיי המחבר עוד ארבע הוצאות לא רשמיות, בזולקווא).
לאחר הסתלקותו של האדמו"ר הזקן, נדפס החלק הגדול מתורתו שבכתב – ששת כרכי שלחן ערוך הרב – בשקלוב ובקאפוסט, בשנים תקע"ד ותקע"ו (על כך ראה בהרחבה בפריט 116). כמו כן, נדפסה בשנת תקע"ד בשקלוב מהדורה נוספת של ספר התניא, בה נוספו לראשונה "אגרת הקודש" ו"קונטרס אחרון".


תורתו שבעל פה
רוב תורתו של האדמו"ר הזקן נמסרה בעל פה, לתלמידיו ולחסידים הרבים שנסעו אליו. את תורתו השמיע בשלושה אופנים: מאמרים שנאמרו ב"יחידות", בפני יחידים או קבוצות שנכנסו לחדרו ושהעלו לאחר מכן על גבי הכתב את מה ששמעו ממנו; מאמרים שנאמרו על ידו בכל "שבת מברכים" ובמועדי השנה בפני קהל רב של מאות ואלפי חסידים (מאמרים אלו רובם עסקו בעבודת ה' על פי דרכו של האדמו"ר הזקן, ובדרך אגב הוזכרו בהם מידי פעם מושגים עמוקים בקבלה); מאמרים שנאמרו על ידו בלילות שבת, ולעתים גם באחד מלילות השבוע, בפני בניו וחתניו וכמה יחידי סגולה מתלמידיו (מאמרים עמוקים המבארים מושגים בתורת הקבלה על פי תורת החסידות).
כיום ידועים כאלפיים מאמרים של האדמו"ר הזקן ששרדו. מאמרים אלו לא הועלו על הכתב על ידי האדמו"ר הזקן, אלא נכתבו על ידי כמה ממקורביו ובני משפחתו: אחיו רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה"; בנו רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי; בנו ר' משה; תלמידו רבי פנחס רייזעס; תלמידו רבי שלמה פריידעס. בשנים האחרונות לחייו הצטרף אל הכותבים גם נכדו האדמו"ר ה"צמח צדק". המאמרים שנכתבו על ידי רבי יהודה ליב ועל ידי האדמו"ר האמצעי הוגהו על ידי האדמו"ר הזקן.
המאמרים הראשונים שנדפסו מתורתו שבעל פה היו אלה שנאמרו בליל שבת ושנכתבו על ידי האדמו"ר האמצעי. אלה נדפסו בספרים "סידור עם דא"ח" ו"ביאורי הזהר", בקאפוסט תקע"ו. המאמרים שאמר בציבור בשבתות מברכים נדפסו לראשונה עשרות שנים לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן. חלק קטן ממאמריו נדפס בספרים "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) על חומשים בראשית ושמות, וב"ליקוטי תורה" (ז'יטומיר תר"ח) על חומשים ויקרא-דברים ושיר השירים. שני ספרים אלו מבוססים על כתיבותיו של רבי יהודה ליב מיאנאוויטש, ונערכו והוגהו על ידי האדמו"ר ה"צמח צדק".
בין השנים תשי"ח-תשס"ו נדפסו בהוצאת קה"ת, בעידודו של הרבי מליובאוויטש, עשרים וחמשה כרכי "מאמרי אדמו"ר הזקן", בהם נדפסו כל המאמרים ששרדו, על כל נוסחאותיהם השונות.


על כתיבת ספר התניא ועל הרקע לכתיבתו
בשנות התק"נ היה האדמו"ר הזקן המנהיג החסידי היחיד ברוסיה הלבנה. בשנים ההן נהרו אליו עשרות אלפי חסידים וזרם אדיר של פונים שהגיעו לשאול בעצתו בענייני עבודת ה', מה שגזל ממנו זמן רב. לעתים היו ממתינים שבועות מספר כדי להיכנס לחדרו ל"יחידות". הדבר היה למורת רוחו של האדמו"ר הזקן. בעקבות כך, כתב באותם ימים שלושה מכתבים, בהם ביקש להגביל מעט את הכניסה לאלו שכבר היו אצלו פעם אחת, כדי שתתאפשר ביתר קלות כניסתם של אלו שעדיין לא היו אצלו. במקביל כתב קונטרסי הדרכה לחסידים בענייני עבודת ה', כדי שיהוו תחליף למפגש הפרטי אתו. מקונטרסים אלה נוצר בהמשך ספר התניא. במכתב לחסידים משנת תקנ"ה (שהפך לאחר מכן להקדמת הספר) כותב האדמו"ר הזקן: "בקונטרסים אלו הנקראים בשם ליקוטי אמרים... וכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש דמדינתנו תמיד... לשית עצות בנפשם בעבודת ה'. להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות, וגם השכחה מצויה. על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות, למשמרת לאות, להיות לכל אחד ואחד לזכרון בין עיניו, ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות, כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה'".

לאחר שהתפשטו העתקות לא מדויקות של קונטרסיו, החליט האדמו"ר הזקן להביא את הדברים לבית הדפוס. הדפסת ספר התניא החלה בשלהי שנת תקנ"ו ונשלמה בכ' כסלו תקנ"ז.
האדמו"ר הזקן כתב את ספרו בעומק העיון במשך כמה שנים. תלמידו האדמו"ר רבי אהרן מסטרשלה כותב: "לי גלוי וידוע ועיני ראו גודל היגיעה שהיה לו בעת אשר חיבר ספרו הקדוש, אשר בעומק חכמתו ובינתו היה מברר מכל הדברים הקדושים המבוארים בעץ חיים ובפרי עץ חיים, וע"פ הדברים האלו חיבר חיבורו הקדוש". האדמו"ר הזקן ליטש בדייקנותו כל מילה וכל אות, ואין בספרו מילים מיותרות וכפל לשון. בעניין זה כותב נכדו האדמו"ר ה"צמח צדק": "מה שכתב בתניא לשון 'אור' ו'כח' ו'חיות', שמעתי שבכוונה כפל הלשונות, ובדקדוק גדול כתב כן". מסופר כי לעתים התעכב כמה שבועות על כתיבת אות אחת בספרו.
על פי מסורת חסידית שנמסרה ע"י המשפיע רש"ג אסתרמן, נהג האדמו"ר הזקן להעניק את ספרו זה בעצמו לחסידים: "אשר מכירת התניא, או הנתינה, היה ע"י כ"ק רבינו בעצמו. וכשבאו משלחות מעיירות שונות, היה הוא בעצמו מעריך כמה [ספרי] תניא נחוץ לעיר זו...".
האדמו"ר הזקן התבטא על ספרו: "מהתניא אפשר להיות חסיד כמו אברהם אבינו". אף ה"אוהב ישראל" מאפטא אמר ש"גם אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב הלכו בדרך העבודה הכתוב בליקוטי אמרים". כשהגיע הספר לידיו של מחותנו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, התפעל ואמר: "פלא עצום הוא, איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא בתוך ספר כזה קטן...".
הספר התקבל בהערכה עצומה אצל רוב גדולי החסידות. רבים ציטטו ממנו בספריהם. מסופר על המגיד מקוז'ניץ שהיה לומד כל יום פרק בתניא כשהוא מעוטר בתפילין דרבנו תם, ואף התבטא לפני רבי אשר מסטולין שספר התניא הוא ספר מגן עדן. המגיד מקוז'ניץ מביא בכמה מקומות בספריו דברים מספר התניא, אף שהיה מבוגר מהאדמו"ר הזקן במספר שנים. האדמו"ר מויז'ניץ בעל "אהבת ישראל" אמר שצריך למשכן את השטריימל כדי לקנות את ספר התניא.
מאז שנדפס לראשונה ועד לשואה נדפס הספר בלמעלה מארבעים מהדורות, ומאז ועד לימינו נדפס באלפי מהדורות נוספות. הספר נלמד ע"י רוב החוגים כספר יסוד באמונה ועבודת ה'.
אדמו"רי חב"ד ייחסו סגולות רבות ללימוד בספר התניא, ואף להחזקתו בבית בלבד: סגולות לאמונה טהורה, למניעת מחשבות זרות, לתיקון על חטאים, לכל תחלואי הגוף והנפש, לשפע ברכה והצלחה, להצלה וישועה. הרבי מליובאוויטש הורה שהספר צריך להימצא בכל בית כסגולה לשמירה.


