הגיונות כתב:ראיתי להוסיף כמה מראי מקומות כיוצא באלו על השוני בין החסידות לפילוסופיה.
אצל החסיד חב"ד הידוע, הרב יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל, מציהו באחד ממכתביו (ראו היכל הבעש"ט, לז):... שמע נא אחי ידידי. ניט זאג ח"ו [אז] דאס איז אפיקורסות ופילוסופיא, איך זאג דרס איז אמיתית אמונה שבזה יחיו המתים אז דיא עצמות היבשות זאלן מרגיש זיין אלקים חיים...
גם אברהם דובער הכהן לוין, המכונה המלאך, באחת מאגרותיו כתב בסגנון זה (אוצר אגרות קודש, תשי"ב, מכתב סה):"חכמת חב"ד אינו חכמת הקבלה כנראה לכאורה שהוא החב"ד כאילו הוא פירוש וביאור לקבלה, והאמת אינו כן, כלל וכלל לא, רק הוא החב"ד הוא אמונה טהורה שהיא האמונה חובה על כל אחד מישראל אפילו אם הוא רק יודע ספר להתעמל בענין האמונה במוח ולב..."
וכך אנו מוצאים גם במכתב שכתב הרב שאול דב זיסלין (היכל הבעש"ט, לז):מכללות ההיקף של רעיונותיו ודבריו יכול לצאת רושם לא נכון. אפשר להתקבל רושם שגם החסידות היא כמין איידע [רעיון] ח"ו שהומצא משכל אנושי... הרבה הרבה שמענו על זה מכ"ק אדמו"ר [הרש"ב] נ"ע זי"ע, שהחסידות היא גילוי אור מלמעלה, ומה שנתלבשה בשכל אנושי הוא גם גן מתנה מלמעלה, עצה טובה בכדי לגלות האור... ולכן צורם מעט את האוזן כששומעים כאן מלת 'פילוסופיא', אפילו מוסיפים 'על טהרת הקודש'
לכאורה כל אחד מהכותבים התכוון למשהו אחר. (אף שכוונתו של ראד"ל לא ברורה לי כ"כ מציטוט זה) ושלושתם דיברו בחסידות ולא בקבלה.