דורשי יחודך כתב:יגעתי בחיפוש ולא מצאתי לפני שפתחתי, חבל על אשכול כפול.
אולי יש אפשרות להעביר את ההודעות לשם.
ייש"כ להרבנים יבנה וצו"מ על הראיות וההפניות.
לגבי גדול גבור ונורא, אמנם פשט הגמרא משמע כן אבל רש"י מפרש בענין אחר לגמרי. וכן מסתבר לכאורה שהרי במקום שצריך לומר מילים מסויימות נמסר לנו בדברי חז"ל כמו כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה, ולא שמענו שיש תקנה מיוחדת לומר מילים אלו של גדול גבור ונורא.
לגבי מה שמושיע את בניהם לפי הראיה שהובאה ממעין שבע יוצא שאינו מעכב.
לגבי מ"ש הרב צו"מ שצריך לומר עניני מגן כדחזינן מהחתימה, לכאורה יש לעיין בזה גופא, אם חתם "אלהי אברהם" האם יצא, כמו בפתיחה, וכל מה שתיקנו מלך עוזר כו' הוא אחרי שלכתחילה נתקן לומר "מגן" אברהם אבל האם ממש מעכב, בפרט שנלמד מ"בני אלים" והיכא רמיזא שם ענין מגן.
איברא דממה שמפרטים אותו במעין שבע משמע קצת שהוא דבר עיקרי. (דרך אגב משמע משם לכאורה שאם יחתום "מגן אבות" במקום "מגן אברהם" יצא, והא ד"בך חותמין" אינו לעיכובא, וי"ל.)
לגבי לפרט את האבות עדיין לא מוכרח ממה שמפרטים שם, האם מעכב.
כוונת רש״י לומר היכן מצינו שתיקנו אנשי כנה״ג לומרם, ומפרש כדמצינו בעזרא כו׳.
התקנה נזכרה בברכות לג:.
הראיה מברכת מעין ז׳ יש לדחות שהוא כעין ז׳ אבל לא שהוזכר בו כל הדברים המעכבים. וכי לא צריך להזכיר שמות האבות ועכ״פ שמו של אברהם, וכן צריך להזכיר שה׳ אלהיהם.
פסחים קיז:
א"ר שמעון בן לקיש ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יעקב יכול יהו חותמין בכולן ת"ל והיה ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן.
מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה טז
ומנין שאומרים ברוך אתה יי' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שנאמר ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב.
מב׳ מקורות אלו מבואר שצריך לפרט האבות ולהזכיר שם ה׳ על כל א׳. ומפסחים מבואר שצריך להזכיר שם אברהם בחתימה.