על המהדורות החשובות של ספר התניא שנדפסו בחיי המחבר ולאחר פטירתו
במהדורה הראשונה שהדפיס האדמו"ר הזקן בסלאוויטא נדפסו חלקו הראשון של הספר, הכולל נג פרקים, וחלקו השני הנקרא "שער היחוד והאמונה", הכולל יב פרקים. בשלב זה עדיין לא הדפיס האדמו"ר הזקן את החלק השלישי הנקרא "אגרת התשובה". בשנת תקנ"ט, וכן בשנות התק"ס, נדפסו בזולקווא שבגליציה ארבע מהדורות של ספר התניא. במהדורות שנדפסו בזולקווא נדפסה לראשונה "אגרת התשובה" – מהדורה קמא. למהדורות אלה ניתן להתייחס כמהדורות לא רשמיות, שכן אין ידוע אם הן נדפסו בידיעתו של המחבר, והאם הדפסת מהדורה קמא של "אגרת התשובה" בהן היתה לרצונו. בשנת תקס"ו הדפיס המחבר בשקלוב את ספרו בשנית. במהדורה זו הדפיס לראשונה את "אגרת התשובה" – מהדורה בתרא, שהיא חלקו השלישי של ספר התניא, וכוללת יב פרקים ("אגרת התשובה" נדפסה אז גם בנפרד, כקונטרס בפני עצמו). בסוף מהדורה זו הדפיס המחבר מאמר בשם "הקול קול יעקב", תחת הכותרת "חתימה" (מאמר זה נדפס כבר קודם לכן על ידי המחבר כ"הקדמה" לסידורו, שנדפס מספר פעמים לפני שנת תקס"ו). במהדורת שקלוב נוספה הסכמה מרבני שקלוב וקאפוסט.
ב"אגרת התשובה" פורס המחבר את משנתו על מצוות התשובה באספקלריה החסידית, ומבאר באריכות את כל חלקי מצוות התשובה. ה"אגרת" עוסקת ברובה בהבדל שבין "תשובה תתאה" ל"תשובה עילאה" (מושגים המוזכרים בספר הזהר) ועל הדרכים להגיע אליהן.
כשנה וחצי לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן הדפיסו בני המחבר מהדורה שלישית של הספר (שקלוב תקע"ד). במהדורה זו הוסיפו את החלק הרביעי של הספר הכולל את "אגרת הקודש" (לב מכתבים), ואת החלק החמישי הנקרא "קונטרס אחרון".
בחלק "אגרת הקודש" נדפסו מכתבים ששלח האדמו"ר הזקן באמצעות שד"רים מידי שנה בשנה, על מנת לאסוף כספי צדקה מאת החסידים ברייסין עבור אחיהם החסידים המתגוררים בארץ הקודש, בטבריה ובצפת. במכתבים אלה כתב האדמו"ר הזקן דברי הגות מעמיקים על מטרת מצוות הצדקה ותכליתה על פי הקבלה והחסידות, וכן ביאורים בענייני עבודת ה', קבלה וחסידות. ה"קונטרס אחרון" כולל "פרקים אשר כתב בעת חיברו הספר 'לקוטי אמרים', פלפול ועיון עמוק על מאמרי 'זהר' ו'עץ חיים' ו'פרי עץ חיים' שנראים כסותרים זה את זה, וברוח מבינתו מישבם כל דיבור על אופניו שכתב ב'לקוטי אמרים'" (מתוך הקדמת בניו למהדורת שקלוב תקע"ד). בסוף ה"קונטרס אחרון" נדפסו שלושה ממכתבי המחבר, שמשום מה לא נדפסו בחלק "אגרת הקודש" (בחלק מהמהדורות שנדפסו אחרי מהדורת שקלוב תקע"ד, הוחזרו שניים מהמכתבים למדור "אגרת הקודש", ובחלקם נשמטו בטעות לגמרי).
מכאן ואילך נדפסו רוב מהדורות ספר התניא במתכונת של מהדורת שקלוב תקע"ד הכוללת את כל חמשת חלקי הספר. במהדורת תר"ס, ובמהדורות שנדפסו בעקבותיה, נוספו כמה הוספות חשובות נוספות (על כך ראה להלן, בפריט 109).
-----------------------------------------
אשמח, אם מישהו ימצא פנאי לצרף גם את התיאור בפריטים 124, 116 ו-104 מאותה מכירה, שהוזכרו במאמר.

[צופה_ומביט]

לגבי בקור מוהרמ"מ מוויטבסק ורבנו הזקן בווילנא –
דעת ר"י מונדשיין היא שנסעו פעמיים, ובפעם השנייה לפני נסיעת מוהרמ"מ וחבורתו לאה"ק;
ואכן חלק עליו רש"ב לוין (ועוד), וטען שנסעו פעם אחת בתקל"ב.
אך לאחרונה חזר רא"א שור להוכיח את הטענה שנסעו פעמיים ('בית אהרן וישראל', רטו, עמ' קנב ואילך).

יישר כוח!
א. מביא שם בשם ר"י מונדשיין שנסעו רק פעם אחת בתקל"ה. וכך הבנתי מדבריו בכרם חב"ד 4 שמציין שם (הגם ששם נקט בין תקל"ה-תקל"ז אבל בתחילת המצוין נראה שהעיקר תקל"ה [איך יכול להתעלם מדברי אדמוה"ז עצמו שמשם נסעו בחזרה לבית רבם ברובנו לטכס עצה?]
ב. מסקנת רא"א שור היא [כדובנוב] שהנסיעה הראשונה בתקל"ב כנ"ל והשניה בתקל"ה.

[צופה_ומביט]

אולי יועיל לצרף לכאן מאמר תמציתי אבל מעמיק ומדויק - שפורסם בבית המכירות 'קדם' באחת המכירות בעבר, שיוחדה לפריטי חב"ד - נכתב בידי אחד הכותבים והחוקרים החשובים הרה"ג יוסף צבי לידר שליט"א שידיו רב לו בתולדות וספרי וכתבי חב"ד וכו' ועוד.

יישר כוח!

אמנם לא נוגע כלל ועיקר בנקודות ששאלתי לגבי תאריכי ההעתקות ושלבי סידור הספר קודם שנדפס.

[א איד]

את דעתו (העדכנית) של מונדשיין, שהיו שתי נסיעות, ראיתי באחד מגליונות 'כפר חב"ד' משנת תשנ"ג לערך.
אולי הכוונה לגל' 550 עמ' 30–31, המוזכר כאן (מס. 217) – בתוך דברי הרב לוין.

[צופה_ומביט]

זו לא טעות.
מסורת מוהריי"צ היא שרבנו הזקן מונה למגיד מישרים בלאזניא בתקכ"ז (שלשלת היחס; והוא הקדמת לוח 'היום יום...') או תקכ"ט (רשימת אופן ההשתלשלות ... [חוברת ו בסדרת הרשימות]; והוא חלק ממהדורא קמא של ספר הזכרונות) או תק"ל ('הקריאה והקדושה').

לגבי שלשלת היחס - אני יודע, כמובן.

לגבי התאריכים: אכן בשלשלת היחס נכתב תקכ"ז, וכך נקטו בחבדפדיה.
אבל הבאתי שבמהדו"ח בהערה 38 שם נשארו ע"ז בצ"ע [וכן על תקכ"ט ותק"ל] עיי"ש. ונקטו ליישב שליאזנא נתנו לו מגידות אע"פ שלא גר שם, אבל גם זה נמשך עד לא יאוחר מתקל"ג שאז בא לגור שם.
וכאמור, כל זה קשה ממה שכותב אדמוה"ז בעצמו שמחתונתו [בשנת תק"כ] גר בויטבסק י"ז שנים [ליד הרמ"מ שגר בהורודוק הסמוכה. חלק מהזמן היה אצל רבו הרד"ב במזריטש וברובנו]. דהיינו עד תקל"ז שאז יצא לא"י עם הרמ"מ, ועצר במוהילוב-פודילסקי, וגר שם שנה וחצי, ומשם שוב לויטבסק לשנתיים, ואז להורודוק לשנתיים, ורק בתקמ"ג עבר לליאזנא.

שו"ר שבתולדות חב"ד בארה"ק ריש פרק א מביא שוב את השתלשלות הדברים בקיצור כנ"ל, ומצטט מבית רבי שבא "לביתו" לא לפני תקל"ט [והרי "ביתו" שיצא ממנו לנסיעה לא"י היה ויטבסק, כמש"כ במבוא שם עמוד 19, והוא הוא המובא כלשונו בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית], ומיד מביא ש-אמנם ברשימות אבות החסידות מספר הריי"צ שבאמצע שבט תקל"ח הגיע לליאזנא. עכ"ד. [וזהו לשיטתו בהיום יום שבתקלג-תקלח יסוד הישיבה בליאזנא (וראה גם שם בהערה שהביאו כמה תאריכים שונים בזה)]. בתולדות חב"ד בארה"ק לא הזכיר זאת, וכתב בהחלט ובבירור כמ"פ שגר בויטבסק-מוהילוב פודילסקי-הורודוק עד תקמ"ג. וכאמור, כל זאת על פי עדותו של אדמוה"ז בעצמו. [בעת מאסרו הראשון בתקנ"ט כותב "ועכשיו" אני בליאזנע ערך ט"ו שנים ויותר. ועל תקופה שקודם ל"עכשיו" לא מזכיר את ליאזנא כלל, אלא להיפך, כותב בפירוש שגר עד ליאזנא בויטבסק ובהורודוק].
וצע"ג.

