מרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצ״ל

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ג' מרץ 29, 2022 3:11 am

ש. ספראי כתב:ש"ב גנוט
מצוות הקבלת פני משיח צדקנו
(מו"מ עם מרן הגר"ח קניבסקי בענין)

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' מרץ 29, 2022 3:40 am

.השוחט כתב:לפני כשנתיים אמר לי רבי גדליה שר' חיים אמר לו שיכול לענות באופן גורף בשמו שכשיש כמה שמות, ובפרט כשהשמות העיקריים שנקראים בהם אינם שוים, אין לחוש. יכול להיות שאני לא זוכר את כל החזי לאיצטרופי. אבל לא נראה לי שהיה עוד.
וסיים ואמר שמי שלא יהיה רגוע, שיזכיר לו שהוא עצמו נקרא רשמית גם יוסף כשם א' משמות חמיו.
דומני שיצא ספר שלם מדעות ר' חיים בענינים אלו.

בספר "שמות בארץ", ע"ש בשני החלקים.
בספר "כל משאלותיך".

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' מרץ 29, 2022 3:42 am

.השוחט כתב:לפני כשנתיים אמר לי רבי גדליה שר' חיים אמר לו שיכול לענות באופן גורף בשמו שכשיש כמה שמות, ובפרט כשהשמות העיקריים שנקראים בהם אינם שוים, אין לחוש. יכול להיות שאני לא זוכר את כל החזי לאיצטרופי. אבל לא נראה לי שהיה עוד.
וסיים ואמר שמי שלא יהיה רגוע, שיזכיר לו שהוא עצמו נקרא רשמית גם יוסף כשם א' משמות חמיו.
דומני שיצא ספר שלם מדעות ר' חיים בענינים אלו.

מרן רבי משה פיינשטיין זצ"ל, שני חתנים בלבד היו לו, ושני החתנים בשם משה! ולכ"א מהחתנים שם נוסף, ועיין ספר מסורת משה.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ג' מרץ 29, 2022 8:57 am

קוראים אלעד ערש"ק שמיני התשפ"ב

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ג' מרץ 29, 2022 10:12 am

באירוסי הגר''ט הלוי שולזינגר שליט''א אב''ד קריית אתא
עם הגאונים הגדולים לבית שולזינגר זצ''ל הגר''ש אב''ד קריית אתא והגרמ''מ זצ''ל

: CCI2802022_0002.jpg (236.72 KiB) נצפה 5958 פעמים

: CCI2802022_0003.jpg (510.52 KiB) נצפה 5958 פעמים

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ג' מרץ 29, 2022 2:12 pm

סיפור נאה על גאונותו המבהילה של מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, שמעתי לפני שנים רבות מפי רופא חרדי מפורסם:
היה בשכונתנו יהודי אשר ל"ע היה חולה במחלת נפש והיה נצרך לקבל זריקות לרפואתו, אך הלה התנגד לכך, לא היתה לי ברירה סיפר הרופא והוצרכתי להביא פועלים מחנות המכולת ולכפות אותו, וכך לתת לו את הזריקה, בשבוע שאחריו הבאתי בחורים מישיבה סמוכה ששוב כפתו אותו למיטה, כדי לתת לו את הזריקה.
בשבועות שאחרי כן הוטב יותר מצבו, אך עדיין היה עתים חלים עתים שוטה, ושאל אותי אז: איזו זכות היתה לך לכפות אותי לקבל את התרופה והזריקה, אני לא הייתי מעוניין לקבלה, ואיך יכולת לכפות עלי?
המשיך הרופא וסיפר, באותה תקופה הזדמנתי לבני ברק ונכנסתי אצל מרן הגר"ח ושטחתי בפניו את טענתו של אותו יהודי, הגר"ח ציטט בפני על אתר את דברי התוספתא בתחילת שקלים (פ"א ה"ב) "משישבו במקדש התחילו למשכן ישראל על שקליהן וכו', משל לאחד שעלתה לו מכה ברגלו והיה הרופא כופתו ומחתך בבשרו בשביל לרפאותו", והדברים מופלאים, שאפילו מתוך משל בדברי התוספתא ידע הגר"ח להשיב הלכה למעשה אל אתר.

אשרי יושבי ביתך

מחולת המחנים כתב:המשיך הרופא וסיפר, באותה תקופה הזדמנתי לבני ברק ונכנסתי אצל מרן הגר"ח ושטחתי בפניו את טענתו של אותו יהודי, הגר"ח ציטט בפני על אתר את דברי התוספתא בתחילת שקלים (פ"א ה"ב) "משישבו במקדש התחילו למשכן ישראל על שקליהן וכו', משל לאחד שעלתה לו מכה ברגלו והיה הרופא כופתו ומחתך בבשרו בשביל לרפאותו", והדברים מופלאים, שאפילו מתוך משל בדברי התוספתא ידע הגר"ח להשיב הלכה למעשה אל אתר.

דברי התוספתא אכן מפורסמים, ותשובת מרן הגר"ח זצ"ל הובאה גם בדרך שיחה (ח"א עמ' רנד, וח"ב עמ' שפז), יעו"ש. וראה מש"כ מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א ב'שיעורי תורה' לרופאים (ח"ג סי' קעח-קפ) בענין כפיית מטופל לקבל טיפול רפואי להצלתו, והביא שם דברי התוספתא כו"כ פעמים, והביא שכן מבואר ג"כ ברמב"ם (פ"ב מהל' ממרים ה"ד) שכתב:

ויש לבית דין לעקור אף דברים אלו לפי שעה אף על פי שהוא קטן מן הראשונים שלא יהו גזרות אלו חמורין מדברי תורה עצמה שאפילו דברי תורה יש לכל בית דין לעקרו הוראת שעה, כיצד בית דין שראו לחזק הדת ולעשות סייג כדי שלא יעברו העם על דברי תורה, מכין ועונשין שלא כדין אבל אין קובעין הדבר לדורות ואומרים שהלכה כך הוא, וכן אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה או לעבור על מצות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים עושין לפי מה שצריכה השעה, כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו כך בית דין מורים בזמן מן הזמנים לעבור על קצת מצות לפי שעה כדי שיתקיימו [כולם] כדרך שאמרו חכמים הראשונים חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה.

ונראה מדבריו שהכוונה שהרופא רשאי לחתוך גם בניגוד לרצונו ולדעתו של החולה, והביא שכן מבואר במג"א (סי' שכח סק"ו) דאם לא רצה החולה לקבל התרופה כופין אותו. ושם ביאר הגרי"ז שליט"א דאע"פ דילפי' (סנהדרין עג, א) הצלת אדם מהשב"א ובהשב"א א"א לכפותו לקבל אבידתו, מ"מ על גופו כיון דאין אדם רשאי לחבול בעצמו (ב"ק צא, ב), כיון שאינו בעלים על גופו (רדב"ז פי"ח מסנהדרין ה"ו), משו"ה מותר לכופו. ועוד דכופין על המצוות לקיים מצוות ונשמרתם, יעו"ש בארוכה. וע"ע בחשוקי חמד (בכורות כ, א עמ' רכג. ושם מ, א עמ' תמא) ובשבת (קח, א עמ' תקכ), ואכמ"ל.

