עשוי לנחת כתב:אתה באמת לא יודע?!
יורה דעה כתב:מתוך הסכמת רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל למהדורת שוטנשטיין:
לדידי חזי לי מאי דאמרי רבנן, גדולי ראשי הישיבות בארה"ב.. אכן כבר מילתי אמורה כאשר עלה במחשבתם של ר' מי"ז ור' נ"ש הנ"ל לתרגם מסכתות לאנגלית – שאני רואה בזה משום עת לעשות לד', כי כמה תרגומים מסתובבים בשוקא שחוברו ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד, ושומר נפשו ירחק מהם. וכדי שלא יגררו אבתרייהו מן הצורך הוא לחבר תרגום ע"י יראי ד' היודעים כי במלאכת הקודש המה עושים. אותו הנימוק שייך גם בנוגע לתרגום ללה"ק כי גם בזה נפוץ תרגום על כמה מסכתות שאין רוח חכמים נוחה ממנו.
אני מניח שלא היתה הכוונה נגד ספר "שיעורי היום" (על כמה מסכתות) מהרה"ג ר' מיכל זילבר שליט"א מ"קול הדף" וראש ישיבת זוויעהל, וכמו כן סביר להניח שאין הכונה לכרכי "חברותא" (שיצא על כל הש"ס), ובודאי לא על 'מתיבתא' של עוז והדר, ו'לובלין' של המאור, (שכלל עוד לא הופיעו אז, בשעתו), והמכנה המשותף לכל הנ"ל, שהו"ל ע"י יראי ד' וחושבי שמו.
וא"כ, על אלו תרגומים, באנגלית ובעברית, יצא קצפו של רבנו הגריש"א זצוק"ל, שערך קדושת התלמוד לא היתה נר לרגלם, ושומר נפשו ירחק מהם.
הסרפד כתב:בפשטות הכוונה למהדורת שונצינו באנגלית (ודומיה, אם יש), שהמעיין בה יראה ש"חובר ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד", אבל לפני ל' או מ' שנה היתה מקובלת בין קצת הציבור החרדי בארה"ב.
יורה דעה כתב:הסרפד כתב:בפשטות הכוונה למהדורת שונצינו באנגלית (ודומיה, אם יש), שהמעיין בה יראה ש"חובר ע"י אנשים שאינם יודעים את ערך קדושת התלמוד", אבל לפני ל' או מ' שנה היתה מקובלת בין קצת הציבור החרדי בארה"ב.
יש בידך עוד פרטים עבורנו אודות מהדורת שונצינו ? (כנראה שהציבור הארצישראלי אינו מכיר בכלל מהדורה זו).
יורה דעה כתב:האם יש למישהו מידע נוסף, בקשר לתרגומים ופירושים על מסכתות הש"ס, שאין רוח חכמים נוחה מהם?
ישבב הסופר כתב:היה גם תרגום של הש"ס [אולי רק מסכת ברכות] שעשה רדקינזון הידוע.
גם מצאתי לאחרונה שאיש בשם הרב נחום סאפאש עשה תרגום למסכת ביצה באידיש.
http://hebrewbooks.org/3378
אם מותר, אעיר שמשני הדוגמאות שהביא הסרפד, לדידי נראה שהראשון הרבה יותר חמור מהשני. אם הגמרא מביאה את ה'קרא' [כלשון רבן גמליאל] מהאוונגליון, כ"כ גרוע להביא את המקור המדוייק? ואסור להעיר שבנוסח הנוכחי 'מקרא' מסויים לא נמצא? נראה לי שבשוטנשטיין [באנגלית עכ"פ] היו כותבים את אותו דבר, בהסתייגות ובחוכמה יותר.
חכם באשי כתב:גם ר' אריה קפלן (אני מקווה שלא טעיתי בשמו הפרטי)...
צ"ל ר' אברהם אלי' קפלן תלמיד סלבודקה ואח"כ ראש ביהמ"ד לרבנים בברלין. ר' אריה הוא מישהו אחר, מאמריקה.
אכן בית ועד ע"י אליהו סולובייציק.
לייטנר כתב:יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.
אברהם צבי כתב:סעיף, דברי לויפר הם חוצפה לענ"ד, ביודעי קאמינא דהגרא"מ זללה"ה אכן הביע את מורת רוחו מהדפסת שוטנשטיין, אלא שלא חפץ לצאת נגדם באשר התועלת המרובה להמון העם, ומצד שני הודיע כי לא ייתן שום סוג של הסכמה לזה.
ואכן ראינו אשר ציבור בני התורה לא ניזוקו מזה, וידעו להרחיקו, ומצד שני התועלת הברוכה שגרם לבעה"ב וכדו' אשר בל"ז מן הנמנע שהיו קובעים שיעור כסדר בגמרא.
כזאת היא ראיית גדולי הדור למרחוק, וברוך אשר מסר עולמו לנוטרים.
יאיר כתב:לייטנר כתב:יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.
יצא על ה' מסכתות ואין להשוות (בפירושו שזר כמעט תמיד את פרש"י).
באוצר מצאתי רק את 'תלמוד מפורש' על מס' ברכות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?17574
ובכן, את הפסנתר המציא שלמה קרשנדו בשנת 1723,
כשניסה לבנות נבל וטעה במידות. הוא גם טעה בתאריך.
הרי ידוע לכם שהפסנתר נבנה בשנת 1709, וגם לא על ידי מר קרשנדו.
עט סופר כתב:אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.
לייטנר כתב:יאיר כתב:לייטנר כתב:יצא גם מעין שטיינזלץ, אבל שנים רבות לפניו, פירוש על הבבות, מידי בן שמן.
יצא על ה' מסכתות ואין להשוות (בפירושו שזר כמעט תמיד את פרש"י).
באוצר מצאתי רק את 'תלמוד מפורש' על מס' ברכות:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?17574
הערתך הזכירה לי את זה:ובכן, את הפסנתר המציא שלמה קרשנדו בשנת 1723,
כשניסה לבנות נבל וטעה במידות. הוא גם טעה בתאריך.
הרי ידוע לכם שהפסנתר נבנה בשנת 1709, וגם לא על ידי מר קרשנדו.
סעיף כתב:עט סופר כתב:אם זה הגרי"ש והגר"ש שכתבו הסכמה אך סייגו דבריהם שזה נצרך כדי למנוע מתרגום שאין רוח חכם נוחה הימנו, והרמז ברור. אם זה הגריא"ל ואחרים שנמנעו בכל תוקף מלהסכים, ואף הביעו התנגות לשואלים האם ללמוד בהם, אך לא יצאו למערכה על הדבר.
איך יתכן שדווקא הגראי"ל [אשר מנהיג בדרך יותר מתונה מהנ"ל] לא הסכים לתת הסכמה, ודוקא הגרי"ש והגר"ש [שממשיכים את דרכו של הרב שך] כן נתנו?
לייטנר כתב:יאיר,
כתבתי שבן שמן כתב פירוש על הבבות, כעין שטיינזלץ, וע"כ כתבת שבכלל זה לא בן שמן, הוא לא כתב על הבבות, וזה בכלל לא דומה לשטיינזלץ...
אכן, ממה שזכור לי, פירושו של בן שמן היה "כבד" יותר ולא קולח.
שיבר כתב:וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.
סעיף כתב:הרב יעקב לויפר כתב פעם מאמרים בענין דפוסי הש"ס שהיו בעבר ובדפוסי הש"ס שיש היום..
יאיר כתב:שיבר כתב:וכאן המקום להזכיר כי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בעשור האחרון לחייו היה לומד הרבה בש"ס מבואר מהד' שוטנשטיין וקצת במהד' מתיבתא, שמעתי בשעת חולשתו היה מעיין בהם, או שהשתמש רק בהערות המרחיבות שלהם ולא בביאור עצמו, ואלו ניצבו לראווה תמיד על שולחנו ונראים בכל תמונה מהחדר באותה תקופה. וכבר היה על זה אשכול.
viewtopic.php?f=7&t=5282&start=40#p44877
download/file.php?id=4397
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 61 אורחים