עוד מביא בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק יא מכתב ר"א "הגדול" מא"י מתקמ"ג שמכנה את אדמוה"ז מוה"ר שניאור זלמן מהורודוק, ומכתב הרמ"מ מא"י מחורף [אדר] תקמ"ד שמכנה אותו מוה"ר שניאור זלמן מליאזני. הרי שבקיץ תקמ"ג עבר לליאזני.

[א איד]

א. ב'תולדות חב"ד ברוסיא הצארית', עמ' נט, טוען שבקיץ תקנ"ב ספר התניא (מהדו"ק) ואגרת התשובה כבר פורסמו ברבים.
ב. במאמרו של מונדשיין שהביא הרב חרסון (לעיל), מציין שהיו (לפחות) שני שלבים בכתיבת המהדו"ק של ספר התניא: עד פל"ט ולאחריו. יתכן ופרט זה יועיל בתיווך חלק מהמסורות.
עדיין לא נעשתה סקירה ודירוג רציניים של כת"י תניא מהדו"ק. תיאור תמציתי ישנו בהוספות למהדורת קה"ת.
דומני שמאמרו של הרב נ. גרינוואלד ב'הרב' (תשע"ה) על זמן כתיבת שער הייחוד והאמונה יכול להועיל, ואינו תח"י.

[צופה_ומביט]

א. ב'תולדות חב"ד ברוסיא הצארית', עמ' נט, טוען שבקיץ תקנ"ב ספר התניא (מהדו"ק) ואגרת התשובה כבר פורסמו ברבים.
ב. במאמרו של מונדשיין שהביא הרב חרסון (לעיל), מציין שהיו (לפחות) שני שלבים בכתיבת המהדו"ק של ספר התניא: עד פל"ט ולאחריו. יתכן ופרט זה יועיל בתיווך חלק מהמסורות.
עדיין לא נעשתה סקירה ודירוג רציניים של כת"י תניא מהדו"ק. תיאור תמציתי ישנו בהוספות למהדורת קה"ת.
דומני שמאמרו של הרב נ. גרינוואלד ב'הרב' (תשע"ה) על זמן כתיבת שער הייחוד והאמונה יכול להועיל, ואינו תח"י.

יישר כוח.

את דברי הרש"ב לוין בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית כבר ראיתי, פרקים כג-כד, לג.

מהדו"ק לא העסיקה אותי כעת, אלא ממתי היו העתקות של הנוסח הסופי של התניא.
ולע"ע די לי בסיכום שהיה זה בתקנ"ב לכל המוקדם.

[א איד]

אם לא הובנתי, אבהיר:
בשם 'מהדורא קמא' נקראת המהדורא הנמצאת בכת"י, להבדיל מנוסח הדפוס.
והיא המהדורא שנמסרה לפרסום בשנים תקנ"ב–תקנ"ו.

[צופה_ומביט]

תאריך נוסף שתמוה לי:
הוא מה שראיתי מביאים שהנסיעה לא"י [של הרמ"מ ועמו אדמוה"ז] בשנת תקל"ז היתה בחודש ניסן, אחרי פסח (שלשלת היחס חב"ד עמוד יג הערה 38, בלי ציון מקור), וי"א בקיץ (תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק ח עמוד כז טור שמאל) ואולי היינו הך.

וצ"ע, הרי מפורש באיגרת הר"א מקאליסק שהיציאה לדרך היתה בחודש אדר.
יסוד המעלה (חלק א עמוד קפו, ושהיה בשלהי אדר), פרי הארץ (מכתב ג עמוד קמה), יסוד המעלה (חלק ב איגרת ד עמוד לג). וכך נכתב בבית רבי פרק ו.

ואין לומר שכוונת המאחרים לניסן / קיץ היא מתי הצטרף אדמוה"ז לשיירת העולים, שהרי בבית רבי ובשלשלת היחס בגוף הספר ובתולדות חב"ד ברוסיה הצארית בכולם מפורש שאדמוה"ז יצא איתם יחד, וביסוד המעלה ח"א שאף נלווה אליהם להיפרד מגדולי הצדיקים לפני הנסיעה.

והרש"ב לוין סתר עצמו, שבתולדות חב"ד בארה"ק ריש פרק א כתב שהשיירה יצאה לדרכה בחודש אדר, כנזכר באיגרת הר"א.

האם מישהו יודע מקור לנוסחא זו [ניסן אחרי פסח / קיץ] וכיצד היא מסתדרת עם איגרת הר"א?

[צופה_ומביט]

אם לא הובנתי, אבהיר:
בשם 'מהדורא קמא' נקראת המהדורא הנמצאת בכת"י, להבדיל מנוסח הדפוס.
והיא המהדורא שנמסרה לפרסום בשנים תקנ"ב–תקנ"ו.

ממה שאני ראיתי [אצל מונדשיין ולוין] מהדו"ק היינו כפשוטו, מהדו"ק של התניא, שנאמרו ממנה מאמרים בע"פ בשני מחזורים כנ"ל, והיו ממנה העתקות שונות עוד הרבה לפני תקנ"ב, כמדומה כבר בשנות תק"מ. כל זה עוד לפני שנת תקנ"ב שאז [לכל המוקדם] סיים אדמוה"ז את הסידור של התניא שלפנינו. ואח"כ מסרו לדפוס בגלל העתקות שונות ומשונות וכו'.
אבל עברתי על כל החומר הזה במהירות, ואולי צריך לעבור עליו שוב.

[א איד]

איני יודע מניין הבנת כך.
אך ברור ש"ספר לקוטי אמרים – מהדורא קמא (מכת"י)", הוא "ספר התניא (שלשה חלקים הראשונים) כפי שהי' נפוץ בכת"י בין החסידים, לפני הדפסתו ע"י אדמו"ר הזקן" ("פתח דבר" למהדורא המודפסת של מהדו"ק; קה"ת, תשמ"ב).
ובלשון מונדשיין (תורת חב"ד, עמ' 9): "ספר התניא מהדורא קמא – היינו הנוסח שקודם הדפוס".

[צופה_ומביט]

איני יודע מניין הבנת כך.
אך ברור ש"ספר לקוטי אמרים – מהדורא קמא (מכת"י)", הוא "ספר התניא (שלשה חלקים הראשונים) כפי שהי' נפוץ בכת"י בין החסידים, לפני הדפסתו ע"י אדמו"ר הזקן" ("פתח דבר" למהדורא המודפסת של מהדו"ק; קה"ת, תשמ"ב).
ובלשון מונדשיין (תורת חב"ד, עמ' 9): "ספר התניא מהדורא קמא – היינו הנוסח שקודם הדפוס".

משם עמוד 8 ד"ה ברשימה.
כנראה טעיתי.
גם בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית ריש פכ"ג כותב כדבריך שהכתבי יד [והיינו מהדו"ק] הם מארבע השנים שבין תקנב-תקנו שבהן העתיקו חסידים לעצמם ברשות אדמוה"ז שסיים לכתוב את הספר בתקנ"ב ונתן רשות להעתיקו. ושנה ע"כ בקיצור בפרק לג.

ייש"כ.

[צופה_ומביט]

תאריך נוסף שתמוה לי:
הוא מה שראיתי מביאים שהנסיעה לא"י [של הרמ"מ ועמו אדמוה"ז] בשנת תקל"ז היתה בחודש ניסן, אחרי פסח (שלשלת היחס חב"ד עמוד יג הערה 38, בלי ציון מקור), וי"א בקיץ (תולדות חב"ד ברוסיה הצארית פרק ח עמוד כז טור שמאל) ואולי היינו הך.

וצ"ע, הרי מפורש באיגרת הר"א מקאליסק שהיציאה לדרך היתה בחודש אדר.
יסוד המעלה (חלק א עמוד קפו, ושהיה בשלהי אדר), פרי הארץ (מכתב ג עמוד קמה), יסוד המעלה (חלק ב איגרת ד עמוד לג). וכך נכתב בבית רבי פרק ו.

ואין לומר שכוונת המאחרים לניסן / קיץ היא מתי הצטרף אדמוה"ז לשיירת העולים, שהרי בבית רבי ובשלשלת היחס בגוף הספר ובתולדות חב"ד ברוסיה הצארית בכולם מפורש שאדמוה"ז יצא איתם יחד, וביסוד המעלה ח"א שאף נלווה אליהם להיפרד מגדולי הצדיקים לפני הנסיעה.

והרש"ב לוין סתר עצמו, שבתולדות חב"ד בארה"ק ריש פרק א כתב שהשיירה יצאה לדרכה בחודש אדר, כנזכר באיגרת הר"א.

האם מישהו יודע מקור לנוסחא זו [ניסן אחרי פסח / קיץ] וכיצד היא מסתדרת עם איגרת הר"א?

כעת ראיתי שכך מביאים בחב"ד [כנראה מהריי"צ], שבחוה"מ פסח הודיע אדמוה"ז שיצא, ובתחילת אייר יצא. ונסעו עד מוהילוב-פודילסקי.
ובדוחק צ"ל שהרמ"מ והר"א יצאו קודם, באדר, והתעכבו בדרך ו/או במוהפ"ד, ושם נפגש עימם אדמוה"ז.
אמנם סותר כנ"ל למה שמתואר בכ"מ שהוא יצא עימם יחד.

עוד מתואר שם שכל הקיץ התעכב אדמוה"ז בפודוליה וואהלין, ואח"כ ג' שבועות במוהפ"ד עם רבותיו, גם זה צ"ע, שהרי בה' באלול כבר הגיעו לחופי עכו, ובטווח שבינתיים צריכים היו להגיע לגאלאץ על הדנובה, ולהפליג משם בים השחור דרך מיצרי הבוספורוס לקושטא, ומשם לא"י. אמנם ראה איגרת הר"י מפולוצק שהכל הלך מאד מהר שלא כדרך הטבע, וצ"ע.

אבל יש סתירה הרבה יותר חזקה מזו - אמנם מהגניזה החרסונית, ויש בה סתירה לתאריך הסתלקותו של ר"א המלאך, ועוד קשיים, אבל מובאת בכל ספרי אגרות אדמוה"ז:
איגרת שכותבים הרמ"מ ואדמוה"ז לר"א המלאך - נשלחה ממוהילוב פודילסקי - בג' ויקרא תקל"ז.
מספרים שפעלו הרבה בנסיעה, וכעת מתעכבים בגלל החג [פסח] המתקרב, ולכן מתעכבים שם. ואני הכותב זלמינא אבוא לר"א המלאך אחרי הפסח ואספר לו הכל, וכעת אנו מלווים את הרמ"מ לארה"ק.
וכלומר שבג' ויקרא תקל"ז כבר היו במוהילוב פודילסקי, וכבר החליטו שאדמוה"ז יחזור לרוסיה.
מתי היה ג' ויקרא תקל"ז?
מתברר שזו היתה שנה מעוברת, והתאריך הוא ט' באדר ב' תקל"ז. [לפני פורים].
ואז כבר עשו את רוב הדרך היבשתית, מויטבסק למוהפ"ד [משם לגאלאץ הוא מיעוט הדרך, כשליש מהמרחק שעשו עד כה]

איך אפשר לסבור שהאיגרת הזו נכונה, ובד-בבד לומר שרק בחוה"מ פסח החליט לצאת לדרך ורק בתחילת אייר יצא מביתו?

[לבי במערב]

השערת הרש"ק שי':

הערות התמימים ואנ''ש - מאריסטאון (גל' תרמח).pdf

(983.08 KiB) הורד 81 פעמים

ככלל, אולי נחוץ להזכיר שמעולם לא נטען שלא נפלו ט"ס במכתבי ה'גניזה' (שכידוע, בודאי אינם גוכתי"ק, אלא רק העתקה חפוזה).

[צופה_ומביט]

יישר כוח.

זה אמור ליישב את שתי השאלות [על הנסיעה לווילנא והנסיעה לא"י] בחדא מחתא.
בחלק הראשון [הנסיעה לווילנא] אפשר לקבל, אבל בחלק השני [הנסיעה לא"י] דא עקא שההשערה שלו מניחה שהרמ"מ בעצמו [ועמו אדמוה"ז] ליווה מישהו [צריך להיות מן הסתם חשוב ביותר, ועם זאת -] לא ידוע [ולדעת הכותב הוא "מתלמידי הרה"מ" - הרב המגיד] הנוסע לא"י בשנת תקל"ד [בה לא ידוע על עליה כלשהי, ולא ידוע על תלמיד הרה"מ שעלה ארצה בין תקכ"ד-תקל"ז, בטח לא חשוב כ"כ שהרמ"מ מלווה אותו מאות קילומטרים], וליוו אותו עד מוהילוב פודילסקי! [מרוחקת מווילנא 713 ק"מ ומויטבסק-הורודוק 770 ק"מ, ומשקלוב (ממנה באו לטענת הכותב) 663 ק"מ, בקו אווירי], ומחמת כן עשו שם את חג הפסח.
קשה לי מאד לקבל השערה כזו.

כמובן צרם לי עד מאד לראות כי בעיני הכותב, תלמיד חכם גדול שחלק על רבו בסה"כ בשאלה מחקרית גרידא של אמינות הגניזה, כבר הפסיק להיות ראוי לתואר "רב", והיחס אליו כאחד הריקים. זאת מצעיר כבן עשרים שלא הגיע לקרסוליו.
והקשר לנידו"ד, ש"קנאות" [אני מתאפק מלכתוב שאר תארים כאן] מהסוג הזה מאפילה על כל האמינות ה"מחקרית" של הכותב. הוא יעשה הכל כדי ליישב מה שהחליט ליישב, ויהי מה. קשה לי לראות בהשערותיו הצעות אובייקטיביות. זה מלכתחילה, עאכו"כ כשסופו מוכיח את תחילתו ומציע הצעה מוזרה כנ"ל.

[איש_ספר]

[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].

[טפח]

[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].

אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.
אגב, שמעתי שבמכון שלמה אומן עובדים על האשכול ויוצרים יצור כלאים מוזר.

[איש_ספר]

[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].

אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.

לא דומה. אפילו הנכדים של הרצב"א לא מתעקשים. הטועים עושים זאת מחוסר ידע בלבד.

[צופה_ומביט]

[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].

אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.
אגב, שמעתי שבמכון שלמה אומן עובדים על האשכול ויוצרים יצור כלאים מוזר.

לקח לי שניה...
לרגע חשבתי שזו הלצה על אשכול דידן....

[טפח]

[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].

אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.

לא דומה. אפילו הנכדים של הרצב"א לא מתעקשים. הטועים עושים זאת מחוסר ידע בלבד.

לא מדויק. עי' שמרי משמרת הקדש. והם גם הדפיסו לא מזמן את החלק האחרון מכת"י.

[איש_ספר]

[צדקה עשה ה' עמנו ששאול ברלין או ש"י פרידלנדר לא היו חסידים וספריהם לא זכו להסכמות אדמורי"ם, אחרת לא היינו נחלצים מענין זה לעולם].

אבל מעניין האשכול ונחלו לא נחלצנו, למרות שהנוגעים בדבר לא היו חסידים.

לא דומה. אפילו הנכדים של הרצב"א לא מתעקשים. הטועים עושים זאת מחוסר ידע בלבד.

לא מדויק. עי' שמרי משמרת הקדש. והם גם הדפיסו לא מזמן את החלק האחרון מכת"י.

גם הנכד בעל שמשה"ק לא סומך ידו על הספר אלא שמרחיק חשד הזיוף מזקנו ומגלגלו הלאה.
חלק מהמולי"ם של החלק האחרון, גם הם משכו ידיהם כעבור זמן.

[איש_ספר]

אגב, אם קראתי נכון, הכותב בהערות תמימים מתלונן על רשדב"ל שלא לוקח בחשבון כחומר בעל ערך היסטורי, לא רק מסמכים העולים מן ה'גניזה', אלא גם זכרונות אדמו"ר מוהרי"צ זצ"ל.

[צופה_ומביט]

נו, בינתיים "עשה תשובה". כנ"ל שבתולדות חב"ד בארה"ק תשמ"ח כתב [כאיגרת הר"א ובית רבי] שהשיירה יצאה באדר, ובתולדות חב"ד ברוסיה הצארית תש"ע כתב שהשיירה יצאה בקיץ [היינו אחרי פסח / תחילת אייר] כזכרונות מוהריי"צ. [לא זו בלבד, אלא שהיות ופשוט לו שאדמוה"ז יצא ביחד עם רבותיו, הרחיק עוד וכתב שם שרק בקיץ תקל"ז עלה בדעתם של הרמ"מ והר"א לצאת לא"י].
ואולי התשובה בעקבות תוכחת הכותב רש"ק שנכתבה בינתיים, בשנת התש"נ.

[לבי במערב]

כמובן צרם לי עד מאד

זה סגנונו של האיש, והוא אינו מסתכם רק ביחס לאלו שאינם נמנים על קהלתו.
אכן מהטעמים שביאר הכתרתי זאת כ'השערה' (ולא - ביאור או פתרון).
לא מסתבר שהרשדב"ל שינה משהו בגלל ביקורתו (אא"כ נשמט מעיניו בשעתו).