שבענו מטובך כתב:שמעתי פעם וורט, אולי בשם הגרי"ז מבריסק:
אנשים חושבים שיש מושג של נישואין, ועליו אמרה התורה איך להתנהג בנישואין. כמו כן יש מושג של משא ומתן, והתורה אמרה איך להתנהג במשא ומתן.
אבל אינו כן. בתורה נזכרו הלכות של נישואין ושל משא ומתן וכיו"ב, לכן נבראו דברים אלה כדי שנוכל לקיים את התורה.
האם ידוע מקורו של וורט בכיוון הזה?
שבענו מטובך כתב:שמעתי פעם וורט, אולי בשם הגרי"ז מבריסק:
אנשים חושבים שיש מושג של נישואין, ועליו אמרה התורה איך להתנהג בנישואין. כמו כן יש מושג של משא ומתן, והתורה אמרה איך להתנהג במשא ומתן.
אבל אינו כן. בתורה נזכרו הלכות של נישואין ושל משא ומתן וכיו"ב, לכן נבראו דברים אלה כדי שנוכל לקיים את התורה.
האם ידוע מקורו של וורט בכיוון הזה?
כדכד כתב:הקב"ה מוכיח את קין: "מה עשית" ולא היתה לו תורה לדעת שזה לא מוסרי
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:הקב"ה מוכיח את קין: "מה עשית" ולא היתה לו תורה לדעת שזה לא מוסרי
אתמהה!
הלא איסור רציחה הוא אחד משש המצוות שנצטווה אביו!
וא״ת איך נענשו דור המבול מאחר שלא נצטוו על המצוות. וי״ל יש כמה מצוות שחייבים בני אדם לשמרן מכח סברת הדעת אעפ״י שלא נצטוו ולפיכך נענשו, כמו קין שנענש על שפיכות דמים אעפ״י שלא נצטוה על כך. או שמא על הגזל עצמו נצטוו.
כי כל המצוות שהן תלויין בסברא ובאובנתא דליבא כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ עליו ועל זרעו אחריו לדור דורים
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:הקב"ה מוכיח את קין: "מה עשית" ולא היתה לו תורה לדעת שזה לא מוסרי
אתמהה!
הלא איסור רציחה הוא אחד משש המצוות שנצטווה אביו!
מלפנא כתב:כעי"ז
כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:הקב"ה מוכיח את קין: "מה עשית" ולא היתה לו תורה לדעת שזה לא מוסרי
אתמהה!
הלא איסור רציחה הוא אחד משש המצוות שנצטווה אביו!
היכן?
עקביה כתב:מלפנא כתב:כעי"ז
הרי זה מרפסן אגרא!
אם האבות קיימו את התורה כפשוטו, הם הניחו תפילין. בתפילין אלה היו 4 פרשיות כפי שיש בתפילין שלנו. א"כ היה להם את התורה ככתבה בספרים שלנו, וצע"ג מדוע יעקב התאבל על יוסף ימים רבים, הרי הוא למד וידע, עוד לפני שיוסף נולד, שיוסף יימכר למצרים ויהיה שם משנה למלך, ולא ימות בחייו.
עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:עזריאל ברגר כתב:כדכד כתב:הקב"ה מוכיח את קין: "מה עשית" ולא היתה לו תורה לדעת שזה לא מוסרי
אתמהה!
הלא איסור רציחה הוא אחד משש המצוות שנצטווה אביו!
היכן?
"ויצו ה' אלוקים על האדם" (בראשית ב,טז, ע"פ פירוש הגמרא בסנהדרין נו,ב).
וכן כתב הרמב"ם, שאדם הראשון נצטווה בשש מצוות.
עזריאל ברגר כתב:הרמב"ם הולך לשיטתו, שצריכים - אף הגויים! - לקיים את המצוות מפני הציווי ולא "מפני הכרע הדעת" (כלשונו בהלכות מלכים לגבי שבע מצוות בני נוח).
ולא ידעתי שיש מחכמי ישראל שחלקו עליו בזה.
ב"ה לומדים כאן בפורום הרבה דברים חדשים.
עזריאל ברגר כתב:הרמב"ם הולך לשיטתו, שצריכים - אף הגויים! - לקיים את המצוות מפני הציווי ולא "מפני הכרע הדעת" (כלשונו בהלכות מלכים לגבי שבע מצוות בני נוח).
החושב כתב:עזריאל ברגר כתב:הרמב"ם הולך לשיטתו, שצריכים - אף הגויים! - לקיים את המצוות מפני הציווי ולא "מפני הכרע הדעת" (כלשונו בהלכות מלכים לגבי שבע מצוות בני נוח).
ולא ידעתי שיש מחכמי ישראל שחלקו עליו בזה.
ב"ה לומדים כאן בפורום הרבה דברים חדשים.
הערה קטנה.
הרמב"ם לא כתב ש"הכרע הדעת" זה לא מחייב. [והרי אנשי סדום נענשו על "ויד עני ואביון לא החזיקה" למרות שאין זה מז' מצוות]
אלא כתב שאם עושה רק משום הכרע הדעת - זה לא נחשב קבלת המצוות ולא מספיק בשביל להיות גר תושב.
מטה עז כתב: כבר דנו בזה כידוע רבי יעקב עמדן בהתכתבות עם תלמידו לשעבר משה מנדלסון.
ואף לראי"ה קוק יש דברים בזה באגרות הראי"ה שהופכים את הקערה על פיה
כדכד כתב:לענ"ד ברור שטענת הקב"ה לקין לא היתה מדוע לא למד את הפסוק "ויצו" כמו הגמרא בסנהדרין והרמב"ם
צופה_ומביט כתב:ברגר אומר שהטענה היתה: הלוא אסרתי עליכם לרצוח. [ציוויתי את אביך, והוא אמר לך. כמו שאמר לחוה את הציווי ששמע לא לאכול מעץ הדעת].
