אמירה לנכרי במדינות שבהם בטוח יש יהודים שמחזיקים עצמם כגויים

[עזרי]

לחברי הפורום
שלום רב

זה זמן שאני מחפש להבין במדינות שבהם יש במאה אחוז כאלה שמחזיקים עצמם כגויים ובאמת הם יהודים שלכאורה צריך להיות שיהיה אסור ללכת לביתם לבקש מהם לעשות מלאכה עבור היהודי [כמובן באופנים המותרים] כיון שיש כל קבוע כמחצה על מחצה, וכל אחד מהם הוא ספק יהודי, וגם באופן שהם פירשו בפנינו זה יהיה אסור.

ומה שחשבתי שניתן לומר שגם אחרי שזה מחצה על מחצה זה ספק דרבנן וספק דרבנן לקולא, אלא שדבר זה כלל לא פשוט יעוין בפמ"ג יו"ד סימן קי שפ"ד ס"ק לח שדן בארוכה אם בקבוע אומרים ספק דרבנן, שהרי בדברים חשובים שלא בטלים לא אומרים ספק דרבנן לקולא, ובפרט בקבוע שאינו ניכר עי"ש, וגם שזה חידוש לומר שכל ההיתר מתבסס על ספק דרבנן לקולא שגם בזה יש מחלוקת גדולה אם ההיתר הזה הוא לכתחילה.

ודבר זה נוגע בוודאי בארה"ב, מזרח אירופה ועוד הרבה מקומות שיש במאה אחוז יהודים שמחזיקים עצמם כגוים.

[עיון]

אכן ידוע לכמה מן הגדולים שהיו זהירים שלא לקרוא בשבת רק לגוי שידעו בברירות שהוא גוי גמור.

[יושב בשער]

מהרשום אצלי:
קו' בית ועד לחכמים ד' ניסן תש"ע: מהו ההיתר לקרוא 'שבת גוי' לעשות לו מלאכתו, הלא ברור שיש אלפי יהודים שנטמעו בין הגוים ל"ע, וכל קבוע כמע"מ?
תשובה: כבר הבאתם בהערה (בקו' העבר) ממרן רבנו בעל דברי יואל זצ"ל שעדיף לקרוא גוי שחור מבני חם, וממילא אין החשש כ"כ, ודו"ק. כמו"כ שמעתי ממרן רבינו שליט"א שאין נכון לקרוא שבת גוי מביתו שאז הוא במקומו הקבוע, רק גוי ההולך בשוק לא מקרי קבוע, וכל דפריש מרובא פריש (וע' סי' ק"י בבית מיר על ס"ו שהביא כן מתוס' כתובות ע"ו דבעיר לא מקרי קבוע.) עוד שמעתי סברא שחשש של קבוע אינו כשנודע לו שיש כאן איסור (כגון דרוסה שנתערב או טריפה שנערב בחנויות) אבל 'סטאטיסטיק' אינו עושה עדיין קביעות, וממילא כיון שלא נודע לו בעיר זה בפרטיות על אדם מישראל שנטמע בין הגוים ל"ע לא נולד עדיין דין קבוע, ועדיין צ"ע. והרביעית י"ל שבספק במהות הקבוע לא מקרי ספק קבוע (וע"ע במדור שערי מועד בשו"ת להל' פורים אות ב'.)