הודעהעל ידי חיס » א' יולי 28, 2024 11:55 pm
בבית הבחירה למאירי במסכת כתובות (דף יט ע"ב) כתב: "ספר שאינו מוגה עד שלשים יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור ודבר זה עיקר פירושו בכל ספר אע"פ שאינו ספר תורה אלא הן חומש הן נביאים הן כתובים אע"פ שלא נעשה אלא לקרות בו בינו לבין עצמו וגאוני ספרד פירשוה בספר תורה ומחשש שמא יבוא לקרות בה בצבור, ויש מפרשין בה לשיטה זו שאף בנביאים כן שמא יבוא לקרות בהן בצבור בהפטרות ועיקר הדברים כדעת ראשון".
וכן בקרית ספר (מאמר שני ח"ג, לר"מ המאירי) כתב: "שנינו בשני של כתובות ספר שאינו מוגה עד ל' יום מותר להשהותו מכאן ואילך אסור שנאמר אל תשכן באהלך עולה עכ"ל הגמרא. ופירשוה גאוני ספרד דוקא בס"ת ומחשש שמא יבא לקרות בה בצבור ויברך עליה, ולשטה זו פרשו קצת גאונים שאף בנביאים אסור שהרי אף בנביאים יש לחוש שלא יקרא בהם לקריאת האפטרה ויברך עליה. ומ"מ יש מפרשים אותה בכל ספר, אעפ"י שלא נעשה אלא לקרות בינו לבין עצמו ומפני שהטעות לפעמים מפסיד כונת הכתוב, ועל דרך האמת ראוי לדקדק את כלם מפני חששא זו, אלא שבס"ת הדבר מוכרח מפני שהיא פסולה מצד הטעות ויבא לקרות בו, ולדעת גדולי המחברים טעון גניזה ושאר ספרים מיהא אעפ"י שמצוה או חובה להגיהם ולדקדקם כל שלא עשה אינו טעון גניזה".