אדיר במרום · הודעהעל ידי **אדיר במרום** » ג' מרץ 29, 2022 3:09 pm

שמואל דוד כתב:תורה תורה חגרי שק!
מת בערב שבת נכנס למנוחה מיד

היכן זה כתוב?
שו"ר שזה מכתובות קג, ב, יעו"ש

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ג' מרץ 29, 2022 5:19 pm

הספדו של הגר"ש אלתר שליט"א - מבט שונה על חוסר בקיאותו של מרן בהוויות העולם

הספד על הגרח''ק זצ''ל בישיבת דרך אמונה - לוד, אור לכ''ה אד''ב תשפ''ב (ע-מ).mp3: (13.05 MiB) הורד 321 פעמים

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ג' מרץ 29, 2022 5:22 pm

אלעד עמוד אחרון

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ג' מרץ 29, 2022 5:27 pm

אליסף כתב:שאלה שטותית ובכ"ז..
הפרסומים השונים קוראים לרי"ש 'בנו חביבו'
האם באמת היה לו קשר מיוחד עם בן זקוניו?

חד משמעית.
וגם בעניני ציבור. כמה פעמים שכשביקשתי ממנו בשנים האחרונות לחתום על מכתבים, אמר לי רבינו: 'תדבר עם הבן שלי שׁוֹקִי'.

אדיר במרום · הודעהעל ידי **אדיר במרום** » ג' מרץ 29, 2022 6:03 pm

ש. ספראי כתב:
אליסף כתב:שאלה שטותית ובכ"ז..
הפרסומים השונים קוראים לרי"ש 'בנו חביבו'
האם באמת היה לו קשר מיוחד עם בן זקוניו?

חד משמעית.
וגם בעניני ציבור. כמה פעמים שכשביקשתי ממנו בשנים האחרונות לחתום על מכתבים, אמר לי רבינו: 'תדבר עם הבן שלי שׁוֹקִי'.

מספר תשובות "אריה שאג":

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ג' מרץ 29, 2022 8:31 pm

לאור הבשורות הקשות והמבהילות הערב מהעיר בני ברק יצ"ו, על פיגוע עם הרוגים ה"י, עולה ההרגשה כמה קשה סילוקן של צדיקים.
רבינו הגר"ח זצוק"ל הלא חזר תמיד על הבטחת מרן החזו"א זיע"א שבעיר בני ברק לא יפלו טילים ולא יפגע אף איש ישראל מחמת המציק.
והנה עכשיו בהסתלקותו של רבינו התבשרנו בבשורות הרעות.
הקב"ה יגן וישמור על עמו בית ישראל מכל פגע וצרה.

אשרי יושבי ביתך

מחולת המחנים כתב:לאור הבשורות הקשות והמבהילות הערב מהעיר בני ברק יצ"ו, על פיגוע עם הרוגים ה"י, עולה ההרגשה כמה קשה סילוקן של צדיקים.
רבינו הגר"ח זצוק"ל הלא חזר תמיד על הבטחת מרן החזו"א זיע"א שבעיר בני ברק לא יפלו טילים ולא יפגע אף איש ישראל מחמת המציק.
והנה עכשיו בהסתלקותו של רבינו התבשרנו בבשורות הרעות.
הקב"ה יגן וישמור על עמו בית ישראל מכל פגע וצרה.

ממש כך. הייתי בביתו של מוח"ז מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בעת שהגיעו הבשורות הקשות, ואמר כמילים הללו אשר כתבת!!!
מי שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די.

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ג' מרץ 29, 2022 11:17 pm

ש. ספראי כתב:כמה פעמים שכשביקשתי ממנו בשנים האחרונות לחתום על מכתבים, אמר לי רבינו: 'תדבר עם הבן שלי שׁוֹקִי'.

האם רֶב חיים זצ"ל, היה מכנה שמות לכל בניו ובנותיו?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 30, 2022 1:13 am

חשבתי לעצמי כמה טוב היה אילו כמה וכמה אנשים יטלו על עצמם לגמור ביחד כל שנה את מה שר' חיים גמר לבדו.
אולי יקבל הקב"ה את המנחה כאילו למד אותה ר' חיים, והזכות תמשיך להגן.
ועשיתי חשבון שצריך לפחות מאה איש וזה לא ייצא להם מהשרוול.
הוא למד 3 פרקים רמב"ם ימצאו 6 אנשים שילמדו חצי פרק ליום חוק ולא יעבור. זה לא כל כך קצת.
הוא למד 5 דפי שו"ע כל יום, ימצאו 5 אנשים שילמדו דף ליום. בחוק ולא יעבור. זה בכלל לא קל.
צא וחלק את הטור (למרות שבשנים האחרונות הוא כבר עזב את הטור כפי שנדמה לי).
צא וחלק את התוספתא
צא וחלק את הירושלמי.
צא וחלק את המכילתא ספרא וספרי.
צא וחלק את הזוה"ק והזוה"ח עם התיקונים.
מלבד הבבלי עצמו כמובן.
צא וחלק את המדרשים החשובים לפחות (שרוב השנים היה מסיימם).
צא וחלק את כל המשנ"ב.

צא ולמד כמה גדול היה משא החובות שנשא רבינו על כתפיו האישיות.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מרץ 30, 2022 1:24 am

עוד מאמר ארוך על רבינו זצ"ל ובתוכו סיפורים אישיים רבים
קוראים אלעד שמיני התשפ"ב

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מרץ 30, 2022 1:35 am

נחומצ'ה כתב:
ש. ספראי כתב:כמה פעמים שכשביקשתי ממנו בשנים האחרונות לחתום על מכתבים, אמר לי רבינו: 'תדבר עם הבן שלי שׁוֹקִי'.

האם רֶב חיים זצ"ל, היה מכנה שמות לכל בניו ובנותיו?

במשפחת החזו"א לא קוראים לילדים בשמותיהם אם נקראו בשמות ההורים ולכן מכנים אותם בכינויים.
רבינו לא קרא מעולם ליענקי קניבסקי בשמו, כי הוא קרוי ע"ש אביו הסטייפלר.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 1:45 am

מחולת המחנים כתב:לאור הבשורות הקשות והמבהילות הערב מהעיר בני ברק יצ"ו, על פיגוע עם הרוגים ה"י, עולה ההרגשה כמה קשה סילוקן של צדיקים.
רבינו הגר"ח זצוק"ל הלא חזר תמיד על הבטחת מרן החזו"א זיע"א שבעיר בני ברק לא יפלו טילים ולא יפגע אף איש ישראל מחמת המציק.
והנה עכשיו בהסתלקותו של רבינו התבשרנו בבשורות הרעות.
הקב"ה יגן וישמור על עמו בית ישראל מכל פגע וצרה.

הרי רק הסתלק רבינו, וקיבלנו פיגוע בבאר שבע, פיגוע בחדרה ע"י דאעש! תינוק שטבע בחבית של צבע בנתיבות! ועכשיו בני ברק! אכן, על מי לנו להישען - על אבינו שבשמים!!

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 3:54 am

מבחן על לשון רש"י שבכל התורה כולה:

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מרץ 30, 2022 4:07 am

קטעים נוספים על פי הרב הוניגסברג, והגרא"ש שפירא.

פו. רבינו מבקש מחילה באמצע הלילה

הקטעים הבאים הם מתוך א' ההספדים של ר' גדליה הוניגסברג שליט"א.

רבינו היה בודק בדיקת חמץ בגופו שעות רבות [וכל הזמן הוא היה שרוי בשמחה של מצוה, ללא שום לחץ], ומסיים לקראת חצות לילה. מנהג עשו להם חתנו הגר"ד אפשטיין עם זוגתו לעלות לבית הרב בשעה זו לסייע בכל הניתן. פעם אחת אומר להם רבינו שבאמצע הבדיקה הגיע יהודי ת"ח פלוני, אבל סימנתי לו שאני באמצע הבדיקה ואיני יכול להפסיק, הלה קיבל והלך, אבל חוששני שהיתה לו איזו חלישות הדעת ורצוני לעלות כעת לביתו ולפייסו אלא שאיני יודע את הכתובת. ניסו לברר והעלו את שם הרחוב שהיה לא רחוק אבל לא נודע המספר המדוייק. הציעו לדחות למחר, ורבינו בשלו, לא דוחים. [שמא ככל זריזותו הידועה בכל דבר מצוה שאין דוחים, וצדיקים כל מעשיהם בזריזות, וכעדות הרבנית שלא היה אצלו מושג לדחות דבר של תורה או מצוה. ושמא נוסף כאן ענין מיוחד שלא עלתה על מיטתי קללת חבירי].

אמר רבינו נלך יחד ונחפש בתיבות הדואר של כל בנין באותו רחוב עד שנמצא. הלכו וחיפשו ומצאו. רבינו שלח את חתנו לשאול את בעל הבית האם אפשר לעלות אליו. הלה כמובן הסכים, ורבינו עלה, התנצל, אמר דבר תורה קטן ושב בזריזות לביתו.

בשולי הסיפור הזה. יש טענה שבדרך כלל הדיבורים הראשונים שאומרים קרובי הנפטר ומכיריו סמוך לאחר הפטירה, הם אלו שמשקפים נאמנה את עומק המהות. הדבר הראשון שאמר א' מבניו מיד אחר הפטירה "אבא – אף פעם לא ויתרת על כלום", כשהכוונה כמובן לקוצו של יוד מדקדוק ההלכה.

פז. על הענווה של רבינו

מספר מקורבו ר' ישעיה אפשטיין שליט"א, כמה פעמים אמר לי הרב, ממה אני הכי חושש, מכך שאעלה למעלה אחר אריכות ימים ושנים, ויאמרו לי היית כל כך קרוב לחזון איש, איך יצאת כמו שיצאת.

משיח הג"ר גדליה מהרהורי לבו. חשבתי לעצמי לו יצוייר שהייתי דן עם רבינו כמה אנשים יבואו להלוייה שלו, מה היה אומר. אני מדמיין לי איך היה אומר בערך 150 אנשים. מסתמא ר"מ אריאל, ומסתמא ר"מ כהן יתאמץ, ועוד כמה מזקני לדרמן, ומהכולל יבואו ר"ע טבצ'ניק ועוד כמה, וביחד עם המשפחה יהיו בערך מאה וחמישים...

נכנס יהודי שנוסע לאמריקה לאסוף צדקה ומבקש מכתב מרבינו. רבינו כתב לו. כשיצא אמר רבינו לר"ג אני חושב שהיהודי הזה קצת לא נורמלי, הוא עומד להסתובב באמריקה מה הוא צריך מכתב ממני, מי בכלל מכיר אותי שם. ממשיך ר"ג, אמרתי לו, כל העולם מכיר את סבא. אמר לי מה אתה מדבר שטויות, שב תלמד !

מרן הגראי"ל אמר לי [לרג"ה וכנ"ל], כל העולם רודף אחרי ר' חיים והוא נשאר הכי עניו בעולם.

יצא לי להיות אצל הרבי מצאנז שליט"א ואמר לי בשם אביו [הדברי יציב] על לשון המשנה על העוסק בתורה לשמה שמלבשתו ענוה, שהפירוש הוא מלשון לבוש חיצוני, כלומר זו סגולה מיוחדת של לומד תורה לשמה, שהתורה מעלה עליו לבוש של ענוה, באופן לא מובן ולא טבעי. הוא יכול להיות גדול מאד והמציאות סביבו מוכיחה את זה כל הזמן, והוא יצליח להישאר עניו בכח התורה המלבישה עליו ענוה. ואמר זאת הרבי כדי לנסות להבין איך הצליח רבינו להישאר כה עניו.

מסגולות הענווה שלו, היה התייחסותו הלבבית לכל אחד, כולל ילדים קטנים. זוכר אני איך אחי הצעיר ר' בצלאל חיפשו אותו בילדותו לדג. רבינו ראה אותו, רכן אליו ושאלו בחביבות, למה התחפשת, ענה, לדג. אמר לו רבינו, התחפשת ליונה במעי הדג...

פח. הרהורי תשובה בהסתלקות רבינו

למעשה כל העולם הרי הגיע להלויית רבינו. מי שנשאר בביתו הרי זה רק משום שחשש שלא יצליח להגיע. וירדה רוח של חיזוק וטהרה וקדושה לעולם.

סיפר לי אברך שנהג בעצמו לשמוע פעם בשבוע, במוצ"ש, חדשות באיזה קו. למרות שאין רואה ואין שומע ולא הוכיחו אדם על כך, אחרי פטירת רבינו לא הקשיב, למרות הענין הרב. שאלתיו איך הצליח להתגבר, ענה לי, אחרי מה ששמעתי פתאום זה פשוט לא עניין אותי כל השטותים והבלים.

בדרך אגב. נזכרתי שלפני כמה שנים בעוד מרן הגראי"ל היה איתנו, עמדתי [ר"ג] לידו בזקנתו המופלגת בעת יקיצתו, ופתאום הוא שואל אותי כשהוא נים ולא נים, האם אני עוד כאן בעולם הזה. עניתי לו שכן והראיתי לו את כותלי ביתו המוכרים. הוא השיב באנחת רווחה, ב"ה, חשבתי שכבר לא וכאב לי שכבר איני יכול יותר לעסוק בתורה ומצוות. ואז קם בשמחה עצומה ומנה איך הולך עכשיו לזכות בטלית ותפילין ותפילה ותורה.

מיד אחרי הפטירה של רבינו שאלו אותי מה אני חושב עכשיו. אמרתי שאני רואה בעיני רוחי איך רבינו עולה למעלה והחזו"א אומר לו בא חיים שב כאן לידי, ולעומתו אביו הסטייפלר מבקש ממנו בוא שב גם לידי, תן לי ליהנות ממך, והוא יושב בגן עדן כשהחזו"א מזה והקה"י מזה.

וחושב אני לעצמי איך זכה לעורר בעולם התעוררות שכזו. וכי אם היה מרשה לעצמו לקרוא פעם בשבוע קצת דברים בטלים, בהיתר גמור ומוצדק, היה זוכה לכך. כנראה שלא. הרבנית אמרה לי "זכיתי להתחתן עם ספר תורה. אני הכי מכירה אותו, ויכולה להעיד שהראש שלו תפוס אך ורק בקדושת התורה". בזכות השקידה המוחלטת שלו בתורה ללא שום שיור, זכה מן השמים להיות מופת לדור, הן בחייו והן בהסתלקותו.

כמו שיכולים לפעמים לראות על יהודי שהוא עוד זכה להיות אצל החזון איש, זאת אומרת הוא לא רק היה שם בגופו, הוא לקח משהו, כך כשישאלו אותנו בנינו לאמר האם ראית את ר' חיים, כדאי לנו לדאוג שמשהו מהשקידה שלו ומזריזותו בקיום המצוות יידבק בנו. שיוכלו לומר עלינו מרגישים עליך שהכרת את ר' חיים.

פט. הנעימות של רבינו

וכדאי מאד גם להידבק קצת במידות הטובות של רבינו. להשתדל לא לצער אף אחד. להגיד מילה טובה למישהו. להתאפק מלהשיב אם מישהו קצת פגע בנו. גם אם לא כל הזמן, לכל הפחות זמן מה פעם ביום או לפחות פעם בשבוע. מדי פעם להיטיב עם מישהו. [וכבר אמר מישהו, גם אם קיבלת על עצמך קבלה טובה לפעם בשבוע ועשית פעמיים, יש להקל שאין בזה משום בל תוסיף].

רבינו היה לו "יצר" לשמח יהודים. היה כסדר מגיע לברית, מישהו מהמשפחה היה מזכיר לו שהוא מתכתב איתו, מיד הוא היה אומר בפני הסובבים אתה כותב יפה, ממש כמו ת"ח. וכל מיני אמירות שכאלו שמטרתן להשרות אוירה נעימה.

הייתי [ר"ג] יושב לידו שעות רבות. הוא היה עוסק בלימודיו, משלם את החובות או כותב. מדי פעם רצה לעשות נחמד והיה משתף אותי, כגון באמצע אמירת שמו"ת, בא תראה מצאתי דבר נאה. וכן בכל מיני קטעים מעניינים באמצע החובות שלו.

עד כאן חלקים מדברי הג"ר גדליה הוניגסברג בהספדו בישיבת שע"ת.

צ. בית הכנסת "גבורת יהודה"

אעתיק בזה מכתבי בן גיסי הגראי"ש שליט"א.

נס מופתי אחד מזכות "כח-התורה" של רבינו אני חייב לספר מה שבדידי הוה עובדא. כשהקמנו את בית-הכנסת "גבורת-יהודה" לזכרו של אאזמו"ר הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, נפתח בית-הכנסת בתחילה במקלט ישן שכבר יצא מכלל שימוש בפינת הרחובות זבוטינסקי-השומר. המקלט היה ממש "ארבע אמות על ארבע אמות" והיינו חייבים בדחיפות עוד מבנה (קרוואן) מעל אותו מקלט קטן. כמובן שזה היה דבר שדרש יותר מנס גלוי, כי להקים בית-כנסת בפינת הרחובות הללו היה דבר שאחד מבכירי העיריה התבטא עליו בצדק בפנינו "יותר סביר שיגדלו לי שערות על כף היד משיעמוד בית כנסת שם ברחוב זבוטינסקי".

בעצת רבינו הוחלט כי נבנה במקום אחר מחוץ לב"ב מבנה מוכן לגמרי (כולל עבודות פנים וריצוף), ונביא אותו בשני חלקים מוכנים כמו שהוא לבני-ברק ע"י משאיות-ענק, ואז יחברו אותו במקומו.

לאחר שבנו את המבנה בקרחת-ענקית של פרדס ישן בהוד-השרון והשלימו אותו לגמרי, ונדרשה תכנית מורכבת ביותר לשינוע המבנה עד לבני ברק, (היו בזמנו אז רק 3 חברות בכל הארץ שביצעו שינוע בסדרי גודל כאלו), היה ברור לכולנו על פי עצת מומחים שהתאריך הטוב ביותר להבאת המבנה הוא בשלהי חודש אב, כאשר כל מיני גורמים למיניהם שעלולים להפריע נמצאים בחופשה, וכמובן ההבאה צריכה להיות באמצע הלילה כדי שלא נצטרך לקבל אישורי-משטרה על סגירת כבישים עקב המטען-החורג ביותר, וכן מעוד סיבות שונות אשר אין כאן המקום לפורטן.

נכנסנו אל רבינו בבוקר של יום י"ד באב רק בשביל לקבל ברכה לקראת המבצע המאד-מורכב שהיה לפנינו, והנה הוא שואל פתאום "מתי אתם מביאים את בית הכנסת"? ואנו עונים לו כי בתאריך כ"ב אב סוכם עם השינוע וכל הנלווה ל"מבצע" לצאת לדרך, ואז רבינו אומר "כיון שהלילה זה ט"ו באב יש להביא את המבנה של בית הכנסת הלילה". היינו המומים, וכמובן ניסינו להגיד לרבינו שבעצת מומחים אנו דוחים את זה לתאריך מתאים ולמניעת הפרעות שונות וכו', וזה מלבד שהארגון של "מבצע מורכב" כזה הוא לכל הפחות כמה ימי תכנון, אבל הוא רק חזר ואמר שוב ושוב "צריך להביא את המבנה הלילה".

לא היתה לנו כל ברירה וממש "הפכנו את העולם" כדי למצוא חברה אחרת שתעשה את השינוע ולארגן את כל הנצרך, ואכן הבאנו את המבנה בשעה טובה ומוצלחת עוד באותו לילה, כאשר במהלך הלילה בעקבות כמה מיני "הרפתקי דעדו עלייהו" שאיימו לסכל את הבאת המבנה, ביקשנו את ברכתו הקדושה "תוך כדי" עוד ארבעה (!) פעמים, ובכל פעם בחביבות המיוחדת והאופיינית לו אמר "שיהיה ברכה והצלחה ותינצלו מהמשוגעים שרודפים אחריכם".

הבאת המבנה והקמתו הסתיימה רק בשעות הבוקר המוקדמות, וכמחצית השעה בלבד לאחר שהמשאית האחרונה עזבה את השטח, הגיעו לפתע למקום צוותי-ההנדסה של הרכבת-הקלה שהחלה אז בתהליך העברת התשתיות ברחוב זבוטינסקי והאזור למקומות אחרים סמוכים, כאשר מתברר לנו "תוך כדי" שחלק נכבד מהצנרת-הראשית היתה אמורה על פי תכנוניהם לעבור ממש אל מתחת המקום שזה עתה הוצב בו מבנה בית-הכנסת.

רק נאמר בקיצור, כי אילו הבאת המבנה היתה מתעכבת עוד כמה שעות, לא היה בית-הכנסת קם שם לעולם, ויהי לפלא ואות ומופת !

[אגב, המשך יפה נוסף להקמת בית-המדרש "גבורת-יהודה". רבינו ר' חיים ז"ל היה נמנע מלקבוע מזוזה בביתו של אדם אחר, כי היה אומר תמיד שכיון ש"מצוה בו יותר מבשלוחו" (ראה בגמ' קידושין דף מא' עמוד א' ובהרבה מקומות), אזי יש לבעל הבית לקבוע בעצמו. ואז כשבאנו אליו לבקשו שיואיל לבוא לקביעת-מזוזה בבית-המדרש, הוספנו מיד לאור העובדה הנ"ל, "הרי זה פשוט שבית המדרש הוא רק של הרב בעצמו, והוא למעשה ה"מקים" של הבנין, וממילא אנו מבקשים שהרב יבוא לקבוע מזוזה בבית שלו". רבינו חייך ונהנה מאד מה"הברקה"].

צא. השקידה כל יום השבת

ועוד מכתבי בן גיסי הנ"ל. בזכרוני מאז ומעולם, כמו אחד מבניני רחוב רשב"ם, כן היה חקוק עוד 'בנין', זה היה "ר' חיים עם הסטנדר", שיושב במהלך כל השבת במעלה-המדרגות לביתו, (בזמנו בסוף גרם-המדרגות לביתו היתה רחבה קטנה לא מקורה ובה הוא ישב), ולומד ללא הפסקה, מזמן קצר לאחר תפילת שחרית עם הנץ-החמה וסעודת-שבת שלא ארכה זמן רב, וכך ברציפות עד מנחה-גדולה בביהכ"נ לדרמן, ואחריה שוב, וחוזר חלילה עד צאת השבת. כך גם בשבתות ארוכות של "שעון-קיץ" ובחום הלוהט והלחות הכבדה, ורבינו בחוץ על הסטנדר, ושוקד, ושוקד, ושוקד, והצלילים הנעימים של לימודו היו מלווים אותנו כשהיינו בדרכינו לבית-הכנסת לדרמן או בחזור מבית-הכנסת הביתה.

צב. על הלימוד עם משפחת הגרחי"ש

עוד כתב ותיאר אחייני הרב הנ"ל שליט"א בקולמוסו רב החן.

רבים מזכרונות-הילדות שלי קשורים בצורה זו או אחרת עם רבינו. רק לדוגמא קטנה, ואני מדבר על תקופה של לפני כ-40 שנה וגם מעט יותר. אבי מורי הגאון רבי חיים ישראל שליט"א (ראש ישיבת שערי-תורה) היה לומד בחברותא מידי יום ביומו עם רבינו (במשך קרוב לעשרים שנה). הם למדו בצוותא את הש"ס בבלי וחלקים מהירושלמי ועוד ועוד, ומידי פעם רבינו היה מגיע אלינו הביתה ללמוד עם אאמו"ר שליט"א כאשר לא רצה שיפריעוהו ללמוד בביתו.

קרה לפעמים שאאמו"ר שליט"א היה מאחר לבוא הביתה, ורבינו בהנהגת קדושתו לא היה מוכן להיכנס לביתינו כשאמי מורתי תחי' היתה בבית לפני שאאמו"ר שליט"א הגיע. רבינו היה ממתין בחוץ, וקרה שמצאוהו יושב על המדרכה ברחוב דמשק-אליעזר פינת רחוב אמרי-ברוך ולומד עד שאאמו"ר שליט"א הגיע. זו אחת מהתמונות הנחרתות לעד מהתקופות ההן.

שנים לאחר מכן, זכינו - בזכות אבי מורי הגאון שליט"א - להצטרף וללמוד בחברותא עם רבינו. אי אפשר בכלל לתאר את הרוממות ואת היופי ואת ה"גן עדן" של מהלך הלימוד, כאשר מצד אחד לומדים במהירות כמות גדולה של גמרא, וכפעם בפעם היה רבינו "בוחן" אותנו בחביבות על הנלמד האם אנו "אוחזים" כפי שנהג לשאול, ומצד שני את הנעימות והענווה המופלאה והמדות הנאצלות שהיו בד בבד.

בתקופה זו גם זכינו ונסענו עמו לבריתות במקומות שונים בארץ שהוזמן לשמש בהם סנדק, (בזמנים שהיה יוצא לסנדקאות מחוץ לעיר), והיה שקוע בתורה, וכפעם בפעם היה מרים את העיניים ורואה למשל איזה עץ ומיד היה אומר "כמה פעמים כתוב בסדר זרעים עץ תאנה או עץ זית", והיה מתחיל למנות מגמ' ומשניות ותוספתות וכו' וכו'. או שהיה רואה את השמים והיה שואל איזו שאלה מגמ' הקשורה לשמים, או כמה מצוות יש בדברים שקשורים לשמים וכגון ברכת הקשת, רעם, ברק, גשמים, וקידוש לבנה, ומונה והולך ושוזר מהלכה להלכה ומדין לדין. וכשהיה עולה במדרגות בית היה מזכיר לפעמים גמ' שונות על "בית ועליה" בדינים שונים בש"ס ובמקומות שונים, והאסוציאציות שלו במהלך כל חייו, היו כולן כולן של תורה ודיני תורה והלכות ואגדות. אשרי עינינו שזכו לראות ואזנינו שזכו לשמוע, איך רבינו הרגיש ש"החיים שלו" היא רק התורה ואין עוד מלבדה, פשוטו כמשמעו ממש.

אגב, עוד סיפור נפלא ומתוק מענין לענין באותו ענין, בפעם הראשונה שרבינו ביקר בבית הורי שליט"א [מיד לאחר הנישואין, כמעשה אב לבנו החביב] הוא ראה שיש בסלון עציץ המונח על הרצפה, והוא שאל את אאמו"ר שליט"א בפליאה "פאר וואס דארפסטע דעם שאינו נקוב?" (בתרגום מיידיש: "בשביל מה אתה צריך את ה"אינו נקוב"?). כך היתה דרכו להגיד "עציץ", במובן של דבר מהלימוד כחלק מהתורה, ה"אינו נקוב"...

ארזי הלבנון · הודעהעל ידי **ארזי הלבנון** » ד' מרץ 30, 2022 7:20 am

בשבוע שעבר כשהיינו אצל הגר"י זילברשטיין בכולל שבחולון הוא הזכיר את דברי רבי חיים הידועים שבבני ברק לא יהיה פיגוע 'כי כאן שומרים שבת', והרב זילברשטיין תלה זאת במילתו של רבי חיים יותר מאשר בזכויותיהם של התושבים, והוסיף ואמר (בערך כך): מי יודע כעת כשרבי חיים לא כאן מה יהיה...

מה שנכון נכון

בקשוני להעלות:

הספדים מהגר''מ גריינימן שליט''א.pdf: (336.48 KiB) הורד 220 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 30, 2022 10:38 am

באמונתו כתב:
מחולת המחנים כתב:לאור הבשורות הקשות והמבהילות הערב מהעיר בני ברק יצ"ו, על פיגוע עם הרוגים ה"י, עולה ההרגשה כמה קשה סילוקן של צדיקים.
רבינו הגר"ח זצוק"ל הלא חזר תמיד על הבטחת מרן החזו"א זיע"א שבעיר בני ברק לא יפלו טילים ולא יפגע אף איש ישראל מחמת המציק.
והנה עכשיו בהסתלקותו של רבינו התבשרנו בבשורות הרעות.
הקב"ה יגן וישמור על עמו בית ישראל מכל פגע וצרה.

הרי רק הסתלק רבינו, וקיבלנו פיגוע בבאר שבע, פיגוע בחדרה ע"י דאעש! תינוק שטבע בחבית של צבע בנתיבות! ועכשיו בני ברק! אכן, על מי לנו להישען - על אבינו שבשמים!!

אני מתנדב להיות פה לרבים, למרות מה שאני עלול לחטוף כאן. אבל באמת כדאי קצת להרגע עם הדיבורים המשונים האלו. (ואין כאן ביקורת אישית על הג"ר באמונתו).

אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, זה נכון בכל מקרה. והאומר אסון זה או אחר קרה בשל סילוקו של צדיק, הוא די קרוב לאומר שהאסון קרה בגלל שראש הממשלה הוא פלוני ולא אלמוני, כל אלה חוסים תחת דבריו החריפים של הרמב"ם ריש הל' תענית ה"ג, על האומר שצרה זו היא ממנהג העולם. אני לא רואה הבדל בין האומר, המגן הסגולי שלנו הלך, לכן הגיענו הרעה הזאת, לבין האומר המגן הגשמי שלנו אינו, ולכן באה אלינו הצרה הזאת. אלו ואלו מסירים מעצמם את האחריות ותולים אותה בנסיבות שאינן קשורות לעשיית טוב ורע, והרי זה היפך כל ד' הרמב"ם שם: ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.
אכן ספרייא ומתנייניא אינון נטורי קרתא וכמ"ש בירושלמי, ולכן יתכן שכאשר ח"ו נגזרה גזירה, הרי זה קורה יחד עם סילוקם של צדיקים, אבל המוטל עלינו הוא לא להעמיק בכוחם של צדיקים אלא בחובתינו אנו לפשפש ולתקן מעשינו.

כשקורה אסון, ואנשים נהרגים, והעולם תולה את זה בכל מיני דברים חיצונים, אנחנו מחונכים שזה לא מבט נכון, אבל לא כ"כ מובן ד' הרמב"ם שקורא לזה אכזריות, ס"ה הרי זה מבט די ארצי ואנושי, אבל כשלוקחים ילד שנפל לצבע או שני אנשים צעירים שקפחו את חייהם בהותירם אלמנה ויתומים והופכים אותם לפרטים/נצבים/פלאקט/תפאורה בתוך עצרת מספד כללית ("ראו כמה כוחו וגבורתו של אותו צדיק וכו' וכו'"), זה כבר אכזריות שבאכזריות.

סליחה על החריפות. ואל תתן את עבדך לפני בן בליעל כי מרוב שיחי וכו'.

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ד' מרץ 30, 2022 11:34 am

כיון שעלה הנידון מה נדרש מאתנו לרגל הפיגועים, אצרף דברי הגר"ש אלתר שליט"א
שנאמרו היום יום ד' כ"ז אד"ב (במסגרת הנחת תפילין)

שמיעה

דברי חיזוק והתעוררות, כ''ז אד''ב תשפ''ב.mp3: (6.09 MiB) הורד 155 פעמים

פדפ (העליתי כעת קובץ מתוקן)

חיזוק והתעוררות.pdf: (531.48 KiB) הורד 135 פעמים

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 2:26 pm

איש_ספר כתב:אני מתנדב להיות פה לרבים, למרות מה שאני עלול לחטוף כאן. אבל באמת כדאי קצת להרגע עם הדיבורים המשונים האלו. (ואין כאן ביקורת אישית על הג"ר באמונתו).

אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, זה נכון בכל מקרה. והאומר אסון זה או אחר קרה בשל סילוקו של צדיק, הוא די קרוב לאומר שהאסון קרה בגלל שראש הממשלה הוא פלוני ולא אלמוני, כל אלה חוסים תחת דבריו החריפים של הרמב"ם ריש הל' תענית ה"ג, על האומר שצרה זו היא ממנהג העולם. אני לא רואה הבדל בין האומר, המגן הסגולי שלנו הלך, לכן הגיענו הרעה הזאת, לבין האומר המגן הגשמי שלנו אינו, ולכן באה אלינו הצרה הזאת. אלו ואלו מסירים מעצמם את האחריות ותולים אותה בנסיבות שאינן קשורות לעשיית טוב ורע, והרי זה היפך כל ד' הרמב"ם שם: ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו'. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם.
אכן ספרייא ומתנייניא אינון נטורי קרתא וכמ"ש בירושלמי, ולכן יתכן שכאשר ח"ו נגזרה גזירה, הרי זה קורה יחד עם סילוקם של צדיקים, אבל המוטל עלינו הוא לא להעמיק בכוחם של צדיקים אלא בחובתינו אנו לפשפש ולתקן מעשינו.

כשקורה אסון, ואנשים נהרגים, והעולם תולה את זה בכל מיני דברים חיצונים, אנחנו מחונכים שזה לא מבט נכון, אבל לא כ"כ מובן ד' הרמב"ם שקורא לזה אכזריות, ס"ה הרי זה מבט די ארצי ואנושי, אבל כשלוקחים ילד שנפל לצבע או שני אנשים צעירים שקפחו את חייהם בהותירם אלמנה ויתומים והופכים אותם לפרטים/נצבים/פלאקט/תפאורה בתוך עצרת מספד כללית ("ראו כמה כוחו וגבורתו של אותו צדיק וכו' וכו'"), זה כבר אכזריות שבאכזריות.

סליחה על החריפות. ואל תתן את עבדך לפני בן בליעל כי מרוב שיחי וכו'.

לא זכיתי להבין. הרי מאז שנסתלק רבינו הקדוש זצ"ל, כל גדולי הרבנים והמספידים, מדגישים בפירוש, עניין סילוק ההגנה ואבדן השמירה: ונשאתי לכל המקום בעבורם (ראה הגמרא סנהדרין צט, ב), אבל כשזה קורה למעשה, האסונות משונים, אשר כפי כותרת של היום: הלם מוחלט: במערכת הביטחון לא צפו את גל הטרור הנוכחי... פיגוע דאעש בארץ! תינוק שטובע בחבית של צבע! פיגוע בבני ברק! כל אחד בפני עצמו הוא חסר תקדים, בגדר זוועה וחלום בלהות, אז אין קשר בין הדברים?!

פנחסויפלל · הודעהעל ידי **פנחסויפלל** » ד' מרץ 30, 2022 2:38 pm

ומי סניא האמור בירושלמי (חגיגה פ"א ה"ז): רבי יודן נשייא שלח לרבי חייה ולר' אסי ולר' אמי למיעבור בקירייתא דארעא דישראל למתקנה לון ספרין ומתניינין. עלין לחד אתר ולא אשכחון לא ספר ולא מתניין. אמרין לון אייתון לן נטורי קרתא, אייתון לון סנטורי קרתא. אמרון לון אילין אינון נטורי קרתא, לית אילין אלא חרובי קרתא. אמרין לין ומאן אינון נטורי קרתא. אמר לון ספרייא ומתנייניא הדא היא דכתיב [תהילים קכז א] אם ה' לא יבנה בית וגו'.
והאמור בזוהר: שבימי רשב"י לא נראתה הקשת. ולא קיבל שהוא בר ליואי מחמת שאמר לו שנראתה הקשת בימיו.
ועוד ועוד.

ומה בין זה לבין החוב לתשובה ומעש"ט? אתמהה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' מרץ 30, 2022 2:43 pm

ר' באמונתו, אני לא אמרתי שאין קשר. בהחלט יכול להיות שבהיות הצדיק בתוכנו, ואע"פ שנגזרה גזירה, היה לנו למחסה ולחומה ביום זעם, ועתה איבדנו כל זה. וכד' רז"ל על סר צילם מעליהם, ועוד ועוד, וכ"ז חלק ממעגלי האסון ובכן מה? זה הכותרת שיש לגזור מהאירועים הנוראים האלה? מה המסר שרוצים להעביר לאנשים?

וכמו שנאמר אין שום הבדל בין מגן רוחני למגן גשמי. זה לא שונה ממי שיתמקד עכשיו בהקלות שיש או שאין במחסומים או בבידוקים, או מדיניות היתר כניסה לפועלים וכו'. נכון שבאופן טבעי כך מתחיל אסון, בשרשרת כשלים וחוסר מניעה. אבל האם בזה עלינו לעסוק? אז אולי נקיים לוויות עם מקוננות שישאגו קריאות קצובות על מוות לאלה ונקמה לאלה?

אנשים שומעים מטרגדיות כאלה, משפחות חרב עליהם עולמם, ילדים שלא יראו אביהם ונידונו ליתמות, אלמנה חגורת שק על בעל נעוריה, ומה התגובה?! שריקת התפעלות על כוחו של הצדיק! וכי הקדושים האלה נבחר להם מות מחיים כדי לפאר ולשבח את הצדיק?! כמה אטימות יש בזה !

ר' פנחס, את הירושלמי הזכרתי בהודעה הראשונה, אני לא רואה איך זה תשובה על מה שכתבתי.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 3:02 pm

מישהו הזכיר כוח הצדיק?!!
המסקנה היחידה והמפורשת שהסקתי מהמצב, כפי ששנינו בעיקבתא דמשיחא, אשר כעת שסר צלנו מעלינו, ואֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם: ממילא על מי לנו להישען - על אבינו שבשמים. נשאר רק אמונה וביטחון, התפילה והחיזוק של כאו"א, ביחיד ובציבור, בפרט ובכלל.
להיפך, כי הלא עד היום סמכנו ובצדק על "כוח הצדיק" העצום והרָב. מעתה התייתמנו - וצדיק באמונתו יחיה!

מחולת המחנים · הודעהעל ידי **מחולת המחנים** » ד' מרץ 30, 2022 3:12 pm

איש_ספר כתב:אנשים שומעים מטרגדיות כאלה, משפחות חרב עליהם עולמם, ילדים שלא יראו אביהם ונידונו ליתמות, אלמנה חגורת שק על בעל נעוריה, ומה התגובה?! שריקת התפעלות על כוחו של הצדיק! וכי הקדושים האלה נבחר להם מות מחיים כדי לפאר ולשבח את הצדיק?! כמה אטימות יש בזה !

מצינו בגמ' (מו"ק דף כ"ה ע"ב) כל מיני מאורעות קשים שהתרחשו במיתתן של צדיקים, "דר' אלישיב איחתרו שבעין מחתרתא בנהרדעא", ופירש"י "שבעין מחתרין - דגנבים, דבזכותיה לא הוו אתו גנבים", ובחידושי אגדות מהרש"א כתב "על הרוב הני דחשיב ואזיל פורעניות הם הבאים במיתת הצדיקים".
ובודאי שלא לחינם השמיעו לנו חז"ל כל זאת, ועלינו להתעורר מה חסרנו במיתת הצדיק אשר זכותו הגנה על כל בני דורו, ולהתבונן במאורעות ולהשיב לבנו אליו ית'.

הצער והכאב על השמועות והטרגדיות הנוראות הוא איום לאין שיעור, ובתוך זה אנחנו מביעים את הצער והאבל על הסתלקותו של הצדיק שכח תורתו היה מגן עלינו, ולהתחזק במידותיו ולהמשיך את כח תורתו וכהצעתו של הרב השוחט שליט"א לעיל, ותורה מגנא ומצלא.

ואנו נושאים כפינו בתפילה אבינו מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך, כי דורש דמים אותם זכר לא שכח צעקת ענוים,
ויהי רצון שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' מרץ 30, 2022 3:43 pm

איש_ספר כתב:כל אלה חוסים תחת דבריו החריפים של הרמב"ם ריש הל' תענית ה"ג, על האומר שצרה זו היא ממנהג העולם. אני לא רואה הבדל בין האומר, המגן הסגולי שלנו הלך, לכן הגיענו הרעה הזאת, לבין האומר המגן הגשמי שלנו אינו, ולכן באה אלינו הצרה הזאת. אלו ואלו מסירים מעצמם את האחריות ותולים אותה בנסיבות שאינן קשורות לעשיית טוב ורע,
...
כשלוקחים ילד שנפל לצבע או שני אנשים צעירים שקפחו את חייהם בהותירם אלמנה ויתומים והופכים אותם לפרטים/נצבים/פלאקט/תפאורה בתוך עצרת מספד כללית ("ראו כמה כוחו וגבורתו של אותו צדיק וכו' וכו'"), זה כבר אכזריות שבאכזריות.
סליחה על החריפות. ואל תתן את עבדך לפני בן בליעל כי מרוב שיחי וכו'.

ההשוואה בין המגן הרוחני למגן הגשמי אינה נכונה כלל, ואין לתלות את הדברים ברמב"ם.
וידוע שהחזון איש אמר "שכל זמן שהגר"ש שקופ והגרב"ב לייבוביץ, זצ"ל, עוד היו בחיים, לא היו הנאצים יכולים לכבוש את ליטא" (מעשה איש ח"א עמ' קעא-קעב הערה 2).
וחבל שלא היית בזמן החזון איש כדי לגלות לו שעפ"י הפשט המחודש ברמב"ם, דבריו הם אכזריות שבאכזריות.
ועם כל הכבוד, ויש כבוד, היה מן הראוי למחוק את הדברים שנכתבו מפני טעמים ידועים, מרוב שיחי וכו'.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מרץ 30, 2022 3:59 pm

אדיר במרום כתב:
שמואל דוד כתב:תורה תורה חגרי שק!
מת בערב שבת נכנס למנוחה מיד

היכן זה כתוב?
שו"ר שזה מכתובות קג, ב, יעו"ש

זכור לי שזה דווקא במי שנפטר ונקבר בע"ש, שנכנס למנוחתו מיד. ולא מצאתי זאת מפורש בגמ' ורש"י שם, ושמא הובא בא' המפרשים.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' מרץ 30, 2022 4:14 pm

גביר כתב: ביקשתי באותה הזדמנות מקור למדרש כל שהוא [באותם ימים, לפני למעלה משלושים שנה, השימוש במנועי חיפוש לא היה נפוץ], הרב חיפש, ביקש שאביא לו מן המדף ספרים שונים [בין השאר ביקש - תראה שם במדף למטה, יש מדרש קטן' כשכוונתו למדרש בפורמט קטן ; איני יודע למה, אבל משום מה זכורה לי בייחוד מברשת נוצות לניקוי ספרים שהייתה מונחת שם על אחד המדפים], .

על העניין של 'כבוד הספרים' שעמד מאחורי אותה מברשת - https://www.youtube.com/watch?v=5WqJE0Xvres

דקה 44.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 4:24 pm

עזריאל ברגר כתב:
אדיר במרום כתב:
שמואל דוד כתב:תורה תורה חגרי שק!
מת בערב שבת נכנס למנוחה מיד

היכן זה כתוב?
שו"ר שזה מכתובות קג, ב, יעו"ש

זכור לי שזה דווקא במי שנפטר ונקבר בע"ש, שנכנס למנוחתו מיד. ולא מצאתי זאת מפורש בגמ' ורש"י שם, ושמא הובא בא' המפרשים.

מנוחה היא ע"ד "נח נפשיה דרב", ולאו דווקא בקבורה.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ד' מרץ 30, 2022 4:31 pm

פרנצויז כתב:... וידוע שהחזון איש אמר "שכל זמן שהגר"ש שקופ והגרב"ב לייבוביץ, זצ"ל, עוד היו בחיים, לא היו הנאצים יכולים לכבוש את ליטא" (מעשה איש ח"א עמ' קעא-קעב הערה 2)...

ויש מוסיפים מרן רח"ע זצ"ל, שגם נפטר באותו זמן, עיין המצורף פה:

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מרץ 30, 2022 5:19 pm

באמונתו כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אדיר במרום כתב:
שמואל דוד כתב:תורה תורה חגרי שק!
מת בערב שבת נכנס למנוחה מיד

היכן זה כתוב?
שו"ר שזה מכתובות קג, ב, יעו"ש

זכור לי שזה דווקא במי שנפטר ונקבר בע"ש, שנכנס למנוחתו מיד. ולא מצאתי זאת מפורש בגמ' ורש"י שם, ושמא הובא בא' המפרשים.

מנוחה היא ע"ד "נח נפשיה דרב", ולאו דווקא בקבורה.

דווקא הביטוי "נח נפשיה דרב" (עכ"פ במקורו הראשון - ברכות מב,ב) הוא אחרי קבורתו.
אבל במועד קטן (כה,א) "כי נח נפשיה דרב הונא סבור לאותובי ספר תורה אפורייה ... כי נח נפשיה דרב חסדא סבור לאותובי ספר תורה אפורייה" - משמע ברור שהביטוי "כי נח נפשיה" מתאים גם לפני קבורתו (אם כי אפשר לתרץ בדוחק, ש"נח נפשיה" זה כל התהליך של הפטירה והקבורה).

אבל זכור לי שראיתי במפורש כפי שכתבתי, ואיני יודע מהו המקור.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ד' מרץ 30, 2022 5:27 pm

עזריאל ברגר כתב:אבל זכור לי שראיתי במפורש כפי שכתבתי, ואיני יודע מהו המקור.

מסכתות קטנות מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פרק א
אמרו חז"ל הדר בארץ ישראל, ומת בערב שבת ונקבר קודם שתחשך השמש בשעת תקיעת שופר, אינו רואה חיבוט הקבר,

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מרץ 30, 2022 5:33 pm

אין שום סתירה בין הדברים ואלו ואלו דא"ח.
מצד אחד, ודאי שרואים כאן מאורעות לא שגרתיים שהגיעו דוקא אחר סילוק הצדיק ובודאי שבכח הצדיק לדחות פורענות בחייתו בעוה"ז.
מצד שני, אנו צריכים להתעורר כדברי הרמב"ם וכו'.אבל אשמים אנחנו. עד כה הגן הצדיק, בפרט בב"ב שכה הרבה לדבר על הגנתה, ובחייו זכה והגן, למרות שהיו סיבות שלא יזכו להגנה מצד עצמם, וכעת לא, וכפי שהזכירו לעיל מהרב זילברשטין.

חז"ל אומרים שהקב"ה דחה את המבול ז' ימים מפני פטירת מתושלח, והיינו שהדור היה ראוי למבול, רק כדי שלא ימותו קודם ולא יתעסקו בהספדו, דחה הקב"ה את המבול.
הרשעים היו חייבים כלייה, אך מתושלח הגן. כעת על הני רשיעי לשוב בתשובה.

ציטוט: רבינו מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין שליט"א נשא דברים בשיחתו הקבועה במעונו ואמר בכאב: "בזמן האחרון יש יהודים הרוגים, יש גם אחד תלמיד חכם שנהרג, מה זה? למה?
"יש תפילה, 'ראה בעניינו'", המשיך רבינו ראש הישיבה שליט"א, "מה פתאום זה קרה? יכול להיות שרבי חיים נפטר אז חסר זכויות, הצדיק אבד".
רבינו שליט"א המשיך ואמר: "מה אנחנו חייבים לעשות? מה חיזוק צריך להתחזק? על שלושה דברים העולם עומד, תורה עבודה וגמילות חסדים. כל אחד, לא משנה, אם הוא אדם שעוסק בפרנסה או שלא עוסק בפרנסה, כל אחד הוא יהודי ויש לו חיובים, מה שהוא יכול להוסיף תורה, להוסיף יראת שמים, מידות טובות, עסק בספרי המוסר".
עוד הוסיף רבינו ראש הישיבה ואמר: "יש גמרא בכתובות 'חשוב את לאתפוסי אדרא', מי שהוא אדם חשוב הוא זוכה להיות המשפיע זכויות על עם ישראל, יש דין בצדיקים, זה מוסיף יראת שמים לציבור, הצדיק לא מפסיד מזה, הוא זוכה, צדיקים נתפסין בעוון הדור כדי לזכות את הדור, החשיבות שלו נותנת לו את הזכות לאתפוסי אדרא כדי לזכות את הדור".

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ד' מרץ 30, 2022 5:34 pm

שיטמ"ק במקומו.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מרץ 30, 2022 5:46 pm

באמונתו כתב:מישהו הזכיר כוח הצדיק?!!
המסקנה היחידה והמפורשת שהסקתי מהמצב, כפי ששנינו בעיקבתא דמשיחא, אשר כעת שסר צלנו מעלינו, ואֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם: ממילא על מי לנו להישען - על אבינו שבשמים. נשאר רק אמונה וביטחון, התפילה והחיזוק של כאו"א, ביחיד ובציבור, בפרט ובכלל.
להיפך, כי הלא עד היום סמכנו ובצדק על "כוח הצדיק" העצום והרָב. מעתה התייתמנו - וצדיק באמונתו יחיה!

היה לי בהלויה 'הרגש' דומה,דיברתי ע"ז בכמה הספדים, וכתבתיו היום בטורי ביתד:
מובא בספה"ק (ראו באגה"ק להגר"ז זי"ע, פכ"ז, ובדרשות חת"ס ועוד), שתלמיד יכול להגיע למדרגות רמות ונאצלות אחר הסתלקות רבו, וכפי שמובא אצל אלישע הנביא אחר סילוקו של רבו אליהו הנביא זכור לטוב, "וַיְהִי כְעָבְרָם וְאֵלִיָּהוּ אָמַר אֶל אֱלִישָׁע שְׁאַל מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ בְּטֶרֶם אֶלָּקַח מֵעִמָּךְ. וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי".
דבריהם דברים גבוהים המה, אך בפשטות הביאור בזה הוא שכשהרב חי והתלמיד שואלו כל שאלה שהוא מתקשה בה, התלמיד בעצם סומך שרבו יפתור לו את כל הספיקות והתהיות. כשהרב לא נמצא, התלמיד מתאמץ יותר, מתמודד לבד ומשקיע הרבה יותר מעצמו.
נדמה כי אצל רבינו זיע"א ישנה כאן בחינה נוספת.
ברור שדוד דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו, והקב"ה שותל גדולים וצדיקים בכל דור ודור. לא אלמן ישראל. ובכל זאת, רבים רבים חשים יתומים, כפשוטו.
עשרות שנים התרגלנו שבכל שאלה ודילמה, כל יולדת שהייתה בדרכה לבית הרפואה, כל בעיה רפואית, ניתוח וכל נושא שדרש רחמי שמים, מיד פנינו אל הקודש פנימה. לעיתים היתה תחושה פנימית שאם מרן זיע"א בירך- הכל יהיה בסדר. וכעת? מה נעשה עכשו?
אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
את התפילות נישא בעצמנו. נשוב בתשובה, נפשפש ונמשמש במעשינו. נבקע רקיעים, והשי"ת יהיה בעזרנו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר