איש_ספר כתב:ד. חוזר ל'אתמול', כלומר אתמול קידמוך ברי לבב טרם שתקעו בשופר, כך בפירוש הקדמון שבמחזור ווילנא ועוד (לא נהיר כ"כ מה רבותא בכך ולמה תלוי זה בזה).
איש_ספר כתב:(וכבר שמעתי מי שרצה לפרש דברי הקליר בקטע שבקדושתא המתחיל ואתה אזון וכו', בזה חודש תקוע שלושים על תקיעות של אלול, והרי הם דברים בטלים, מלבד מה שאין תוקעין באלול שלושים שאין תוקעין בשבת...)
איש_ספר כתב:א. לא היה מיושב בזמנו. (בלתי אפשרי בהתחשב בזמנו)
צופה_ומביט כתב:איש_ספר כתב:ד. חוזר ל'אתמול', כלומר אתמול קידמוך ברי לבב טרם שתקעו בשופר, כך בפירוש הקדמון שבמחזור ווילנא ועוד (לא נהיר כ"כ מה רבותא בכך ולמה תלוי זה בזה).
בכל מקרה, בדברינו נתבאר הפירוש הנ"ל שהבאתם ומה הרבותא ובמה תלוי זה בזה. ודוק.
וראה באשכול הנזכר את השאלה הגדולה למה בתורה בגאונים וברמב"ם לא עושים תשובה קודם ר"ה יום הדין, אלא להיפך, ראש השנה הוא יום הראשון של עשרת ימי תשובה ששיאם ותכליתם יום כיפור שהוא זמן תשובה לכל. [וראש השנה נמשל במדרש ל"עשר פרסאות" (עשרה ימים) לפני שהמלך מגיע (יום כיפור)]. ושם שכך משמע בתורה, ולרמב"ם [ובדרשת אבן שועיב בשם רמב"ן] זהו רמז השופר בר"ה, להתעורר [היום / מהיות והלאה] לתשובה.
ומכל זה מובן היטב מה הרבותא שאנו התעוררנו לתשובה קודם ששימענוך את התקיעה שבה עוררת אותנו אתה לתשובה ביום זה, ראש השנה [שכעת אוחזים בו].
כמהים_ כתב:איש_ספר כתב:א. לא היה מיושב בזמנו. (בלתי אפשרי בהתחשב בזמנו)
למה בלתי אפשרי?
תקיעות דמיושב נזכרו גם בירו' או רק בתלמוד דידן? אם רק בבבלי, אולי בא"י לא נהגו במיושב.
איש_ספר כתב:צופה_ומביט כתב:איש_ספר כתב:ד. חוזר ל'אתמול', כלומר אתמול קידמוך ברי לבב טרם שתקעו בשופר, כך בפירוש הקדמון שבמחזור ווילנא ועוד (לא נהיר כ"כ מה רבותא בכך ולמה תלוי זה בזה).
בכל מקרה, בדברינו נתבאר הפירוש הנ"ל שהבאתם ומה הרבותא ובמה תלוי זה בזה. ודוק.
וראה באשכול הנזכר את השאלה הגדולה למה בתורה בגאונים וברמב"ם לא עושים תשובה קודם ר"ה יום הדין, אלא להיפך, ראש השנה הוא יום הראשון של עשרת ימי תשובה ששיאם ותכליתם יום כיפור שהוא זמן תשובה לכל. [וראש השנה נמשל במדרש ל"עשר פרסאות" (עשרה ימים) לפני שהמלך מגיע (יום כיפור)]. ושם שכך משמע בתורה, ולרמב"ם [ובדרשת אבן שועיב בשם רמב"ן] זהו רמז השופר בר"ה, להתעורר [היום / מהיות והלאה] לתשובה.
ומכל זה מובן היטב מה הרבותא שאנו התעוררנו לתשובה קודם ששימענוך את התקיעה שבה עוררת אותנו אתה לתשובה ביום זה, ראש השנה [שכעת אוחזים בו].
יש"כ על דברי טעם כתמיד. ותודה על הקישור לאשכול ההוא. לא הבחנתי בו. כעת הדפסתי לקרוא אותו במתון. כל מקום שאתה מוצא דברי צו"מ עשה אזנך כאפרכסת...
צפני' א, טז (ועוד) - אבל, לכאורה, אינו בנוגע לבשורת הגאולה.צופה_ומביט כתב:ולא זכור לי כעת הביטוי "תרועה" ביחס לשופר דלעתיד.
לבי במערב כתב:צפני' א, טז (ועוד) - אבל, לכאורה, אינו בנוגע לבשורת הגאולה.צופה_ומביט כתב:ולא זכור לי כעת הביטוי "תרועה" ביחס לשופר דלעתיד.
צופה_ומביט כתב:קשה לי לקבל שזו הכוונה "לא שמענו ממך שופר תרועה".
[מלבד שכנ"ל הניקוד שהובא הוא "שימענוך" ולא "שמענוך"].
צאנזער כתב:יש לפרש שהכוונה לשופר גדול בקץ המיוחל, עליו נסוב הפיוט (כמפורש בפסוק הפותח).
'השמענוך' אין כתוב כאן, אלא שמענוך. לא שמענו ממך שופר תרועה.
ובהמשך:
ולכן נאמר הפיוט גם כסליחה ביום הכיפורים.
צופה_ומביט כתב:הוסבר לעיל מה המשמעות בכך, על פי דברי כמה ראשונים בטעם מצות שופר שהשופר מעורר לתשובה, ואנו קידמנוך לשוב לפני הזמן והאמצעי שבו עוררת אותנו לתשובה.
זה לא "דיווח", ואין בכך שום דבר מוזר.
איש_ספר כתב:לא חשבתי על הכיוון הזה. מעניין מאד. באמת לא יודעים אחרי כל החומר שבגניזה, האם היו תקיעות דמיושב באר"י? (בירושלמי המפורסם פ"ד ה"ח שהעבירו את התקיעות לתפילה משום שמדות, משמע שלפחות בתקופה ההיא תקעו רק פעם אחת, אבל אין משם ראיה שהרי הסמיכו מימרא זו למשנה שם שהשני מתקיע, כלומר לבאר נסיבות דברי המשנה ותקופתה שתוקעין רק במוסף).
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים
