בינוני כתב:(מחכה לנו אשכול ארוך של שני צדדים שמתחרים ביניהם מי יהיה יותר קיצוני.
הללו יטענו: המצב האידיאלי ביותר מאז בריאת העולם, והללו יטענו: המצב הקטסטרופלי ביותר מאז מתן תורה.
אקווה שיהיה משעשע לעקוב.)
תוכן כתב:כבר הרבה זמן שרעיונותי לא נותנים לי מנוחה על זה שאף פעם לא נפתח אשכול הכרת הטוב להקב"ה על כל הטוב שיש במדינת ישראל.
אפשר כתב:מצבינו כאן בארץ ישראל מלווה בהרבה הרבה טוב.
בכל אופן בבחינת ראה מעשה ונזכר עובדא.
סיפר לי אדם אחד סיפור מיוחד של הכרת הטוב.
פעם ראה ספר תורה עולה בלהבות, ונתערר בו הרגשה פתאומית ועזה לשאוף שאיפה ארוכה ומלאה מסיגריה, באין אש, פנה לספר תורה, הדליק ושאף מלא ריאותיו, וע"ז הוא הכיר טובה שנים רבות, לאש ולמדליק את הבעירה.
בן פרצי כתב:אפשר כתב:מצבינו כאן בארץ ישראל מלווה בהרבה הרבה טוב.
בכל אופן בבחינת ראה מעשה ונזכר עובדא.
סיפר לי אדם אחד סיפור מיוחד של הכרת הטוב.
פעם ראה ספר תורה עולה בלהבות, ונתערר בו הרגשה פתאומית ועזה לשאוף שאיפה ארוכה ומלאה מסיגריה, באין אש, פנה לספר תורה, הדליק ושאף מלא ריאותיו, וע"ז הוא הכיר טובה שנים רבות, לאש ולמדליק את הבעירה.
לי זה הזכיר סיפור אחר.
היה צדיק אחד שהיה לו דפנות סוכה שהיו יקרים לו מכל חמודות תבל, הוא בעצמו צייר עליהם ציורים נפלאים ביגיעה רבה ובכוונות נשגבות. כשעלה ארצה סחב עמו מכל אוצרותיו את הדפנות היקרות לו כשערי ניקנור.
אירע פעם שבמשפחה עניה עם ילד חולה נצרכו להסיק אש לחמם גופם בקור ולבשל מים לילדם החולה, ועצים אין. הגיע הדבר לאוזני הצדיק, לקח את דפנותיו היקרות לו כל כך, ומיהר להצית בהם אש כדי להציל נפשות מישראל.
עבר בחוץ אדם שרצה לעשן וחפש אש, ובראותו המעשה הגדול שמח בלבו ואמר: האח חמותי ראיתי אור! לקח את הסיגריה והדליקה, והילל לה' על החסד שהטיב עמו.
לכאו' לשרוף עצי סוכה לחום זה תשמיש מגונה ודומה לפוסע עליה
אוצר החכמה כתב:יש לי אוצר החכמה. אז מצאתי בספר גנזי הקדש שהביא מהבן איש חי שמותר לשרפם ראה הערה יא.
אפשר כתב:מצבינו כאן בארץ ישראל מלווה בהרבה הרבה טוב.
בכל אופן בבחינת ראה מעשה ונזכר עובדא.
סיפר לי אדם אחד סיפור מיוחד של הכרת הטוב.
פעם ראה ספר תורה עולה בלהבות, ונתערר בו הרגשה פתאומית ועזה לשאוף שאיפה ארוכה ומלאה מסיגריה, באין אש, פנה לספר תורה, הדליק ושאף מלא ריאותיו, וע"ז הוא הכיר טובה שנים רבות, לאש ולמדליק את הבעירה.
מה שנכון נכון כתב:אוצר החכמה כתב:יש לי אוצר החכמה. אז מצאתי בספר גנזי הקדש שהביא מהבן איש חי שמותר לשרפם ראה הערה יא.
ראה שבת מה ע"א ביצה ל ע"ב.
אפשר כתב:מה שנכון נכון כתב:אוצר החכמה כתב:יש לי אוצר החכמה. אז מצאתי בספר גנזי הקדש שהביא מהבן איש חי שמותר לשרפם ראה הערה יא.
ראה שבת מה ע"א ביצה ל ע"ב.
מה כוונת הציון, שם מבואר עיקר האיסור ושאפשר להתנות, האם יש שם יותר?וא"כ בנידון הנ"ל מותר, ואילו סתם שריפה יש להחמיר.
