מה נשתנה הלילה הזה - בקינות של ת"ב. והיכן סיפור חנה וז' בניה ? אסטרולוגיה - צִיּוֹנוּת וצִיּוֹנִים

[יהודהא]

מה נשתנה הלילה הזה - בקינות של תשעה באב. והיכן סיפור חנה ושבעת בניה ?

אסטרולוגיה - צִיּוֹנוּת וצִיּוֹנִים -בהרחבה.

הגדה לפסח\ לתשעה באב .

א.
1. אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים,
עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים?
עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים,
עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת.

זהו אחד מתוך שני פיוטים שכותרתם "מה נשתנה " ויש בהם ארבעה קושיות . ואשר מופיעים רק בקינות של הספרדים.[השני בנוסח שונה נאמר בבוקר].

2.
הגדה לתשעה באב + קדש ורחץ...מה נשתנה וכו ..שפוך חמתך.. וכולו לגנאי ולחרפה . =ליצנותא דעבודה זרה.
אין זה כמובן הגדה לאומרה בט באב. אלא מדובר בפאשקוויל שיצא בעיצומה של המלחמה נגד התנועה השבתאית, כאשר רבים בעם ישראל טעו להאמין בש"צ ימ"ש . כשהוא ציווה להפוך את יום ט' באב, יום חורבן הבית, לחג שעושים בו מנהגי יום טוב גמור (עם סדר תפילה וסעודת מצוה). ובמוסף יום ט' באב התקין שיהיו אומרים ותתן לנו את יום מקרא קדש הזה ואת יום הנחמות הזה...
בין הלוחמים באיטליה שהעזו לצאת בגלוי כנגד התנועה היו יעקב פרנסיס (פראנסיש) ואחיו עמנואל שכתבו שירי פולמוס ולעג נגד התנועה ומנהיגיה, שקובצו בספר "צבי מודח". הכולל את .. הגדה לתשעה באב, פרודיה פולמוסית על השבתאות. שחוברה כנראה על ידי יעקב פרנסיס .
"בשבת תשעה באב/ כמו אכזב נאלח ונתעב / כי הפכוהו מאב"ל להבל ומיגון לששון ומאנחה להנחה [...] מאת כת אנשי לשו"ן ולצו"ן כזבנים ושקרנים מנאפים וחנפים בני בליעל ומרע../ הוא ש"צ יש"ו ... אנשים ונשים ישאו קינה/ היא וקוננוה."
.... הוא יקוב ויקלל ויאל וישפיל וימחה ויכניע ויענה וישאם במדרגה התחתונה וישמור את היהודים וישמיד את המגדף [...] ה"ה מחמד קאפיגי באשי (=שמו של ש"צ לאחר המרתו) ..י ועל ראשו ינוחו כל החרמים והקללות ".

ב..
מאורע מפורסם על מסירות נפש עקה"ש "חנה ושבעת בניה, לא זכה להיכנס לסדר הקינות האשככזי [ למה ?] .
אבל הוא כן מופיע בקינות בנוסח ספרדי כמו עוד קינות המתארות את צרות עמינו גם מחוץ לתקופת החורבן.
בת עמי - תייליל על יגוניה על חנה ושבעת בניה,כי נשחטו שבעתם אל עיניה.והיא נפלה ומתה על בניה.....וכו.

גם לעדת הפרסים יש יצירה מיוחדת " הפת- בראדרון" המדבר
על מרים ושבעת בניה. שנתפסן עי המלכות להורג על לימוד התורה.

ג.
ובכלל . כמו בסליחות זכו הספרדים ליצירות פחות מסובכות. ומכל ה 40 / קינות. יש לספרדים ולאשכנזים רק - שבע - יצירות משותפות.
מכלול הקינות של עדות המזרח קלות יותר להבנה ושוות לכל נפש. שכן מכל פיוטי הקליר שהם מעל 20 בקינות שלנו היום, וכארבעים שנהגו במחזורים בעבר , הרי שבנוסח הספרדי אינם נאמרים ולו אחד מהם. [ואין בכך ערעור על מקורם הקדוש והנשגב].

לעדות המזרח יש פיוטים לתשעה באב. לא רק של רי הלוי. [אצלנו שלושה שלו]
אלא גם של רי גיאת. אבן עזרא. גם ר משה וגם ר אברהם. רי נגארה. ועוד .וגם של
רי אבן עבאס. " על היכלי אבכה יומם ולילה".

אבל את פרסומו קיבל בשל פיוט אחר שלו לימים הנוראים .

והוא פיוטו הידוע ביותר פיוט העקידה "עת שערי רצון להפתח", שזכה לתפוצה עצומה
ונכנס לכל מנהגי יהדות ספרד ויהדות ארצות האסלאם. הפיוט נאמר על ידי עדות המזרח
בתפילת ראש השנה, לפני תקיעות השופר שבין תפילת שחרית לתפילת מוסף .

"עת שערי רצון להיפתח .... ............. ....... ... עוקד והנעקד והמזבח."

ד.
ועל הגזירות..

כולם מכירים את הקינה ארזי הלבנון. ואלה אזכרה. על עשרת הרוגי המלכות.

אבל בפועל יש כשלושים פיוטים וקינות עכ.

אבל הפעם על גזירות שלאחרי החורבן:
יש לאשכנזים 5 קינות על מסעי הצלב:

מהם 4 על מסע הצלב הראשון. בתתנ"ו. בהם חרבו :

שפירא ח' באייר .
וורמיזא כג. אייר. ור" ח סיון.
מגנצא. ג. סיון.

1. אבל אעורר.

2. אמרתי שעו מני. .

3. מי יתן ראשי מים.

4. החרישו מני ואדברה.
ומה עם קינות על שאר מסעי הצלב ?

5 . וגם -שאלי שרופה באש . שריפת- התלמוד. ה,א, ט' תמוז.
... .היה זה בשלהי תקופת מסעי הצלב, במאה השלוש-עשרה, לאחר אחת הרדיפות החמורות ביותר בצרפת נגד היהודים, נידון התלמוד הבבלי לשריפה. את ספרי התלמוד הביאו מכל רחבי אירופה. עשרות עגלות טעונות ספרי תלמוד שהוחרמו מכל הקהילות היהודיות בגרמניה וצרפת, הובאו לפריס ונשרפו באופן פומבי. התליינים הנוגשים עשו "עבודה יסודית" מאד, שכן עד היום הזה נותרו רק שלושה כתבי-יד של התלמוד הבבלי מאותה התקופה, ואף הם אינם במלואם.

ה.
מי עוד קונן בתנך חוץ מירמיהו?

א. דוד. על שאול ויהונתן. " ויקונן דוד".שמוב.א. יז.

ב. ושוב דוד על אבנר . ויקונן המלך ...יגיך לא טסורות...כנפול לפני בני עוולה
נפלת.. שמוב .ב. לג.

הקהילו את העם וקראו צום...:

מי ומתי עוד בנך קראו לקהל לצום?

1. יהושוע לאחר המפלה בעי. יהושוע ז.

2. בני במלחמתם בשבט בנימין. שופטים כ.

3. שמואל במצפה.במלחמה בפלישתים. שמוא. א. ז.

4. בלויית שאול ( שמקום קברו עלום) . אנשי יבש גלעד. שמוא. א. לא.

5. יהויקים בשל נבוכדנצר...רמיהו. לו.

6. יהושפט כנגד עמון מואב. דבהימ. ב. כ.

7. חזקיהו על דברי הנאצה של רבשקה. ידעי .לז.

8. שבי ציון .כשגירשו הנשים הנכריות. נחמיה.ט.

9. תענית אסתר.

כל הנל תעניות ציבור. אבל יש גם הרבה על תענית. של יחידים .

ו.
פרק זה בהלכות ומנהגים הנלמדים מספר איכה -
למרות שאין בה דינים באןפן ישיר;

1. בכו תבכה- איכה בלילה. ומיוחדת היא מגילת איכה שקריאתה בלילה או גם ביום . בשונה מכל הקריאות בתנך שעיקר חיובם ביום , מלבד "אמירת " ההגדה בליל פסח [ אמירה -ולא קריאה]. וחידוש ראיתי בלוח השנה של גנוט - שמי שלא קרא איכה בלילה עליו לקרוא ביום חלף הקריאה בלילה ! ולא כמנהג .

2. כל רודפיה ..- דיני בין המצרים.

3. ט באב מוצאש- לגבי הבדלה .זכרה ירושלים ןכו.

4. קרא עלי מועד- שראש חודש הוא מועד.

5. יישבו לארץ - ישיבה על הארץ.

6. והעלו עפר- בלי תפילין.

7. ביצע אימרתו - בלי טלית.

8. קומי רוני- תתקבל. בשחרית.

9. במחשכים הושיבני- לאור נרות

10. שתם תפילתי- כנל תתקבל.

11. ישב בדד- בלי זימון בסעודת המפסקת.

12. נפלה עטרת ראשנו שמנילים התורה( או הנרתיק) על הקרקע.

לקוח מהר ש.י. זוין.

ז. המטפחת האדומה
וסיבת כעסו היה רק המטפחת האדומה אשר נשא האומנת עליה. מפני כי השוורים דרכם לכעוס בעת רואם דבר אדום או דם.
והנה בראותי זאת רצתי תיכף וחלצתי המטפחת מעל האומנת והשלכתי לרגלי שור הבר. והוא רץ אליה והתחיל לקורעה ברגליו ולזורקה בקרניו .
ובין כה וכה היה להנשים עת להתחבאות תחת אילן א'. ובזו השעה הגיעה המרכבה שלהם עם בעלה של האשה הצעירה ההיא מלובש מלבושים יקרים נושא אותות הכבוד (ארדערין) למרבה מרוקם על פתיל משי. המה ספרו לו כל הקורות אותם והציגו אותי ואמרו כי אנכי מצילם. והשר הזה היה ציר צרפת (גיזאנדטער) ולא הבין לשון אשכנ"ז.
וזאת הוסיף ל: "מגילת איבה" שכתב אביו..

הוא מהתוספת שכתב שמואל בנו של התוי"ט ל "מגילת איבה" שכתב אביו...
ועל מה ולמה כתב אביו את מגילת האיבה ? על משקל מגילת "איכה".


ח.
העלילה על אביו :
התוי"ט למד אצל המהר"ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע.
בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים.
חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה : "מעדני מלך" ובמהדורה הבאה שינה את שם ספרו ...... "משום מעשה שהיה". ןמה המעשה ?.
.נטען שיש בספריו דברים נגד המלכות והנצרות.והוא נידון למוות שאחכ הומר בקנס. ומשום כךשם ספרו הוחלף. ו " המלך" נמחק. ו כל זה קרה בוינה.

[bט[/b]
אבל למה שמים ספר תורה על הארץ. ? ! ומה כלל לא התקבל ?

ויש בעדות הספרדים שנהגו כנאמר במסכת סופרים "
" ויש שמניחים את התורה על הקרקע באבילות שחורה.ואןמרים: נפלה עטרת ראשנו. יח ,ז.

והרמבן תיקנן הנוסח - . שמניחים על הארץ את " תיק הס"ת"

ויש ממסכת סופרים שכלל לא התקבלו:
א. ביטול ברכו במעריב.
ב. ביטול קדושה וקדיש בשחרית. יח.ח. יט.א.

י . הטועים והמתעים מימין ומשמאל.

אז אם השבתאים הפכו את הצום לחג. הרי המינים= הקראים מהצד השני צמים יומיים:
ב ז' על חורבן ראשון ( מלכים ב כה) . ו....בעשירי באב בגלל ירמיהו נב. יב.

. .וכן בצום הרביעי- צמים הם בט' תמוז לפי הנאמר בירמיה לט, ב. "בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר ...
שכן כופרים בגמרא ירושלמי שהיה קלקול חשבונות. תענית ירושלמי .ד.
[נוספה שורה שהושמטה בטעות - ותודה לע' על ההערה]

והטועים מאונס
לאנוסים בספרד אחר שצמו בסתר בט באב. חגגו במוצאי הצום את " חג התרנגולים".
קשור לסיפור על הולדת המשיח בט באב.

יא על המשמרות-
1. מונים ימים : היום יום ...
2. מונים חודשים: קידוש החודש.
3. מונים שנים: תשפא. תשפב.
4. ומה עם שבועות ?
ועד לפני כאלף שנה עדיין היו מונים ומציינים כל שבוע בשם ותפילה מיוחדת. כן הכוונה-
ל 24 משמרות הכהונה. שאנו מזכירים בקינה המקוטעת של "איכה ישבה חבצלת השרון" .

אולם נושא זה כמעט ונשכח. למעט קימעא פה ושם: כמו בקינות. בעת האחרונה חלה התעוררות ומודעות לנושא. שכן נתגלו בגניזות . כתבי יד עם פיוטים ע"כ . לא רק לט' באב. אלא גם לשבתות וימים אחרים.

ומוכרת גם רצפת הפסיפס של ביהכנ בקיסריה העתיקה שבה נכתבו שמות 24 המשמרות. ונמצאו כתובות כאלה גם בתימן.
כנראה לתזכורת להזכירם למנותן ןלקיימן בכל שבת..אז מי שמחפש מנהגים חדשים . תורה מונחת בקרן זוית.

[יהודהא]

הרחבה -
אסטרולוגיה - צִיּוֹנוּת וציונים

יב.
נתחיל באסטרולוגיה
......הפיוט "אז בחטאינו " המתארת את קינת השמיים הארץ והמזלות נאמר גם בנוסח ספרד וגם בנוסח אשכנז וכן בקינות של הספרדים. בנוסף יש מקובלים ששילבוה בתיקון חצות.

אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל.
.....
חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר. וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אָסְפוּ נָגְהָם.

טָלֶה רִאשׁוֹן בָּכָה בְּמַר נֶפֶשׁ/ עַל כִּי כְבָשָׂיו לָטֶבַח הוּבָלוּ.
יְלָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים/ כִּי עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדַּפְנוּ כֻּלָּנוּ.

כּוֹכַב תְּאוֹמִים נִרְאָה חָלוּק/ כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם.
לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִפֹּל סַרְטָן/ כִּי נִתְעַלַּפְנוּ מִפְּנֵי צָמָא.

מָרוֹם נִבְעַת מִפְּנֵי אַרְיֵה/ כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ לֹא עָלְתָה לַמָּרוֹם.
נֶהֶרְגוּ בְתוּלוֹת וְגַם בַּחוּרִים/ כִּי עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרָה פָּנֶיהָ.

סִבֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה/ כִּי נִבְחַר לָנוּ מָוֶת מֵחַיִּים.
עַקְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה. כִּי בְּחֶרֶב וּבְרָעָב שְׁפָטָנוּ צוּרֵנוּ.

פַּלְגֵי מַיִם הוֹרִידוּ דִּמְעָה כַּנַּחַל/ כִּי אוֹת בַּקֶּשֶׁת לֹא נִתַּן לָנוּ.
צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ/ וּבִדְלִימָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ.

קֵרַבְנוּ קָרְבָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל. וּגְדִי פָּסַק שְׂעִיר חַטֹּאתֵינוּ.
רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵּיהֶן. וּמַזַּל דָּגִים הֶעֱלִים עֵינָיו.

ומה הקושי - הבלבול -לכאורה - שכן לפי הסדר היה צריך להיות קודם "גדי" הוא חודש טבת.
ואחריו מזל "דלי" השייך לחודש שבט ? ואילו בפיוט הנל הסדר הפוך !
ההגיון אומר - שיש שדנו בעניין אך לא מצאתי.
ואפשר שלא חיפשתי די. . שמא מישהוא מהקוראים יחכימני .

יג.
ציונים - וצִיּוֹנוּת
לא תמיד יש לכך משמעות שלילית.

יש קבוצת קינות של הקליר. כארבעים אחוזים מהקינות האשכנזיות הן של הקליר -מעל 20 .
אבל יש גם קבוצה של קינות ובהם 8 לחסידים ו 12 למנהג אשכנז המערבי- המכונים "ציונים" שכן הן מתחילות ב"ציון" הלא תשאלי. צ- קחי כל. צ-ידידות . צ- צפירת ועוד.

בסה"כ יש כשלושים פיוטי "ציון" ורובם אינם בנוסח של הקינות. . ומהנאמרים רק 4 מהם משותפים לנוסח ספרד ואשכנז . ואילו שמונה נוספים של אשכנז שונים מהנוסח של ספרד.

לציונים היתה חשיבות מיוחדת בין שאר הקינות ,שכן בשונה משאר הקנות הרי לגבי ה"ציונים" נהגו "שאין נער פנוי [רווק] אומרם" כך במנהגי וורמיזא.

[יהודהא]

מה נשתנה הלילה הזה - בקינות של תשעה באב. והיכן סיפור חנה ושבעת בניה ?


א.
1. אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת:
מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?
.....
ו.
פרק זה בהלכות ומנהגים הנלמדים מספר איכה -
למרות שאין בה דינים באןפן ישיר;

1. בכו תבכה- איכה בלילה. ומיוחדת היא מגילת איכה שקריאתה בלילה או גם ביום . בשונה מכל הקריאות בתנך שעיקר חיובם ביום , מלבד "אמירת " ההגדה בליל פסח [ אמירה -ולא קריאה]. וחידוש ראיתי בלוח השנה של גנוט - שמי שלא קרא איכה בלילה עליו לקרוא ביום חלף הקריאה בלילה ! ולא כמנהג .
.....
יא על המשמרות-

ועד לפני כאלף שנה עדיין היו מונים ומציינים כל שבוע בשם ותפילה מיוחדת. כן הכוונה-
ל 24 משמרות הכהונה. שאנו מזכירים בקינה המקוטעת של "איכה ישבה חבצלת השרון" .
.

-------------------------------
א - לגבי קריאת איכה ביום - להלן צילום מלוח דבר בעיתו תשפב עמוד 1646

מגילת איכה ביום.jpg (320.71 KiB) נצפה 4799 פעמים

וכמו שהבאתי לעיל מרש"י זוין " בספר המנהגים לדבי מהרם רוטנברג " ומה שאין אומרים איכה ביום , משום דכתיב : קומי רוני בלילה ,וכתוב :מבכו תבכה בלילה". ולכאורה דעה זו שונה מהנאמר בלוח.

אכן יש בשם השלה 'שטוב שיחיד יקרא איכה גם ביום' , אך הוא תוספת לא במקום.

ב. פיוטי המשמרות -

הקליר חיבר שלושה פיוטים בנושא זה:
1- הקינה- איכה ישבה חבצלת השרון.
2- קינה : הילילו הה ליום , שחלקה אבד ויש לנו ממנה רק עשר משמרות.
3- וקרובה אחת [יוצרות] 'זכור איכה' שבעצם היא חלקה הראשון של הקינה ' שבת סורו' ואפשר שנשמטו מלאמרה מפני המבנה המסובך שלה .
. .גולדשמיד מתאר את הפיוט הזה "מן המסובכים שבכל יצירות הקליר". ויש סליחות שהדפיסו אותה בסוף - בגלל ההקשר והתרומה שלה להבנת תוכן הפיוט 'שבת' .

. .בנוסף כפי נכתב היו גם פיוטי משמרות שנאמרו בשבתות, ופליישר פירסם אותם ובהם גם את 'איך אפסו משמרות מקטירי קטורה' שמחברה עלום.

[עושה חדשות]

פיוטי המשמרות

קדושתאות הדותהו לכ"ד משמרות הכהונה

[יהודהא]

פיוטי המשמרות

קדושתאות הדותהו לכ"ד משמרות הכהונה

רוב תודות ,
מסקירה ראשונה יש בחיבור מקורות ומובאות שיש בהן לתרום לנושא ובוודאי אמצא בו חידושים.
ישכח.

ואולי - יעלה בידך למצוא מענה גם לזה :
"ומה הקושי - הבלבול -לכאורה - שכן לפי הסדר היה צריך להיות קודם "גדי" הוא חודש טבת.
ואחריו מזל "דלי" השייך לחודש שבט ? ואילו בפיוט הנל הסדר הפוך !
ההגיון אומר - שיש שדנו בעניין אך לא מצאתי.
ואפשר שלא חיפשתי די. . שמא מישהוא מהקוראים יחכימני .

[מענה איש]

ויש בעדות הספרדים שנהגו כנאמר במסכת סופרים "
" ויש שמניחים את התורה על הקרקע באבילות שחורה.ואןמרים: נפלה עטרת ראשנו. יח ,ז.

ראיתי מנהג אחר לא זוכר היכן שהיה אדם אחד כורע לארץ ומניחים את ספר התורה על גבו וקוראים בו

[וונדרבר]

ראיתי מנהג אחר לא זוכר היכן שהיה אדם אחד כורע לארץ ומניחים את ספר התורה על גבו וקוראים בו

הובא בס' ברכי יוסף או"ח סי' תקנ"ט אות ד'.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

[יהודהא]

הרחבה -

יב.
נתחיל באסטרולוגיה
......הפיוט "אז בחטאינו " המתארת את קינת השמיים הארץ והמזלות נאמר גם בנוסח ספרד וגם בנוסח אשכנז וכן בקינות של הספרדים. בנוסף יש מקובלים ששילבוה בתיקון חצות.

אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל.
.....

פַּלְגֵי מַיִם הוֹרִידוּ דִּמְעָה כַּנַּחַל/ כִּי אוֹת בַּקֶּשֶׁת לֹא נִתַּן לָנוּ.
צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ/ וּבִדְלִימָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ.

קֵרַבְנוּ קָרְבָּן וְלֹא נִתְקַבֵּל. וּגְדִי פָּסַק שְׂעִיר חַטֹּאתֵינוּ.
רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵּיהֶן. וּמַזַּל דָּגִים הֶעֱלִים עֵינָיו.

ומה הקושי - הבלבול -לכאורה - שכן לפי הסדר היה צריך להיות קודם "גדי" הוא חודש טבת.
ואחריו מזל "דלי" השייך לחודש שבט ? ואילו בפיוט הנל [b][u]הסדר הפוך !
ההגיון אומר - שיש שדנו בעניין אך לא מצאתי.
ואפשר שלא חיפשתי די. . שמא מישהוא מהקוראים יחכימני [/u][/b].
.

ובכן - מתברר שהקושיא כבר נידונה ועוררה ויכוחים על משמעותה .
אך זה בין החוקרים שבמסקנותיהם מתמיהים מקצינים ומתנגדים למקובל.


1. א. מירסקי (בתרביץ מ, תשלא ע' 376- 384) רוצה לומר -
"שנים עשר המזלות משמשים גם כנושא לפיו של ר' אלעזר הקלירי בתפילת טל, ולכל סימן מוקדש בית נפרד.
אבל מזל גדי ודלי הם הסימנים היחידים המזוהים יחדיו בבית אחד.
נראה כי השילוב של שני המזלות הללו אינו מקרי, שכן בפיוט קדום נוסף ('אז בעונותינו חרב מקדש'), שגם הוא מבוסס על נושא שנים עשר המזלות. , מזל דלי מקדים את מזל גדי.
נראה שהפתרון לתופעות הנ"ל טמון בעובדה שבסדר המזלות המקורי, דלי הקדים את מזל גדי.....ע"כ.

אבל יש קושי רב בהנחה זו שכן בשאר המקורות וכן בפסיפסים בבתי הכנסת העתיקים סדר המזלות הוא כנהוג כיום.

ב.
ב. גם מ, בר אילן בספרו אסטרולוגיה ומדעים (ע' 335)..דן בכך והצעתו מביכה " שהפייטן שגה בסדר כיון שאינו בקי בה.....
מיותר להתווכח ע"כ.

ג. ועדיין לפלא שהדבר לא עלה במחוזותינו ע"י מפרשי הקינות.
יש לציין - שגם בלוח המזלות של קומראן מוצאים אנו דלי קודם לגדי.
ומופרך להניח שניתן לשייך דעה כזו לרא הקליר.

[שום בעל בכי]

הפיוט "אז בחטאינו"

בטקסט המצוטט כאן הוסיף עוד בתים החל מהאות פ', מה מקורו?

[יהודהא]

הפיוט "אז בחטאינו"

בטקסט המצוטט כאן הוסיף עוד בתים החל מהאות פ', מה מקורו?

לא רק תוספות יש כאן , ובהשוואה לקינות שיש לנו יש שינויי גירסאות גם לפני כן.
וזאת כיון שיש נוסחאות שונות .5 כת"י אשכנזי מזרחי, ו 12 כת"י אשכנזי מערבי. [הקליר איננו בקינות הספרדים] ועיין בהקדמת ד, גולדשמיט לקינות.
מ"מ מה שהבאת זה שילוב של גירסאות ולכן יש פעמיים פ, צ, ק, ר, ומקורם במחזור רומא, ולפי הנראה גם במחזור נירנברג.

פיוט נירנברג.jpg (184.3 KiB) נצפה 3689 פעמים

[יהודהא]

ה"איך" קובע את "המה".

א.
וכמו שהמנגינה קובעת את האופן שבו אנו קולטים את הדברים והיא המעניקה את המשמעות למסר .
כך גם בכתיבה\דפוס “שירה\קינות היא מיטב המילים במיטב סדרן”,
בחירת המילים ובחירת המיקום שבו משבצים אותן הן אלו שיוצרות את השיר. זה בטקסט עצמו וגם בעיצוב ההדפסה.

הועבר לכאן כאשכול נפרד.
viewtopic.php?f=43&t=62520&p=803926&sid=6ddc8c74a412cde687a646e65c3a664b#p803926

[יהודהא]

מה נשתנה הלילה הזה - בקינות של תשעה באב. והיכן סיפור חנה ושבעת בניה ?

ו.
פרק זה בהלכות ומנהגים הנלמדים מספר איכה -
למרות שאין בה דינים באןפן ישיר;

1. בכו תבכה- איכה בלילה. ומיוחדת היא מגילת איכה שקריאתה בלילה או גם ביום . בשונה מכל הקריאות בתנך שעיקר חיובם ביום , מלבד "אמירת " ההגדה בליל פסח [ אמירה -ולא קריאה]. וחידוש ראיתי בלוח השנה של גנוט - שמי שלא קרא איכה בלילה עליו לקרוא ביום חלף הקריאה בלילה ! ולא כמנהג .

2. כל רודפיה ..- דיני בין המצרים.
3. ט באב מוצאש- לגבי הבדלה .זכרה ירושלים ןכו.
4. קרא עלי מועד- שראש חודש הוא מועד.

5. יישבו לארץ - ישיבה על הארץ.
6. והעלו עפר- בלי תפילין.
7. ביצע אימרתו - בלי טלית.

8. קומי רוני- תתקבל. בשחרית.
9. במחשכים הושיבני- לאור נרות

10. שתם תפילתי- כנל תתקבל.
11. ישב בדד- בלי זימון בסעודת המפסקת.
12. נפלה עטרת ראשנו שמנילים התורה( או הנרתיק) על הקרקע.

לקוח מהר ש.י. זוין.

-------------------

תשפד.
לא רק באיכה - גם בקינות ישנם משפטים הקשורים לדינים ומנהגים .
להלן שניים מהם , ויתברכו הבקיאים שיוסיפו וירחיבו עוד.

א.
1. קינה [טז] 'זכור אשר עשה צר'....

עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת הֵחֵל לָבֹא.
בְּיַד אַרְבָּעָה רָאשֵׁי טַפְסְרָיו לְהַחֲרִיבוֹ.
עַל צַד מַעֲרָבִי לְזֵכֶר הִשְׂרִיד בּוֹ.
וְצָג אַחַר כָּתְלֵנוּ וְלֹא רָב רִיבוֹ:

לכאורה עולה מכאן שבוויכוח על שייכותו של הכותל המערבי למקדש או להר הבית ?
הרי יש לפנינו עדות קדומה [ תלויה בזהותו הקליר ] שהוא שריד של הר הבית -
ולא של המקדש.

וממילא יש נפקותא לגבי הקירבה והגיעה בו שיש שרצו להחמיר בכך.

ב.
ובקינה מה.
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ, כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ, ...

וְעַל וַעַד אֲשֶׁר שָׁמַם וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶיהָ.
עֲלֵי זִבְחֵי תְמִידֶיהָ וּפִדְיוֹנֵי בְּכוֹרֶיהָ,

האם בטלה מצוות פדיון הבן ?
קשה לומר כך. אין זו מצווה התלויה במקדש ולא בארץ ישראל .
ויש שראו כאן מקור\סמך ליעבץ שסובר שיש על הכוהנים להחזיר את דמי הפדיון מפני שהם בכורות מסופקים.
ובקינה מבקשים אנו שתבוא הגאולה ויחזרו להיות לנו בכורים וודאיים.

ואולי לכן הגירסה של עדות המזרח שונה וגורסים "ופריוני ביכוריה" ונושא הקינה הם
הבאת הביכורים שבטלו.

[יהודהא]

הערה ששלח פ' -
במסורה ט"ו עמוד 40 מעמודי האוצר מובא מהרב סולוביציק שחלק את המילה פידיוני לשתיים פיד יוני בכוריה ".
ועדיין יש להבין את משמעותם של המילים "פיד יוני" ?
אולי - היונים הנלוים לביכורים ..?

[יהודה בן יעקב]

על "פדיוני בכוריה"

שארית מיהודה.jpg (42.06 KiB) נצפה 746 פעמים

מה שכתב בשם היעב"ץ, הוא בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' קנה.

[אור קדמאה]

פיוטי המשמרות

גם רבי פנחס הכהן מכפרא פייט על הכ"ד משמרות, ראה שם בעמ' 584.

[אור קדמאה]

פיוטי המשמרות

קדושתאות הדותהו לכ"ד משמרות הכהונה

הקישור שבור. במטותא העלה נא קישור חדש.

[עושה חדשות]

הדותהו.pdf

(2.79 MiB) הורד 76 פעמים

[מלפנא]

הערה ששלח פ' -
במסורה ט"ו עמוד 40 מעמודי האוצר מובא מהרב סולוביציק שחלק את המילה פידיוני לשתיים פיד יוני בכוריה ".
ועדיין יש להבין את משמעותם של המילים "פיד יוני" ?
אולי - היונים הנלוים לביכורים ..?

במקום המצוטט יש את הפירוש המקובל (ביטול יחוס הכהונה) את הביאור הזה מצאתי בספר מילי דמרדכי

[יהודהא]

הערה ששלח פ' -
במסורה ט"ו עמוד 40 מעמודי האוצר מובא מהרב סולוביציק שחלק את המילה פידיוני לשתיים פיד יוני בכוריה ".
ועדיין יש להבין את משמעותם של המילים "פיד יוני" ?
אולי - היונים הנלוים לביכורים ..?

במקום המצוטט יש את הפירוש המקובל (ביטול יחוס הכהונה) את הביאור הזה מצאתי בספר מילי דמרדכי

---------------------------------
ישכ"ח למלפנא - שהטעימנו מעדן זה.
בהבאת הפירוש היפה והמיישב את התמיהה.
ולהקל על הקוראים העתקתי להלן את הדברים מספר - מילי דמרדכי.

"עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה" (קינה "אלי ציון").
בקינות לתשעה באב בפיוט "אלי ציון ועריה" כתוב באחד החרוזים "ופדיוני בכוריה", וצ״ע שהרי פדיון בכור לא בוטל
ונוהג גם בזמן הזה,
ואמר רבנו מרן הגרא״י הכהן קוק זצוק״ל שצריך להגיה "ויוני בכוריה" (הבי״ת בחיריק והכ״ף דגושה), והכוונה לגוזלות (=יונים) שהיו עם סלי הבכורים (בכורים פ״ג מ״ה),
ויש להוסיף כי אין צריך להגיה כ״כ ויש לקיים כמעט כמו שכתוב אלא שיש לקרוא: "ופיד (=שבר) יוני בכוריה", כלומר שבר יוני הבכורים וביטולם, על פי הפסוק במשלי (כד, כב) "ופיד שניהם מי יודע".