כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לר' יהושע בן חנניה אי חכמה מפוארה בכלי מכוער אמר לה אביך רמי חמרא במני דפחרא
ש. ספראי כתב:גם אחשוורוש חיפש באסתר יופי מהותי?
או שהמהות הקרינה על החיצוניות שלה?
(אסתר ירקרוקת היתה אלא שחוט של חסד וכו').
יוצאים מנקודת הנחה שיעקב חיפש יופי פנימי ולא חיצוני?
חז"ל הרי אמרו שאשה נאה מרחיבה דעתו של אדם.
כמדומני שהגר"א כותב באסתר שאדם צריך לחפש באשה שני דברים, ויתור ויופי.
יהושע100 כתב:יש ביאור הגר"א הידוע עה"פ שקר החן והבל היופי, שאשה יראת ה' תתהלל בחן וביופי.
בת כ' כבת ז' ליופי אעפ"כ בת ק' כבת כ' לחטא שתרוייהו יחד הוא מעלה, ועד"ז שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל בהחן והיופי.
סגי נהור כתב:יהושע100 כתב:יש ביאור הגר"א הידוע עה"פ שקר החן והבל היופי, שאשה יראת ה' תתהלל בחן וביופי.
הפירוש קדום להגר"א. ולדוגמא במהר"ם שיף כתובות יז, א (וראה שם בהמשך דבריו עוד לעניננו):בת כ' כבת ז' ליופי אעפ"כ בת ק' כבת כ' לחטא שתרוייהו יחד הוא מעלה, ועד"ז שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל בהחן והיופי.
רציני כתב:תפארת שמשון עמוד קלז וז"ל:
התורה הק' מספרת לנו ששרה אמנו היתה יפת מראה וכן מצינו בפסוקים על רבקה אמנו ועל רחל אמנו שהיו יפות תואר כמו כן אומרים חז"ל גילה סו ע"א ארבע נשים יפיפיות היו בעולם ואחת מהן היתה שרה וצריך ביאור שהרי נאמר שקר החן והבל היופי משלי לא ל וא"כ תמוה מדוע התורה נותנת חשיבות לדברים שהם שקר והבל ביאור הענין כך הוא היסוד של יופי אמיתי הוא שאדם שיש בפנימיותו קדושה רוחניות אע"פ שהחיצוניות היא גשמיות גמורה אך האור הרוחני בוקע דרך הגשמיות והגשמיות עצמה מקבלת תכונה מסויימת של יופי משום כך רואים אנו שרק בעודו חי נראה האדם יפה אבל ברגע שהוא מת גם אם היה האדם היפה בעולם כל היופי מסתלק ממנו כך מצינו בגמ' יבודה זרה נ לב אלא ששם תלו זאת חז"ל בטעם אחר מלאך המוות מכניס בו טפה של מרה שממנה פניו מוריקות אבל עכ"פ כך היא המציאות אדם חי יש לו יופי אדם מת אין לו יופי פסל גם אם יעשהו האומן המומחה ביותר ויהיה זה הפסל היפה ביותר שניתן להעלות על הדעת עדיין לא יהיה לו יופי של אדם חי בעצם זהו פסוק מפורש יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיר' תהלים מה ג כלומר הדבר היפה ביותר בעולם הוא האדם כמובן בהיותו חי שקר החן והבל היופי פירושו שבשעה שהחן והיופי חיצוניים אין להם שום ערך ושום ענין אבל כשהתורה מעידה על יופיה של שרה אמנו על רבקה אמנו ועל רחל אמנו שהיו יפת תואר פירוש הדבר שהקדושה שבפנימיותן היתה כה חזקה ונוראה עד שהיא בקעה החוצה ונראתה בבירור על פניהן הקדושה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים