הלכות נדה להרמב"ן

[עושה חדשות]

האם הרמב"ן כ' את ההלכות אחרי שכתב את חדושיו למס' נדה או קודם לכן.

[יהודה בן יעקב]

https://tablet.otzar.org/#/book/105939/ ... /0/end/0/c הערה ג

[חד ברנש]

בחידושי הר"א למס' נדה, מבוא, עמ' עמ' 13, כתב: "הלכות נדה של הרמב"ן אינן נזכרים בכל החיבור", בה בשעה שהמחבר השתמש הרבה בחידושי הרמב"ן. ולכאורה זו קצת ראיה, שהלכות נדה מאוחרים לחידושים ולכן לא הגיעו לבעל חידושי הר"א.

[עושה חדשות]

יש"כ.

מש"כ שם בהערה ג' לענ"ד אינו ראיה כלל, ויתכן בהחלט להיפך.
ולגבי חידושי הר"א, אין שום הכרח שהוא בכלל חי בזמנו של הרמב"ן.

[אור עולם]

בחידושי הר"א למס' נדה, מבוא, עמ' עמ' 13, כתב: "הלכות נדה של הרמב"ן אינן נזכרים בכל החיבור", בה בשעה שהמחבר השתמש הרבה בחידושי הרמב"ן. ולכאורה זו קצת ראיה, שהלכות נדה מאוחרים לחידושים ולכן לא הגיעו לבעל חידושי הר"א.

הזכרתני
ביחס בין המלחמות לחידושים...

[חד ברנש]

אור עולם,
מי בעל הדברים?

[יבנה]

לדעת עודד ישראלי עמ׳ 44 הערה 10, אין החיבור של הרמב״ן. אין סגנונו דומה לרמב״ן, וגם פעמים שאין האמור בו כדעת הרמב״ן בחידושיו.
זה יכול להסביר גם למה זה לא מוזכר בחי׳ ר״א תלמיד הרמב״ן.

[יבנה]

אור עולם,
מי בעל הדברים?

https://tablet.otzar.org/#/book/633303/ ... /0/end/8/c
א׳ בשם יוסף מרדכי שיין בספר מסילות חלק א׳.

[חד ברנש]

לדעת עודד ישראלי עמ׳ 44 הערה 10, אין החיבור של הרמב״ן. אין סגנונו דומה לרמב״ן, וגם פעמים שאין האמור בו כדעת הרמב״ן בחידושיו.

את השוני בין ההלכות לחידושים אפשר להסביר בכמה דרכים ולאו דווקא כראיה לאי-בעלותו של רמב"ן על ההלכות.

[ארי שבחבורה]

לדעת עודד ישראלי עמ׳ 44 הערה 10, אין החיבור של הרמב״ן. אין סגנונו דומה לרמב״ן, וגם פעמים שאין האמור בו כדעת הרמב״ן בחידושיו.
זה יכול להסביר גם למה זה לא מוזכר בחי׳ ר״א תלמיד הרמב״ן.

לא מדויק.

[פלגינן]

לדעת עודד ישראלי עמ׳ 44 הערה 10, אין החיבור של הרמב״ן. אין סגנונו דומה לרמב״ן, וגם פעמים שאין האמור בו כדעת הרמב״ן בחידושיו.
זה יכול להסביר גם למה זה לא מוזכר בחי׳ ר״א תלמיד הרמב״ן.

ראיתי מאמר תגובה ארוך בכתובים מאת אחד ממומחי הדור בחיבורי רמב"ן שהשיג על קביעת ישראלי שהחיבור אינו של הרמב"ן. המגיב משיב על פקפוקי ישראלי (הסימוכין מהחיבור והסתירות לחידושים), אך גם מוכיח את הייחוס לרמב"ן הן מתוך מובאות מפורשות של הרשב"א בשם הרמב"ן מתוך חיבור זה, הן מתוך עיון עמוק בשיטת הרמב"ן בחידושיו והן מתוך סגנון הכתיבה. איני יודע אם כבר פורסם או נשלח, ולכן לא אוכל לכתוב מעבר לכך שדברי ישראלי טעונים בדיקה.

[עושה חדשות]

איני יודע אם כבר פורסם או נשלח

אם תוכל בבקשה לבדוק ולעדכן.

בכל מקרה זה מפליא מאד שיש שינויים בולטים בשיטת הרמב"ן בין החידושים לפסקים, מבלי שיזכיר ע"ז כלום. ענין יסודי כמו האם יש מושג של 'וסת החודש', שבפסקים הוא מביא כך בפשיטות ואילו בחידושים הוא חולק ע"ז בחריפות, (ונגזר מזה גם הנידון אם קביעות וסת הפלגה הוא בג' ראיות או בד', וגם בזה סותרים דבריו בין ב' הספרים), ולא רומז כלום לנידון בזה.

[לב האבן]

איני יודע אם כבר פורסם או נשלח

אם תוכל בבקשה לבדוק ולעדכן.

בכל מקרה זה מפליא מאד שיש שינויים בולטים בשיטת הרמב"ן בין החידושים לפסקים, מבלי שיזכיר ע"ז כלום. ענין יסודי כמו האם יש מושג של 'וסת החודש', שבפסקים הוא מביא כך בפשיטות ואילו בחידושים הוא חולק ע"ז בחריפות

אם כי מסיים ש"בעל נפש יחוש להחמיר בין כדברינו בין לדברי ראשונים".

ולעצם הנידון צריכים להדגיש שכבר בטור מובא ע"ש הרמב"ן.

[עושה חדשות]

מש"כ הרמב"ן בפסקים שיש וסת החודש, ושהפלגה נקבעת בד' פעמים, זה גם קולות ולא רק חומרות.

[פלוריש]

אולי בחידושים הוא כתב את דעתו ובפסקים לעיתים ביטל עצמו כלפי ראשונים שקדמו לו (גם לקולא)?

[עושה חדשות]

אכן זו ההצעה הכי מסתברת, ועדיין. (לגבי וסת החודש הוא מדקדק שהרמב"ם ג"כ סובר כמותו ולא כהראב"ד).


ובדרך אגב. האם מישהו יודע לתרץ את שיטת הרמב"ן שם בנדה דס"ד? הוא חולק כנ"ל על וסת החודש, וגם ס"ל דהפלגה נקבעת ע"י ג' ראיות וכנ"ל, ולכן הוא מבאר את הסוגיא של וסת הדילוג שם בחודשים שווים. אבל לא השיב כלום על השאלה הפשוטה שאם כך הר"ז הפלגה שווה רגילה ולמה שמואל הצריך 'עד שתשלש בדילוג'?