געצל כתב:במג"א מבואר שיש איסור דרבנן גבי חוטי לבן אפי' אם לא היה יכול לתקן מע"ש. אבל האיסור נדחה במקום כבוד הבריות. וע"ז כתב המג"א שאם היה יכול לתקן מע"ש נשאר האיסור דרבנן. אבל גבי תכלת דליכא איסור דרבנן כדאיתא בברייתא "אין לו תכלת מטיל לבן", אי אפשר לנו לחדש איסור כשהיה יכול לתקן מע"ש.
פשטות כוונת המג"א דהיכא דשרי משום כבוד הבריות והיינו בדאיכא גנאי גדול, דשרי אף דאיכא עשה דציצית, ומשום דהוה שוא"ת, ונדחה מפני כבוד הבריות [והיינו דווקא בגנאי גדול כמבו' שם] וע"ז קאמר המג"א דבשבת היכא דהיה יכול להטיל בה ציצית מבעו"י אין מתירין לו משום כבוד הבריות, ולכאו' בגנאי קטן דלא שרינן אלא איסור דרבנן היכא דיכול להטיל מבעוד יום לא אסור לעשות בשבת משום דאיכא עלה חובת ציצית, ולא שייכא דברי המרדכי , ואמנם בפמ"ג אפשר לדייק דס"ל דהמג"א נתכוין גם בגנאי קטן והתם הרי בעי להיתר דהמרדכי, ואז נמצא כדבריך דע"כ ליכא עשה בשב ואפי' ביכול מבעוד יום ואפשר לדחות עיי"ש.