מה שנכון נכון כתב:הצורך בתנאי הוא רק מצד מוקצה (למצותו או סותר), ומוכח משם שאין בזה משום ביזוי תשמישי מצוה.
אפשר כתב:מה שנכון נכון כתב:הצורך בתנאי הוא רק מצד מוקצה (למצותו או סותר), ומוכח משם שאין בזה משום ביזוי תשמישי מצוה.
בקיצור אתה מפרש אין נוטלין דקאי על נטילה לשם שריפה, לזה לא מספיק גמ', צריך איזה ראשון שמפרש כן להדיא, דאפשר ליטול עצים להרבה צרכים אחרים שאין בהם גנאי.
מה שנכון נכון כתב:אפשר כתב:מה שנכון נכון כתב:הצורך בתנאי הוא רק מצד מוקצה (למצותו או סותר), ומוכח משם שאין בזה משום ביזוי תשמישי מצוה.
בקיצור אתה מפרש אין נוטלין דקאי על נטילה לשם שריפה, לזה לא מספיק גמ', צריך איזה ראשון שמפרש כן להדיא, דאפשר ליטול עצים להרבה צרכים אחרים שאין בהם גנאי.
אי"צ לזה ראיות ופשוט שזו משמעות הלשון נטילת עצים בכל הענין, וכ"ה במשנה לעיל. וראה רמב"ם על מן הסמוך לה - ומסיקין בהם.
תוכן כתב: האשכול הזה יוקדש לטוב שהקב"ה עושה, וכל הדיונים יסובבו סביב הטוב. אבקש לשמור את הביקורת לאשכולות המוקדשים לביקורת.
אפשר כתב:בן פרצי כתב:אפשר כתב:מצבינו כאן בארץ ישראל מלווה בהרבה הרבה טוב.
בכל אופן בבחינת ראה מעשה ונזכר עובדא.
סיפר לי אדם אחד סיפור מיוחד של הכרת הטוב.
פעם ראה ספר תורה עולה בלהבות, ונתערר בו הרגשה פתאומית ועזה לשאוף שאיפה ארוכה ומלאה מסיגריה, באין אש, פנה לספר תורה, הדליק ושאף מלא ריאותיו, וע"ז הוא הכיר טובה שנים רבות, לאש ולמדליק את הבעירה.
לי זה הזכיר סיפור אחר.
היה צדיק אחד שהיה לו דפנות סוכה שהיו יקרים לו מכל חמודות תבל, הוא בעצמו צייר עליהם ציורים נפלאים ביגיעה רבה ובכוונות נשגבות. כשעלה ארצה סחב עמו מכל אוצרותיו את הדפנות היקרות לו כשערי ניקנור.
אירע פעם שבמשפחה עניה עם ילד חולה נצרכו להסיק אש לחמם גופם בקור ולבשל מים לילדם החולה, ועצים אין. הגיע הדבר לאוזני הצדיק, לקח את דפנותיו היקרות לו כל כך, ומיהר להצית בהם אש כדי להציל נפשות מישראל.
עבר בחוץ אדם שרצה לעשן וחפש אש, ובראותו המעשה הגדול שמח בלבו ואמר: האח חמותי ראיתי אור! לקח את הסיגריה והדליקה, והילל לה' על החסד שהטיב עמו.
בן פרצי כתב:א. למה אתה חושב שזה משל? סיפור שהיה.
ב. לעצם הדין כבר הביאו כאן שזו גמרא מפורשת שזה מותר לאחר החג (ולהמתעקש, עיין ר"ן סוכה לז: ד"ה הדס של מצוה, שעצי סוכה מהבערה בלחוד אקצייה). אבל מה צריך לדון בזה, כשהדיון עצמו הוא דוגמה טובה יותר לאוטם הלב מהסיפור עם מדליק הסיגריה.
ג. כוונתי בסיפור פשוטה, באתי להסכים עם מה שהמשלת את טובת בית הספרים להדלקת סיגריה, מול כל הטובה שנעשה בהמצאת מקום מנוחה להאומה שנרדפה ונטרפה במשך אלפי שנים. להודות אחרי כל זאת על ספריה, אי"ז כלל הכרת הטוב אלא אטימת לב נוראה.
ד. לא ידוע לי על מעמד שריפת התורה שהתקיים מאז קום המדינה, אבל זה נכון שעד קימומה זה קרה לנו רבות.
אגב, כישוריך בלימוד זכות משתלבים להפליא עם קו מחשבתך הישר:
מקום מקלט לעם בזוז ושסוי = שריפת התורה.
החיאת נפשות שפלות במחיר הקרבת היקר מכל = תשמיש מגונה.
וגם עם הלשונות המרהיבים: "מי לך פה, כלך לך אצל בן גוריון".
אבא יודן כתב:עוד שני משלים נאים
jpg[/attachment]
בן פרצי כתב:נתתי מ"מ מדויק לר"ן וכל הרוצה יכול להיוכח, חוץ מזה שאין הבדל למעשה בין נוי סוכה לעצי סוכה. ועיין ט"ז תרל"ח סק"ג הובא במ"ב.
יושב ירושלים כתב:אבא יודן כתב:עוד שני משלים נאים
jpg[/attachment]
יש כאן טעות יסודית בכל העניין. שם האשכול הוא 'הכרת הטוב להקב"ה על מדינת ישראל', אין המדובר כאן על הכרת הטוב ל'ציונים הארורים', אשר עליהם אולי ניתן להמשיל את משלי הויוא"מ, האם יש מאן דהו הסובר שאין להודות להקב"ה על כל הטובה שיש בשהותינו כאן בא"י, בגלל שהוא זה אשר גרם ח"ו למצבנו הרוחני הירוד???!!!
איש גלילי כתב:השואה (דריש מסורת ומקרא) נפלאה, השואה והקמת המדינה!
אני מקוה שאתה לא מתכון למה שאתה אומר...
איש גלילי כתב:כבר הרבה טרחו פה להסביר את רעת מקימי המדינה. אני רוצה להבין את רעת קיום המדינה.
אפשר כתב:איש גלילי כתב:כבר הרבה טרחו פה להסביר את רעת מקימי המדינה. אני רוצה להבין את רעת קיום המדינה.
נכון לבוקר זה,
א. מדינת ישראל מתכננת לתת לגיטמציה לריפורמים.
ב. מדינת ישראל מגבה ישירות ובעקיפין חילול שבת בהמון מקומות וצורות.
ג. מדינת ישראל מממנת אלפי סוגי תועבות תחת סעיפי בידור ותרבות וכדומה.
ד. מדינת ישראל שם בפי אלפי תינוקות המתחנכים בבתי ספר שלהם דברי בלע וכפירה, ומקיימם בלי לדעת מה זה שמע ישראל.
ה. מדינת ישראל רוצה וחותרת לעקור תורה מישראל ע"י שישאירו רק ד' מאות עילויים בישיבות.
ועוד ועוד, כל מי שרוצה להוסיף יוסיף.
משה נטע כתב:אפשר כתב:איש גלילי כתב:כבר הרבה טרחו פה להסביר את רעת מקימי המדינה. אני רוצה להבין את רעת קיום המדינה.
נכון לבוקר זה,
א. מדינת ישראל מתכננת לתת לגיטמציה לריפורמים.
ב. מדינת ישראל מגבה ישירות ובעקיפין חילול שבת בהמון מקומות וצורות.
ג. מדינת ישראל מממנת אלפי סוגי תועבות תחת סעיפי בידור ותרבות וכדומה.
ד. מדינת ישראל שם בפי אלפי תינוקות המתחנכים בבתי ספר שלהם דברי בלע וכפירה, ומקיימם בלי לדעת מה זה שמע ישראל.
ה. מדינת ישראל רוצה וחותרת לעקור תורה מישראל ע"י שישאירו רק ד' מאות עילויים בישיבות.
ועוד ועוד, כל מי שרוצה להוסיף יוסיף.
כל הדברים האלו קיימים גם במדינות אחרות, ולפעמים אף ביתר שאת, כמו בעניין הרפורמים והבידור למשל.
חוץ מהעניין עם הצבא והישיבות, בנימה אישית זה הדבר שהכי מפריע לי כאן, אבל נסיונות...
אפשר כתב: מה רע אם אמריקה נותנת הכרה לריפורמים, אבל כן יש בעיה אם עם ישראל ומדינת ישראל נותנת.
כנ"ל לגבי בידור ותרבות, הן אמנם יש לדון מצד ז' מצוות בני נח, [אם התירם ואם יענשו עליהם], אבל בגדול לא איכפת לי אם גוי נהנה בכל צורה שהיא, אבל כן איכפת לי אם קם לה מדינה שמייצגת את היהדות והיהודים והא נותנת לגטימציה לכל עבירה וכל עקירת הדת. מעודדת וחותרת לכך, שככל העמים בית ישראל.
מה שנכון נכון כתב:הט"ז סימן כא ס"ק ב כתב שכשם שאין לזרוק ציצית במקום מגונה ה"ה בסכך סוכה טוב שלא לעשות בו דבר שאינו כבוד למצוה שעברה. וכתב במש"ז דיל"ע איך הדין בדפנות הסוכה, ומסיק דמ"מ נכון שלא לעשות תשמיש מגונה מהם. ע"כ.
ולפי"ז אין ראיה מהתלמוד. אך לענ"ד פשוט מסברא ששריפה (הן לצורך שמוש והן ע"מ לבערו מהעולם) אין דינה כזריקה לאשפה, ומותרת.
[כמדומני שיש התייחסות לעיקר הענין בדברי האחרונים על שריפת דפי ההגהה של הספרים, והבאת תפילין לחולה במחלה מדבקת, (כמובן חמור מנד"ד), ולא בדקתי כעת].
משה נטע כתב:אפשר כתב: מה רע אם אמריקה נותנת הכרה לריפורמים, אבל כן יש בעיה אם עם ישראל ומדינת ישראל נותנת.
כנ"ל לגבי בידור ותרבות, הן אמנם יש לדון מצד ז' מצוות בני נח, [אם התירם ואם יענשו עליהם], אבל בגדול לא איכפת לי אם גוי נהנה בכל צורה שהיא, אבל כן איכפת לי אם קם לה מדינה שמייצגת את היהדות והיהודים והא נותנת לגטימציה לכל עבירה וכל עקירת הדת. מעודדת וחותרת לכך, שככל העמים בית ישראל.
רע שזה מועדד את ההתבוללות וכיוצא בזה.
לגבי הבידור, הוא לא תמיד אסור מדינא אבל זה נושא אחר כמובן.
באופן עקרוני אתה צודק, זה זיוף וזה לא עם ישראל.
אבל בעצם זה שאנחנו חרדים ואנחנו מובדלים מהם ולא קשורים אליהם אנחנו מכריזים בזה (אפילו בלי לצעוק) שהם זייפנים.
ולעניין מעשה (כמו שהוספתי בעריכה בהודעה הקודמת, רק כבודו ענה מהר...) בארץ ישראל יש יותר גישה לציבור הכללי ויותר אפשרות להשפיע על אותם יהודים שלא שומרים תומ"צ לעת עתה, מה שבחו"ל הרבה יותר קשה.
אפשר כתב:יושב ירושלים כתב:אבא יודן כתב:עוד שני משלים נאים
jpg[/attachment]
יש כאן טעות יסודית בכל העניין. שם האשכול הוא 'הכרת הטוב להקב"ה על מדינת ישראל', אין המדובר כאן על הכרת הטוב ל'ציונים הארורים', אשר עליהם אולי ניתן להמשיל את משלי הויוא"מ, האם יש מאן דהו הסובר שאין להודות להקב"ה על כל הטובה שיש בשהותינו כאן בא"י, בגלל שהוא זה אשר גרם ח"ו למצבנו הרוחני הירוד???!!!
אף אחד לא טעה, אא"כ כבודו טעה בתחילה.
על משקל כותרת האשכול, הייתי מבקש שתעשו אשכול נוסף, הכרת הטוב להקב"ה על השואה האיומה שהביא עלינו. עכשיו ברור שבכל דבר ודבר יש חסד עצום מהקב"ה, שהקב"ה הוא מקור כל הטוב, וכבר אמרו במדרשים לדרוש מפי עליון לא תצא הרעות, פסיק. [וידוע ע"פ פנימיות הענין שכל רע שבא ח"ו לעולם מקורו הפנימי הוא שפע וטוב אין סופי, ורק שמתקלקל בקילקול הכלים שבראו המקבלים]. וגם בשואה היו חסדים נפלאים, הרי לכמה מהחברים כאן הטובות שבשואה הן שלבסוף באנו למדינת ישראל. אבל מכ"מ מי שהיה כותב כזה כותרת, זה לא היה עובר בשתיקה.
ובכן בעיני, וזכותי להביע דעתי הענייה, האשכול על הכרת הטוב למדינת ישראל גרוע פי כמה מכותרת הכרת הטוב להקב"ה שהביא את היטלר ימ"ש עלינו.
כלומר, טוב היה אם כל אחד היה מגדיר בראשו [המבולבל] מה טוב ומה רע, ומדינת ישראל בשורה התחתונה היא רע, וא"כ היא עונש/נסיון/התמודדות וכו', ולא מקור לשאוב ממנו חסדים וטובות.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים