תמונה של הדברי יואל עם הרבי מבעלזא האמנם ?

[אראל]

עפר אני תחת רגליהם הק'
אבל אם אפשר לומר, אני חושב שאם נכון הסיפור עם הפיוס, זה הי' רבי'שע ענין, ענין של המתקת דינים שלא יזיק הקפדה וכדו', הנהגות רבות שנהג עצמו הבעלזא רב הי' בלתי מובנים לעיני בשר כנודע ומפורסם [דוגמא, תפלתו במהירות ועוד רבות], הבעלזא רב מצא לימוד זכות על כל פושע ישראל, ואפילו כשראה חילוני נוסע ברכב בשבת המתיק הענין באמרו שמסתמא הוא נוסע עבור יולדת....
וכי עבור הסאטמאר רב ועבור אותם שהלכו אליו לא מצא לימוד זכות???

יתכן מאד, [וכבר כתבתי לעיל הסיפור עם האדמו"ר מויזשניץ], ויש גם כמה סיפורים שהלכו לפייסו על כל מיני חששי הקפדות ושמח מאד ואמר 'גוט הסטו געטון' [בערך זה הלשון ומי שרוצה לתקן יתקן]
ובנוגע הלימוד זכות ידוע דבמה שהיה נוגע למעשה לא סמך על הלימוד זכות רק אמר ש'לא ידברו עם הצדיק שמדבר כמו רשע' וכדו'

טרח בכדי, ההבדל, בין אדם למקום, לבין אדם לחבירו. וד"ל.

הדברים ק"ו, בכבודי לא מחיתם בכבוד בו"ד מחיתם (נדרים לט ע"ב)

[ספרים וועלט]

מה הביג דיל?
כלום לא מצאנו בתלמוד המון עובדות שאחד נחלק על חברו ואמר עליו דיבורים הרבה יותר חריפים מאלו?
אם לפי דעת הדברי יואל ז"ל נעשה משהו נגד הדין הוא מחויב לשתוק?
ממתי הפכנו להיות כל כך רגישים? אז הוא אמר שאהרן עשה העגל! תאמר אתה שקרח חלק על משה רבינו!
כמו שמצינו בחז"ל רח"ל מדעתא דידך - אדרבה רח"ל מדעתא דידך!
זה לא סוף העולם!
הוא אמר עליו והוא אמר בחזרה. הוא נחלק על דעתו והוא חולק בחזרה. ועדיין כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים.

[אראל]

מה הביג דיל? כלום לא מצאנו בתלמוד המון עובדות שאחד נחלק על חברו ואמר עליו דיבורים הרבה יותר חריפים מאלו?
אם לפי דעת הדברי יואל ז"ל נעשה משהו נגד הדין הוא מחויב לשתוק? ממתי הפכנו להיות כל כך רגישים? אז הוא אמר שאהרן עשה העגל! תאמר אתה שקרח חלק על משה רבינו! כמו שמצינו בחז"ל רח"ל מדעתא דידך - אדרבה רח"ל מדעתא דידך!
זה לא סוף העולם!
הוא אמר עליו והוא אמר בחזרה. הוא נחלק על דעתו והוא חולק בחזרה. ועדיין כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים.

...נו ... "כבוד בית בעלזא"..... שוין איינמאל א ביג-דיל...

[הבאר ההיא]

מה הביג דיל?
כלום לא מצאנו בתלמוד המון עובדות שאחד נחלק על חברו ואמר עליו דיבורים הרבה יותר חריפים מאלו?
אם לפי דעת הדברי יואל ז"ל נעשה משהו נגד הדין הוא מחויב לשתוק?
ממתי הפכנו להיות כל כך רגישים? אז הוא אמר שאהרן עשה העגל! תאמר אתה שקרח חלק על משה רבינו!
כמו שמצינו בחז"ל רח"ל מדעתא דידך - אדרבה רח"ל מדעתא דידך!
זה לא סוף העולם!
הוא אמר עליו והוא אמר בחזרה. הוא נחלק על דעתו והוא חולק בחזרה. ועדיין כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים.

בעיקרון אתה צודק אבל כל מטרת הרב מסאטמער היתה לשכנע שהמחלוקת הזו היא לא כמו אותם מחלוקות אלא משהו אחר.

ועדיין אתה צודק.

[באמונתו]

מה הביג דיל?
כלום לא מצאנו בתלמוד המון עובדות שאחד נחלק על חברו ואמר עליו דיבורים הרבה יותר חריפים מאלו?
אם לפי דעת הדברי יואל ז"ל נעשה משהו נגד הדין הוא מחויב לשתוק?
ממתי הפכנו להיות כל כך רגישים? אז הוא אמר שאהרן עשה העגל! תאמר אתה שקרח חלק על משה רבינו!
כמו שמצינו בחז"ל רח"ל מדעתא דידך - אדרבה רח"ל מדעתא דידך!
זה לא סוף העולם!
הוא אמר עליו והוא אמר בחזרה. הוא נחלק על דעתו והוא חולק בחזרה. ועדיין כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים.

לא הבנתי.
מה הביג דיל שקרח חלק על משה, ועוד דעריבער אין דרערד אריין געפאלען?!
הלא אמר בפירוש שכל העדה כולם קדושים (כולם אהובים כולם ברורים ...).
אלא ע"כ הכא שאני, שהמחלוקת לשם שמים.

[ספרים וועלט]

לא הבנתי.
מה הביג דיל שקרח חלק על משה, ועוד דעריבער אין דרערד אריין געפאלען?!
הלא אמר בפירוש שכל העדה כולם קדושים (כולם אהובים כולם ברורים ...).
אלא ע"כ הכא שאני, שהמחלוקת לשם שמים.

לי אין מושג מה כבודו כתב. ככל הנראה לא הבנת הפואנטה שלי.
נו נו, בסדר.

[בינה להבין]

אחד המיוחד מגדולי הדור אמר שאין לכתוב פירכא על ספר ויואל משה, כי אין משיבין על הדרוש.

ואילו הבעלזא רב אפילו דרוש לא אמר...., כן שאין על מה להשיב...

כמדומה שעל הקול קורא של הרבנים המחייבים יש טעמים על פי פשט למה הם מחייבים ואינם צריכים לדרוש

[אראל]

כמדומה שעל הקול קורא של הרבנים המחייבים יש טעמים על פי פשט למה הם מחייבים ואינם צריכים לדרוש

וכמדומה שבספר ויואל משה יש די טעמים לאיסור שלא עפ"י דרוש ג"כ

[באמונתו]

בלי לחץ והשפעה בא לידי מסקנא זו ...

[אליסף]

חברים, כמדומה שהנושא מוצה.

[שמואל בארג]

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/ati ... 9D?lang=he

[אראל]

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/atikim/source/catalog/auction/36005/lot/19877/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D?lang=he

שורות המעטים שניתן לחשוף מתמונת המכתב, נראה שכותב שהה"ק מבעלזא פקד עליו
ואילו בכתבה של המכירה נאמר שכתוב בו שהה"ק מסאטמאר פקד עליו לרשום הדברים...

[נים ולא נים]

לגבי אחד שכתב לעיל שדברי ארטנר אמונים
בעמדי על רגל אחת בחנות הספרים פתחתי בזמנו הספר וראיתי שכותב ר' מיילך אשכנזי אחיו של יוסל (משמש הרה"ק מסטאמאר)
והיה זה די בשבילי על מידת מהימנותו
מציאות אנשים מתבגרים וזקנה עושה את שלו, ומסלסלים עם זכרונות כפי הרצון הנולד.

[עתניאל בן קנז]

לגבי אחד שכתב לעיל שדברי ארטנר אמונים
בעמדי על רגל אחת בחנות הספרים פתחתי בזמנו הספר וראיתי שכותב ר' מיילך אשכנזי אחיו של יוסל (משמש הרה"ק מסטאמאר)
והיה זה די בשבילי על מידת מהימנותו
מציאות אנשים מתבגרים וזקנה עושה את שלו, ומסלסלים עם זכרונות כפי הרצון הנולד.

אמין הכוונה שמה שנוגע אליו, והדברים שהוא מעיד עליהם ממקור ראשון הוא לא הוסיף או גרע בגלל שיקולים אינטרסים.
זה שהוא לא היה בקי בייחוס הגבאי מסטמר, וחשב שהוא אחיו של ר' אלימלך, כמובן אין זה גורע באמינותו כלל.

אין כאן שום קשר לזקנה. כיון שהדברים הם מדברי ר' משה אורטנר שכתבם סמוך לאירוע. ולא קובץ 'זכרונות', כפי שיוצאים כיום חדשים לבקרים.


אשמח מאוד אם מישהו יודע יותר פרטים על מכתבו של ר' וולוולה מינצברג זצ"ל, להערכתי דבריו יאששו את הגירסא שהעלתי לעיל לסיפור.

[נים ולא נים]

שני אנשים הג''ר אלימלך ורבי יוסל, היו מעורבים בתוך הפרשה היטב, ובשעת מעשה ידע היטב שרבי אלימלך הוא בנו של חסיד בעלזא הותיק רבי סענדר ואין לו שייכות עם רבי יוסל הגבאי, רק נתחלף לו במשך השנים. ממילא זה מטיל ספק בכל זכרונותיו.

נקודה אחרת, ממה שקראתי בספרי ר' יצחק לנדא יוצא ברור שאמירת שקר לפני הרה"ק מבעלזא היה דבר נורמלי, ולא היססו, למשל בכל יום שאל על הפירות אם הם פירות ארץ ישראל והוא כותב שלא היה בנמצא כמעט פירות ארץ ישראל, וענו להרה"ק כן. יתכן שזה רעביש'ע זאך אבל מאוד מוזר לומר שקר באופן קבוע לפני גדול בישראל.
וגם משום כל הקפידות היתה עבודה קשה לגבאים וזה יצר מצב שהיו מוכרחים לומר לו מה שאינו אמת בלשון המעטה.

לאחרונה ראיתי זכרונות מהאדמ"ר מישנאווא ממאנסי שכשהיה חתן בחודש תשרי תשי''ז נסע להסתוףף בצל הרה"ק מבעלזא, והמיעל"ח הרב מווידסלאוו ז"ל פרע לו הכרטיס (מי שבשנת תשמ"ב ניסח הקול קורא נגד האדמ"ר מבלעזא) והרה"ק כיבדו כסדר בתו בנש"ק והגבאי רש''פ אמר שאינו כאן, בשעה שהיה שם, ועוד דברים כאלו. אחד שואל לו למה רדף אותו רבי שלום והוא השיב בגלל שאני סטמארי

[בית הגנזים]

ממה שקראתי בספרי ר' יצחק לנדא יוצא ברור שאמירת שקר לפני הרה"ק מבעלזא היה דבר נורמלי, ולא היססו, למשל בכל יום שאל על הפירות אם הם פירות ארץ ישראל והוא כותב שלא היה בנמצא כמעט פירות ארץ ישראל, וענו להרה"ק כן. יתכן שזה רעביש'ע זאך אבל מאוד מוזר לומר שקר באופן קבוע לפני גדול בישראל.

כך כתוב בספר קודש פנימה עמ' צט

"בסוף הסעודה הקפיד מרן לאכול ליפתן העשוי מפירות ארץ ישראל, היו לו למרן ענינים נעלים בטעימה זו".
בשנים ההם ... כמעט ולא היה שייך להשיג פירות למיניהם מגידולי אר"י, אך מרן בקדושתו לא ויתר על כך... מדי פעם היה שואל את המשמשים אם בטוחים הם כי אלו מפירות ארץ ישראל. כאמור, באותה תקופה לא היו פירות אלו ברי השגה, כמעט, אי לכך היינו מבשלים את לפתן הפירות ממה שמצאנו, בתקוה שהם אכן מפירות ארץ ישראל, וכשמרן היה שואל אם אלו מאר"י, היו המשמשים מגיבים בחיוב ומרן קיבל את דבריהם והסתפק בתשובתם כי אכן אלו פירות ארץ ישראל.

ובהערה פד - אחד הדברים המופלאים מבינתנו בהליכות קדשו, היה, שבדברים מסוימים שמרן ז"ל חפץ לקיים למרות שידע שהדבר אינו שייך, אזי בהעדר ברירה אחרת, רצה מרן שלכל הפחות יאמרו בפה כך וכך, שע"י הדיבור ייחשב כאילו הוא כך בפועל, וראינו שרצון קדשו שנאמר בפה, שהפירות הם מארץ ישראל"

[בית הגנזים]

בעמדי על רגל אחת בחנות הספרים פתחתי בזמנו הספר וראיתי שכותב ר' מיילך אשכנזי אחיו של יוסל (משמש הרה"ק מסטאמאר)
והיה זה די בשבילי על מידת מהימנותו

ספר פאר משה (י"ל ע"י ר' נתן בנו של ר' משה) מהד' תשס"ו עמ' 295

אשכנזי.PNG (84.09 KiB) נצפה 2779 פעמים

[ממזרח שמש]

ממה שקראתי בספרי ר' יצחק לנדא יוצא ברור שאמירת שקר לפני הרה"ק מבעלזא היה דבר נורמלי, ולא היססו, למשל בכל יום שאל על הפירות אם הם פירות ארץ ישראל והוא כותב שלא היה בנמצא כמעט פירות ארץ ישראל, וענו להרה"ק כן. יתכן שזה רעביש'ע זאך אבל מאוד מוזר לומר שקר באופן קבוע לפני גדול בישראל.

כך כתוב בספר קודש פנימה עמ' צט

"בסוף הסעודה הקפיד מרן לאכול ליפתן העשוי מפירות ארץ ישראל, היו לו למרן ענינים נעלים בטעימה זו".
בשנים ההם ... כמעט ולא היה שייך להשיג פירות למיניהם מגידולי אר"י, אך מרן בקדושתו לא ויתר על כך... מדי פעם היה שואל את המשמשים אם בטוחים הם כי אלו מפירות ארץ ישראל. כאמור, באותה תקופה לא היו פירות אלו ברי השגה, כמעט, אי לכך היינו מבשלים את לפתן הפירות ממה שמצאנו, בתקוה שהם אכן מפירות ארץ ישראל, וכשמרן היה שואל אם אלו מאר"י, היו המשמשים מגיבים בחיוב ומרן קיבל את דבריהם והסתפק בתשובתם כי אכן אלו פירות ארץ ישראל.

ובהערה פד - אחד הדברים המופלאים מבינתנו בהליכות קדשו, היה, שבדברים מסוימים שמרן ז"ל חפץ לקיים למרות שידע שהדבר אינו שייך, אזי בהעדר ברירה אחרת, רצה מרן שלכל הפחות יאמרו בפה כך וכך, שע"י הדיבור ייחשב כאילו הוא כך בפועל, וראינו שרצון קדשו שנאמר בפה, שהפירות הם מארץ ישראל"

במדרש תנחומא (קדושים י): כתוב כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל (ויקרא י"ט כ"ג), זה שאמר הכתוב, עשיתי לי גנות ופרדסים, ונטעתי בהם עץ כל פרי (קהלת ב' ה'), וכו'. אפילו פלפלין נטע שלמה בארץ. כיצד היה נוטען? אלא חכם היה, והיה יודע עיקר משתיתו (היסוד) של עולם וכו'. מציון נשתכלל כל העולם כולו וכו' והיה יודע איזה הוא הגיד (עורק אדמה) שהוא הולך לכוש, ונטע עליו פלפלין. ומיד היו עושין פירות, עכ"ל.

[לעשות רצונך]

לא לשכוח בסוף את הנרטיב שחייב שיקבע לדורות.
את הרבי הקדוש מבעלזא בלבלו ושקרו ורימו ועבדו והא היה אנוס וטועה ומוזר ואלוקי.
ואת הצד השני, הכל על פי הלכה ועל פי יושר ועל פי הדין ועל פי השכל הישר ועל פיהם ישק כל דבר.

מבלי להיכנס לכל השטויות לאורך כל האשכול משני הצדדים, מכל המקורות,
הרי כולנו יודעים שכל אחד יכתוב בדיוק, אבל בדיוק, רק איך שנוח לו ומסתדר לו.

[אראל]

.
הרי כולנו יודעים שכל אחד יכתוב בדיוק, אבל בדיוק, רק איך שנוח לו ומסתדר לו...

שלו' עליכם, כבר סעדת היום פת שחרית?

[באמונתו]

ממה שקראתי בספרי ר' יצחק לנדא יוצא ברור שאמירת שקר לפני הרה"ק מבעלזא היה דבר נורמלי, ולא היססו, למשל בכל יום שאל על הפירות אם הם פירות ארץ ישראל והוא כותב שלא היה בנמצא כמעט פירות ארץ ישראל, וענו להרה"ק כן. יתכן שזה רעביש'ע זאך אבל מאוד מוזר לומר שקר באופן קבוע לפני גדול בישראל.

כך כתוב בספר קודש פנימה עמ' צט: "בסוף הסעודה הקפיד מרן לאכול ליפתן העשוי מפירות ארץ ישראל, היו לו למרן ענינים נעלים בטעימה זו".
בשנים ההם ... כמעט ולא היה שייך להשיג פירות למיניהם מגידולי אר"י, אך מרן בקדושתו לא ויתר על כך... מדי פעם היה שואל את המשמשים אם בטוחים הם כי אלו מפירות ארץ ישראל. כאמור, באותה תקופה לא היו פירות אלו ברי השגה, כמעט, אי לכך היינו מבשלים את לפתן הפירות ממה שמצאנו, בתקוה שהם אכן מפירות ארץ ישראל, וכשמרן היה שואל אם אלו מאר"י, היו המשמשים מגיבים בחיוב ומרן קיבל את דבריהם והסתפק בתשובתם כי אכן אלו פירות ארץ ישראל.
ובהערה פד - אחד הדברים המופלאים מבינתנו בהליכות קדשו, היה, שבדברים מסוימים שמרן ז"ל חפץ לקיים למרות שידע שהדבר אינו שייך, אזי בהעדר ברירה אחרת, רצה מרן שלכל הפחות יאמרו בפה כך וכך, שע"י הדיבור ייחשב כאילו הוא כך בפועל, וראינו שרצון קדשו שנאמר בפה, שהפירות הם מארץ ישראל"

מאחר שידע באמת, רק רצון קדשו, בהעדר ברירה אחרת, שלכל הפחות יאמרו בפה כך וכך, למרות שידע שהדבר אינו שייך, כיצד הגיעו למסקנא שקרית: "שאמירת שקר לפני הרה"ק מבעלזא היה דבר נורמלי"?!!

[בית הגנזים]

מאחר שידע באמת, רק רצון קדשו, בהעדר ברירה אחרת, שלכל הפחות יאמרו בפה כך וכך, למרות שידע שהדבר אינו שייך, כיצד הגיעו למסקנא שקרית: "שאמירת שקר לפני הרה"ק מבעלזא היה דבר נורמלי"?!!

כנראה כתב מן הזכרון

[בית הגנזים]

המבשר התורני - 0587.pdf

(11.36 MiB) הורד 172 פעמים

[הביבליופיל]

א' החומר שברשותי, (כולל הדו שיח כמעט בשלימות, בין הרבי מסאטמר זצ"ל, ובין ר' שלום פויגל. וכן המשפטים הספורים שהאדמו"ר מבעלזא כן הוסיף והשתתף)
אינני סבור שרצון השי"ת לפרסמו, ועאכו"כ לא בפורום זה - או למשתתפיו (זה תגובה לכמה בקשות פרטיות).

לא יפה ככה לגרות ובקושי לתת טעימה

כטעמם של לאקשין תורות...