מנחה קצרה

[גילוי]

מנחה קצרה
אמת ליעקב (עמ' סט) נראה דבבהמ"ד לא נתקנה תקנת חזרת הש"ץ דאין שם כאלו שאינם בקיאים, ולכן בישיבות במתפללים מנחה קצרה [אולם בשחרית א"א מפני סמיכות גאולה לתפילה]

[חכם באשי]

בנוגע ל'מנחה קצרה' הנהוגה בישיבות, כתב לאחרונה העורך ב'הפעמון', גליון חמישי, במאמרו 'ההדגשה במקור'.

[גילוי]

בנוגע ל'מנחה קצרה' הנהוגה בישיבות, כתב לאחרונה העורך ב'הפעמון', גליון חמישי, במאמרו 'ההדגשה במקור'.

היכן ניתן להשיג את "הפעמון" הנ"ל?

[עושה חדשות]

אשכול נוסף - viewtopic.php?f=7&t=11365

===

מגד גבעות עולם.png (57.72 KiB) נצפה 3412 פעמים

מה ענינו של הח"ח לכאן?

[מטעים]

בישבת חברון מתפללים "קצרה" רק ביום שיש שיעור כללי.
ובימי החנוכה ע"פ הוראת רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל אין מתפללים קצרה אף אחר השיעור כללי , מפני פרסומי ניסא באמירת על הניסים.

[הגיונות]

מסתבר מאוד שבספרי ליקוט הלכות המיועדים לבני הישיבה כתבו בזה (זכור לי כעת הספר 'תורת הישיבה').

[פולסברג]

מעשה רב מגדול הדור להישיבה הגדולה שבגולה:

כשחלה האברך החשוב רבי מאיר קוטלר בן רה''י רבי שניאור זצ''ל [כמדו' בשנת תשל''ט], פנו העולם לפוסה''ד רבי משה פיינשטיין בשאלה, אם לזכותו יבטלו מנהג מנחה קצרה הנהוגה בהישיבה מימים ימימה, ותשבתו היתה ברורה וחד משמעית: אל תבטלו, והנח להם למנהגם [כ''ז אישרתי אצל רבי מלכיאל].

[איש פלוני]

מישהו יודע ממתי התחיל המנהג לעשות קצרה בישיבות?
בוואלז'ין לא מצאתי מקור לזה (וגם לא מסתבר שזה היה שם), מאיפה כן?

[פולסברג]

בישבת חברון מתפללים "קצרה" רק ביום שיש שיעור כללי.
ובימי החנוכה ע"פ הוראת רבי אברהם פרבשטיין זצ"ל אין מתפללים קצרה אף אחר השיעור כללי , מפני פרסומי ניסא באמירת על הניסים.

וכ''כ מר' אליהו ברוך פינקל בספרו, ולא זכיתי להבין, שמאיזה טעם שלא אומרים חזרת הש''ץ בכל השנה לא יאמרו גם עכשיו, ולמה שהפרסומי ניסא יהא גדול מעצם חזרת הש''ץ.

ובישיבת במ''ג ליקוואוד נוהגים לחזור התפילה ביום א' ז' וח', ויודעי דבר מספרים מפני שבימים אלו היה ר' אהרן בישיבה...

[עזריאל ברגר]

ראיתי אחד שנוהג במנחה "קצרה" לשוב ולהגביה קולו בג' ברכות אחרונות, ואז זריזי-הציבור יכולים לענות עמו מודים-דרבנן. ואיני יודע מקורו.

אם הוא יעשה כך גם בחנוכה - ירוויח גם את פרסומי-ניסא.

[יוצא פוניבז']

ראיתי אחד שנוהג במנחה "קצרה" לשוב ולהגביה קולו בג' ברכות אחרונות, ואז זריזי-הציבור יכולים לענות עמו מודים-דרבנן. ואיני יודע מקורו.

שו"ת מהרלב"ח סימן טו
נשאלתי מאתך האח על דבר הלכה למעשה אירע ביניכם ביום צום תענית אסתר אשר המנהג במקומכם שהשליח ציבור אומר עננו לבד בתפלת המנחה ואינו מאריך בסליחות ווידויים באמצע התפלת ולכן עלה בלב השליח ציבור שלא לחזור התפלה אלא התפלל ביחד עם הצבור כדרכנו הספרדיי' בשאר הימים שהש"צ אומר בקול רם וכל הצבור אומרים אחריו מלה במלה וזה עד סוף ברכה שלישית בלבד כדי שיוכלו לענות אחריו קדוש ומשם והלאה כל א' וא' מהצבור מתפלל בינו לבין עצמו גם השליח ציבור מתפלל בלחש בינו לבין עצמו עד שמגיע לברכ' רצה שאז חוזר להשמיע קולו כראשונ' כדי שישחו עמו הצבור במודים

[עזריאל ברגר]

יישר כח.

[שמואל דוד]

שמעתי פעם שיש מקור ברמב״ם ורדב״ז בנוגע מנחה קצרה. אשמח במקור.

[שמואל דוד]

שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' אלף קס"ה מביא לשון תשובת הרמב"ם שתיקן להתפלל כן לפי שהיו מזלזלים בשמיעת חזרת הש"ץ. ועיין בן איש חי פ' תרומה אות ב'.

[.השוחט]

דומני שהגר"ב וייסבקר זצ"ל סיפר שבא אצל מרן הקה"י לקבל ברכתו על הקמת הישיבה והתנה עמו שלא יעשו קצרה.

[מטה עז]

ראיתי אחד שנוהג במנחה "קצרה" לשוב ולהגביה קולו בג' ברכות אחרונות, ואז זריזי-הציבור יכולים לענות עמו מודים-דרבנן. ואיני יודע מקורו.

אם הוא יעשה כך גם בחנוכה - ירוויח גם את פרסומי-ניסא.

כך נוהגים למשל במנחה של שבת בק"ק טריאסטה, איטליה.

(לעניין פרסומי ניסא בחנוכה, כמדומה שמקור הדברים הוא רבי אהרן קוטלר זצ"ל, שסייג את המנחה קצרה משום כך, וכך נהגו על פיו בישיבות גם בארץ, למשל אצל רבי יהושע איכנשטין שליט"א, ועוד החמירו במנחה האחרונה של השנה להתפלל אותה במלואה ולא קצרה.
וחבל שמפסידים בזה הבטחת הגמרא שהרוצה שתתקבל תפילתו יחזור ויתפלל, ומבאר אבי הישיבות רבי חיים מוואלוז'ין שהכוונה בזה להאזין ולכוון לחזרת הש"ץ, וכך משמע ברבנו יונה. אמנם הרמב"ם אכן ביטל הלכה למעשה את חזרת הש"ץ בזמנו, בגלל שהיו מפטפטים בה).

[עזריאל ברגר]

אגב, בישיבות שנוהגים להתפלל בקביעות מנחה קצרה - האם עושים כך אף בשויו"ט? ובפרט בראש-השנה.
ואם לא - מהו הנימוק ההלכתי לחלק ביניהם?

[ר_חיים_הקטן]

אגב, בישיבות שנוהגים להתפלל בקביעות מנחה קצרה - האם עושים כך אף בשויו"ט? ובפרט בראש-השנה.

לא.

[גביר]

הרב שמואל גרוסברד סיפר פעם על אדם שנדב סכום הגון לישיבת לומז'ה בפ"ת [שם למד כשעלה לארץ בשנות השואה] והתנה את תרומתו בכך שלא יתפללו שם מנחה קצרה [איני יודע כיצד נוהגים שם היום].

[חיימקה]

הרב שמואל גרוסברד סיפר פעם על אדם שנדב סכום הגון לישיבת לומז'ה בפ"ת [שם למד כשעלה לארץ בשנות השואה] והתנה את תרומתו בכך שלא יתפללו שם מנחה קצרה [איני יודע כיצד נוהגים שם היום].

כמדומה שעד היום.
בנו"ט, לפני כ-20/25 שנה לערך שוחחתי כמדומה עם הרב עוזר זצ"ל עצמו, או שמא היה זה הרב עזריאל פפויפר מהמדרשה לתודעה יהודית שליד לומז'ה, בשמו, לגבי המנחה קצרה. וסיפר לי שהוא שאל את הגר"ח קניבסקי האם לשנות ולהתפלל מנחה ארוכה והשיב לו שכך התפלל הרב אליהו דושניצר זצ"ל במקום וע"כ אין לשנות.
האמת, שתמיד צרם לי [בבין הזמנים, בעיקר] שבאים למנחה ב1 וב1.10 כבר נמצאים בחוץ.
במדרשה ליד מתפללים מנחה ארוכה, ורציתי תמיד לשאול את הגר"ח מה דינו של אורח שמזדמן לאזור לאן ילך להתפלל מנחה ללומז'ה או למדרשה?! [שעל קבוע אין מה לשאול] ולא זכיתי.

[עזריאל ברגר]

מעתיק תגובה שקיבלתי בהודעה פרטית:

אגב, בישיבות שנוהגים להתפלל בקביעות מנחה קצרה - האם עושים כך אף בשויו"ט? ובפרט בראש-השנה.
ואם לא - מהו הנימוק ההלכתי לחלק ביניהם?

ברור גם לשיטתם שזה דיעבד גדול.
אבל זה לכתחילה מחמת הכורח בסדרי הלימוד.
בשבתות אין סדרי לימוד דומים לפני ואחרי מנחה ואין את ההכרח.
ויש לציין עוד פרט - שבשבתות אין התפילה ב"מנחה גדולה". ויתכן שהמנחה קצרה קשור גם לזמן שבו הרגילו להתפלל בה. ובמנחה גדולה יש טעם להקל שאין במנחה קטנה.

לסבר האוזן: מנחה בישיבות הוא בסיום השיעורים היומיים, קצב ההגעה מאולמי השיעורים השונים אל ההיכל [בלשון חבד "זאל"] שבו התפילה, איטי יחסית, ונראים המון בחורים שמנצלים את הדקות הללו לעיין עוד ולהתפלפל ולהקשות על המגיד שיעור וכדומה. עד שהמצב בישיבות שמתפללים מנחה רגילה, ארוכה, שבלחש הראשון יש בקושי מנין מתוך מאות רבות! ורוב הציבור מגיע באמצע העמידה, והמונים מצטרפים לש"ץ בחזרה, וזה עיקר התפילה בציבור! ובישיבות שאין תפילת לחש לפני חזרת הש"ץ רובם ככולם רצים ומזדרזים בשביל קדיש וקדושה ולהספיק להתחיל במנין עם הציבור.
ברור שיש לענין זה משקל בין השיקולים.

השורה הראשונה היא העיקר בעיני - שגם בעיניהם זהו דיעבד. ובפרט ע"פ המבואר בהמשך - הרבה יותר מובן מדוע הוצרכו לענין דחוק כזה.
כי מההנהגה שראיתי בכ"מ - נראה שזה בענין של "כיוון שעבר ושנה - נעשית לו כהיתר", ופעמים רבות עושים "מנחה קצרה" אפילו בזמנים שלא ממהרים באמת לשום מקום, ואין חשש אמיתי שזה יגרום לפגיעה בתפילה וכדו'.
ולכן תמהתי שאם זה בעיניהם דבר "לכתחילה" שאין שום צורך בחזרה (מפני שיושבי בית המדרש כולם בקיאים בתפילה וכדו') - מדוע לא ינהגו כך אף בשויו"ט, כולל ראש-השנה, וגם בימים אלו "ירוויחו" עוד כמה דקות ללימוד תורה וכדו'.
אבל אם מסכימים שזה באמת רק דיעבד - הכל אתי שפיר.

[כדכד]

[q...אמנם הרמב"ם אכן ביטל הלכה למעשה את חזרת הש"ץ בזמנו, בגלל שהיו מפטפטים בה).

הרמב"ם ביטל את תפילת הלחש ולא את החזרה

[בברכה המשולשת]

[q...אמנם הרמב"ם אכן ביטל הלכה למעשה את חזרת הש"ץ בזמנו, בגלל שהיו מפטפטים בה).

הרמב"ם ביטל את תפילת הלחש ולא את החזרה

נכון.
וגם זה לא במניין שלו עצמו.

[חברא]

על מנחה קצרה
viewtopic.php?p=547057#p547057
viewtopic.php?p=420958#p420958