הפסקת פעולה מתמשכת של איסור - דוגמאות

[עושה חדשות]

הביאוה"ל (בסי' שטז ס"ו) לומד מדברי הרשב"א הלכה למעשה, שאם אדם צד חיה בשבת ועבר בכך על איסור מלאכת צידה, מוטל עליו חיוב לפתוח ולשחרר את החיה הניצודית. ואף שבכך לא יתקן למפרע את האיסור שעבר, כי סו"ס הרי בשעת מעשה הוא צד צידה גמורה.

ובס' מגילת ספר (איזנטל) העיר שבודאי לא שמענו שיהיה הדין כן במלאכת בורר וכד', שאם ברר אוכל מן הפסולת יהיה מחוייב לערב את האוכל שוב בפסולת, אלא שיש כאן דין מיוחד במלאכת צידה בשל היותה מלאכה מתמשכת כביכול, עי"ש.

ובס' ארחו"ש (עמוד פא) למדו מדברי הרשב"א גם לענין מי שעבר והניח קדירה על האש בשבת, ויש בזה איסור חזרה ונתינה, שהוא מחוייב להוריד את הקדירה מהאש, אף שאינו מתקן בכך את האיסור למפרע וכנ"ל, דמ"מ מוטל עליו לעשות שהאיסור לא ימשך עוד.

האם אפשר להביא עוד דוגמאות לדין זה, באיסורי שבת או אפילו בשאר איסורים, שיהיה אדם מחוייב להפסיק את פעולת האיסור אף שלא יתקן בכך למפרע את העבירה עצמה?

[סגי נהור]

והשיב את הגזילה אשר גזל... (עיין צפע"נ הל' תרומות בהשמטות [נב, ג] ד"ה אך אפשר לאמר).

[איש_ספר]

והשיב את הגזילה אשר גזל... (עיין צפע"נ הל' תרומות בהשמטות [נב, ג] ד"ה אך אפשר לאמר).

לא עיינתי בצ"פ, אבל כמדומני שהרב עו"ח לא חידד את החידוש שבביאור הלכה, נקודת החידוש לא בכך שאינו מתקן האיסור למפרע, אלא שכבר אינו עובר על שום איסור כעת, שהרי צד כבר, ואעפ"כ מוטל עליו להפסיק את אותה פעולה.

ואגב לגבי בורר יש בר"פ ח"א סי' יב, אם בירר שלא לאלתר אם יעזור אם יאכל לאלתר ואם כן אם חייב לעשות כן, אבל שם באמת על הצד שמועיל, הרי מתקן.

[סגי נהור]

והשיב את הגזילה אשר גזל... (עיין צפע"נ הל' תרומות בהשמטות [נב, ג] ד"ה אך אפשר לאמר).

לא עיינתי בצ"פ, אבל כמדומני שהרב עו"ח לא חידד את החידוש שבביאור הלכה, נקודת החידוש לא בכך שאינו מתקן האיסור למפרע, אלא שכבר אינו עובר על שום איסור כעת, שהרי צד כבר, ואעפ"כ מוטל עליו להפסיק את אותה פעולה.

משמע שההבנה היא שהאיסור הוא פעולה נמשכת כל זמן שהחיה עודנה במצודה, היינו שבאנו ללמוד מכאן גדר חדש במלאכת צידה [אף שלא נתברר לי מה נשתנתה מלאכה זו, ואדרבה דוקא לגבי צידה מפורש במשנה: בא השני וישב בצדו כו' פטור, הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו].

[דרומי]

לפו"ר אינו אלא כעין קנס שלא יהנה ממלאכת איסור, והוא בדוגמת הגוזל אביו שגם לאחר מות אביו חייב להוציא הגזילה עצמה מתחת ידו ולהביאה לאחיו.

[סגי נהור]

לפו"ר אינו אלא כעין קנס שלא יהנה ממלאכת איסור, והוא בדוגמת הגוזל אביו שגם לאחר מות אביו חייב להוציא הגזילה עצמה מתחת ידו ולהביאה לאחיו.

הערת אגב על הדוגמא: דין הגוזל אביו אינו קנס כדי שלא יהנה אלא מפני שנתחייב בהשבה ואין לו תקנה עד שישיב, ולכן אין דין זה אמור (להלכה) אלא כשנשבע לאביו.

[עושה חדשות]

חשבתי דוגמא, הדין של השבת שוחד, שו"ע חו"מ סי' ט.
אבל איה"נ צריך קודם להבין את עצם הדין שהוציא הביאוה"ל מדברי הראש', מה טעמו.

[מה שנכון נכון]

כמדו' שהבה"ל דן רק בצידה שנעשית גם כעת ע"י גופו של האדם, ולא בכל צידה (נתן בקולר וכדו'), ומשום שאצל אדם בר דעת נחשבת החלטתו להמשיך את המצב הקיים (שבא מתחילתו ע"י מעשה) כמו המעשה הראשון. דומיא דלובש שעטנז או כהן בבית הקברות שלוקה על השהות.

[אליעזר_טויק]

השבת ריבית דאורייתא

[עושה חדשות]

כמדו' שהבה"ל דן רק בצידה שנעשית גם כעת ע"י גופו של האדם, ולא בכל צידה (נתן בקולר וכדו'), ומשום שאצל אדם בר דעת נחשבת החלטתו להמשיך את המצב הקיים (שבא מתחילתו ע"י מעשה) כמו המעשה הראשון. דומיא דלובש שעטנז או כהן בבית הקברות שלוקה על השהות.

אבל הראשונים שמהם הוכיח, עסקו גם בצידה של נעילת דלת, (כן העיר לנכון הרב איזנטל שם).