עזריאל ברגר כתב:לא הגיוני.
כי נוהגים כך - לפי שיטות מסוימות - להקל למעשה לתקוע רק תשר"ת למלכויות ורק תש"ת לזכרונות וכו'.
איש_ספר כתב:האם יש מי שהעלה השערה כזו?
(חשבתי ששאלתי ע"כ שנה שעברה אבל לא מצאתי).
איש_ספר כתב:האם יש מי שהעלה השערה כזו?
(חשבתי ששאלתי ע"כ שנה שעברה אבל לא מצאתי).
נשאל לרב האיי גאון ז"ל וכי עד שבא רבי אבהו לא היו ישראל יוצאין ידי תקיעת שופר ובל' הזה השיב: אל תחשבו בלבבכם כי בימי רבי אבהו נפל ספק בדבר זה שהרי משניות קדומות הן אחת אומרת תרועה ג' יבבות ואחת אומרת תרועה שלשה שברים והא אמרינן בהדיא אמר אביי בהא ודאי פליגי וכך היה הדבר מימים קדמונים מנהג בכל ישראל מהן עושין תרועה יבבות קלות ומהן עושין תרועה יבבות כבדות שהן שברים ואלו ואלו יוצאין ידי חובתן שברים כבדים תרועות הן יבבות קלות תרועות הן והיה הדבר נראה כחלוקה אף על פי שאינה חלוקה שהרי התנאין כמו שאמרנו למעלה הללו שונין שיעור תרועה שלש יבבות והללו שונין שיעור תרועה שלשה שברים אלו משנתם כמנהגם ואלו משנתם כמנהגם וקאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא ולא היו מטעים אלו את אלו אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה קתני וחכמים של הללו מודים כי יבבות תרועה היא וחכמים של הללו מודים כי שברים תרועה היא וכשבא רבי אבהו ראה לתקן תקנה שיהיו כל ישראל עושין מעשה אחד ולא יראה ביניהן דבר שההדיוטות רואין אותו כחלוקה:
וכמה דוחק יש בדבר. (אגב, למרבה הפלא, לעיל מיניה משתמש רב האי בדברי אביי (העומדים לשטנו) כראיה לדבריו ! שכך היה בימים קדמונים)קאמר אביי בהא פליגי ולאו פלוגתא היא ולא היו מטעים אלו את אלו אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה קתני
איש_ספר כתב: הרב בברכה, גם מה שכתבת ריק ממני, אשמח להרחבה.
כדכד כתב:ר' אבהו לא המציא דבר חדש
היו שנהגו כך ור' אבהו איחד כל המנהגים
כדכד כתב:בית יוסף אורח חיים סימן תקצ
ולפי זה כי אמרינן בדרבי אבהו מספקא ליה אי גנוחי גנח אי ילולי יליל וכן כי אמרינן מספקא ליה דילמא גנח ויליל צריך לומר דלאו ספק ממש קאמר לענין דינא אלא לחילוקי המנהגות קורא ספק ולשון שאינו מדוקדק הוא
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים