דעת רה"ג שכל התקיעות אמת - לתשובת המינין?

[איש_ספר]

האם יש מי שהעלה השערה כזו?

(חשבתי ששאלתי ע"כ שנה שעברה אבל לא מצאתי).

[עזריאל ברגר]

לא הגיוני.
כי נוהגים כך - לפי שיטות מסוימות - להקל למעשה לתקוע רק תשר"ת למלכויות ורק תש"ת לזכרונות וכו'.

[חרסון]

אין לי מה לתרום לתשובה. רק מנסה להבין את השאלה (ושייך גם לתמיהת הרב ברגר):

הכוונה היא שדברי רב האי הם בבחינת 'לזה דחית בקנה רצוץ', או שהמוטיבציה להידרש לסוגיה זו ובאופן זה היא לתשובת המינים (אף שהביאור עצמו הוא לאמיתה של תורה לשיטתו)? שבזה חבר הוא לרבים מרבותינו הראשונים, כמובן.

[כמהים_]

לא הגיוני.
כי נוהגים כך - לפי שיטות מסוימות - להקל למעשה לתקוע רק תשר"ת למלכויות ורק תש"ת לזכרונות וכו'.

תשובת רב האי גאון עצמה נאמרה מלכתחילה כדי לבאר את המנהג הנ"ל.
אמנם, ע"ז נאמרו גם הסברים אחרים, כגון דברי הרי"ף שכבר יצאו יד"ח בתקיעות דמיושב ולא הטריחו חכמים לצאת כל השיטות בתקיעות דמעומד. וא"כ יכול הטוען לטעון שבאמת המנהג מבוסס על דעת הרי"ף ותשובת רב האי נאמרה לתשובת המינין.

[חרסון]

האם יש מי שהעלה השערה כזו?

(חשבתי ששאלתי ע"כ שנה שעברה אבל לא מצאתי).

גוגל מספר שכן העלה הרב שג"ר..

[בברכה המשולשת]

האם יש מי שהעלה השערה כזו?

(חשבתי ששאלתי ע"כ שנה שעברה אבל לא מצאתי).

קשה לשער כן, כי רה"ג מסביר במפורש מה טעם נכנס לדוחק הזה (והוא לתרעומת חכמי ארץ אדום, דהיינו חכמי איטליה בעניין זה, וכפי שכתב כבר רב"מ לוין)

[איש_ספר]

אני יוצא מנקודת הנחה שהקראים לא פספסו הזדמנות שכזו כדי לנגח את הרבנים. כך שמוטביציה ודאי היתה.
אפשר להתרשם כך מתשובת רב האי שיש בה תערובת של הצטדקות מחד ותוכחה מאידך.

נשאל לרב האיי גאון ז"ל וכי עד שבא רבי אבהו לא היו ישראל יוצאין ידי תקיעת שופר ובל' הזה השיב: אל תחשבו בלבבכם כי בימי רבי אבהו נפל ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות הן אחת אומרת תרועה ג' יבבות ואחת אומרת תרועה שלשה שברים והא אמרינן בהדיא אמר אביי בהא ודאי פליגי וכך היה הדבר מימים קדמונים מנהג בכל ישראל מהן עושין תרועה יבבות קלות ומהן עושין תרועה יבבות כבדות שהן שברים ואלו ואלו יוצאין ידי חובתן שברים כבדים תרועות הן יבבות קלות תרועות הן והיה הדבר נראה כחלוקה אף על פי שאינה חלוקה שהרי התנאין כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו משנתם כמנהגם ואלו משנתם כמנהגם וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא ולא היו מטעים אלו את אלו אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה קתני וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה היא וחכמים של הללו מודים כי שברים תרועה היא וכשבא רבי אבהו ראה לתקן תקנה שיהיו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יראה ביניהן דבר שההדיוטות רואין אותו כחלוקה:

לשם כך הוצרך רב האי להוציא דברי אביי (ר"ה לג ע"ב) ששפתיו ברור מללו: אמר אביי: בהא ודאי פליגי, דכתיב יום תרועה יהיה לכם, ומתרגמינן: יום יבבא יהא לכון. וכתיב באימיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא. מר סבר: גנוחי גנח, ומר סבר: ילולי יליל.

ורב האי מפרש

קאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא ולא היו מטעים אלו את אלו אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה קתני

וכמה דוחק יש בדבר. (אגב, למרבה הפלא, לעיל מיניה משתמש רב האי בדברי אביי (העומדים לשטנו) כראיה לדבריו ! שכך היה בימים קדמונים)

ולכן הלב מפקפק שמא לא נאמרו כל דברים אלו אלא לתשובת המינים.

אכן ודאי שרבים מהראשונים שהביאו דבריו, קבלו דבריו כמות שהן, ומהם שיישבו המנהג לתקוע תשר"ת למלכויות, תש"ת לשופרות וכו'.

=============
הרב כמהים, היכן מצאת שרב האי עצמו מיישב מנהג התקיעות במעומד לפי זה?
הרב בברכה, גם מה שכתבת ריק ממני, אשמח להרחבה.

[בברכה המשולשת]

הרב בברכה, גם מה שכתבת ריק ממני, אשמח להרחבה.

רה"ג כותב שהסיבה לשאלה היא דברי חכמי אדום.
כידוע, מנהג איטליה באותה עת היה לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת במלכיות וכן בזכרונות וכן בשופרות.
וממילא לשיטתם קשה היה מנהג הגאונים וכל שאר הארצות.
ועל זה השיב רה"ג את מה שהשיב, וחזר וכתב שלא ישעו לדברי חכמי אדום.

[איש_ספר]

עכשיו אני קורא הכל באוצה"ג. (לא ראיתי מעודי תשובת גאון כ"כ ארוכה...)
באמת היה ראוי לקרוא שם לפני שאני מעלה השערות רצוצות ועמכם הסליחה.

[רב ייבי]

כתב בזה ר' דניאל שפרבר בספר זכרון 'בהיותו קרוב', עמ' 246 ואילך.

[עושה חדשות]

viewtopic.php?f=30&t=11168&p=298322&hilit#p308648

[איש_ספר]

אנסה להשתלט על כל החומר הרב שיש שם. יש"כ.
רק אוסיף להשלמת הדיון - את שודאי נרמז שם - שבין שאר הקשיים שיש מול שיטת רב האי, הרי הוא שבגמ' ל"ד ע"א אמרו להדיא דרב אבהו אתקין תשר"ת דמספקא ליה שמא הוא גנח ויליל בהדדי (וקצת תמוה שיש מקורות תנאים המדברים על גנוחי ויש על ילולי והוא רב אבהו מספקא ליה?! ואולי הסתפק בפירושן), ולדברי רב האי שרב אבוהו מגמתו לתקן 'דבר הנראה כחלוקה להדיוטות', למה לו להמציא דבר חדש הנקרא תשר"ת?

[כדכד]

ר' אבהו לא המציא דבר חדש
היו שנהגו כך ור'אבהו איחד כל המנהגים

[איש_ספר]

ר' אבהו לא המציא דבר חדש
היו שנהגו כך ור' אבהו איחד כל המנהגים

אתקין רבי אבהו בקסרי תקיעה שלשה שברים תרועה תקיעה מה נפשך אי ילולי יליל לעביד תקיעה תרועה ותקיעה ואי גנוחי גנח לעביד תקיעה שלשה שברים ותקיעה מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל מתקיף לה רב עוירא ודלמא ילולי הוה וקא מפסיק שלשה שברים בין תרועה לתקיעה דהדר עביד תקיעה תרועה ותקיעה מתקיף לה רבינא ודלמא גנוחי הוה וקא מפסקא תרועה בין שברים לתקיעה דהדר עביד תש"ת אלא רבי אבהו מאי אתקין אי גנוחי גנח הא עבדיה אי ילולי יליל הא עבדיה מספקא ליה דלמא גנח ויליל אי הכי ליעבד נמי איפכא תקיעה תרועה שלשה שברים ותקיעה דלמא יליל וגנח סתמא דמילתא כי מתרע באיניש מילתא ברישא גנח והדר יליל:

[כדכד]

בית יוסף אורח חיים סימן תקצ


ולפי זה כי אמרינן בדרבי אבהו מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל וכן כי אמרינן מספקא ליה דילמא גנח ויליל צריך לומר דלאו ספק ממש קאמר לענין דינא אלא לחילוקי המנהגות קורא ספק ולשון שאינו מדוקדק הוא

[איש_ספר]

בית יוסף אורח חיים סימן תקצ


ולפי זה כי אמרינן בדרבי אבהו מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל וכן כי אמרינן מספקא ליה דילמא גנח ויליל צריך לומר דלאו ספק ממש קאמר לענין דינא אלא לחילוקי המנהגות קורא ספק ולשון שאינו מדוקדק הוא

יש"כ ובכן עינינו הרואות שגם הבית יוסף הבין שלשון זו של רב אבא ('מספקא ליה לרב אבהו) כמו הלשון של אביי ('בהא ודאי פליגי), כולם לא מתאימים לשיטת רב האי, וכולם צריכים לצאת מידי פשטן.

וזה שכתבתי, שיש להוסיף לשון זה לקשיים בשיטת רב האי.

[כדכד]

ורב האי ידע את כעל זה ובכל זאת פירש כך
וגם הב"י כתב שלשיטתו צריך להוציא את המלים מפשוטן אך לא לדחות את השיטה הזו