לא יאומן: ליאו די, ששכל במהלך חג הפסח את אשתו לוסי ושתי בנותיו רינה ומאיה הי"ד, התפלל במהלך החג בבית הכנסת באפרת. במהלך התפילה ניגש אל החזן ולחש על אוזנו מספר מילים, אותן הציבור לא שמע. לאחר הלחישה, המשיכה התפילה בשמחה גדולה ובשירה.
נתי לאופר, אחד ממתפללי בית הכנסת, סיפר את אשר אירע במהלך התפילה. "התפללתי ליד משפחת די בחג. לאחר שעברו על קהילתנו ימים מאוד לא פשוטים. בעת כניסת החג נכנסת משפחת די לבית הכנסת - זקופי קומה ובראש מורם".
"בבוקר אני מגיע כמה דקות לפני התפילה. משפחת די כבר שם. הרב ליאו רואה אותי, וניגש אליי ומציע לי חיבוק חם ואוהב, ומאחל לי חג שמח. אבל עדיין, בבית הכנסת עדיין מרגישים את המתח שבין העצבות לשמחה. שליחי הציבור מתקשים למצוא את האיזון שמתאים לקהילה. ראבק, זה קשה", הוסיף לאופר.
"תפילת הלל, מזמור ראשון – לא שרים. טוב, אולי החזן לא מרגיש שמתאים להתחיל בשירה. אולי המזמור הבא. מזמור שני 'בצאת ישראל ממצרים' – החזן לא שר. הלב מתחיל להרגיש את האבלות, אני מתחיל להבין שאת ההלל האחרון של חג הפסח אנחנו כבר לא נשיר. עצב, כאב, דמעות של ממש.
"אבל באותו הרגע הרב ליאו קם ממקומו, ונע במהירות לכיוון החזן. הרב ליאו מניח בעדינות את ידו על החזן, מחבק אותו, ולוחש משהו באוזנו", תיאר לאופר. "החזן, מסתכל על הרב ליאו ומיד פותח בשירה שמרוממת את הנפש לגובהי מרומים. 'מה לך הים, כי תנוס' מכאן והלאה, שרנו. שרנו ביחד. את כל ההלל".
מיד לאחר התפילה ניגש לאופר אל החזן, וביקש ממנו שישתף אותו במה שאמר לו הרב ליאו. "החזן השיב לי", אמר לאופר בדמעות, "Please, make it joyous - אנא, שהתפילה תהיה משמחת"...
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"
"וְלִזבוּלֻן אֲמַר חֲדִי זְבוּלֻן בְּמִפְּקָך לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָך וְיִשָׂשׁכָר בִּמהָכָך לְמֶעֱבַד זִמנֵי מוֹעֲדַיָא בִירוּשׁלֶם"
שמר כתב:בשמחת תורה נקרא בעז"ה:"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ"
ואונקלוס תרגם"וְלִזבוּלֻן אֲמַר חֲדִי זְבוּלֻן בְּמִפְּקָך לְאָגָחָא קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבָך וְיִשָׂשׁכָר בִּמהָכָך לְמֶעֱבַד זִמנֵי מוֹעֲדַיָא בִירוּשׁלֶם"
ואולי אין כוונת אונקלוס לשני זמנים שונים, זמן מלחמה וזמן שמחת הרגל, אלא באותה העת ששני הארועים הללו מתרחשים, אזי יש לשמוח במלחמה ובד בבד אלו הנשארים יחגגו וישמחו בשמחה של מצוה.
מלפנא כתב:אפשר לבטל את "מנהג" ההקפות שניות, ויהיה לע"נ הנרצחים
עזריאל ברגר כתב:מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...
בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".
צאנזער כתב:השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.
בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".
עזריאל ברגר כתב:צאנזער כתב:השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.
כך היא דעת כת"ר שליט"א, אבל רבים חולקים על דעתו הנכבדה (לדוגמא בחב"ד מקובל לנגן "הושיעה את עמך", "זאל שוין זיין די גאולה", "וכל קרני ... תרוממנה קרנות צדיק", "על הסלע הך וייצאו מים" ועוד ניגונים שאינם עוסקים ישירות בתורה), ופוק חזי מאי עמא דבר.
וע"פ הפתגם הידוע "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", יש "היתר" לנגן גם ניגונים העוסקים במעלתם וחשיבותם של ישראל ואפילו של הקב"ה...
אליסף כתב:עזריאל ברגר כתב:צאנזער כתב:השירים בהקפות צריכים לעסוק רק בשבח התורה. כל עיסוק אחר גובל בבזיון התורה.
כך היא דעת כת"ר שליט"א, אבל רבים חולקים על דעתו הנכבדה (לדוגמא בחב"ד מקובל לנגן "הושיעה את עמך", "זאל שוין זיין די גאולה", "וכל קרני ... תרוממנה קרנות צדיק", "על הסלע הך וייצאו מים" ועוד ניגונים שאינם עוסקים ישירות בתורה), ופוק חזי מאי עמא דבר.
וע"פ הפתגם הידוע "ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד", יש "היתר" לנגן גם ניגונים העוסקים במעלתם וחשיבותם של ישראל ואפילו של הקב"ה...
טענתו של צאנזער עדיין תקפה גם לפי דבריך הנכונים לכשעצמם.
גביר כתב:אראל כתב:שלא לשכוח, שבחג השבועות והימים שסביב לו, נהרגו בשואה, רוב רובם של יהדות הונגריה, 12000 יהודים ליום רח"ל, ובמשך שני יו"ט של גליות, נהרגו לא פחות מ24 אלף יהודים!
מישהוא זוכר זאת ביום שמחת קבלת התורה???
כן, בהחלט.
כך למשל, פעם אחת בליל שבועות, עוד בהיותי בחור בישיבה"ק, ניגש אלי ואל החברותא שלי, בתוך הלילה, ר' שלום וייס ז"ל, והחל לספר לנו סיפורים על השואה. באותו זמן לא הבנתי מה ראה על ככה וחשבתי שהתעייף וכיו"ב ותו לא. מאוחר יותר, כשבעזהי"ת הקמתי את ביתי והכרתי מקרוב את יוצאי הונגריה וצאצאיהם, הבנתי שהקשר בין שבועות לשואה טבוע בתודעתם ולא בכדי סיפר לנו ר' שלום את סיפוריו בלילה זה דווקא.
לגופו של אשכול - לענ"ד יש לתת את הדעת לכך שהרשעים רצו להשבית את שמחת התורה ואין להפק את זממם ח"ו, אלא אדרבא לשמוח בשמחת התורה [הם הגיעו, כידוע, די קרוב לכאן, ובחסדי ה' נעצרו באופקים, ואף שבמשך החג טרם נודע לרוב הציבור גודל האסון (התהלכו שמועות שונות על רכב של מחבלים שנכנס לשדרות ועל כך שמספר אנשים נחטפו, בדיעבד התברר שהיקף הזוועה גדול בהרבה) אי אפשר היה להתעלם מהאזעקות התכופות, החל משש וחצי בבוקר (הייתי משוכנע שזוהי תקלה בצופר, נכנסתי לממ"ד אך ורק כי זה הנוהל, אחרי הבום הראשון הבנתי שאין זו טעות), מהעשן שעלה מהנפילות, מהצווים שחולקו וממראה כמה וכמה מן השכנים (כולם, תלי"ת, שומת"צ) שעלו על רכביהם ונסעו למקומות שנקראו אליהם, נקל לדעת איך נראה החג, עם כל הניסיונות להמשיך בהקפות, בקריאת התורה ובתפילה, כך או בדומה לכך היה גם במקומות רבים אחרים, לתקפ"ץ]. עם זאת, אין לשכוח את הקדושים, ולענ"ד ראוי, ומסתמא כך יעשו, להוסיף יזכור מיוחד לזכרם, לאמרו בציבור לפני ההקפות או בצמוד ליזכור שאומרים בלאו הכי בקהילות שנהגו לומר.
[אפשר לדמות זאת, אולי, למנהגם של שרידי השואה, שגם עליו סיפר לי ר' שלום באותו ליל שבועות, לערוך אזכרה לקרוביהם שנספו תחת החופות הרבות שנערכו במחנות העקורים].
גביר כתב:בישיבת מרכז הרב הנהיג הראי"ה בשנת תר"צ, בעקבות הפרעות בקיץ תרפ"ט, לשיר בהקפות את הפסוק 'הרנינו גויים עמו' ופסוקים נוספים [כפי שכותב בנו הרצי"ה בעולת ראיה, סדר הקפות, כרך ב' עמ' שפג], וכך נוהגים שם היום לשיר זאת בהקפה שביעית [שמעתי שבמשך השנים נתשכח המנהג וחודש לאחר הפיגוע].
השנה, לרגל האירועים, הוסיפו על כך, בהקפה שלישית, שירים שקטים ושירים אחרים הנוגעים לעניין [הושיע את עמך וכיו"ב], בין השאר עקב נוכחות של משפחות שכולות הנוהגות להגיע לשם להקפות.
[בביהכנ"ס שהיינו בו בחג, ברחובות, הקדישו כל הקפה לחיילים, לחטופים, וכו', עם שיר מתאים לפני ההקפה ולאחריה שמחה כבכל שנה, וגם הוסיפו יזכור מיוחד לקדושי שמחת תורה והמלחמה, כשחזרנו לבאר שבע במוצאי החג ראיתי בהקפות שניות בביהמ"ד כאן חוברת מטעם גוף בשם 'מרכז נריה' בקרית מלאכי שבה הוצע סדר זה].
בשורות טובות ישועות ונחמות.
עזריאל ברגר כתב:מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...
הרב נשאל על ידי אחד מתלמידיו: "לכבוד הרב שליט"א, האם יש ענין לעשות לכבוד הצדיק הילולא, סעודה וכלי נגינה?".
בתשובתו כתב הפוסק: "לא ראינו ולא שמענו מימינו כזאת. בשלחן ערוך יש רשימה של ימי פטירת הצדיקים שהו ימי תענית צדקה ותשובה בכי ומספד על שהפסדנו אותם".
בהמשך תשובתו הוסיף דברים נוקבים: "ובפרט עתה בזמן מלחמה קשה ונוראה שבכל יום מותר לפרסום על קבוצת חיילים צעירים שנהרגים באופן טראגי. זו עת לחגוג?"
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:מסתבר מאוד שרוב-ככל אלו שקוראים למעט בשמחת התורה, הם גם מתאימים לשתי ההגדרות הבאות:
א. היו מעדיפים למעט בה גם בשנים הקודמות.
ב. לא ויתרו על החופשה באוגוסט האחרון, ולא על בשר ויין וכל מיני מטעמים במהלך החגים וביניהם...
לגבי הגדרה א', מעתיק ממה שמצאתי באחד מאתרי האינטרנט בשם אחד הרבנים המפורסמים בדורנו (וכפי שאמר הרבי מליובאוויטש - כשמביאים דברי חכם כדי לסתור את דבריו, עדיף להביאם שלא בשמו, ולכן השמטתי את שמו):הרב נשאל על ידי אחד מתלמידיו: "לכבוד הרב שליט"א, האם יש ענין לעשות לכבוד הצדיק הילולא, סעודה וכלי נגינה?".
בתשובתו כתב הפוסק: "לא ראינו ולא שמענו מימינו כזאת. בשלחן ערוך יש רשימה של ימי פטירת הצדיקים שהו ימי תענית צדקה ותשובה בכי ומספד על שהפסדנו אותם".
בהמשך תשובתו הוסיף דברים נוקבים: "ובפרט עתה בזמן מלחמה קשה ונוראה שבכל יום מותר לפרסום על קבוצת חיילים צעירים שנהרגים באופן טראגי. זו עת לחגוג?"
לשבחו ייאמר שהוא התנהג בהגינות, ואמר מראש שהוא מתנגד לעצם הענין של ההילולות, והוסיף את ענין המלחמה רק כ"סעד".
ולא אכנס כאן לויכוח על תשובתו המסוימת הזאת, אלא רק באתי לתת דוגמא לכך שאנשים שגם כך רוצים למעט את השמחה בדברים מסוימים - "תופסים טרמפ" על המלחמה כדי לעשות את מה שהם היו רוצים שייעשה גם בזמני שגרה.
אליסף כתב:בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".
התוכלו להעלות בבקשה הקלטה של השיר 'הרנינו'?
כאן או באשכול בקשת שירים
פלוריש כתב:אליסף כתב:בברכה המשולשת כתב:אצלנו שרה בהקפה ששית אחינו.
ובתחילת הקפה שביעית בלילה התחילו עם שירים שקטים.
וכמובן ששרו הרנינו (גם בלילה, גם בותיקין וגם במניין השני)
וכבכל שנה "זכרני נא".
התוכלו להעלות בבקשה הקלטה של השיר 'הרנינו'?
כאן או באשכול בקשת שירים
במקומות רבים אצלנו שרים זאת במנגינה שכיום מודבקת ל"שיר האמונה" של הראי"ה ("לעד חיה בלבבנו"): https://m.youtube.com/watch?v=_GS4utGuH ... 7XlQ%3D%3D
ורבים אחרים שרים בלחן של ר' חיים בנט: https://m.youtube.com/watch?v=13bzmE8fU ... 7XlQ%3D%3D
בוודאי הרב הכהן יפרש כיצד נוהגים אצלם
(באתר זמרשת מצויה הקלטה משנת 1955 למניינם, בה מופיע הרנינו במנגינה שלא שמעתי מעולם, וכתוב שם שזה לחנו של הראי"ה, ואיני יודע האם זה נכון)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 158 אורחים