כדכד כתב:אין מקום להשוואה בין טענת השי"ת על זה שאכלו מעץ הדעת
לבין הטענה שלו ית' על קין מדוע רצח.
הטענה על עץ הדעת מנוסחת בתורה (תרגום חפשי): מדוע עברתם על המצווה שצויתיכם לא לאכול ממנו
ואילו הטענה על הרצח היא": "מה עשית"
כלומר, הטענה לא באה מכח שלא שמר את המצוה אלא שעשה מעשה שלא ייעשה
צופה_ומביט כתב:ופוק חזי שהלכה למעשה בדיני התראה צריך שידע המותרה על איזה ציווי הוא עובר ומה עונשו. ובלי זה אינו נענש בידי אדם.
כדכד כתב:כוונתי היתה בכוון הפוך
שקין היה אמורה להבין לבד שמעשהו לא היה נכון ולכן חמור יותר
לעומת אדם הראשון שחטאו היה בכך שעבר על הציוי ולולא זה לא היה זה חטא ולא היה נענש
עזריאל ברגר כתב:צופה_ומביט כתב:ופוק חזי שהלכה למעשה בדיני התראה צריך שידע המותרה על איזה ציווי הוא עובר ומה עונשו. ובלי זה אינו נענש בידי אדם.
כן הוא בישראל, אבל לא בבני נוח.
צופה_ומביט כתב:עזריאל ברגר כתב:צופה_ומביט כתב:ופוק חזי שהלכה למעשה בדיני התראה צריך שידע המותרה על איזה ציווי הוא עובר ומה עונשו. ובלי זה אינו נענש בידי אדם.
כן הוא בישראל, אבל לא בבני נוח.
וזאת גופא מדוע?
ומי אמר שכך היתה הלכה אצל אדה"ר וקין?
החושב כתב:עקביה כתב:מלפנא כתב:כעי"ז
הרי זה מרפסן אגרא!
אם האבות קיימו את התורה כפשוטו, הם הניחו תפילין. בתפילין אלה היו 4 פרשיות כפי שיש בתפילין שלנו. א"כ היה להם את התורה ככתבה בספרים שלנו, וצע"ג מדוע יעקב התאבל על יוסף ימים רבים, הרי הוא למד וידע, עוד לפני שיוסף נולד, שיוסף יימכר למצרים ויהיה שם משנה למלך, ולא ימות בחייו.
זו הערה חשובה, שבהחלט מחייבת להסתכל על מאמרי חז"ל (על כך שאבות קיימו את התורה) בצורה מתאימה
אבל זה לא קשור לענ"ד לציטוט שהובא ולנושא האשכול.
כתוב שם שיציאת מצרים הייתה בגלל שיש מצוות של זכר ליציאת מצרים. אין בזה שום דבר תמוה. הייתי אומר יותר - אין בזה חידוש גדול.
הרי בתורה מפורש שהניסים של יציאת מצרים היו "למען תספר", "למען שתי אותותי אלה בקרבו", "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים", "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" וכו' וכו'
אם כן, הגיוני מאוד שיציאת מצרים קרתה דווקא בשביל הדברים האלה.
צופה_ומביט כתב:גדולה מזו כתבו גאונים [רבי שמואל בן חפני, רנ"ג, רס"ג]: הקשו מדוע צריך הקב"ה לצוות את ישראל על המצוות השכליות, ואיש מהם לא ענה "כי אחרת זה לא מחייב / לא יהיה על זה עונש / לא יהיה על זה שכר עוה"ב". אלא רק ביארו מה הוסיף הציווי.
עקביה כתב:החושב כתב:עקביה כתב:מלפנא כתב:כעי"ז
הרי זה מרפסן אגרא!
אם האבות קיימו את התורה כפשוטו, הם הניחו תפילין. בתפילין אלה היו 4 פרשיות כפי שיש בתפילין שלנו. א"כ היה להם את התורה ככתבה בספרים שלנו, וצע"ג מדוע יעקב התאבל על יוסף ימים רבים, הרי הוא למד וידע, עוד לפני שיוסף נולד, שיוסף יימכר למצרים ויהיה שם משנה למלך, ולא ימות בחייו.
זו הערה חשובה, שבהחלט מחייבת להסתכל על מאמרי חז"ל (על כך שאבות קיימו את התורה) בצורה מתאימה
אבל זה לא קשור לענ"ד לציטוט שהובא ולנושא האשכול.
כתוב שם שיציאת מצרים הייתה בגלל שיש מצוות של זכר ליציאת מצרים. אין בזה שום דבר תמוה. הייתי אומר יותר - אין בזה חידוש גדול.
הרי בתורה מפורש שהניסים של יציאת מצרים היו "למען תספר", "למען שתי אותותי אלה בקרבו", "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים", "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" וכו' וכו'
אם כן, הגיוני מאוד שיציאת מצרים קרתה דווקא בשביל הדברים האלה.
ברוך שובך!
------
לומר שיציאת מצרים הייתה עבור הערך החינוכי הנובע ממנה, זה הגיוני ומסתבר. אבל אם בליל ט"ו ניסן אברהם אבינו אכל מצה ומרור כפשוטו כדי לקיים מצוות אכילת מצה ומרור, ובתשרי ישב בסוכה, שנאמר בה בפירוש 'למען ידעו דורותיכם' וגו', אזי שאלתי קמה וגם ניצבה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 24 אורחים