ובספר תפילת דוד על סידור התפילה מאת הגאון האדר"ת (קובץ ישורון ט, תשס"א, עמ' תרלט) כתב:
תמוה דהא גם לכהן גדול לא הותר ליכנס לשם רק פעם אחת בצום הקדוש. ואולי צ"ל בבית הקדשים או הקודש ור"ל בית המקדש בכלל, או צ"ל בבית המקדש כפשוטו. ואולי יותר נכון להגיה בקודש הקדשים, שגם עזרת כהנים נקראת כן ע"פ פשוטו, ועמ"ש רמב"ן ז"ל בפי' התורה פר' קרח בפס' בקדש הקדשים תאכלנו.
ולענ"ד נראה היה לפרש בהקדם הנראה לפרש 'קדושים רוגשים' דהמכוון לדברי הגמ' ביומא (כד, א): למה מפיסין וחוזרין ומפיסין. אמר רבי יוחנן כדי להרגיש כל העזרה, שנאמר אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש.
והנה מקום הפייסות היה בלשכת הגזית, שהיא אחת הלשכות שהיו פתוחות לקודש ובנויות בין עזרת כהנים לעזרת ישראל, עי' ביומא כה, א.
וכתיב ביחזקאל (מב, יג): וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽד' קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ.
ופירש הרד"ק:
וקדשי הקדשים היו נאכלים לפנים מעזרת ישראל ממנה ולפנים היא הנקראת עזרה בסתם והוא מקום קדוש לאכילת קדשי הקדשי' אם ירצו אבל בעזרת הכהנים שהיא לפנים מעזרת ישראל היו לשכות הכהנים ושם היו אוכלים קדשיהם.
ומעתה נראה ש'בית קדשי הקדשים' הוא כינוי לכל מקום הכהנים שהם 'קדשי קדשים', וכאמור.
ומצאתי ברבינו בחיי פרשת תצוה (כט, מ):
בשני: "שיר מזמור לבני קרח", "גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו" וגו', וכתיב: "אלהים בארמנותיה נודע למשגב", שהבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים בין עזרת הכהנים ובין עזרת ישראל שהם "ארמנותיה".